פורסם בראשונה: 07.03.2018
עדכון אחרון: 11.03.2018
  • ד"ר דניאל דליות ד"ר דניאל דליות
  • רחל וולק רחל וולק

התעללות בקשישים

לקריאה נוחה
יש ארבעה סוגים של התעללות בקשישים - פגיעה פיזית, התעללות פסיכולוגית, הזנחה וניצול כלכלי - ובארבעתם יש לנהל מלחמת חורמה שכן יש מעט מאוד פשעים שהם נבזיים יותר
התעללות בקשישים

בקיצור

1.

קשישים הם אובייקט נוח לפגיעה בגלל חולשתם הפיזית והנפשית, והפגיעות בהם לא תמיד מתגלות בנקל. לעיתים רק סימנים עקיפים ומידה רבה של חשדנות בריאה מובילים לזיהוי ההתעללות.

2.

מרבית הפגיעות מתרחשות במסגרת יחסי אמון בין הזקן לסביבתו הקרובה: בני משפחה (כמו בן זוג או ילד המטפלים באופן קבוע ורצוף ובמשך תקופה ארוכה) ומטפלים בבית או במסגרות שונות.

3.

לא פעם קורה שסימני ההתעללות אינם חד־משמעיים וניתן לייחס אותם לסיבות אחרות. למשל, הקשיש עצוב, אדיש, מסוגר, סובל מאי־שקט, רזה, אינו שולט על הסוגרים.

אין דבר נבזי יותר מהתעללות בחסרי ישע: ילדים, בעלי נכויות פיזיות או נפשיות וזקנים.

זקנים הם לרוב חלשים פיזית, לעיתים קרובות גם פגועים נפשית ומנטלית, סובלים ממחלות שונות ומתקשים להגן על עצמם או לדווח לגורמים הרלוונטיים שנפלו קורבן לפשע ולהתעללות. מהסיבות האלה הם אובייקט נוח לפגיעה, והפגיעות בהם לא תמיד מתגלות בנקל. לעיתים רק סימנים עקיפים ומידה רבה של חשדנות בריאה מובילים לזיהוי ההתעללות.

מרבית הפגיעות מתרחשות במסגרת יחסי אמון בין הזקן לסביבתו הקרובה: בני משפחה (כמו בן זוג או ילד המטפלים באופן קבוע ורצוף ובמשך תקופה ארוכה) ומטפלים בבית או במסגרות שונות (דיור מוגן ומוסדות אשפוז). המתעלל יכול להיות אדם נורמטיבי וחיובי בנסיבות שונות, כך שפגיעתו בזקן עלולה להתרחש בהפתעה גמורה.

1. פגיעה פיזית: הפעלת כוח כלפי הזקן, מתן טיפול גס ופוגע. בדרך כלל מדובר במטפל סיעודי או בבן משפחה שמתמודדים עם תגובה איטית של הזקן, עם חוסר שיתוף פעולה או עם אי־שקט ומגיבים בפראות, למשל מעבירים אותו בתנועה חדה ומהירה מהכיסא למיטה ודוחפים אותו, כך שלמעשה המטופל הקשיש נזרק אל המיטה. תגובה כזאת עלולה להישנות גם בעת רחצה או החלפת מכנסון.

2. התעללות פסיכולוגית: השפלה, צעקות, איומים, היעדר חיבה, פגיעה ברגשות, התעלמות, אדישות, בידוד.

3. הזנחה: אי־מתן טיפול בסיסי לזקן כמו רחצה, מניעת מזון ומניעת תרופות. ההזנחה יכולה לנבוע מתוך כוונה לגרום לזקן נזק או סבל או מתוך אדישות לגורלו.

גם במקרים של הזנחה - כמו במקרים של פגיעה פיזית ונפשית - הפוגע הוא בדרך כלל מטפל סיעודי או בן משפחה מטפל. הסיבה להזנחה יכולה להיות תחושות של שחיקה ושל תסכול לאחר טיפול ממושך שאינו מתגמל. לעיתים חש המטפל אשמה או בושה על התנהגותו, אך במקום לתעל את הרגשות השליליים האלה לשינוי יחסו לקשיש, הוא מפנה אותם לעבר הקשיש. לא פעם קורה שהמטפל סובל מבעיות התנהגות ומבעיות נפשיות ללא שום קשר לצורך לטפל בזקן. ואם לבעיות הנפשיות האלה נוסף גם עומס כתוצאה מהטיפול בקשיש, גדל הסיכון לפגיעה פיזית, להתעללות ולהזנחה של הקשיש. וישנה סיבה נוספת להתעללות בקשיש: קונפליקטים מהעבר, למשל בן שזועם על היחס שקיבל בילדותו מאביו.

4.  ניצול כלכלי: שימוש לא ראוי בכספי הקשיש או ברכושו, ניהול לקוי של כספיו או יצירת תלות כלכלית. המתעללים הם לרוב בני משפחה שחומדים את רכוש הקשיש - לעיתים בגלל מצוקה בעקבות גירושים, אבטלה, חובות הנובעים מטיפול בילדיהם וכדומה. ישנם מצבים שבהם מחליטים צאצאיו של הקשיש להעבירו בניגוד לרצונו לבית אבות כדי להשתלט על ביתו.

לעיתים משתלטים על כספו ועל רכושו של הקשיש מטפלים או שכנים שמנצלים את חולשת הדעת שלו. אותם מטפלים או שכנים מרעיפים על הקשיש תשומת לב רבה ובתמורה משיגים ממנו ייפוי כוח לפעול בחשבון הבנק שלו וכן צוואה שמיטיבה איתם.

לעיתים סימני ההתעללות בולטים לעין: על גופו של הקשיש יש חבורות ושטפי דם, הוא מפוחד ומוזנח מאוד: לא נקי, לא מגולח, לובש סחבות. אולם לא פעם קורה שסימני ההתעללות אינם חד־משמעיים וניתן לייחס אותם לסיבות אחרות. למשל, הקשיש עצוב, אדיש, מסוגר, סובל מאי־שקט, רזה, אינו שולט על הסוגרים.

לצוותים הרפואיים, הסיעודיים והפרה־רפואיים שבאים במגע עם מטופלים מבוגרים יש תפקיד מכריע במניעת התעללויות בקשישים וכן בזיהוי מקרים כאלה ובטיפול בהם. ראשית, צריכה להיות בקרבם מודעות לנושא וכן מידה רבה של חשדנות:

• יש לצפות בקשיש שנכנס למרפאה ולבחון את הקשר בינו לבין המלווה. יש לשים לב לטון הדיבור ולשפת הגוף של המלווה ולאופן שבו הקשיש מגיב כלפיו. אם המטופל מסוגר, על איש הצוות הרפואי לדרוש לשוחח איתו ביחידות.

• יש לבחון את מצבו הגופני של הקשיש ולחפש אחר סימני אלימות אפשריים: שטפי דם, חבלות לא מוסברות, ירידה במשקל, רזון קיצוני.

• יש לשים לב להתנהגות הזקן ולמצב רוחו. יש מקום לחשד אם הוא מפגין סימני פחד, מסרב למסור מידע או נותן הסברים שאינם תואמים את הממצאים הפיזיים.

• במקרים של ביקור בית יש לשים לב לסימני הזנחה: מטופל במצב ירוד (כחוש, לא רחוץ, לא מגולח, לבוש סחבות וכדומה) שהמקרר שלו ריק, שאין ברשותו התרופות שהוא נזקק להן, דירתו מזוהמת ומבולגנת - במיוחד בשירותים ובאמבטיה.

כל חשד לאלימות חייב להיות מתועד, ויש לפנות מיד לגורמים שיכולים להפסיק את ההתעללות ולשקם את איכות חייו של הקשיש.

אם יש חשד שמטפל (בן משפחה או עובד סיעוד) מתעלל בקשיש, יש ליידע את המשטרה ואת רשויות הרווחה המקומיות. ברשויות הרווחה המקומיות ישנם עובדים סוציאליים המתמחים בטיפול בקשישים וכן פקידי סעד שבסמכותם לפעול משפטית כדי לסייע לקשיש בסיכון.

יש להטמיע את סוגיית ההתעללות בקשישים בקרב צוותים מטפלים ולהעביר סדנאות בנושא באמצעות המחשות ומשחקי תפקידים. הדגש צריך להיות מושם על זיהוי מקרים של התעללות ועל הדרכים למנוע אותם.

כמו כן יש לדבר על הנושא ולהעלותו למודעות הקהל הרחב. אסור לתת לנושא החשוב הזה לרדת מסדר היום הציבורי.

ד"ר דניאל דליות הוא מומחה לגריאטריה ועוסק בשיקום ובטיפול פליאטיבי בבית רבקה. ד"ר דליות מנהל את פורום 65 פלוס באתר כללית

רחל וולק היא עובדת סוציאלית במרכז הרפואי הגריאטרי בית רבקה מקבוצת כללית 

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל