חיפוש

dsdsdsd
אמא ובת יושבות על ספה ומתרגלות נשימות

טיפים שיעזרו למצוא מקלט מהחרדה

בתקופות של אירועים בטחוניים ואזעקות, חשוב גם להקפיד על מיגון נפשי. יש לנו טיפים חשובים ומועילים שתוכלו להעביר לילדים - וגם כאלה שתוכלו ליישם על עצמכם. קחו נשימה ארוכה ו... מתחילים!

חני שליט, ד"ר ליאת הולר הררי

בקיצור

01

ילדים שמים לב כשמתח נבנה סביבם. עדיף לדבר על הנושא באופן גלוי ומרגיע, ולא להשאיר אותו לדמיון המפותח שלהם.

02

הסימנים לחרדה בילדים דומים לאלו של מבוגרים: כעס, בכי, אי שקט, שינויי התנהגות ואפילו סירוב לאכול.

03

עודדו אותם לשתף בחששות, הסבירו את המצב בהתאם לרמת ההבנה שלהם, נסו לשמור על שגרה כשאפשר והקדישו להם זמן ותשומת לב.

• ​בכל מקום שאתם נמצאים: השירותים שלנו שאפשר לקבל מרחוק

• רוצים לדבר עכשיו? קו התמיכה של כללית - חייגו 03-7472010

• 3 מפגשי טיפול נפשי בטלפון - ללא עלות: לכל הפרטים

האירועים הביטחוניים מעלים את רף החרדה אצל לא מעט אנשים. רק ההאזנה לדיווחים בכלי התקשורת מספיקה כדי לגרום לתחושות של אובדן שליטה ואובדן ביטחון, ושל חוסר ודאות לגבי המצב בכללותו.

גם אם חלקנו כבר פיתחו חוסן ללחצים שגורם המצב הביטחוני, אצל אחרים תגובות הלחץ - ביניהן התפרצויות זעם, חוסר שקט ופעלתנות יתר - שבות בכל עוצמתן בכל אירוע. ההתמודדות הכי קשה היא של הילדים שנאלצים לחיות מדי יום את הפחדים שלהם.

אם לנו כמבוגרים קשה ומלחיץ עכשיו, קל לשער שהחששות של הילדים מועצמים פי כמה ומעיקים עליהם.

איך מזהים חרדה אצל ילדים?

לילדים יש כישרון מיוחד לחוש במתח, בדאגה ובחרדות הקיימים בסביבתם. מצבי לחץ שמשפיעים על בני המשפחה הבוגרים מגבירים גם את דאגות הילדים. בהיעדר מידע או יכולת להבין את המצב הקיים, מפעילים ילדים את הדמיון. לכן הם עלולים לסבול מדמיונות מפחידים שאינם תואמים את המציאות המאיימת בפני עצמה.

אף שכל אחד מאיתנו מגיב אחרת, יש סימנים נפוצים למצבי לחץ. כעס וחוסר שקט, פעלתנות יתר, קושי להתרכז, עיסוק מתמיד בחששות או שינויי התנהגות אחרים יכולים להעיד על לחץ ועל חרדה. לעיתים מתבטא לחץ בדיכאון או בעצבנות, בדריכות יתר או בבהלה מכל גירוי.

ילדים מבטאים את המתח שלהם בדומה למבוגרים. אי־שקט, חוסר ריכוז או תגובות קיצוניות של בכי ושל כעס הם תופעות שכיחות. ילדים יכולים גם לבטא את חרדתם באמצעות הידבקות להורים או באמצעות פחדי לילה. הם עלולים גם להרטיב את המיטה או לסרב לאכול.

איך לא לשדר לילדים את החרדה שלי?  

ילדים מזהים כאשר לא אומרים להם את האמת, וכשקיים פער בין החרדה שההורה משדר מבחינה רגשית לבין מה שהוא אומר במילים. לכן, לא כדאי לומר להם דברי הרגעה סתמיים, או להכחיש שיש בעיה.

מצד שני, עדיף לא לחשוף אותם למידע מיותר שעלול להלחיץ אותם. למשל - לא כדאי לאפשר להם לצפות בחדשות שמציגות סיקורים של אירועים קשים ותיעוד של אלימות. אז היו כנים איתם, בגובה העיניים, אבל נסו לשמור על עצמכם רגועים, וכך תשפיעו גם עליהם לטובה.

היזהרו לא "להדביק" את הילדים בפחדים שלכם. הורה חרד במיוחד עלול לגרום לילדים לפחד מיותר. לכן חשוב לא להימנע ולא להגביל את הילדים יותר מדי במידת האפשר. נסו לשמור על השגרה, להתפנות גם לפעילויות מהנות, ולהמשיך להיות עבורם דמות סמכותית ורגועה שמשדרת כנות וביטחון.

איך אפשר לעזור לילדים להתמודד עם לחץ?

1. אם הילד שלכם מבקש לשתף אתכם במחשבות ובדאגות שלו, הקשיבו לו ועודדו אותו לבטא את רגשותיו. חשוב לומר לילדים שהתגובות שלהם למצב טבעיות, וכי ילדים רבים מגיבים באופן דומה למצבי דאגה ולחץ. כך הם לא יחושו בושה ואי־נוחות - תחושות שעלולות להגביר את הדאגות שלהם.

2. הסבירו לילדים את המצב באופן אמין שתואם את יכולת ההבנה שלהם. נסו לחזק את התחושה שאתם דואגים להם ושתעשו הכל כדי לשמור עליהם.

3. עודדו את הילדים למלא את המטלות ואת המשימות שלהם בבית הספר ובבית ולקיים סדר יום רגיל, ככל שהדבר ניתן. שמירה על שגרה יציבה מגבירה את תחושת הביטחון.

4. שהות במחיצתם של אנשים בוגרים עשויה להעניק לילדים ביטחון. כדאי שלפחות אחד ההורים יקדיש מזמנו לילד החרד, יאפשר לו לדבר על פחדיו ועל רגשותיו וירגיע אותו ככל הניתן. משחק משותף, קריאה בספר עם הילד או  צפייה משותפת בטלוויזיה עשויים להסיח את דעתו של הילד מהדאגות.

5. כאשר ילד מתעורר באמצע הלילה כי הוא מפחד, חשוב שלפחות אחד ההורים ייגש אליו וירגיע אותו, ואז יוכל הילד להירדם. 

6. אם הילד מתנהג בתוקפנות או בתובענות, שימו לו גבולות. צריך לאפשר לילדים לבטא את הכעס ואת תחושת חוסר האונים שלהם באופן מילולי או בציור, אך אין להתיר לילד להכות, ואין להיכנע לכל דרישה שלו.

7. ילדים רבים מגיבים היטב למגע פיזי חיובי של הוריהם או של קרובים אחרים. כדאי להרבות בלטיפות, בחיבוקים ובביטויי קרבה וחיבה אחרים, כי אלה מרגיעים ומשרים תחושת ביטחון.

8. יש ילדים שלא מוכנים לאכול כשהם במצבי חרדה או מתח חריפים. לא כדאי לנדנד לילד שאינו מוכן לאכול, ובוודאי שאסור להכריח אותו. כדאי לשכנע אותו לשתות. ילד בריא יאכל במידה מספקת, גם אם פחותה.

שיחה לדוגמה עם ילדים (במצב של אזעקות ונפילות טילים)
"מדינת ישראל נמצאת עם חלק מהמדינות בקשר טוב ועם חלקן בקשר פחות טוב. כעת יש מתח, ויורים טילים לכיוון ישראל. 

לשמחתנו יש לישראל צבא חזק ויש מערכת שיודעת לפגוע בטילים באוויר. קוראים לה כיפת ברזל. הבומים שאנחנו שומעים? חלקם בגלל שכיפת ברזל "תופסת" את הטילים האלה באוויר.

חשוב שיש לנו אזעקה, כי היא מודיעה לנו בזמן ללכת לאזור מוגן, ולהמתין 10 דקות עד ששוב בטוח לצאת.

לפעמים אנחנו מרגישים בהלה, פחד, אפילו בוכים כשאנחנו דואגים. בואו נחשוב יחד מה עוזר להתגבר - חיבוק, שירה או מוסיקה, משחק. אנחנו פה ביחד, עושים מה שהצבא אומר ומסביר, וזה שומר עלינו.

אנחנו מקווים שבקרוב זה יסתיים".

אז הרגענו את הילדים, אבל מה בנוגע למבוגרים?

סימני לחץ ומתח עלולים לעורר חששות ורגשות בושה ואי־נוחות. אך יש לזכור שאלה הם תגובות טבעיות שמשותפות לאנשים רבים בזמן אירועים מבהילים, ושהם יחלפו קרוב לוודאי עם תום הסיבה לדאגה.

לכל אחד מאיתנו יש כוחות נפשיים רבים, שגם אם איננו מודעים להם, הם מאפשרים לנו להפעיל מנגנוני התמודדות שיחזירו אותנו למצב של יציבות רגשית ושל תפקוד רגיל. כדאי לזכור זאת ואף להזכיר זאת לקרובים לנו.

הרפיה, מסאג' ושיחה טובה
חשוב לאפשר למי שחש במתח ובלחץ לדבר על דאגותיו. גם אם הוא מבקש לחזור על דברים שכבר סיפר ואמר, חשוב להקשיב לו. כדאי לגייס חברים או קרובי משפחה אחרים כדי שיתמכו ויעודדו את מי שסובל מלחץ קשה. אפשר גם להסתייע בהם בעת הצורך לשמירה על הילדים או לעריכת קניות.

תרגילי הרפיה יכולים להקל על תחושת הלחץ. גם עיסוי קל של שרירי העורף או ליטוף הראש, הצוואר והידיים עשויים להרגיע ולהקל. 

פעילות גופנית כמו הליכה, טיול או התעמלות וכן עיסוק בתחביבים עשויים אף הם לשפר את ההרגשה. בכלל, נסו לשמור על שגרה יומיומית. היא עוזרת לנו להרגיש שליטה ומפחיתה את תחושת חוסר האונים.

אין דרך התמודדות אחת שמתאימה לכולם, אתם צריכים לגלות מה הכי טוב בשבילכם. נסו לשחזר מה עזר לכם בתקופות משבר בעבר.

אם תחושות הלחץ חריפות מאוד, מקשות על התפקוד, גורמות לבעיות שינה, הפרעות בתיאבון, או להופעת סימני חרדה קשים, כדאי להיוועץ ברופא המשפחה בנוגע לטיפול המתאים. חשוב שלא להשתמש בתרופות ובתכשירי הרגעה ללא המלצת רופא.

חני שליט היא העובדת הסוציאלית הראשית של כללית לשעבר

ד"ר ליאת הולר הררי היא פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית בשירותי בריאות כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש