ריקסתוןRixathon

שם גנרי

Rituximab

הערה כללית

המידע המופיע במדריך אינו תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופות יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.

למה היא מיועדת?

ריטוקסימב היא תרופה ביולוגית שמיועדת לטיפול בכמה מצבים ובהם:<br><br>•&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/rheumatoid_arthritis.aspx" target="_blank">דלקת מפרקים שגרונית</a> בשילוב עם&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medicines.aspx?idd=7242" target="_blank">מתוטרקסט</a>.<br><br>•&nbsp;לימפומה שאינה הודג'קין.<br><br>•&nbsp;לימפומה פוליקולרית.<br><br>•&nbsp;לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL). <br><br>•&nbsp;לוקמיה&nbsp;של תאים שעירים.<br><br>• דלקת של כלי הדם הקטנים (כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/lab_tests/Pages/anca.aspx" target="_blank">ANCA</a>&nbsp;ו־Wegener's Granulomatosis).<div><br>• פמפיגוס וולגריס.<br>&nbsp;<br>ריטוקסימב פועלת נגד האנטיגן CD20 שנמצא על לימפוציטים מסוג B. לריטוקסימב יש פעילות שנוגדת דלקת ומדכאת את מערכת החיסון.<br><br>ריטוקסימב משוּוקת בישראל בכמה שמות מסחריים: רוקסיאנס, טרוקסימה, ריקסתון ומבתרה (מבטרה). היא ניתנת בעירוי (אינפוזיה) תוך־ורידי.<br></div>

כיצד ניתנת התרופה?

<p>תמיסה להזלפה, זריקות.</p>

האם נדרש מרשם?

כן

מי מוסמך לרשום את התרופה בישראל?

<p>את התרופה מוסמך לרשום רופא מומחה באונקולוגיה או בראומטולוגיה.</p>

מהו המינון השכיח?

הוראות שימוש

<p>1. את מינון התרופה, את תדירות הטיפולים ואת משך הטיפולים קובע הרופא בהתאם לסוג המחלה ובהתאם לפרוטוקול הטיפול הקיים בבית החולים.<br/><br>2. מתן תוך־ורידי (עירוי)&nbsp;הוא איטי וממושך. אסור לתת את התרופה לווריד בזריקת דחף משום שזו עלולה להעלות את הסיכון לתופעות לוואי.<br><br>3. זריקה תת־עורית של התרופה&nbsp;נותנים רק רופא או אח שמיומנים במתן הזריקה.<br><br>4. כדי שהטיפול יהיה אפקטיבי ככל האפשר יש לפעול לפי הנחיות הצוות המטפל במהלך הטיפול ולאחריו.<br><br>5. לפני קבלת הטיפול עשוי&nbsp;הרופא המטפל להמליץ על מתן פרצטמול כדי למנוע חום גבוה ועל מתן תרופות אנטי־היסטמיניות כדי להפחית את הסיכון לאלרגיה, לבחילות ולהקאות במהלך הטיפול.</p>

האם יש ליטול עם מזון או על קיבה ריקה?

לא רלוונטי משום שהתרופה ניתנת בעירוי.

הערה לסעיפי היריון והנקה

המידע המוצג במדריך בנוגע להריון ולהנקה אינו מידע מותאם אישית אלא מבוסס על מידע כללי הלקוח ממאגרים רפואיים מבוססי ראיות ואינו תחליף לייעוץ עם רופא או עם מומחה או עם מרכז טרטולוגי.

מותר לילדים

האם התרופה מותרת בהיריון?

אישה בגיל הפוריות שמטופלת בתרופה צריכה להשתמש באמצעי מניעה יעיל הן בעת שהיא מטופלת בתרופה והן ב־12 החודשים שלאחר הפסקת נטילתה. השימוש בתרופה בהיריון אינו מומלץ. עם זאת, ייתכנו מצבים שבהם הרופא יאשר את השימוש בתרופה בהיריון. יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם <a href="https://www.gov.il/he/service/israeli-teratology-information-service-pregnancy-and-nursing" class="" classname="" target="_blank" name="ייעוץ ומידע על סיכונים בהיריון ובהנקה - במרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי">המרכז הטרטולוגי</a>.

האם התרופה מותרת בהנקה?

אישה מניקה שאמורה לקבל טיפול בריטוקסימב ובתרופות נוספות צריכה להתייעץ&nbsp;עם הרופא המטפל או עם המרכז הטרטולוגי אם ניתן להניק בעת שמטופלים בתרופה.

האם מותר לשתות אלכוהול כשמטופלים בתרופה?

לא ידוע על השפעה כלשהי שיש לאלכוהול על התרופה. יש להתייעץ עם הרופא המטפל אם המצב הרפואי מאפשר לשתות אלכוהול.

האם מותר לנהוג כשמטופלים בתרופה?

לאחר העירוי ייתכנו תופעות לוואי כמו חולשה, עייפות, ירידה בלחץ הדם והפרעות ראייה. אסור לנהוג אם סובלים מירידה בכושר הריכוז או מירידה בראייה או מכל תופעת לוואי אחרת שפוגעת ביכולת הנהיגה.

מתי אסור להשתמש?

• אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.<br><br>• אם סובלים מזיהומים חריפים פעילים.<br><br>• אם סובלים מדיכוי חיסוני.<br><br>• אם סובלים ממחלת לב חמורה או&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/congestive_heart_failure.aspx" target="_blank">מאי־ספיקת לב</a>&nbsp;מתקדמת בדרגת NYHA4.

אזהרות חשובות

• <b>ההיסטוריה הרפואית</b>. לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא על ההיסטוריה הרפואית של המטופל: מצבים רפואיים ומחלות בהווה ובעבר. כמו כן יש לדווח לרופא על כל תרופה נוספת שנוטלים, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.<br><br>• <b>מעקב רפואי</b>. במהלך השימוש בתרופה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא המטפל. הרופא המטפל קובע את מינון התרופה ואת תדירות נטילתה וכן קובע אילו בדיקות מעקב יש לעשות. יש להקפיד על הנחיות הרופא המטפל.<br><br>• <b>בדיקות וחיסונים לפני התחלת הטיפול</b>. לפני התחלת השימוש בתרופה צפוי הרופא להורות לעשות בדיקות דם (ספירת דם, תפקודי כליות וכבד, רמות המלחים בדם, נשאוּת של <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hepatitis_b.aspx" target="_blank" class="">הפטיטיס B</a>), <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_checkups/pages/electrocardiogram.aspx" class="">בדיקת אק"ג</a> <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/heart/Pages/blood_pressure_measurement.aspx" class="">ובדיקה של לחץ הדם</a>. כמו כן ינחה הרופא - לפי הצורך - על חיסונים שיש לעשות.<br><br>• <b>חיסונים</b>. בעת שמשתמשים בתרופה אסור לקבל <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/vaccination.aspx" class="">חיסון מסוג חי או חי מוחלש</a>. אשר לחיסונים אחרים, תיתכן פגיעה ביעילותם אם הם ניתנים במהלך השימוש בריטוקסימב. לפני התחלת השימוש בתרופה הרופא ימליץ על סדרת חיסונים שיש להשלימם לפני הטיפול. אם במהלך השימוש בתרופה אמורים להתחסן, יש לדווח לרופא על הטיפול שמקבלים בריטוקסימב.<br><br>• <b>מחלות לב ובהן אי־ספיקת לב</b>. אם סובלים ממחלת לב כמו אי־ספיקת לב, יש לדווח על כך לרופא המטפל. הרופא יעקוב אחרי לחץ הדם והדופק ואפשר שיורה לעשות בדיקות שונות. יש להקפיד על הנחיות הרופא המטפל.<br><br>• <b>דיכוי של מערכת החיסון והופעת זיהומים</b>. ריטוקסימב עלולה לגרום לדיכוי חיסוני ולגרום לירידה במספריהם של תאי הדם. במהלך השימוש בתרופה יש להקפיד על היגיינה כדי להימנע מזיהומים ולהימנע ממגע עם אנשים שחולים במחלות זיהומיות כמו&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/the_flu.aspx" target="_blank" class="">שפעת</a>&nbsp;או&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/kids/childs/Pages/measles.aspx" target="_blank" class="">אבעבועות רוח</a>. במקרים מסוימים עשוי הרופא להורות למטופל לקבל טיפול למניעת זיהומים.<br><br>• <b>דלקת מוח נגיפית (PML)</b>. התקבלו דיווחים בודדים על התפרצות דלקת מוח נגיפית (PML) בקרב מי שטופלו בתרופה הזאת. יש לדווח לרופא אם מתפתחים תסמינים של המחלה כמו: בלבול, שכחה, קשיים בזיכרון, חוסר התמצאות במרחב ובזמן, שיתוק או חוסר הרגשה בגוף, שינויים במצב הרוח, הזיות, הפרעות בדיבור, שינויים בתנועות הגוף ושינויים בראייה.<br><br>• <b>הפטיטיס B</b>. במהלך השימוש בתרופה עלולים לחוות שפעול מחדש של דלקת כבד נגיפית מסוג B בקרב מי שהוא נשא של הנגיף. לפני התחלת השימוש בתרופה הרופא יעשה בדיקות כדי לשלול נשאוּת כזאת.<br><br>• <b>תגובות לאחר העירוי</b>. כבר בעקבות המתן של העירוי הראשון עלולות להופיע תופעות לוואי כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/low_Blood_pressure.aspx" class="">לחץ דם נמוך</a> או תופעות אלרגיות (אנגיואדמה, <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/shortness_of_breath.aspx" class="">קוצר נשימה</a>, קשיי נשימה, פריחה) <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/high_fever.aspx" class="">חום גבוה</a> <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/arrhythmia.aspx" class="">ושינויים בקצב הלב</a>. לפני מתן העירוי הרופא ימליץ על מתן <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/paracetamol.aspx" class="">פרצטמול</a> להורדת חום וכן תרופות נוגדות <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/allergy.aspx" class="">אלרגיה</a>. יש להקפיד על הנחיות הרופא. יש להישאר במעקב במרפאה לאחר מתן העירוי, בהתאם להנחיות המרפאה.<br><br>• <b>לחץ דם גבוה או נמוך</b>. אחת מתופעות הלוואי של העירוי הוא ירידה בלחץ הדם. אם סובלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hypertension.aspx" class="">מלחץ דם גבוה</a> ונוטלים <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/pharmacy/Pages/medication_for_high_blood_pressure.aspx" class="">תרופות ללחץ דם גבוה</a>, יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע למעקב הנדרש (ייתכן שהרופא ימליץ להפחית את השימוש בתרופות ללחץ דם גבוה ביממה שלאחר מתן העירוי). אם סובלים מלחץ דם נמוך שמלווה <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/vertigo.aspx" class="">בסחרחורות</a>, יש לדווח על כך לרופא המטפל.<br><br>• <b>תסמונת פירוק הגידול</b>. חולים אונקולוגיים שמקבלים ריטוקסימב, עלולים לפתח את תסמונת פירוק הגידול. זוהי תסמונת שמופיעה בעקבות הרס של התאים הסרטניים והצפה של תוצרי פירוק של הגידול לדם. בבדיקות הדם מתגלות רמות גבוהות של חומצה אורית בדם (היפראוריצמיה), רמות גבוהות של אשלגן וזרחן בדם ורמות נמוכות של סידן בדם. תסמונת פירוק הגידול עלולה לגרום לחמצת ולפגיעה בכליות. הרופא ינחה כיצד להימנע מתופעות הלוואי האלה, יעקוב אחרי תוצאותיהן של בדיקות דם וימליץ על תרופות למניעת התסמונת הזאת.<br><br>• <b>תופעות לוואי בעור</b>. התקבלו דיווחים מעטים על תופעות לוואי מסכנות חיים בעור כמו תסמונת סטיבנס־ג'ונסון ונמק אפידרמי רעלני (TEN). יש לעקוב אחרי תופעות לוואי בעור ולדווח לרופא על שינויים במצב העור (מידע מפורט מובא בסעיף "מהן תופעות הלוואי האפשריות").<br><br>• <b>מטופלים מבוגרים</b>. קשישים רגישים יותר מצעירים לתופעות הלוואי של התרופה, ובמיוחד הם רגישים לירידה בלחץ דם, להשפעות על הלב (כמו הפרעות קצב) והפרעות בנשימה (כמו <a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/pneumonia.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="דלקת ריאות (פנאומוניה): התסמינים, הטיפול וזמן ההחלמה">דלקת ריאות</a>). כשמדובר במטופלים מבוגרים שמקבלים עירויים של ריטוקסימב, הרופא יעקוב בקפדנות אחרי תופעות הלוואי האפשריות האלה.<br><br>• <b>נשים בגיל הפוריות</b>. אישה בגיל הפוריות שמקבלת עירויים של ריטוקסימב צריכה להשתמש באמצעי יעיל למניעת היריון הן במהלך הטיפול והן במהלך 12 החודשים שלאחר סיום הטיפול. אישה שמתכננת היריון צריכה להתייעץ עם הרופא המטפל. השימוש בתרופה הזאת בהיריון אינו מומלץ, אך ייתכנו מצבים שבהם הרופא יאשר את השימוש בה בהיריון. יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם המרכז הטרטולוגי.<br>

מהן תופעות הלוואי האפשריות?

<p>לעיתים עשוי הרופא להורות על מתן תרופות מראש&nbsp;למניעת תופעות לוואי, למשל מתן של תרופות נוגדות הקאה לפני התחלת השימוש בריטוקסימב.<br><br><strong>תופעות לוואי שמחייבות לפנות מייד לרופא</strong><br>• תופעות של אלרגיה: תופעות בעור (פריחה, נפיחות, גרד, אדמומיות, שלפוחיות, קילופים), צפצופים בנשימה, קוצר נשימה, כאבים או לחץ בחזה, קושי לדבר או להוציא אוויר, נפיחות של אחד או יותר מהאיברים הבאים: העפעפיים, הפנים, השפתיים, הלשון, הגרון. לתסמינים האלה&nbsp;עלול להתלוות&nbsp;חום&nbsp;גבוה.<br><br>•&nbsp;תסמינים של תסמונת סטיבנס־ג'ונסון (או של תופעות מסוכנות אחרות&nbsp;בעור) כמו עור נפוח, אדמומי ומגורה, הופעת שלפוחיות או קילופים על&nbsp;העור, עיניים אדומות ומגורות, כיבים בפה, בגרון, באף או בעיניים.<br><br>•&nbsp;תסמיני זיהומים כמו חום גבוה, צמרמורות, <a href="https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/sore_throat.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="כאב גרון (גירוי בגרון, גרוף שורף): תסמינים, סיבות וטיפולים">כאב גרון</a> חמור, כאבים בסינוסים או באוזניים, ליחה מוגברת, שינויים בצבע הליחה, שיעול, קשיי נשימה, כיבים בחלל הפה, תחושת צריבה או כאבים בעת מתן שתן, פצעים שאינם מחלימים.<br><br>•&nbsp;תופעות לוואי בכבד כמו שתן כהה, צואה בהירה, חולשה ניכרת, חוסר תיאבון, הקאות, צהבת.<br><br>•&nbsp;תופעות לוואי שעלולות להעיד על פגיעה בכליות כמו קושי&nbsp;לתת שתן, שינויים בתפוקת השתן, דם בשתן, עלייה משמעותית במשקל.<br><br>•&nbsp;תופעות לוואי שעלולות להעיד על אי־ספיקת לב כמו קוצר נשימה, בצקות ברגליים ובגוף, עלייה משמעותית במשקל.<br><br>•&nbsp;תופעות לוואי שעלולות להעיד על פגיעה עצבית (PML) כמו בלבול, שכחה, בעיות בזיכרון, חוסר התמצאות במרחב, שיתוק, חוסר הרגשה בגוף, שינויים במצב הרוח, הזיות, שינויים בראייה, הפרעות בדיבור, שינויים בתנועת הגוף.<br><br>•&nbsp;תופעות לוואי שעלולות להעיד על תסמונת פירוק הגידול (TLS) כמו דופק מהיר, דופק לא סדיר, עילפון, קושי במתן שתן, חולשת שרירים, עוויתות בשרירים, הקאות, שלשולים, חוסר תיאבון, תנועות גוף איטיות או מסורבלות.<br><br>•&nbsp;כאבים או לחץ בחזה.<br><br>•&nbsp;דופק מהיר (דפיקות לב).<br><br>•&nbsp;סחרחורות ועילפון.<br><br>•&nbsp;חולשה משמעותית ועייפות ניכרת.<br><br>•&nbsp;<a href="https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/headache.aspx" class="" classname="" target="_blank" name="כאבי ראש: הסוגים, המיקומים, הסיבות והטיפולים">כאב ראש</a> חזק.<br><br>•&nbsp;דימומים או סימנים כחולים על העור.<br><br>•&nbsp;הפרעות בנשימה, קוצר נשימה, שיעול.<br><br>•&nbsp;פרכוסים.<br><br>מידת השכיחות של תופעות הלוואי נקבעת, בין היתר, על פי סוג המחלה שבגינה ניתנה&nbsp;ריטוקסימב. להלן שכיחות תופעות הלוואי במטופלים שקיבלו את התרופה לטיפול בלימפומה ובלוקמיה.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות מאוד</strong><br>זיהום וירלי, זיהום חיידקי, דלקת סימפונות, ירידה במספריהם של תאי הדם, תופעות לוואי במקום ההזרקה, פריחה, אנגיואדמה, בחילות, כאבי ראש.<br><br><strong>תופעות לוואי שכיחות</strong><br>אנמיה, שינויים ברמות המלחים בדם, עלייה ברמות האנזים LDH בדם, ירידה במשקל, בצקות בגוף ובפנים, עלייה ברמות הסוכר בדם, הפרעות שינה, אי־שקט, חרדה, חוסר תחושה בגפיים, דמעת, דלקת בלחמית, כאב אוזניים, צפצופים באוזניים (טיניטוס), הפרעות קצב, בעיות בתפקוד הלב, שינויים בלחץ הדם (לחץ דם גבוה או נמוך), תת לחץ דם בעמידה, הפרעות במערכת העיכול, כאבי בטן, הקאות, עצירות, שלשולים, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, כאבי גב.<br><br><strong>תופעות לוואי לא שכיחות או נדירות</strong><br>אנמיה המוליטית, אי־ייצור של תאי דם אדומים (אנמיה אפלסטית), נפיחות של בלוטות הלימפה, הפרעות במנגנון הקרישה (דימומים), עילפון, דלקת מוח מסוג PML, שינויים בחוש הטעם, אובדן ראייה זמני או חלקי, מחלות לב חמורות כמו&nbsp;אי־ספיקת לב ואוטם של שריר הלב, חוסר חמצן, מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, אסתמה, ניקוב במערכת העיכול (פרפורציה), תסמונת סטיבנס־ג'ונסון, אי־ספיקת כליות, נוירופתיה, שפעול של דלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) B, מחלת כבד, התחרשות או ירידה בשמיעה.</p>

תגובות בין תרופתיות

לפני שמתחילים להשתמש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה נוספת שנוטלים או שאמורים ליטול, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא.<br><br>• בעת שמטופלים בתרופה אסור לקבל חיסון חי או חיסון חי מוחלש. אם אמורים לקבל חיסונים, יש להתייעץ עם הרופא המטפל.<br><br>•&nbsp;אם נוטלים תרופות נוספות שמדכאות את מערכת החיסון, תיתכן עלייה בשכיחות הזיהומים. יש להימנע ממגע עם אנשים שחולים במחלות זיהומיות כמו שפעת ודלקת ריאות.

האם מותר לחצות, לכתוש, לרסק או ללעוס?

לא רלוונטי. התרופה ניתנת בעירוי.

איך לאחסן את התרופה?

יש לשמור את התרופה באריזתה המקורית&nbsp;במקרר (בטמפרטורה של 2 עד 8&nbsp;מעלות צלזיוס), הרחק מהישג ידם של ילדים.