פורסם בראשונה: 14.03.2012
עדכון אחרון: 14.10.2015
  • חני שליט חני שליט
  • ד"ר ליאת הולר־הררי ד"ר ליאת הולר הררי

כך תעזרו לילדים למצוא מקלט מהחרדה

לקריאה נוחה
הפחדים והחרדות של הילדים יישארו גם הרבה אחרי שהמצב הביטחוני המתוח יירגע. איך מסייעים להם להתמודד עם לחץ, ומה אסור לעשות? כל התשובות במדריך אחד, וגם: טיפים להורדת הלחץ אצל מבוגרים
חרדה אצל ילדים

בקיצור

1.

ילדים שמים לב כשמתח נבנה סביבם. עדיף לדבר על הנושא באופן גלוי ומרגיע, ולא להשאיר אותו לדמיון המפותח שלהם.

2.

הסימנים לחרדה בילדים דומים לאלו של מבוגרים: כעס, בכי, אי שקט, שינויי התנהגות ואפילו סירוב לאכול.

3.

עודדו אותם לשתף בחששות, הסבירו את המצב בהתאם לרמת ההבנה שלהם, נסו לשמור על שגרה כשאפשר והקדישו להם זמן ותשומת לב.

האירועים הביטחוניים של השבועות האחרונים העלו את רף החרדה אצל לא מעט אנשים. רק ההאזנה לדיווחים בכלי התקשורת  מספיקה כדי לגרום לתחושות של אובדן שליטה ואובדן ביטחון, ושל חוסר ודאות לגבי המצב בכללותו.

גם אם חלקנו כבר פיתחו חוסן ללחצים שגורם המצב הביטחוני, אצל אחרים תגובות הלחץ - ביניהן התפרצויות זעם, חוסר שקט ופעלתנות יתר -  שבות בכל עוצמתן בכל אירוע. ההתמודדות הכי קשה היא של הילדים שנאלצים לחיות מדי יום את הפחדים שלהם.

אם לנו כמבוגרים קשה ומלחיץ עכשיו, קל לשער שהחששות של הילדים מועצמים פי כמה ומעיקים עליהם.

איך מזהים חרדה אצל ילדים?

לילדים יש כישרון מיוחד לחוש במתח, בדאגה ובחרדות הקיימים בסביבתם. מצבי לחץ שמשפיעים על בני המשפחה הבוגרים מגבירים גם את דאגות הילדים. בהיעדר מידע או יכולת להבין את המצב הקיים, מפעילים ילדים את הדמיון. לכן הם עלולים לסבול מדמיונות מפחידים שאינם תואמים את המציאות המאיימת בפני עצמה.

אף שכל אחד מאיתנו מגיב אחרת, יש סימנים נפוצים למצבי לחץ. כעס וחוסר שקט, פעלתנות יתר, קושי להתרכז, עיסוק מתמיד בחששות או שינויי התנהגות אחרים יכולים להעיד על לחץ ועל חרדה. לעיתים מתבטא לחץ בדיכאון או בעצבנות, בדריכות יתר או בבהלה מכל גירוי.

ילדים מבטאים את המתח שלהם בדומה למבוגרים. אי־שקט, חוסר ריכוז או תגובות קיצוניות של בכי ושל כעס הם תופעות שכיחות. ילדים יכולים גם לבטא את חרדתם באמצעות הידבקות להורים או באמצעות פחדי לילה. הם עלולים גם להרטיב את המיטה או לסרב לאכול.

איך לא לשדר לילדים את החרדה שלי?  

ילדים מזהים כאשר לא אומרים להם את האמת, וכשקיים פער בין החרדה שההורה משדר מבחינה רגשית לבין מה שהוא אומר במילים. לכן, לא כדאי לומר להם דברי הרגעה סתמיים, או להכחיש שיש בעיה.

מצד שני, עדיף לא לחשוף אותם למידע מיותר שעלול להלחיץ אותם. למשל - לא כדאי לאפשר להם לצפות בחדשות שמציגות סיקורים של אירועים קשים ותיעוד של אלימות. אז היו כנים איתם, בגובה העיניים, אבל נסו לשמור על עצמכם רגועים, וכך תשפיעו גם עליהם לטובה.

היזהרו לא "להדביק" את הילדים בפחדים שלכם. הורה חרד במיוחד עלול לגרום לילדים לפחד מיותר. לכן חשוב לא להימנע ולא להגביל את הילדים יותר מדי במידת האפשר. נסו לשמור על השגרה, להתפנות גם לפעילויות מהנות, ולהמשיך להיות עבורם דמות סמכותית ורגועה שמשדרת כנות וביטחון.

​ואיך תרגיעו את עצמכם?

טיפים מהמומחית על התמודדות עם המצב הביטחוני

איך אפשר לעזור לילדים להתמודד עם לחץ?

1. אם הילד שלכם מבקש לשתף אתכם במחשבות ובדאגות שלו, הקשיבו לו ועודדו אותו לבטא את רגשותיו. חשוב לומר לילדים שהתגובות שלהם למצב טבעיות, וכי ילדים רבים מגיבים באופן דומה למצבי דאגה ולחץ. כך הם לא יחושו בושה ואי־נוחות - תחושות שעלולות להגביר את הדאגות שלהם.

2. הסבירו לילדים את המצב באופן אמין שתואם את יכולת ההבנה שלהם. נסו לחזק את התחושה שאתם דואגים להם ושתעשו הכל כדי לשמור עליהם.

3. עודדו את הילדים למלא את המטלות ואת המשימות שלהם בבית הספר ובבית ולקיים סדר יום רגיל, ככל שהדבר ניתן. שמירה על שגרה יציבה מגבירה את תחושת הביטחון.

4. שהות במחיצתם של אנשים בוגרים עשויה להעניק לילדים ביטחון. כדאי שלפחות אחד ההורים יקדיש מזמנו לילד החרד, יאפשר לו לדבר על פחדיו ועל רגשותיו וירגיע אותו ככל הניתן. משחק משותף, קריאה בספר עם הילד או  צפייה משותפת בטלוויזיה עשויים להסיח את דעתו של הילד מהדאגות.

5. כאשר ילד מתעורר באמצע הלילה כי הוא מפחד, חשוב שלפחות אחד ההורים ייגש אליו וירגיע אותו, ואז יוכל הילד להירדם. לא מומלץ לקחת את הילד למיטת ההורים.

6. אם הילד מתנהג בתוקפנות או בתובענות, שימו לו גבולות. צריך לאפשר לילדים לבטא את הכעס ואת תחושת חוסר האונים שלהם באופן מילולי או בציור, אך אין להתיר לילד להכות, ואין להיכנע לכל דרישה שלו.

7. ילדים רבים מגיבים היטב למגע פיזי חיובי של הוריהם או של קרובים אחרים. כדאי להרבות בלטיפות, בחיבוקים ובביטויי קרבה וחיבה אחרים, כי אלה מרגיעים ומשרים תחושת ביטחון.

8. יש ילדים שלא מוכנים לאכול כשהם במצבי חרדה או מתח חריפים. לא כדאי לנדנד לילד שאינו מוכן לאכול, ובוודאי שאסור להכריח אותו. כדאי לשכנע אותו לשתות. ילד בריא יאכל במידה מספקת, גם אם פחותה.

אז הרגענו את הילדים, אבל מה בנוגע למבוגרים?

לכל אחד מאיתנו יש כוחות נפשיים רבים, שגם אם איננו מודעים להם, הם מאפשרים לנו להפעיל מנגנוני התמודדות שיחזירו אותנו למצב של יציבות רגשית ושל תפקוד רגיל. כדאי לזכור זאת ואף להזכיר זאת לקרובים לנו.

סימני לחץ ומתח עלולים לעורר חששות ורגשות בושה ואי־נוחות. אך יש לזכור שאלה הם תגובות טבעיות שמשותפות לאנשים רבים, ושהם יחלפו קרוב לוודאי עם תום הסיבה לדאגה.

הרפיה, מסאג' ושיחה טובה
חשוב לאפשר למי שחש במתח ובלחץ לדבר על דאגותיו. גם אם הוא מבקש לחזור על דברים שכבר סיפר ואמר, חשוב להקשיב לו. כדאי לגייס חברים או קרובי משפחה אחרים כדי שיתמכו ויעודדו את מי שסובל מלחץ קשה. אפשר גם להסתייע בהם בעת הצורך לשמירה על הילדים או לעריכת קניות.

תרגילי הרפיה יכולים להקל על תחושת הלחץ. גם עיסוי קל של שרירי העורף או ליטוף הראש, הצוואר והידיים עשויים להרגיע ולהקל. פעילות גופנית כמו הליכה, טיול או התעמלות וכן עיסוק בתחביבים עשויים אף הם לשפר את ההרגשה.

אם תחושות הלחץ חריפות מאוד, מקשות על התפקוד, גורמות לבעיות שינה או להופעת סימני חרדה קשים, כדאי להיוועץ ברופא המשפחה בנוגע לטיפול המתאים. חשוב שלא להשתמש בתרופות ובתכשירי הרגעה ללא המלצת רופא.

רוצים להתייעץ? היכנסו לפורום החרדות והסיוע הנפשי שלנו

חני שליט היא העובדת הסוציאלית הראשית של כללית, מנהלת בפורום חרדות וסיוע נפשי באתר כללית.

ד"ר ליאת הולר הררי היא פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית, מנהלת  בפורום חרדות וסיוע נפשי באתר כללית.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל