בטמיגהBetmiga

שם גנרי

Mirabegron

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

מה היא עושה?

<p>1. מירבגרון היא תרופה חדשה לטיפול בפעילות־יתר&nbsp;של שלפוחית השתן.<br/><br>2. פעילות־יתר של&nbsp;שלפוחית השתן היא מצב שכיח בגיל המבוגר, אך&nbsp;עלולה להופיע בכל גיל. גם גברים וגם נשים עלולים לסבול&nbsp;מהמצב הזה, אך נשים נוטות לסבול ממנו בשכיחות גבוהה יותר מגברים. תסמיני התופעה הזאת הם&nbsp;מתן שתן לעיתים קרובות גם ביום וגם בלילה ודחף פתאומי שקשה לשלוט עליו לתת שתן.<br><br>3. מירבגרון פועלת על קולטנים בשלפוחית השתן (קולטנים מסוג ביתא 3 אדרנרגיים). הפעלת הקולטנים האלה מובילה להרפיית שלפוחית השתן ובכך להקלה על התסמינים שאופייניים&nbsp;לפעילות־יתר של שלפוחית השתן.</p>

האם נדרש מרשם?

כן

האם היא בסל הבריאות?

לא

חציה/כתישה/ריסוק/לעיסה

את הטבלייה יש לבלוע בשלמותה. אסור לחצות, לרסק, לכתוש או ללעוס אותה כדי לא לפגוע ביעילותה.

תדירות הנטילה

מינון שכיח

הוראות שימוש

<p>1.&nbsp;את הטבלייה&nbsp;יש לבלוע&nbsp;בשלמותה. אסור לחצות, לרסק, לכתוש או ללעוס אותה כדי לא לפגוע&nbsp;ביעילותה.<br/><br>2. ניתן לבלוע את הטבלייה עם אוכל או בין הארוחות.<br><br>3. יש לבלוע טבלייה אחת&nbsp;ביום.<br><br>4. המינון המקובל הוא 50 מיליגרם ביום. במקרים של אי־ספיקת כליות או של אי־ספיקת כבד עשוי הרופא להמליץ על מינון מופחת.</p>

דגשים לשימוש

<p>1. מירבגרון היא תרופה לטיפול בפעילות־יתר של שלפוחית השתן.<br/><br>2. לפני שהרופא רושם את התרופה הוא בודק את לחץ הדם. כל עוד נוטלים את התרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל - מעקב שכולל בדיקות תקופתיות&nbsp;של לחץ הדם וכן בדיקות נוספות (כמו אק"ג) בהתאם לקביעת&nbsp;הרופא.<br><br>3.&nbsp;יש לדווח לרופא המטפל אם סובלים מאי־ספיקת כליות או מאי־ספיקת כבד.<br><br>4. יש לדווח לרופא על כל תרופה&nbsp;נוספת שנוטלים או שעומדים ליטול, כולל תוספי תזונה.</p>

אחסון

יש לאחסן את התרופה באריזה המקורית&nbsp;בטמפרטורה שאינה עולה על 25 מעלות צלזיוס.

הערה לסעיפי הריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

מותר לילדים

לא

הערות לתנאי לקיחה

<strong>נהיגה</strong>: השימוש בתרופה הזאת&nbsp;אינו אמור להשפיע על&nbsp;כושר הנהיגה.<br/><br><strong>הריון</strong>: לא ידוע אם התרופה בטוחה לעובר.<br><br><strong>הנקה</strong>: לא ידוע אם התרופה מופרשת לחלב האם. לא ידוע אם התרופה פוגעת בתינוק היונק (אם יתברר שהיא מופרשת לחלב האם). היצרנית ממליצה למטופלות בתרופה להימנע מהנקה.<br><br><strong>אלכוהול</strong>: לא ידוע על השפעה כלשהי שיש&nbsp;לאלכוהול על התרופה.

מתי אסור להשתמש?

1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.<br/><br>2. במקרים של לחץ דם גבוה בלתי נשלט (לחץ דם סיסטולי שגבוה מ־180 או לחץ דם דיאסטולי שגבוה מ־110).<br><br>3. לפני גיל 18 שנים.

אזהרות חשובות

<p>1.&nbsp;לפני התחלת הטיפול במירבגרון יש לדווח לרופא על כל תרופה אחרת שנוטלים או שעומדים ליטול, כולל תוספי תזונה.<br/><br>2.&nbsp;יש לדווח לרופא אם&nbsp;סובלים מבעיה כלשהי בכליות. השימוש בתרופה&nbsp;אינו מומלץ במקרים של&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/chronic_renal_failure.aspx" target=_blank>אי־ספיקת כליות</a> בדרגה חמורה, אך הרופא עשוי לאשרו.<br><br>3.&nbsp;יש לדווח לרופא אם סובלים&nbsp;ממחלת כבד. השימוש בתרופה אינו מומלץ במקרים של אי־ספיקת כבד בדרגה&nbsp;חמורה, אך הרופא עשוי לאשרו.<br><br>4.&nbsp;לפני התחלת השימוש בתרופה&nbsp;ימדוד הרופא&nbsp;את לחץ הדם&nbsp;ויתעד אותו. לאחר מכן הוא יעקוב&nbsp;אחרי רמות לחץ הדם. אסור להשתמש&nbsp;בתרופה במקרים של לחץ דם גבוה בלתי נשלט.<br><br>5.&nbsp;יש לדווח לרופא המטפל על הפרעת קצב הנקראת "הארכת מקטע QT באק"ג". הארכת מקטע QT יכולה להיגרם גם מנטילת תרופות אחרות עם מירבגרון (ראו בסעיף "תגובות בין־תרופתיות"). הרופא יחליט אם הפרעת הקצב הזאת מחייבת להפסיק את הנטילה של&nbsp;מירבגרון. לחלופין הוא יכול להורות למטופל לעשות&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_checkups/Pages/electrocardiogram.aspx" target="_blank">בדיקות אק"ג</a> לעיתים קרובות.<br><br>6.&nbsp;יש לדווח לרופא המטפל על כל התסמינים שמהם סובלים במערכת השתן. תסמינים כמו מתן שתן בזרם חלש או קושי&nbsp;לרוקן את שלפוחית השתן מעידים על חסימה בדרכי השתן ועלולים להיות מוחמרים בעקבות נטילת מירבגרון. במקרה כזה עשוי הרופא להורות&nbsp;על הפסקת השימוש בתרופה ועל עריכת בדיקות&nbsp;שונות לבירור מצבה של&nbsp;שלפוחית השתן.</p>

תופעות לוואי

<p><strong>תופעות לוואי שמחייבות לפנות מיד לרופא<br/></strong>1. תסמינים של אלרגיה כמו פריחה, הופעת פצעים, קילוף או התנפחות של העור. התסמינים האלה עלולים להיות מלוּוים בחום, אך&nbsp;יכולים להיות גם ללא חום.<br><br>2.&nbsp;תסמיני אנגיואדמה (סוג&nbsp;של אלרגיה): נפיחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: הפנים, הלחיים, העפעפיים, השפתיים, הלשון, הגרון. לתסמינים האלה&nbsp;עלולים להתלוות&nbsp;קוצר נשימה והרגשת מחנק.<br><br>3.&nbsp;תסמינים של דלקת בדרכי השתן כמו צריבה או כאב בעת מתן שתן, דם בשתן, כאבים באזור האגן, בבטן התחתונה או בגב וצורך מוגבר&nbsp;לתת שתן. לתסמינים האלה עלול להתלוות&nbsp;חום&nbsp;גבוה.<br><br>4.&nbsp;תסמינים של לחץ דם גבוה בלתי נשלט כמו כאבי ראש דמויי מיגרנה וכאבי ראש פועמים.<br><br>5.&nbsp;תסמינים המעידים על בעיות בקצב הלב כמו דופק לב מוגבר (דפיקות לב) או דופק לא סדיר.<br><br>6.&nbsp;תסמינים של חסימת דרכי השתן כמו קושי&nbsp;לתת שתן ואי־מתן שתן.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות</strong><br>בחילות, עצירות, שלשולים, כאבי ראש, סחרחורות, זיהומים בדרכי השתן ודופק לב מהיר.<br><br><strong>תופעות לוואי שאינן שכיחות</strong><br>כאבי בטן, הפרעות בעיכול, יובש בפה, כאבי גב, כאבים במפרקים, זיהום באיברי המין, גרד בנרתיק או בפות, גרד בעור, פריחה על&nbsp;העור, עלייה באנזימי הכבד, לחץ דם גבוה.<br><br><strong>תופעות לוואי נדירות</strong><br>יובש בעיניים, אלרגיה בעור, אנגיואדמה, דלקת בכלי דם קטנים (וסקוליטיס).</p>

תגובות בין תרופתיות

<p>1. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול.<br/><br>2. אם&nbsp;סובלים מאי־ספיקת כליות בדרגה חמורה או מאי־ספיקת כבד בדרגה בינונית עד חמורה, אסור להשתמש במירבגרון בשילוב עם תרופות מסוימות&nbsp;כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5292" target=_blank>איטרקונזול</a>, <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7787" target=_blank>קטוקונזול</a>,&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=8417" target=_blank>קלריתרומיצין</a> <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5242" target=_blank>וריטונביר</a>. נטילת מירבגרון&nbsp;עם אחת התרופות האלה&nbsp;עלולה להגביר את תופעות הלוואי של מירבגרון ובהן לחץ דם גבוה מאוד והפרעות קצב.<br><br>3. יש להיזהר מנטילה משולבת של מירבגרון ושל&nbsp;תרופות שעלולות לגרום להארכת מקטע QT באק"ג. תרופות רבות עלולות לגרום להארכת מקטע QT, ואין אפשרות לציין את כולן. מדובר, בין היתר, בתרופות&nbsp;הבאות: תרופות נוגדות <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/depression.aspx" target=_blank>דיכאון</a>, תרופות נוגדות&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/psychosis.aspx" target=_blank>פסיכוזה</a> ותרופות לטיפול&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/arrhythmia.aspx" target=_blank>בהפרעות קצב</a> (כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5203" target=_blank>אמיודרון</a>, פרופפנון).&nbsp;הרופא עשוי לאשר את השילוב הזה, אך צפוי לדרוש&nbsp;בדיקות אק"ג תקופתיות&nbsp;או להפסיק את הנטילה של אחת התרופות.<br><br>4. מירבגרון עלולה להעלות את רמות&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=4776" target=_blank>הדיגוקסין</a> בדם ובכך להעלות את הסיכון לתופעות הלוואי של דיגוקסין. אם הרופא מאשר נטילה של מירבגרון ושל דיגוקסין בעת ובעונה אחת, יש להיות במעקב אחרי רמות הדיגוקסין בדם.&nbsp;הרופא עשוי להמליץ על הקטנת המינון של דיגוקסין.<br><br>5.&nbsp;השימוש במירבגרון עלול לגרום לעלייה ברמות&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7989" target=_blank>הדביגטרן</a> בדם ובכך להגביר את הסיכון לדימומים. הרופא עשוי להורות על מינון מופחת של דביגטרן ועל עשיית&nbsp;בדיקות דם לעיתים קרובות. אם נוטלים מירבגרון בשילוב עם דביגטרן, יש לדווח מיד לרופא&nbsp;על כל סימן&nbsp;שעלול להעיד על דימום כמו הופעת סימנים כחולים או חבורות על העור, דימום שאיננו נפסק או פצע שאינו מחלים.<br><br>6. מירבגרון עלולה להעלות את&nbsp;הרמות של תרופות&nbsp;מסוימות בדם ובכך להגדיל את הסיכון שתופעות הלוואי שלהן יבואו לידי ביטוי. להלן מובאת רשימה חלקית של התרופות האלה, שכן לא ניתן לציין את כולן:&nbsp;תרופות נוגדות פסיכוזה (כמו <a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7774" target=_blank>תיורידזין</a>), תרופות לטיפול בהפרעות קצב&nbsp;(כמו פלקאיניד) ותרופות נוגדות דיכאון (כמו&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7017" target=_blank>דסיפרמין</a>&nbsp;<a href="http://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=5616" target="_blank">ואימיפרמין</a>).</p>

שילוב עם מזון

למזון אין שום השפעה על התרופה. ניתן ליטול אותה במהלך ארוחה או בין הארוחות.

מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?

את התרופה רושם רופא מומחה באורולוגיה.