חיפוש

dsdsdsd
רשת של חבלים בצורת לבבות

מידע וזכויות בתחום בריאות הנפש

פגיעה בבריאות הנפשית משפיעה על תחומי חיים רבים. אילו זכויות מגיעות למי שסובלים מהפרעות נפשיות ולבני משפחותיהם? אילו שירותים הם יכולים לקבל? מדריך

מטופלים יקרים ומטופלות יקרות,

אנו בכללית מחויבים לבריאות הגוף והנפש של כל מטופלינו.

הבריאות הנפשית והגופנית משפיעות באופן ישיר זו על זו וגם על התפקוד בבית, במשפחה בעבודה ובעצם בכל מקום. 

פגיעה בבריאות הנפשית עלולה לשבש את היכולת של המטופל ומשפחתו לנהל אורח חיים תקין. 

במדריך שלפניכם תמצאו מידע כללי אודות הפרעות נפשיות, השפעותיהן ומגוון טיפולים היכולים לסייע. 

כמו כן אנו מנגישים את הזכויות הנלוות להתמודדות עם הפרעה נפשית. 

כללית לידיעתכם - כי מגיע לכם!

הקדמה 

במהלך החיים, אנשים נקלעים למשברים גופניים ונפשיים. בתחום הנפשי, כמו הגופני, מחלה יכולה לבוא בעקבות אירוע או משבר מזוהה, או מסיבה לא ידועה.

הפרעה נפשית יכולה להיות מופע חולף, מהלך מתמשך או כרוני. היא מתבטאת בדרגות שונות של חומרה ומשפיעה באופן שונה אצל כל אדם ואדם על התפקוד.

מתמודדים עם הפרעה נפשית יחוו מצוקה רגשית שיכולה לבוא לידי ביטוי בעוצמות גבוהות של מתח, עצב, פחד, כעס, חוויה של חוסר אמון בסביבה, ייאוש ועוד. לעתים עלולות להופיע תופעות כמו הזיות, מחשבות שווא ומצבי פסיכוזה הפוגעות בעוצמות שונות בתפיסת המציאות.

חשוב לדעת שניתן לטפל בהפרעה נפשית ולהקל על אנשים המתמודדים איתה, על ידי הפחתת הסימפטומים, שיפור התפקוד וסיוע בהשתלבות מיטבית בקהילה. קיימים מגוון רחב של טיפולים הן תרופתיים והן בשיחות הניתנים על ידי צוותי טיפול מומחים בתחום.

בישראל כיום, מהווים שירותי בריאות הנפש חלק בלתי נפרד משירותי הבריאות הניתנים על ידי קופות החולים. בעקבות הרפורמה שנכנסה לתוקף ביולי 2015, נוספו שירותי בריאות נפש רבים ברחבי הארץ כגון: מרפאות, מטפלים עצמאיים ושירותי ייעוץ ברפואה ראשונית.

במדריך זה, המיועד למטופלים מעל גיל 18, ריכזנו מידע באשר להפרעות השכיחות, ביטויים בתחומי החיים השונים, השירותים והזכויות הניתנים על ידי הכללית והמדינה. בנוסף תמצאו מידע והמלצות להתמודדות המשפחה והסביבה הקרובה עם המצב.

אבחנות ומחלות שכיחות בבריאות הנפש 

האבחון בתחום בריאות הנפש הינו קליני בעיקרו וכולל בעיקר סימפטומים (תלונות המטופל) וסימנים (ממצאי בדיקה קלינית). האבחון נעשה בהתאם לספר אבחנות בינלאומי (ICD-10). 

מחלות והפרעות נפשיות, כמו מחלות גופניות, פוגעות באיכות החיים של האדם וביכולת התפקוד היום יומית שלו. ניתן לרפא ו/או להקל על הסימפטומים שלהן באמצעות מתן טיפול תרופתי ופסיכותרפי.

להלן תיאור קצר של חלק מהמחלות הנפוצות ואופן ביטוין.

דיכאון 

דיכאון מאופיין בעיקר במצב רוח ירוד והיעדר עניין. הוא יכול להתבטא בעוצמות שונות ומשך משתנה של תסמינים. לא תמיד ברורה הסיבה הגלויה שהביאה לדיכאון. 

מתבטא בירידה בעניין בפעילויות יום יומיות, חוסר הנאה מדברים שבעבר היו מהנים, מצב רוח ירוד, תנודתי או אי שקט. עייפות, אפתיות, העדר אנרגיה וירידה בתיאבון. הפרעות בשינה ובריכוז. תחושות אשמה לא מוצדקות, תחושות של חוסר ערך, נטייה לפסימיות, תחושת מתח וחרדה. 

הדיכאון עלול לעורר תחושות של חוסר אונים וייאוש בסביבה הקרובה. יכול להופיע לעיתים כתגובה ממושכת מעבר לצפוי בעקבות אירועי חיים. 

לדיכאון עלולות להתלוות מחשבות ואף תכניות אובדניות, לאור התחושה שאין תקווה שהמצב ישתפר.

הפרעה דו קוטבית 

הפרעה דו קוטבית (מאניה־דיפרסיה) מאופיינת בתנודתיות בין מצבי דיכאון לבין מצבי עוררות יתר. משך המצב הדיכאוני והמאני משתנה ויכול לנוע בין זמנים קצרים לתקופות ארוכות וכך גם התקופה המאוזנת שבין המצבים. 

תחושת הדיכאון מאופיינת בתסמינים דומים לאלו המתוארים לעיל. 

המצב המאני מאופיין בפעלתנות רבה, מצב רוח מרומם באופן לא תואם למצב, שיפוט לקוי, תחושת כל יכולות והיעדר זהירות מסיכונים (למשל: בזבוז כספים לא מבוקר, ערנות בלילות). לעיתים יכול להופיע אי שקט קיצוני ורגזנות רבה.

חרדה 

חרדה היא שם כולל למספר תסמונות הכוללות: התקפי חרדה (פאניקה), חרדה כוללנית, חרדה ספציפית ופוביות (חרדה חברתית, חרדה מטיסות, חרדה ממקומות סגורים וכדומה). 

מתבטאת בדאגה מוגזמת המופיעה באופן לא צפוי, ללא סיבה ברורה. בדרך כלל מלווה בסימפטומים גופניים, לעיתים כלליים (כמו בחרדה כוללנית - תלונות גופניות לא ממוקדות) ולעיתים ספציפיים (כמו בהתקפי חרדה - קוצר נשימה, דופק מואץ, הזעת יתר). 

החרדה נוטה להתגבר בעקבות אי וודאות ומפגש עם מצב מעורר לחץ. 

תגובה שכיחה הנה הימנעות ממצבים הנתפסים כמעוררי חרדה, נטייה לאי שקט ודריכות קבועים, עיסוק טורדני בסיבות לחרדה וחשש מהישנות הסימפטומים. ההימנעות עלולה להתרחב למצבי חיים שגרתיים, כמו יציאה מהבית.

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)

הפרעה טורדנית־כפייתית (OCD) מאופיינת במחשבות מטרידות אשר חוזרות בתדירות ועוצמה גבוהה וגורמות למצוקה רבה. המחשבות יכולות להיות קשורות בפחדים שונים וחשש שאם האדם לא יבצע פעולה כלשהי כדי לסתור את המחשבה, הרי שהפחד יתממש.

למחשבות הטורדניות מתלווה פעמים רבות דחף לביצוע פעולות באופן חזרתי כהתמודדות עם החרדה שהמחשבות מעוררות. פעמים רבות ההפרעה קיימת זמן רב עד אשר הפגיעה התפקודית הופכת משמעותית והאדם פונה לטיפול. 

הפגיעה בתפקוד כוללת הימנעות מפעילויות יומיומיות בתוך הבית ומחוצה לו, וניכרת בכל תחומי החיים באופן הולך ומתרחב.

סכיזופרניה 

סכיזופרניה מאופיינת בפגיעה משמעותית בתפקודים קוגניטיביים של בוחן מציאות ומהלך חשיבה. יכולה להתפתח כהידרדרות מתמשכת לאורך זמן או כהתפרצות סוערת אקוטית. 

בסכיזופרניה יכולות להופיע תופעות ייחודיות של הזיות (שמיעה, ראיה, ריח), עיוותי תפיסה ומחשבות שווא, תחושות רדיפה ורצף חשיבה לא עקבי המתבטא בדיבור לא בהיר ואסוציאטיבי. 

המתמודד עם סכיזופרניה יחוש סבל רב, יחוש שאינו מובן על ידי הסביבה ויתקשה לסמוך על הקרובים לו. 

הפרעת דחק פוסט טראומטית (בתר חבלתית)

הפרעת דחק פוסט טראומטית, PTSD ,מופיעה לאחר אירוע שנחווה כמאיים על החיים, שלמות הגוף או הנפש. לעתים ההפרעה תאובחן זמן רב לאחר החשיפה לאירוע, אפילו שנים. 

הפרעה זו מאופיינת בתסמינים פולשניים כגון סיוטי לילה, פלאשבקים, נדודי שינה. כמו כן תגובות חרדה ופחד, דריכות יתר ואי שקט ושינויים בתגובות התנהגותיות כמו התקפי זעם, הסתגרות, הימנעות וכדומה. 

הפרעות אישיות

הפרעות אישיות הנו שם כולל לקבוצת אבחנות המתאר דפוסי תגובה והתמודדות במצבי חיים מגוונים. 

הפרעות האישיות משפיעות בעיקר על התנהלות בתוך קשרים בינאישיים ובמצבים חברתיים. לדוגמא, חלק מההפרעות מאופיינות בקושי בוויסות רגשי המשפיע על התנהגות אימפולסיבית, תנודתיות בין קרבה לדחייה, חוסר יציבות בקשרים בינאישיים (הפרעת אישיות גבולית); עיסוק מוגבר בערך העצמי שמעורר צורך באישור האחרים, השוואתיות, תנודתיות בין תחושת ערך ותחושת חוסר ערך (הפרעה נרקיסיסטית); נוקשות וחזרתיות, נטייה לעיסוק מוגבר בעשייה ופחות בהיבטים רגשיים של מצבים. נטייה לעתים לתלותיות וחרדה (הפרעה כפייתית).

התמודדות המטופלים

התפרצות ראשונה של מחלת נפש/התקף פסיכוטי מערערת את שגרת החיים של המתמודדים ומפגישה אותם עם רגשות עזים שאינם מוכרים להם. המתמודדים עלולים להרגיש שהם מאבדים את שפיות דעתם ופוחדים מאד שמצב זה יישאר קבוע. 

החוויה מלווה בתחושות של בדידות, מצוקה, חוסר יכולת לשתף את הסביבה וחוסר הבנה של הסובבים אותם.

פגיעה בתפקוד

מחלות ואבחנות בתחום בריאות הנפש יכולות להשפיע על התפקוד במגוון תחומי החיים כגון: תעסוקה, קשרים בינאישיים וחברתיים, יחסים במשפחה (זוגיות, הורות וכדומה), שגרת היום יום.

לא תמיד ניתן לנבא את עוצמת הסימפטומים ומידת הפגיעה באיכות החיים. ניתן לראות שונות בין מטופלים שונים עם אותה אבחנה ואצל מטופל מסוים בתקופות שונות.

פגיעה בתפקוד יכולה להתבטא בצורות רבות ובהן: הפרעות בשינה, קושי לקום בבוקר, הפרעות בתיאבון, מריבות מרובות עם הסובבים, היעדרות מהעבודה, הימנעות מביצוע מטלות יום יומיות, התפרצויות, תגובות לא צפויות ועוד.

מה ניתן לעשות?

כיום יש ידע רב בטיפול במתמודדים עם אבחנות מתחום בריאות הנפש.

לפי המלצות מקצועיות, ניתן להקל על הסימפטומים ולשפר את איכות החיים והתפקוד באמצעות טיפול ומעקב אמבולטורי. במקרים בהם יש עלייה ניכרת במצוקה והחרפה בסימפטומים עד כדי חוסר תפקוד, ניתן לשקול פניה לאשפוז.

להלן אפשרויות הטיפול הנפוצות:

טיפול תרופתי

לאחר קביעת האבחנה ועל פי צורך רפואי, ישקול הפסיכיאטר מתן טיפול תרופתי.

מרבית התרופות הפסיכיאטריות מתחילות להשפיע לאחר תקופה של בין שבועיים לחודש. לתרופות אלו, כמו לכל תרופה, ישנן תופעות לוואי, בעיקר בתחילת נטילת התרופה. חשוב לדבר עם הרופא על תופעות הלוואי האפשריות ולעדכן אותו בכל תופעה חדשה או אי נוחות. ניתן לשנות מינון או סוג תרופה בהתאם לצורך.

אין להפסיק או לשנות טיפול תרופתי ללא התייעצות עם רופא.

פסיכותרפיה

הטיפול הפסיכותרפי השכיח הנו טיפול בשיחות, הניתן בדרך כלל על ידי פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים מומחים בבריאות הנפש. הטיפול ניתן לפי שיקול דעת מקצועי ותכנית טיפול מותאמת לכל מטופל.

תכנית הטיפול כוללת המלצה על מטרות עיקריות, סוג וגישת הטיפול, תדירות ומשך.

הטיפול יכול להתקיים במסגרת פרטנית, משפחתית, זוגית או קבוצתית.

מטרת הטיפול הפסיכותרפי הנה הבנה ועיבוד רגשי, בחינת דפוסי חשיבה והתנהגות קיימים וההתמודדות עם המחלה. כמו כן התאמת דפוסי התמודדות מיטיבים שישפרו את איכות החיים של המטופל ומשפחתו. לעיתים ניתן להפנות לגורמי טיפול נוספים בקהילה, בתוך הכללית ומחוץ לה, כגון: ריפוי בעיסוק, תזונה, שרותי רווחה.

שיקום

חלק משמעותי בהתמודדות עם אבחנות בתחום בריאות הנפש, הינו ההיבט השיקומי. תהליכי השיקום כוללים את תחום התעסוקה והתפקוד היומיומי.

סל שיקום ניתן לבעלי לפחות 40% נכות נפשית. ניתן להתייעץ עם הגורמים המטפלים במערך בריאות הנפש לגבי פניה לביטוח לאומי.

מידע נוסף בנושא פניה לביטוח לאומי וסל שיקום, ניתן למצוא בפרק זכויות כלליות.

התמודדות המשפחה

סיפורו של מתמודד בבריאות הנפש:

"ביקשתי מרופא המשפחה שיפנה אותי לפסיכיאטר אחרי שהחיים בבית כבר הפכו לגיהנום. הרגשתי שאני לא עומד בלחץ, אני מטריף את כל בני המשפחה, אשתי לא רוצה לצאת איתי לבילויים בחוץ כי חוששת ש'אעשה לה בושות'. בקיצור היה נורא ואשתי הציבה לי אולטימטום.

עדיין לקח לי זמן עד שהבאתי את עצמי לקבוע את התור ולהגיע פיזית למרפאה. גם כשהגעתי, הסתכלתי לצדדים לוודא שאין אף אחד שאני מכיר שרואה אותי נכנס למרפאה. בחדר ההמתנה נרגעתי לראות שאני לא מכיר אף אחד, צוות המשרד היה נעים ולבבי.

נכנסתי לפגישה אצל הפסיכיאטר, עדיין לא קולט שאני שם. אני לא חושב שאני פסיכי. הפסיכיאטר שאל שאלות רבות על התפקוד שלי. נראה לי כאילו שהוא היה אצלי בבית או שהוא דיבר קודם עם אשתי, כי הוא ידע בדיוק איך אני מגיב ומה לשאול אותי. לאט לאט נפתחתי, הרגשתי שאני בידיים טובות ומקצועיות ושכדאי לי לשתף בכל האמת, כי פה אוכל לקבל עזרה."

מספרת אשתו של מטופל אחר:

"בעלי חזר מביקור ראשון במרפאה לבריאות הנפש, אליה הלך אחרי שהבן הבכור שלנו הציב לו תנאי שאו שהוא הולך לפסיכיאטר או שבני מזמין משטרה. כשהוא חזר, סיפר שהפסיכיאטר רשם לו טיפול תרופתי והמליץ גם על שיחות. הוא טען בתוקף שהוא לא מוכן לקחת את התרופה, כי הוא לא פסיכי ולא רוצה להתמכר לתרופות. הוא הבטיח שיצליח להתמודד לבד. עם חלוף הימים ובעזרת הטיפול בשיחות, בעלי הבין כי הטיפול התרופתי הוא חשוב, יכול לעזור ולא בהכרח ממכר והתחיל ליטול תרופות.

המצב עכשיו הרבה יותר טוב, היחסים ביננו השתפרו והילדים יכולים לבוא לבקר עם הנכדים."

****

בני המשפחה עדים לשינויים בהתנהגות קרובי המשפחה המתמודדים, עוד טרם קבלת האבחנה בתחום בריאות הנפש. הגילוי והאבחון עלולים להחמיר ולגרום למשבר נוסף בהתמודדות, אולם לעיתים זיהוי אבחנה והמלצות טיפוליות יביאו להקלה והרגעה לאור הידע ותחושת הוודאות.

שינויים אצל מתמודדים עם אבחנות בתחום בריאות הנפש, יכולים להיות פתאומיים ועוצמתיים, או הדרגתיים ומתמשכים. שינויים אלה משפיעים על התקשורת הבינאישית, האווירה בבית, תעסוקה ומצב כלכלי. מצב זה גורם לעומס על שאר בני המשפחה בשל הפגיעה בתפקוד, ומעורר חוסר וודאות וקושי לצפות תגובות. חשוב שהמתמודד ובני משפחתו יבינו את מהלך המחלה, ירגישו נוח לשאול את הצוות המטפל שאלות מקצועיות, ויעמיקו את הידע שלהם.

בדרך כלל המצב המתואר יעורר תחושות ורגשות מורכבים אצל בני המשפחה שינועו בין תקווה לייאוש. מהלך המחלה מאופיין פעמים רבות בתנודתיות, וייתכנו טלטלות רגשיות בהתאמה למצבו של המטופל. עלולים לצוף רגשות של דאגה, דריכות, חוסר אונים, בלבול וחרדה, תסכול, כעס ועצב. לצד רגשות אלה, הצלחות טיפוליות, איזון נפשי ושיפור התנהגותי ותפקודי אצל המתמודד יכולים להרגיע ולעורר התרגשות ואופטימיות.

המענה הטיפולי המומלץ יכול להביא להקלה בסימפטומים ולשפר תפקוד. לעיתים מתעוררת התנגדות בשל תופעות לוואי, חוסר הבנה של חומרת המצב, או מחשבה שבעקבות שיפור אפשר להפסיק טיפול. חשוב לדווח על מצבים אלה ולעשות מאמץ לשכנע את המטופל, או להיעזר באנשי מקצוע כדי לבדוק אפשרות להתאמת טיפול חלופי מותאם להתנגדות.

התמודדות עם מחלת נפש יכולה לאתגר גם עמדות חברתיות וערכים תרבותיים. הסטיגמה החברתית סביב מענה טיפולי בתחום בריאות הנפש, עלולה לעורר אצל המתמודד ואצל בני המשפחה בושה, רצון להסתרה ותחושת בדידות. המודעות לכך חשובה, ויש לשים לב שלא יימנע טיפול הולם מהמתמודד בגלל החשש מהסטיגמה או ההשלכות החברתיות של האבחנה.

חשוב להזכיר כי המערכת הרפואית מחויבת לשמירה על סודיות רפואית ופרטיות. לעתים קיימת אי נוחות לפנות למרפאה באזור המגורים במקרים אלו ניתן לפנות למרפאות בריאות הנפש באזור אחר.

הורים עשויים לחוות תהליך של אבל על כך שילדם אינו הילד שקיוו לו. יכולים לצוף גם רגשות אשם על כי התנהגותם והחלטות שקיבלו במהלך השנים, תרמו להתפרצות המחלה. יכול להתעורר חשש שהמחלה גנטית ועלולה להתפרץ אצל בני משפחה נוספים. הורים מעלים דאגות לגבי ההתמודדות של ילדיהם בבגרות. שאלות לגבי מידת העצמאות והתלות בהורים, או מי יטפל בילדיהם כשהם לא יוכלו מעסיקות הורים ומדירות שינה מעיניהם.

חשוב להדגיש, תפקיד המטפל העיקרי עלול לגרום לשחיקה, לשנות את מערכת היחסים בתוך המשפחה, ולגרום לחוסר אמון ותחושה שאין על מי לסמוך.

אחים מתמודדים אף הם עם מגוון רגשות שיכולים לבלבל. הם יכולים להרגיש אחריות כלפי המתמודד/ת וכלפי ההורים הנושאים בנטל ולנסות להקל ואף לפצות. לצד זאת, הם עלולים להרגיש אשמה ולייחס להתנהגות שלהם תרומה להתפרצות או החמרת המצב הנפשי של המתמודדים. פעמים רבות, יתעוררו אצל אחים רגשות כעס וקינאה במתמודד/ת בשל תשומת הלב המופנית אליו על ידי ההורים, או משאבים כלכליים המושקעים בו.

בני זוג של מתמודדים עוברים תהליך רגשי של עיבוד השינוי בזוגיות ובתכניות לעתיד. ההשלכות יכולות להיות באיזון הזוגי, בתפקידי ההורות המשותפת, ובפגיעה בהדדיות בקשר וכניסה לתפקיד של מטפל עיקרי. בקשר יכולים להופיע רגשות עוצמתיים כמו רצון בפרידה וחרטה על הזוגיות, דחייה, בדידות, בושה, רחמים, חוסר אונים, כעס ורגשות אשמה.

חשוב לדעת כי יש אפשרות לפנות לקבלת תמיכה ועזרה בהתמודדות עם רגשות מורכבים, מציאות ומצב משפחתי משתנה, יחס החברה והשלכות לעתיד.

לייעוץ והכוונה לבני המשפחה ניתן לפנות לגורמים הבאים הנותנים תמיכה לבני המשפחה, מסייעים להפחית את החשש מהסטיגמה ונותנים כלים להתמודדות:

• הצוות המטפל

• עמותות המופעלות על ידי ולמען בני משפחה של מתמודדים

• מרכזי יעוץ ותמיכה למשפחות מתמודדים

מרכזי הייעוץ יכולים לסייע ולתת הכוונה לפתרונות בתחום רשת תמיכה למשפחות ולמתמודדים, יעוץ משפטי ועוד. המרכזים פועלים במימון ובפיקוח משרד הבריאות והשירותים בהם ניתנים ללא תשלום וללא צורך בהכרה של המתמודד בביטוח לאומי או סל שיקום.

מידע נוסף על מרכזי תמיכה ועמותות תמצאו בפרק על עמותות וייעוץ משפטי.

שאלות ותשובות

האם הוא/היא "עושה לי בכוונה"?

תשובה: לעיתים נראה למתבונן מן הצד, כי התנהגות ותגובות המתמודדים הינם בשליטה וכי המתמודדים יכולים לבחור את תגובתם. אמנם בחולי נפשי השינוי אינו בולט מבחינה גופנית חיצונית, אולם חשוב לזכור כי המחלה משפיעה על שיפוט והתנהגות.

פעמים רבות התנהגויות שנתפסות כמכוונות (כמו התפרצות זעם עוצמתית, הסתגרות, הימנעות מפעולות שגרתיות, חוסר היגיינה ועוד), הינן ביטוי של המחלה ואינן בשליטה.

כיצד להשיג את שיתוף הפעולה של המתמודדים?

תשובה: השגת שיתוף פעולה יכולה להיות על ידי הפחתת קונפליקטים או התמודדות מיטיבה עם קונפליקטים שעולים. בדרך כלל שיח שמכוון לעזרה ופחות לביקורתיות, מאפשר שיתוף פעולה והתמודדות טובה יותר.

להלן כמה דגשים היכולים לסייע:

1. חשוב שהתקשורת השגרתית עם המתמודדים תהיה 'בגובה העיניים', מבלי להתנשא או להתיילד.

2. מומלץ לדבר בפתיחות, גם על נושאים הקשורים למחלה ולקשיים. חשוב שהשיח יהיה מכבד, עם הצעות לפתרונות ולתמיכה במידת הצורך.

3. הדברים צריכים להיות מוצגים באופן בהיר, ישיר וממוקד ולהימנע מאירוניה וציניות.

4. מומלץ להימנע מביקורתיות כלפי ההתנהגות, ולא לנסות לשכנע את המתמודדים בטעותם. פעמים רבות ההתנהגות היא עדות למצוקה, עזרתכם להתמודד עם הקושי תעזור להשיג שיתוף פעולה.

עד כמה לאפשר למתמודדים עצמאות בבגרותם או להישאר מעורבים?

תשובה: הורים מעוניינים במתן מיומנויות שמכוונות לעצמאות, אולם יחד עם זאת, להורים עצמם קשה לעתים לשחרר ולאפשר למתמודד לנהל אורח חיים עצמאי, מתוך דאגה אמתית וכנה ומחשבה שהוא זקוק להורה מלווה.

רמת התפקוד, מידת העצמאות והתלות באחר משפיעות על מידת המעורבות הנדרשת מהמשפחה בניהול חיי היומיום של המתמודדים. חשוב להשתדל לאפשר עצמאות במידה מבוקרת והדרגתית, ולהיות מודעים לצורך לקבל החלטות בתחומי חיים שונים וכחלק מתהליך הליווי של המתמודדים.

תחומים מרכזיים בהם מידת העצמאות צריכה להיבחן הם תעסוקה, מגורים, ניהול פיננסי, מפגשים חברתיים. למשל החלטה על מגורים בבית, בנפרד או במסגרת תומכת כמו הוסטל. לעיתים, בתחומים שונים, אצל המתמודד/ת תתקבל החלטה שונה לגבי מידת המעורבות הנדרשת מההורים, בהתאם למצבו של המתמודד ומידת התמיכה שהמשפחה יכולה להעניק.

חשוב שהורים יכירו את חוק האפוטרופסות ואת האפשרות להיות תומכי החלטה או אפוטרופוסים או למנות אחד מאחיו של המתמודד או אף נציג שאינו בן משפחה. האפוטרופוס ייקח אחריות על החלטות הנוגעות לגופו ולרכושו של המתמודד בשיתוף המתמודד, ככל שניתן.

איך כדאי להציג לאחים ובני משפחה נוספים את מצב בני המשפחה המתמודדים?

תשובה: התנהגות הנובעת מהתמודדות עם מחלת נפש משפיעה על כל בני המשפחה. אחים ואחיות יכולים לחוש קנאה במשאבים המוקצים למתמודד ואף כעס עליו או על ההורים בשל כך, בושה ורצון להסתרה, וכאב על הפגיעה בקשרים הבינאישיים שהיו.

יש להיות ערים לכך שלעתים אחים יחושו צורך לפצות את ההורים, יימנעו משיתוף בקשיים שלהם, או ייקחו תפקיד הורי.

כדאי לשתף את בני המשפחה במידע רלוונטי ובאופן מותאם אודות המחלה והסימפטומים העיקריים הנובעים ממנה.

להלן מספר נושאים עליהם מומלץ לדבר עם בני המשפחה:

1. התנהגויות ותגובות המתמודדים אינם בכוונה או בשליטת המתמודד.

2. המצב דורש מההורים לפנות משאבים לטובת הטיפול במתמודד.

3. ההחלטות הקשורות להתמודדות המשפחה מתקבלות מתוך מחשבה ושיקול דעת.

4. קיימות אפשרויות לטיפול ולתמיכה במתמודד ובבני המשפחה.

5. לתת לגיטימציה ולאפשר שיחה על מגוון הרגשות כמו כעס, קנאה, אשמה, דאגה, בושה.

איך לשוחח עם ילדים צעירים של מתמודדים המבטאים בושה ורצון "להסתיר" את ההורה?

תשובה: ילדים להורה מתמודד/ת למדים בשלב מוקדם כי ההורה שלהם הנו חריג ושהתנהגותו יכולה להיות לעתים בלתי צפויה. הבנה זו יכולה לעורר בושה ורתיעה מלהזמין חברים הביתה או מנוכחות ההורה בפעילויות חברתיות במסגרות בהן פעיל הילד (מסיבות בבית הספר, תנועת נוער, טקסים בצבא וכדומה). בנוסף ייתכנו רגשות אשמה על מחשבות כגון: "הלוואי והוא לא היה ההורה שלי" , קנאה בילדים להם הורים בריאים ואימוץ דמויות הוריות מבין דמויות סמכותיות מוכרות.

מומלץ לדבר עם הילדים, באופן מותאם לגילם, על המצב והשפעותיו עליהם. מומלץ לקבל הדרכה מאנשי מקצוע כיצד יש לעשות זאת, על פי צרכי המשפחה.

להלן עיקרי המסרים עליהם מומלץ לדבר עם הילדים:

1. התנהגות ההורה נובעת ממחלה ואינה בכוונה או בשליטה, אינה מכוונת נגד הילדים ולא מעידה שההורה לא אוהב/ת אותם.

2. החמרה או שיפור במצב ההורה לא תלויה במעשיהם והתנהגותם של הילדים.

3. יש גורמי טיפול שתפקידם לעזור לשיפור המצב ולהקל על ההורה.

4. המבוגרים האחרים לוקחים אחריות על הטיפול בהורה (הורה נוסף או משפחה מורחבת), והילדים לא צריכים לדאוג לטיפול.

5. המצב במשפחה משפיע על הרגשת הילדים, ויכול לעורר רגשות לא נעימים של כעס, קנאה בילדים אחרים, דחייה של ההורה, ריחוק ואשמה על כל אלה.

זכויות בסל הבריאות

מהו סל הבריאות?

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994 קובע בין היתר את השירותים הרפואיים שאותם זכאים לקבל מבוטחי קופות החולים בישראל ואשר נכללים ב"סל שירותי הבריאות". השירותים הרפואיים כוללים תרופות, אביזרים רפואיים, בדיקות, טיפולים ועוד.

סל השירותים בתחום בריאות הנפש ניתן בכפוף לאבחנה פסיכיאטרית. המלצה לסוג ומשך הטיפול ייקבעו על ידי הצוות המטפל לפי שיקול דעת מקצועי. 

הטיפול בזכאים ניתן במסגרות שונות ומותאם לצרכי המטופלים.

שירותי בריאות הנפש בכללית:

1. מרפאות בריאות נפש רב מקצועיות הכוללות אנשי צוות מתחומי הפסיכיאטריה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וסיעוד. ישנן מרפאות בקהילה ובבתי החולים המופעלות על ידי הכללית, משרד הבריאות וספקים.

השירותים ניתנים לפי שיקול דעת מקצועי וכוללים: הערכה ראשונית/תקופתית לקביעת תכנית טיפול, טיפול ומעקב פסיכיאטרי תרופתי, פסיכותרפיה פרטנית וקבוצתית, הדרכה של משפחת המטופל, ביקור בית והערכה פסיכודיאגנוסטית.

הפניה: נדרשת הפנייה של רופא המשפחה או רופא יועץ אחר.

תשלום: במרפאות בתי חולים או מרפאות מחוץ לכללית נדרש תשלום עבור טופס 17. במרפאות הכללית נדרש תשלום רבעוני עבור ביקור אצל רופא.

2. שירותי ייעוץ פסיכיאטרי במרפאות לרפואת משפחה (ראשוניות).

הפניה: פניה עצמית או בהמלצת גורם מטפל. תיאום התור דרך משרד המרפאה.

תשלום: נדרש תשלום רבעוני עבור ביקור אצל רופא.

3. שירותי פסיכותרפיה על ידי מטפלים עצמאיים. השירות ניתן על ידי מטפלים בתחום בריאות הנפש (פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ופסיכיאטרים) שנמצאים בהסכם מתן שירותים עם הכללית במרפאות פרטיות.

הפניה: פניה עצמית למפגש ראשון לצורך הערכה והמלצה להמשך טיפול, רשימת המטפלים נמצאת באתר הכללית.

תשלום: השתתפות עצמית למפגש ראשון ולמפגשי המשך, בכפוף לתעריפי סל השירותים, המתעדכנים מעת לעת.

זכויות נוספות בסל הבריאות

השירותים ניתנים למטופלים על פי שיקול דעת מקצועי של הצוות המטפל.

נזע חשמלי

מהו השירות?

טיפול פסיכיאטרי באמצעות זרם חשמלי.

מה זה נזע חשמלי?

טיפול ביולוגי מוחי הניתן בהתוויה לבעיות פסיכיאטריות כמו דיכאון קשה שאינו מגיב לתרופות, מצבים קטטוניים או אובדנות קשה.

במהלך הטיפול, שנעשה תחת הרדמה מלאה וניטור רפואי צמוד, מעוררים מצב פרכוסי מוחי זמני וחולף באמצעות גירוי חשמלי קצר דרך הגולגולת.

(הטיפול נעשה במסגרת אשפוז יום אמבולטורי).

מה כולל השירות?

• בדיקת רופא.

• הרדמה כללית.

• ביצוע הטיפול.

• השגחה בהתאם לתקנות.

איך מקבלים את השירות?

יש לקבל הפניה מחדר מיון או ממרפאה אמבולטורית של בית חולים או ממרפאת בריאות הנפש.

שימו לב: השירות לא ניתן כחלק מסדרת הטיפולים (מנוי) בתחום בריאות הנפש.

אשפוז יום פסיכיאטרי למבוגרים

מהו השירות?

תכנית טיפולים בתחום בריאות הנפש למבוגרים מגיל 18 ומעלה.

מה כולל השירות?

תכנית טיפולים בתחום בריאות הנפש שנעשית במסגרת מחלקת אשפוז יום (אמבולטורי) או במסגרת מחלקת אשפוז במרכז רפואי לבריאות הנפש או בבית חולים כללי.

למי מיועד השירות?

למבוגר מגיל 18 ומעלה.

מהי מטרת הטיפולים?

להמשיך את תהליך הטפול והשיקום של המטופל בתום תקופת אשפוז מלאה ולהכין אותו לקראת השחרור ולקראת השתלבות בקהילה.

טיפול יום מבוגרים

מהו השירות?

טיפול יום במוסד לבריאות הנפש למטופלים בגילאי 18 ומעלה.

מה כולל השירות?

טיפול בתחום בריאות הנפש הניתן במסגרת של אשפוז יום (אמבולטורית). הטיפול ניתן ביחידות טיפול יום במרכז הרפואי לבריאות הנפש, בבית חולים כללי או במרפאות.

למי מיועד השירות?

למבוגר מגיל 18 ומעלה שהופנה דרך המרפאה שלו ו/או שלא היה באשפוז פסיכיאטרי או באשפוז יום פסיכיאטרי בשלושת החודשים האחרונים לפני מתן הטיפול.

איזה טיפול ניתן?

הטיפול כולל את מגוון הטיפולים של בריאות הנפש, כמו: אבחון וטיפול פסיכיאטרי, פסיכוסוציאלי או קוגנטיבי־תפקודי.

מה מטרת הטיפולים במהלך האשפוז?

להביא לאיזון נפשי ותפקודי של המטופל, למנוע אשפוז מלא (half-way in), לאפשר המשך חיים בקהילה תוך השתתפות בתוכניות של טיפול ושיקום.

מהם תנאי האשפוז?

הטיפול הוא לכל הפחות 6 שעות ביום והוא כולל את כל השירותים שניתנים למטופל, לרבות מזון וציוד רפואי, ולמעט תרופות, נזע חשמלי וגרייה מוחית מגנטית (TMS).

איך מקבלים את השירות?

1. יש לקבל הפניה מהרופא המטפל.

2. יש לקבל אישור מבקר פסיכיאטרי או נציג מטעמו.

שימו לב: לא ניתן לקבל באותו היום גם טיפול יום פסיכיאטרי וגם טיפול בנזע חשמלי.

זכויות כלליות - בביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרדי ממשלה נוספים ורשויות מקומיות

חשוב שתהיו מודעים לזכויות המגיעות לכם עפ"י חוק.

המידע המפורט בפרק זה, אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי.

זכויות במוסד לביטוח לאומי

קצבת נכות כללית

כללי

המוסד לביטוח לאומי הנו הגוף האחראי על קביעת סוג הנכות, בין אם מדובר בנכות פיזית ובין אם בנכות נפשית.

את קצבת הנכות, זכאים לקבל:

• תושבי ישראל מעל גיל 18, שאינם יכולים לעבוד או שיכולתם לעבוד פחתה ב־50% לפחות בגלל מצבם הבריאותי (כולל עקר/ת בית).

• שחלפו 90 יום ממועד תחילת אי הכושר להשתכר או לתפקד במשק הבית.

ניתן לקבל תשלום רטרואקטיבי עבור 12 חודשים לכל היותר מיום הגשת התביעה.

שיעור אחוזי הנכות נקבע על פי קריטריונים רפואיים ותפקודיים. זכאים לקצבה מי שנקבעו להם 40% נכות רפואית לפחות.

הליך קביעת קצבת נכות כללית:

את התביעה לקצבה יגיש המבוטח בעצמו, אלא אם כן בשל מצבו הגופני או הנפשי הוא אינו מסוגל, אז יעשה זאת במקומו אדם המייצג אותו (בן משפחה, אפוטרופוס, או אדם אחר אשר מייצג אותו).

אופן הגשת התביעה

התביעה לקצבה תוגש בצירוף מסמכים רפואיים, אישורים על עבודה ושכר וכל מסמך שיש בו כדי להוכיח את הזכאות לקצבה.

לטופס התביעה לקצבת נכות יצורפו המסמכים הבאים:

1. מסמכים רפואיים - סיכומי מחלה או כל מסמך רפואי אחר בדבר המצב הרפואי, המפרטים את כל המחלות הכרוניות, הטיפולים והתרופות.

2. עובד שכיר צריך להגיש את המסמכים הבאים:

• 15 תלושי שכר אחרונים או אישור המעסיק על תקופת העסקה ושכר (האישור למילוי נמצא בטופס התביעה).

• פירוט תשלומי דמי מחלה מהמעסיק בעבור תקופות שבהן לא עבד ב־15 החודשים האחרונים, או אישור תשלום כלשהו מחברת ביטוח עקב מחלה.

3. עובד עצמאי - העובד יצהיר במחלקת הביטוח והגבייה בסניף הביטוח הלאומי על השינויים בעבודתו ובהכנסותיו עקב הנכות, ויגיש את השומות האחרונות שנמצאות בידו.

4. הכנסות שלא מעבודה - פירוט הכנסות ב־15 החודשים האחרונים כמו פנסיה (בישראל או מחו"ל), תמיכה לתלמידי ישיבות, תגמול ממשרד הביטחון, תשלומים מחברת ביטוח, הכנסה הונית, מזונות, הכנסה מרכוש וכדומה.

5. ייפוי כוח - אם מגיש התביעה והחתום עליה אינו תובע הקצבה עצמו, יש צורך למלא גם את סעיף 4 בטופס התביעה ולצרף ייפוי כוח, צו אפוטרופוס או פסק דין.

ניתן לסמן על גבי הטופס הסכמה לקביעת אחוזי נכות עפ"י מסמכים רפואיים בלבד ללא צורך להגיע לוועדה.

את התביעה והמסמכים ניתן לשלוח באחת מהדרכים הבאות:

1. מילוי טופס תביעה מקוון באתר הביטוח הלאומי ושליחתו בצירוף המסמכים הנוספים אונליין.

2. מילוי טופס תביעה באופן ידני ושליחתו בצירוף המסמכים הנוספים באמצעות אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי או בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף לפי מקום המגורים.

לאחר הגשת התביעה, במידת הצורך, תוזמן לבדיקה בוועדה רפואית, ובמקרה של מצב רפואי קשה התביעה תטופל במסלול מהיר.

ניתן למלא את התביעה ולשלוח את כל המסמכים באמצעות נציג שירות בטלפון 3928*. הנציג ימלא את התביעה בטלפון, ויסייע בהגשת המסמכים.

במרכזי "יד מכוונת", תוכלו לקבל ללא תשלום ייעוץ והכנה לוועדה הרפואית. לקביעת פגישה חייגו 2496*. השירות במרכזי "יד מכוונת" כולל: סיוע בהכנת התיק הרפואי, הסבר על תהליך הטיפול בוועדה הרפואית, מתן הדרכה אישית על ההתנהלות וההופעה בוועדה הרפואית.

השירות ניתן על ידי צוות מקצועי של רופאים מומחים בכירים בתחומים שונים כגון: רפואת משפחה, רפואה פנימית, רפואה תעסוקתית, אורתופדיה ופסיכיאטריה ומזכירות רפואיות.

הליך הדיון בוועדה

ניתן להגיע לוועדה עם מלווה שיסייע לנבדק (קרוב משפחה, חבר, עורך דין, מתרגם וכו'). חשוב להגיע בשעה שנקבעה בהזמנה.

מהי ועדה רפואית?

ועדה רפואית מורכבת מרופאים המתמחים בתחום הרפואי עליו הצהרת במסמכים שהגשת ומזכיר ישיבה, שתפקידו לדאוג לשמירה על זכויותיך ולרשום את דוח הוועדה.

את חוות הדעת של הרופאים המומחים שבדקו אותך מעבירים ל"רופא מוסמך", הקובע את אחוז הנכות הרפואית שלך מכל המחלות ביחד.

מה עליך להביא לוועדה?

1. תעודה זהות או תעודה אחרת עם תמונה.

2. צילום של מסמכים רפואיים נוספים שאינם בתיק ולא הוגשו בעבר.

3. מכתב שבו מפורטות התלונות הרפואיות - באפשרותך להכין מראש מסמך שבו מפורטות התלונות הרפואיות שלך והקשיים שלך לתפקד, ולהגישו בוועדה לרופא או למזכיר.

4. פרטי בנק - אם לא ציינת פרטי חשבון בנק בטופס התביעה לנכות, או שלא המצאת המחאה מבוטלת כנדרש, לצורך אימות החשבון, נא הבא את הנדרש למזכיר הישיבה, כדי שהמוסד יוכל לשלם לך את המגיע לך.

5. מלווה - ניתן להגיע עם מלווה שיסייע לך (קרוב משפחה, חבר, מתרגם, עו"ד וכד').

הגדרת הבעיות הרפואיות

בוועדה תתבקש לפרט את המחלות שמהן אתה סובל. כאן עליך לפרט את כל התלונות שלך. אם יש לך קושי לתפקד בעבודה או שאתה זקוק לעזרה של אדם אחר בביצוע פעולות היום יום: רחצה, הלבשה, ניידות בתוך הבית, אכילה, שמירה על היגיינה אישית, אנא ספר עליהם לרופא.

כמו כן, יתכן והרופא יבקש לערוך לך בדיקה גופנית, מותר לך לבקש מהוועדה להכניס מלווה מטעמך שיהיה נוכח בעת הבדיקה הגופנית.

סיכום הדיון וקביעת אחוז הנכות הרפואית

לאחר שתעזוב את חדר הוועדה, הרופא יכתיב למזכיר את הממצאים הרפואיים שמצא, ויקבע את החלטתו בהתאם למסמכים הרפואיים שבתיק, התלונות שלך והבדיקה שערך.

הרופא קובע את אחוז הנכות לפי רשימת הליקויים שבספר המבחנים. כמו כן יקבע את תאריך תחילת אחוז הנכות הרפואית, ואם הנכות הרפואית היא לתקופה זמנית או קבועה (לצמיתות).

הפנייה לבדיקות נוספות

אם לדעת הוועדה עליך לעבור בדיקות רפואיות נוספות או להמציא מסמכים רפואיים נוספים, היא לא תקבע לך עדיין אחוז נכות רפואית, אלא תמתין לחומר הנוסף. במקרה כזה יישלח אליך מכתב שבו יפורט מה מבקשת הוועדה.

אם מדובר במסמכים רפואיים נוספים, תתבקש להמציא אותם, ואם בבדיקות רפואיות נוספות, תתבקש לבצע את הבדיקות בקופת החולים שבה אתה חבר.

עם קבלת החומר המבוקש, תקבע לך הוועדה את אחוז הנכות הרפואית, אך לא תצטרך להופיע לוועדה פעם נוספת.

החלטת הוועדה

ההודעה הכתובה של המוסד בדבר אחוז הנכות הרפואית או דרגת אי הכושר תשלח לתובע בדואר, כמו כן ניתן לראות את החלטות הוועדה באזור האישי באתר הביטוח הלאומי.

תשלום קצבת נכות במהלך אשפוז (חלוקת קצבה)

קצבת נכות כללית משמשת למימון הוצאות נכים השוהים במסגרת מוסדית ציבורית, או בתנאי אשפוז מלאים במחלקה פסיכיאטרית, למעלה מ־90 יום.

במצבים אלו מרבית הקצבה תועבר ישירות למסגרת המטפלת ויתרת הסכום תופקד בחשבונו של הנכה. שיעורי חלוקת הקצבה משתנים בהתאם לזכאות הנכה לקצבה, לתוספת עבור בן/בת הזוג והילדים ואופי האשפוז.

קצבת שירותים מיוחדים

לקצבה לשירותים מיוחדים זכאים גברים ונשים מגיל 18 ועד גיל פרישה המבוטחים בביטוח הלאומי וזקוקים לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום־יום, או שהם זקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או זולתם.

הקצבה נועדה לממן שירותי טיפול בבית הנכה בקהילה. על כן, נכים השוהים במוסד בו ניתנים שירותי רפואה, סיעוד או שיקום, אינם זכאים לקצבת שירותים מיוחדים.

תנאי הזכאות לגמלת שירותים מיוחדים

א. זכאות לגמלת נכות כללית וקביעת נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות לעניין שירותים מיוחדים, או קביעת נכות רפואית בשיעור של 75% במידה ואינו זכאי לקצבת הנכות. ובלבד:

• שאינו מקבל הטבות על פי הסכם ניידות, בתנאים שקבע הביטוח הלאומי

• שאינו מקבל תשלום בעד טיפול אישי או בעד עזרה בבית על פי חוק כשלהו

• הוא אינו נמצא במוסד שניתנים בו שירותי רפואה, סיעוד או שיקום

• הכנסתו מעבודה אינה עולה על פי 5 פעמים מהשכר הממוצע

ב. צורך בעזרה או השגחה רבה של אדם אחר בתחומים הבאים (מבחן התלות):

• פעולות היום־יום הבסיסיות: ניידות בתוך הבית, רחצה, הלבשה, אכילה והיגיינה אישית

• פעולות משק בית כגון: הכנת מזון, הפעלת מכשירי חשמל, אחזקת הבית, טיפול תרופתי, ביצוע קניות וסידורים מוסדיים וכספיים

• צורך בהשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמו או לאחרים

ג. גיל: מגיל 18 ועד 6 חודשים לאחר גיל פרישה.

הליך בדיקת זכאות לגמלת שירותים מיוחדים:

• ניתן לתבוע לאחר קביעת נכות רפואית כללית, או במקביל להגשת התביעה לקצבת נכות כללית.

• יש למלא טופס תביעה מקוון או טופס ידני לקצבת שירותים מיוחדים בצירוף מסמכים רפואיים וכל מסמך אחר אשר יוכיח את הצורך בעזרה והשגחה. 

• לאחר הגשת התביעה, יוזמן התובע לוועדה רפואית לשירותים מיוחדים. במקרים מסויימים, התובע ייבדק גם בביתו בידי איש מקצוע על מנת להעריך את מידת תלותו בזולת.

• החלטת המוסד לביטוח לאומי תישלח בדואר

מי שנמצא זכאי לקבלת קצבה לשירותים מיוחדים בעת הגיעו לגיל פרישה, יימשך תשלום הקצבה לאחר גיל הפרישה, כל עוד הוא עונה לתנאי הזכאות.

ערעורים על קצבאות נכות ושירותים מיוחדים

ערעור על החלטות וועדה רפואית וועדת ערערים:

ערעור על אחוז הנכות הרפואית

מי שנקבעו לו פחות מ־80% נכות רפואית, או דרגת אי־כושר שאינה עולה על 74%, רשאי לערער על אחוז הנכות הרפואית לפני ועדה רפואית לעררים.

את הערר יש למסור לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים, בכתב ובצירוף נימוקים, בתוך 60 ימים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד בדבר אחוז הנכות הרפואית.

הוועדה הרפואית לעררים רשאית לאשר את אחוז הנכות הרפואית שקבע הרופא המוסמך או לשנותו (להגדילו או להפחיתו).

החלטת הוועדה הרפואית לעררים סופית, ואין לערער עליה.

ערעור על דרגת אי־הכושר

מי שנקבע לגביו שלא איבד מכושרו להשתכר או שאיבד פחות מ־50% מכושרו להשתכר, וכן מי שנקבעה לו דרגת אי־כושר שאינה עולה על 74%, רשאים לערער על דרגת אי־הכושר לפני ועדה לעררים.

את הערר יש למסור לסניף המוסד לביטוח לאומי שבמקום המגורים, בכתב ובצירוף נימוקים, בתוך 60 ימים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד על ההחלטה בדבר דרגת אי־הכושר.

הוועדה לעררים רשאית לאשר את דרגת אי־הכושר שקבע פקיד התביעות או לשנותה (להגדילה או להפחיתה).

החלטת הוועדה לעררים סופית, ואין לערער עליה.

ערעור לוועדת עררים לשירותים מיוחדים

יכול להגיש מי שאינו שבע רצון מהחלטת המוסד לביטוח לאומי בגלל גובה הקצבה שאושרה לו, או משום שתביעתו נדחתה וכן אם אינו שבע רצון מתאריך תחילת הזכאות לקצבה שאושרה לו, ובתנאי שהוא אחד מאלה:

• מקבל קצבת נכות כללית ובעל נכות רפואית בשיעור 60% לפחות.

• אינו מקבל קצבת נכות כללית, ובעל נכות רפואית בשיעור של 75% לפחות.

• מי שהיה זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים לפני שהגיע לגיל פרישה.

ערר מנומק בכתב יש להגיש בתוך 90 יום מיום שהתקבל מכתב ההחלטה. את הערר יש להגיש בסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים.

ערעור לוועדה רפואית לעררים בנכות כללית יכול להגיש בתוך 30 יום, מי שתובע קצבה לשירותים מיוחדים ואינו בעל נכות רפואית בשיעורים המזכים בקצבה כמפורט למעלה.

ערעור לבית הדין האזורי לעבודה

על החלטה של פקיד התביעות שאין עניינה בדרגת אי־הכושר, כגון על החלטתו בדבר תקופות העבודה של המבוטח, גילו, השכלתו, הכנסותיו מעבודה או שלא מעבודה - אפשר לערער לפני בית הדין האזורי לעבודה. את הערעור יש למסור לבית הדין בתוך 12 חודשים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של פקיד התביעות בדבר החלטתו.

החלטת הוועדה לעררים, בנושאים של אחוזי נכות ודרגת אי כושר, הינה סופית.

יחד עם זאת, בשאלות חוק בלבד ניתן לערער לפני בית הדין האזורי לעבודה. את הערעור יש למסור לבית הדין בתוך 60 ימים מתאריך קבלת ההודעה הכתובה של המוסד בדבר החלטת הוועדה לעררים.

בקשה לבדיקה מחדש

מהי בדיקה מחדש?

בדיקה של מצבך הרפואי לצורך קביעה מחדש של אחוזי הנכות הרפואית שלך ושל כושרך לעבוד.

חשוב לדעת, שגם במקרים שהמבוטח הוא שמבקש בדיקה מחדש, רשאי הביטוח הלאומי להפחית את אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לו בעבר, וכן את דרגת אי־הכושר.

מתי תוכל לבקש בדיקה מחדש?

אפשר לבדוק מחדש את מצבך הרפואי ואת כושרך לעבוד, אם חלפו 6 חודשים מהקביעה האחרונה, ואתה עונה על אחד מהתנאים הבאים:

• תביעתך לקבלת קצבת נכות נדחתה, בגלל שנקבעו לך אחוזי נכות רפואית נמוכים, שאינם מזכים בקצבה.

• תביעתך לקבלת קצבת נכות נדחתה, בגלל שנקבעה לך דרגה נמוכה של אי־כושר לעבוד, שאינה מזכה אותך בקצבה.

• אושרה לך קצבת נכות חלקית, בגלל שנקבעה לך דרגת אי־כושר לעבוד חלקית.

הערה: אם תביעתך לקבלת קצבת נכות נדחתה מסיבה אחרת, כגון הכנסות גבוהות, והכנסותיך פחתו, תוכל להגיש תביעה חוזרת ללא המתנה.

תוכל לבקש בדיקה מחדש של אחוזי הנכות הרפואית בלבד, גם אם עדיין לא חלפו 6 חודשים, אם מצבך הרפואי החמיר, ואתה עונה על כל התנאים האלה:

1. נקבעה לך דרגת אי־כושר בשיעור של 75% או 100%.

2. חלפו 12 חודשים מהבדיקה האחרונה.

3. רופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי קבע כי חלה החמרה במצבך הרפואי.

4. אינך מאושפז במוסד.

חוק לרון - חוק המאפשר לבעלי אחוזי נכות רפואית לעבוד מבלי לפגוע בהכנסתם

אם אתה מקבל קצבת נכות, תוכל לצאת לעבוד, להגדיל את סכום ההכנסה מעבודה ולהמשיך לקבל קצבה.

ההכנסה הכוללת שלך מעבודה ומקצבה תהיה תמיד גבוהה יותר מסכום הקצבה בלבד, לפיכך משתלם לך לצאת לעבוד!

אם אתה עובד ורוצה להתחיל לקבל קצבת נכות, אתה עשוי להיות זכאי לקצבה בנוסף לשכר מהעבודה (הרחבה וחישוב סכום קצבת נכות כללית ניתן לראות באתר הביטוח הלאומי). 

קצבת הנכות תשולם לך בהתאם להכנסותיך, סכום ההכנסה המשפיע על הקצבה משתנה בהתאם לדרגת אי־הכושר.

חשוב שתדע:

• דרגת אי־הכושר שנקבעה לך תישאר כפי שהיא, גם אם תתחיל לעבוד.

• אם הפסקת לעבוד, תוכל לחזור ולקבל קצבת נכות, כפי שקיבלת לפני שהתחלת לעבוד, מבלי להיבדק על ידי ועדה רפואית - כל עוד דרגת אי הכושר שנקבעה לך בתוקף.

שיקום מקצועי באמצעות הביטוח הלאומי

מטרת השיקום המקצועי היא השתלבות בעבודה בשוק הפתוח בעזרת הקניית מקצוע מתאים ו/או סיוע בהשמה בעבודה. הזכאות לשיקום מקצועי קיימת לצד הזכאות לסיוע בתעסוקה דרך סל שיקום.

מי זכאי?

כללי: לשיקום מקצועי זכאי מי שוועדה רפואית של הביטוח הלאומי קבעה לו לפחות 20% נכות, והוא עומד בתנאים הבאים:

1. עקב השלכות תפקודיות הנובעות מנכותו הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעבוד בעבודה מתאימה אחרת התואמת את השכלתו, כישוריו וניסיונו התעסוקתי הקודם.

2. הוא זקוק להכשרה מקצועית, על מנת להשתלב בעולם העבודה.

3. הוא מתאים לשיקום מקצועי שבסיומו יוכל להשתלב בעבודה מפרנסת בשוק העבודה החופשי.

גיל הזכאות לשיקום: 18 ו־3 חודשים ועד לגיל פרישה.

נכה שאינו מתאים לשיקום מקצועי, תיבדק האפשרות להעביר את הזכאות שלו לבן/בת הזוג, בתנאי שטרם הגיע לגיל פרישה, הוא מתגורר עם הנכה באופן קבוע ומשולמת בעדו תוספת בקצבת הנכות.

מה כולל שירות השיקום המקצועי?

שירותי השיקום ניתנים בדרכים מגוונות: טיפול פרטני, סדנאות, קבוצות ופעילות קהילתית.

עובד השיקום מלווה את המועמד לשיקום בכל שלבי התהליך, סיוע באבחון והכוונה מקצועית ושירותי השמה.

לימודי המקצוע מתקיימים במגוון מוסדות לימוד מוכרים, המקנים לבוגריהם תעודה מקצועית או תואר אקדמי.

מי שאושרה לו תוכנית שיקום, עשוי להיות זכאי לתשלום דמי שיקום בזמן ההכשרה או הלימודים (בעבור הוצאות הקשורות בלימודם כמו שכר לימוד, הוצאות נסיעה, ספרים ומכשירי לימוד, שכר דירה, כלכלה והנגשה ותמיכה בלמידה - הסיוע הינו ברמה של השתתפות ולא נועד לכסות בכל המקרים את מלוא העלויות) - דמי השיקום משולמים לזכאי לשיקום על פי החוק, הלומד 16 שעות בשבוע לפחות בהכשרה מקצועית.

• מי שאינו מקבל קצבת נכות - זכאי לדמי שיקום בסכום השווה לקצבת הנכות המשולמת לבעלי דרגת נכות של 100%, בהתאם להרכב המשפחה.

• מי שמקבל קצבת נכות חלקית - דמי השיקום יהוו השלמה עד סכום הקצבה המשולמת לבעלי דרגת נכות של 100%, לפי הרכב המשפחה.

• מי שמקבל קצבת נכות מלאה - לא יהיה זכאי לדמי שיקום.

איך מגישים תביעה?

מגישים טופס תביעה למתן שיקום מקצועי למחלקת השיקום בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום מגוריך. כמו כן ניתן למלא את הטופס גם באופן מקוון.

זכויות במשרד הבריאות

שיקום ושילוב בקהילה

כללי

חוק שיקום נכי נפש בקהילה (התש"ס - 2000) מסייע ומעניק למתמודדים מגוון מסלולי שיקום, במטרה לאפשר להם להשיג ככל הניתן עצמאות תפקודית ואיכות חיים תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

הליך השיקום על פי החוק דורש שיתוף פעולה רב מצד המתמודד ומשפחתו.

פעמים רבות שירותי השיקום מהווים חלק אינטגרלי מהטיפול, מסייעים ליצירת שינוי ותורמים לשיפור איכות החיים ולהשתלבות בקהילה.

סל שיקום

מערך השיקום בקהילה מציע סל שירותי שיקום בתחומי החיים המרכזיים ובהם תעסוקה, דיור, השכלה, חברה ופנאי, תיאום טיפול, טיפולי שיניים ושירותים למשפחות.

את הזכאות לשירותי סל שיקום ניתן לקבל ממשרד הבריאות, באמצעות וועדות השיקום האזוריות ("ועדת סל שיקום"). ועדת השיקום קובעת האם אדם יכול לקבל סל שיקום ואלו שירותים יכללו בתוכנית השיקום האישית.

מי יכול לפנות לוועדת סל שיקום?

תושב ישראל מעל גיל 18, אשר נקבעה לו נכות רפואית על רקע נפשי (על פי סעיפים 33, 34) בשיעור של 40% לפחות, לפי תקנות ביטוח לאומי.

כמו כן, מי שאינו מעוניין בהכרה כנכה בביטוח לאומי על סעיף נפשי, יכול לבקש סל שיקום במסלול אישי בליווי פסיכיאטר מורשה. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר משרד הבריאות.

הועדה הרפואית של ביטוח לאומי קובעת את הנכות הנפשית למטרת סל שיקום, במסגרת הליך תביעה להכרה בנכות כללית. אפשרות נוספת היא פנייה לפסיכיאטר שהוסמך לקביעת נכות נפשית על ידי משרד הבריאות.

כדאי לדעת: קביעת נכות נפשית על ידי פסיכיאטר תקפה לקבלת סל שיקום בלבד ואינה מקנה זכאות לגמלת נכות כללית והטבות.

איך פונים לוועדת סל שיקום?

אדם המעוניין בסל שיקום ועומד בתנאי הזכאות, יכול לפנות לוועדת השיקום באופן עצמאי או בעזרתו של גורם מקצועי בבריאות הנפש, או באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות.

בשלב ראשון, יש להבנות תכנית שיקום המפרטת את יעדי השיקום והתמיכה המבוקשת. יש לשלוח טפסי בקשה לאישור התכנית לוועדת השיקום האזורית, בצירוף האישורים הנדרשים.

לאחר קבלת הפנייה ובדיקתה, הפונה מוזמן לדיון בוועדה לצורך היכרות ותכנון תהליך השיקום. הוועדה דנה בתכנית השיקום, משתפת את הפונה בלבטיה ובהחלטתה בעל פה. אישור ההחלטה בכתב יישלח בהמשך בדואר.

לאחר קבלת האישור, הפונה בודק את המסגרות הקיימות ובוחר בזו המתאימה ביותר עבורו, בהתאם לאישורים שניתנו על ידי הוועדה.

ערר על החלטת וועדת השיקום

במידה והחלטת הוועדה אינה מקובלת עליך, ניתן להגיש ערעור מנומק עד 45 יום מתאריך ההחלטה באמצעות קול הבריאות בטלפון: 5400*

מידע נוסף על תהליך קבלת סל שיקום ומילוי הטפסים הנדרשים ניתן למצוא באתר משרד הבריאות

אילו שירותים ניתן לקבל מסל שיקום?

תחום התעסוקה

שירות השיקום התעסוקתי מאפשר תעסוקה המותאמת ליכולותיו ולרצונו של אדם המתמודד.

המתמודד יעבור אבחון לצורך השמה תעסוקתית ויופנה לאחד מהמסלולים הבאים:

1. תעסוקה מוגנת במועדון תעסוקתי ומפעל מוגן, מיועדת למתמודדים הזקוקים להתאמה של המסגרת לצרכיהם ורמת תפקודם. ההתאמות התעסוקתיות מתבצעות בתחומים הבאים: היקף שעות הפעילות, קצב העבודה, הלחץ בעבודה, תקשורת הבין אישית, מגוון העבודות, רמת הקושי, והתאמה תרבותית למגזרים השונים.

2. תעסוקה נתמכת: שירות המסייע להשמת מתמודדים במקומות עבודה בשוק החופשי. השירות כולל תמיכה במשתקם לאחר השמתו על מנת לסייע בקליטתו ובהישארותו לאורך זמן. במסגרת שירותי התעסוקה הנתמכת, מדריך תעסוקתי מסייע למשתקם להגדיר את המסגרת ותחום העבודה המתאימים ביותר לרצונותיו ויכולותיו. השירות כולל עבודה על מיומנויות רכות וחברתיות, חיפוש משרה ושילוב בעבודה.

3. יזמות עסקית: תמיכה וליווי שיקומי בפתיחת עסק עצמאי, הכוללים את הידע המקצועי הנדרש וסיוע המותאם לצרכי המתמודד כגון: הנגשת הידע, התמודדות עם לחץ שנובע מניהול עסק, הפניה לקבוצות תמיכה, מציאת פתרונות למצבים של החרפה במצב הנפשי ועוד.

4. צרכנים נותני שירות (עמית מומחה): פרויקט ייחודי במסגרתו יכולים מתמודדים המתאימים לכך, להפוך בעצמם לעובדי שיקום: מדריכים ומלווים של מתמודדים. בבסיס הפרויקט עומדת התפיסה, כי אנשים שחוו התמודדות נפשית יוכלו, בעזרת הכלים המקצועיים הנדרשים, לעזור למתמודדים אחרים.

5. מיזמים תעסוקתיים: מיזמים המופעלים על-ידי עמותות או חברות עסקיות, כדוגמת עגלות קפה בקניונים או דוכני מכירה שונים. למיזמים יש מלווים שיקומיים שמסייעים לעובדים להתמודד עם סביבת העבודה ותקשורת עם הקהל הרחב. המועסקים מקבלים דמי שיקום בהתאם לרווחים של המיזם.

תחום הדיור

מטרת שרותי הדיור התומך הניתן במסגרת סל השיקום היא לשפר את המיומנויות לחיים עצמאיים בקהילה של מתמודדים, באמצעות תנאי דיור נאותים ומכבדים, תוך מתן תמיכה, סיוע ושמירה על קשר קבוע עם שירותי הקהילה.

הנחת היסוד העומדת בבסיס שירותי הדיור הינה, כי כל אדם יכול לגור באורח עצמאי בקהילה במידה שיקבל את התמיכה המתאימה. מערך הדיור התומך מאפשר לאנשים בוגרים להתגורר בנפרד ממשפחתם הגרעינית (הורים ואחים) ולפתח חיים עצמאיים תוך השתלבות בחברה.

מסגרות לדיור נתמך:

• הוסטל: מסגרת מגורים משותפת לקבוצה של משתקמים החיים בבית אחד. מיועדת למתמודדים הזקוקים לליווי ותמיכה רבה של צוות מקצועי בהשתלבותם בקהילה. קיימים מספר סוגי הוסטלים והם נבדלים זה מזה בהיקף התמיכה המוצעת לדיירים ומאפייני אוכלוסיית היעד.

• קהילה תומכת: מודל דיור שיקומי שבמסגרתו הדיירים גרים בדירות עצמאיות בקהילה, בקרבה לבית מרכזי, המשמש מקום מפגש ובסיס לעבודת הצוות המקצועי. מודל זה מאפשר לדיירים עצמאות ופרטיות ומעודד השתלבות בקהילה, לצד ליווי מותאם אישית.

• דיור מוגן: דיור מוגן נועד למתמודדים המנהלים חיים עצמאיים בקהילה וזקוקים לליווי והדרכה של גורם מקצועי. ניתן לקבל את הליווי בבית המשתקם, גם במקרה שמתגורר לבד וגם אם מתגורר עם שותפים. שירות זה ניתן בתדירות ליווי משתנה, על פי הצורך והתוכנית השיקומית.

• שירות סומכות שיקומית: שירותי סמך כוללים הדרכה וליווי פרטניים, בדרך כלל בבית המשתקם, המכוונים לפיתוח מיומנויות יומיום וקידום עצמאות תפקודית בבית ובקהילה.

• עלות שכ"ד והוצאות מגורים על המשתקם. משרד הבריאות נותן את השירות המקצועי בלבד.

תחום ההשכלה

שירות השלמת השכלה נועד לסייע למתמודדים לממש את יכולותיהם הלימודיות ולהשלים את השכלתם בהתאם לכישוריהם ורצונם. להשלמת השכלה יש חשיבות רבה מבחינה שיקומית: היא מגדילה את הסיכוי ביצירת הזדמנויות תעסוקתיות ותורמת לשיפור הדימוי והביטחון העצמי. 

במסגרת שירותי השלמת ההשכלה לומדים המשתקמים מיומנויות למידה, מיומנויות חברתיות, סנגור עצמי והתמודדות עם מסגרת.

לכל משתקם מוצמד מלווה השכלה שבוחן את צרכיו, את תחומי העניין שלו, את היכולות האינטלקטואליות שלו ואת מצבו הנפשי. בהתאם לממצאיו, מעניק המלווה למשתקם ייעוץ ומסייע לו בבניית תכנית לימודים מתאימה.

מהן האופציות הקיימות למסלולי תכניות לימודים?

• שירות השלמת השכלה: התמיכה כוללת ייעוץ והשתתפות במימון לימודי עברית לעולים, השלמת השכלה יסודית ותיכונית, השלמת בגרויות ויישומי מחשב.

• מכינה לקראת לימודים גבוהים: תכנית המכינה נועדה לסייע למתמודדים בהכנה ללימודים אקדמיים. התכנית משלבת בין תמיכה מקצועית להקניית ידע ומיומנויות אקדמיות.

• השכלה אקדמית נתמכת: שירות חונכות אישית התומך במתמודדים בהשתלבותם במוסדות להשכלה גבוהה, הסיוע מותאם להתמודדות עם אתגרים לימודיים, בינאישיים ומערכתיים במהלך הלימודים.

חברה ופנאי

תהליך שיקום חברתי מביא לשיפור איכות חיים ושילוב מיטבי של האדם בקהילה.

• חונכות שיקומית: ליווי חונכות פרטני שמטרתו קידום יעדים בתוכנית השיקום אישית, בדגש על מיומנויות חברתיות והעשרת שעות הפנאי בקהילה.

• מועדון חברתי ותכניות פנאי: מסגרת המיועדת לפעילות פנאי משותפת במועדון, מפגשים חברתיים ויציאה למקומות בילוי בקהילה.

• תכנית עמיתים: תכנית שיקום חברתי, הפועלת במתנ"סים (מרכזי תרבות נוער וספורט), ומציעה ליווי שיקומי אישי למתמודדים בהשתלבותם בפעילות פנאי קהילתית.

• סומכות שיקומית: ליווי של עובד סמך מקצועי או חונך. שירותי הסומכות השיקומית הינם חלק בלתי נפרד מתכניות השיקום של אנשים עם מוגבלות נפשית, החיים בקהילה ואינם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם מטלות החיים. אנשים אלה זקוקים לתמיכה, ליווי והדרכה אינטנסיביים בתחומי חיים שונים, במטרה לסייע בתהליך הסתגלותם לחיים בקהילה וחיזוק תפקודים משמעותיים בחייהם:

o שיפור מיומנויות הנדרשות להגברת העצמאות בניהול ואחזקת משק הבית לאנשים שאינם זקוקים לשרות כולל של דיור מוגן (גרים עם בני משפחה, מעוניינים בשרות מינימלי ממוקד מטרות, או לפי שיקולי הגורם המפנה או/ו ועדת השיקום).

o הגברת מוטיבציה לתהליכי שיקום בכלל ולפעילות יצרנית ובריאה.

o חיזוק מיומנויות בין־אישיות.

o פיתוח מודעות לשמירה על היגיינה אישית וסביבתית.

o חיזוק עצמאות וביטחון בהתנהלות מחוץ לבית.

o סיוע והדרכה בניהול תקציב.

o פיתוח מודעות פעילה לשמירה על אורח חיים בריא.

o ליווי ותמיכה במעקבים רפואיים ובנטילת תרופות.

o סיוע בנגישות למידע ובמיצוי זכויות בקהילה.

o סיוע וליווי בהשתלבות במסגרות שיקום (בתעסוקה, בפעילות פנאי).

השירות ניתן בסביבה הטבעית של האדם, בצורה גמישה: בהיקף של עד 6 שעות שבועיות בהתאם לצרכי המשתקם ותוכנית השיקום שלו, בשעות גמישות ובהתאמת הסומך לכל משתקם.

• תיאום טיפול - מתאם הטיפול בונה יחד עם המשתקם תכנית שיקום אישית, בהתאם להחלטות שנתקבלו בוועדת השיקום, כך שתתאים לרצונותיו, לצרכיו וליכולותיו. לאחר מכן, ילווה המתאם את המשתקם בתהליך חיפוש ובחירת שירותי השיקום המתאימים לתכנית שנבנתה, יתווך בין הגורמים השונים השותפים לתהליך השיקום ויסייע בכל בעיה וקושי המתעוררים מול ספקי השירותים.

• טיפולי שיניים - משרד הבריאות מממן טיפולי שיניים למתמודדי נפש במסגרת סל השיקום. מטופל שאושרה לו תכנית טיפול על-ידי מרכז השירות הדנטלי לבריאות הנפש יקבל את הטיפול ללא תשלום.

זכויות נוספות

מתמודדים המקבלים קצבת נכות והם בעלי דרגת אי כושר יציבה של 75% ומעלה עשויים להיות זכאים להטבות נוספות:

הטבות למתמודדים

1. מתמודד המקבל קצבת נכות, יקבל תעודת נכה מהמוסד לביטוח לאומי, המאפשרת קבלת הטבות מגופים שונים. 

2. פטור מהמתנה בתור לאנשים עם מוגבלות נפשית, מוגבלות שכלית או אוטיזם.

3. דיור ציבורי או סיוע בשכר דירה - מקבלי קצבת נכות כללית עשויים להיות זכאים לסיוע בתשלום שכר דירה שהם שוכרים בשוק הפרטי. גובה הסיוע נקבע לפי הרכב המשפחה. לבדיקת הזכאות יש להגיש בקשה בצירוף אישורים מתאימים למשרד הבינוי והשיכון.

4. הנחה במס רכישה - יש לפנות ללשכת מיסוי המקרקעין במשרד האוצר עם אישור מהביטוח הלאומי על הזכאות לקצבת נכות. מידע נוסף ניתן למצוא באתר רשות המיסים.

5. הנחה בארנונה - ההנחה ניתנת על פי הכללים שקובעת כל רשות מקומית.

6. הנחה במים - כמות מים של עד 3.5 מ"ק לחודש בתעריף הנמוך. הביטוח הלאומי מעביר לרשות המים רשימות של מי שעשויים להיות זכאים להטבה. כתובת המגורים של הזכאי צריכה להיות מעודכנת במשרד הפנים.

7. תג חנייה לנכה ופטור מאגרת רישוי לרכב - לבדיקת הזכאות יש לפנות בכתב, בצירוף מסמכים רפואיים עדכניים למשרד התחבורה, היחידה לטיפול במוגבל ניידות, מרכז עדכון ובקרה (כתובת: ת.ד. 72 חולון). מידע נוסף ניתן למצוא באתר משרד התחבורה.

8. הנחה על נסיעות בתחבורה ציבורית (רכבת, אוטובוס, רכבת קלה) - הביטוח הלאומי מעביר למשרד התחבורה רשימות של מי שעשויים להיות זכאים להנחה. משרד התחבורה שולח לזכאים תעודות זכאות. ההנחה בהתאם לתנאים של החברות השונות.

9. פטור ממס הכנסה - יש להגיש את הבקשה לפטור לפקיד השומה במקום המגורים. פטור ממס הכנסה חל על נכות רפואית בלבד ולא על נכות תפקודית. הפטור ניתן רק אם תקופת הנכות הכוללת עולה על 184 יום וניתן עד לתקרת הכנסה המתעדכנת מדי שנה. לפרטים נוספים: מוקד רשות המיסים בטלפון 4954* או באתר רשות המיסים.

10. מענק עבודה ("מס הכנסה "שלילי") - לעובדים המשתכרים עד רמת שכר מסוימת. לפרטים נוספים: מוקד רשות המיסים בטלפון 4954* או באתר רשות המיסים.

11. הנחה בתשלומי טלפון של בזק - הנחה בפעימות מונה, דמי שימוש ודמי התקנת טלפון. את הבקשה להטבה בצירוף אישור מהביטוח הלאומי על הזכאות, שולחים לאגף השיקום במשרד העבודה והרווחה כתובת: רח' ירמיהו 39 , ת.ד. 1260 ירושלים).

12. הטבה בחשבון המים (הנחה בתעריף הגבוה).

13. הטבות בקופות החולים - פטור מאגרת תשלום בביקור אצל רופא מקצועי ופנימי, בקבלת טופס התחייבות (טופס 17 ) ובביקור במכונים ומרפאות חוץ, תקרת השתתפות בתשלום לתרופות - הביטוח הלאומי מעביר לקופות החולים רשימות של מי שעשויים להיות זכאים להטבות והן אמורות להינתן באופן אוטומטי.

14. פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי.

15. הנחה בעמלות הבנקים לנכים.

הטבות לבני משפחה:

1. נקודות זכות במס הכנסה לבני משפחה המשמשים אפוטרופוסים של מתמודד.

2. נקודות זכות במס לבן/בת זוג עובד שבן זוגו המתמודד ללא הכנסה ובעל 90% נכות ומעלה.

3. מענק פטירה לשאיריו של מקבל קצבת נכות.

עמותות, מרכזי תמיכה למשפחות וייעוץ משפטי

עמותות

קיימות מספר גדול של עמותות המסייעות, תומכות ומלוות אנשים המתמודדים עם מגבלות נפשיות. להלן ריכוז מידע על מספר עמותות אליהן ניתן לפנות לקבלת סיוע.

עמותת אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש

עמותת אנוש הוקמה בשנת 1978 כארגון משפחות, במטרה לפעול למען רווחתם וזכויותיהם של מתמודדים עם מגבלה נפשית.

עמותת אנוש מסייעת לפגועי נפש בתהליך ההשתלבות בקהילה ומספקת עזרה נפשית למתמודדים בעלי סל שיקום דרך מגוון רחב של שירותים, ביניהם: דיור מוגן על מגוון רמותיו, שיקום תעסוקתי, מרכזי ייעוץ למשפחות המתמודדים ומסגרות פנאי וחברה כמו מועדונים חברתיים, טיולים ופעילויות חברתיות מגוונות, נופשים בארץ ובחו“ל, קורסים וסדנאות ברמה הארצית, מועדון חברתי באינטרנט.

לאתר עמותת אנוש

עמותת "עוצמה" - פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

עמותת "עוצמה" הינה עמותה ללא מטרת רווח המייצגת את צרכיהם של משפחות נפגעי נפש, לצד צרכי הנפגעים עצמם. העמותה פועלת לייצוג בני משפחותיהם של נפגעי הנפש ברחבי הארץ במגוון תחומים. כל חבריה הנם בני משפחות של נפגעי נפש הפועלים על בסיס התנדבותי בלבד.

העמותה פועלת לחקיקה חדשה ומתוקנת בתחום בריאות הנפש. היא מקיימת מאבק צרכני־פוליטי לביטוי נאות של זכויות נפגעי הנפש בחקיקה ומקיימת בקרה צרכנית ומעורבות במסגרות טיפול, מגורים ושיקום של נפגעי נפש.

לאתר עמותת עוצמה

בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

המרכז לזכויות אדם של אנשים בעלי מוגבלויות. הוקם בשנת 1992 על ידי האגודה לזכויות האזרח, במטרה ליצור מסגרת עצמאית שתפעל על מנת לשפר את זכויותיהם ואיכות חייהם של 600,000 אנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות.

לאתר ארגון בזכות

לשמ"ה - שילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש

עמותת "לשמה" הינה עמותת צרכנים השמה לעצמה כמטרה להביא לקידום מעמדם של אנשים המתמודדים עם מגבלה ותיוג פסיכיאטרי.

לאתר עמותת לשמ"ה

מרכזי תמיכה וייעוץ למשפחות

מרכזי תמיכה וייעוץ למשפחות הוקמו במטרה לתת מעטפת תומכת לבני המשפחה של המתמודדים ולתת להם כלים להתמודדות טובה יותר עם הטיפול בבן המשפחה המתמודד.

מרכז משפחות גהה - תמיכה, ייעוץ והכוונה למשפחות מתמודדים

מרכז משפחות בגהה נפתח מתוך הבנה כי למשפחה תפקיד וחשיבות רבה בהתמודדות עם בן משפחה הסובל מקושי או מחלה נפשיים וכן גם בני המשפחה זקוקים לסיוע ותמיכה.

במרכז ניתן ליווי, תמיכה וכלים שיסייעו לבני המשפחה להתמודד טוב יותר עם הטיפול בבן המשפחה, באשפוז ובקהילה.

צוות המרכז מקצועי, מיומן ומנוסה בפסיכיאטריה ובעבודה עם משפחות ובמציאת איזון ראוי בין הטיפול בבן המשפחה המתמודד, לבין המשך חיים מתפקדים לשאר בני המשפחה וכן סיוע בתיווך מול גורמי הטיפול ואנשי הצוות ביחידות השונות.

מיקום: בניין אשפוז, קומה 1-, במרכז עופר לכישורי חיים

טלפון: 03-9258223

דוא"ל: gehafamilycenter@clalit.org.il

לאתר מרכז משפחות גהה

מרכזי ייעוץ למשפחות של משרד הבריאות

מרכזי הייעוץ למשפחות של נפגעי נפש הוקמו במטרה לתת מעטפת תומכת לבני המשפחה של מתמודדים. במרכזים יכולים בני המשפחה לקבל ייעוץ באופן פרטני או קבוצתי. המרכזים מציעים הרצאות, סדנאות ומגוון פעילויות לצורך מצן ידע, תמיכה וליווי.

הייעוץ במרכזים ניתן ללא עלות וללא צורך בוועדת סל שיקום.

כתובות המרכזים ופרטי התקשרות מופיעים באתר משרד הבריאות.

למידע על מרכזי ייעוץ למשפחות באתר משרד הבריאות

מרכזי מיל“ם - מרכזי ייעוץ למשפחות (מופעל ע"י אנוש)

כחלק משירותי סל השיקום, מופעלים מרכזי ייעוץ למשפחות בערים: אשדוד, ירושלים, חדרה, חיפה, כפר סבא, כרמיאל ונתניה. מטרת מרכזי הייעוץ לסייע למשפחות המתמודדות עם מחלת נפש של בן המשפחה. במרכזים מוצעים שירותי ייעוץ אישי וקבוצתי, הרצאות, סדנאות וייעוץ משפטי.

בנוסף, כחלק מפעילותה הוולונטרית של עמותת אנוש לרווחת המשפחות, ניתנים שירותי ייעוץ והכוונה בתשלום בסניפים בית שמש, חולון, כפר־סבא, רחובות, רמת־גן, רמת השרון ותל־אביב.

לאתר מרכזי מיל"ם

ממ"נ - מרכז למידע ושיתוף לקהילת משפחות מתמודדי נפש

המרכז הוקם ביוזמת משפחות למתמודדים במטרה לשפר משמעותית את זמינות המידע בנושאי זכויות, ייעוץ ותמיכה במשפחות, שיקום בתחומי הדיור, התעסוקה, חברה ופנאי ועוד, טיפולים , הרצאות, סדנאות, כנסים ועוד לכלל משפחות המתמודדים ולשתף מניסיונן האישי.

לאתר ממ"נ

ייעוץ משפטי

נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות - משרד המשפטים

בנציבות ניתן לקבל ייעוץ ומידע בנושא שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות

דוא"ל: pniotnez@justice.gov.il

טלפון: 6763*

פקס: 02-6462881

לאתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

קליניקה משפטית לזכויות אנשים עם מוגבלות

הקליניקה פועלת במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן ומעניקה סיוע משפטי ומידע בנוגע לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. הסיוע והמידע ניתנים לאנשים עם מוגבלויות, לבני משפחתם ולארגונים, על ידי סטודנטים הלומדים בשנה השלישית בפקולטה, בהנחיית עורכות הדין בקליניקה.

דוא"ל: disability.rights@mail.biu.ac.il

טלפון: 03-5318373

פקס: 03-6350955

לאתר הקליניקה המשפטית לזכויות אנשים עם מוגבלות

תכנית "שכר מצווה"

"שכר מצווה" היא תכנית המופעלת על־ידי לשכת עורכי הדין בישראל במטרה לסייע בהנגשת המערכת המשפטית למי שאין בידם האמצעים לשכור את שירותיו של עורך דין. מפעילה קו חם (מוקד טלפוני) למיון ראשוני של הפונים בטלפון: 1-700-505-500

לאתר תכנית שכר מצווה

בזכות

המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, בני משפחה, אנשי מקצוע ואחרים מוזמנים לפנות למוקד פניות הציבור של ארגון בזכות במקרים בהם נפגעה זכותו של אדם מחמת מוגבלותו.

ת.ד. 34510 , ירושלים 91000

טלפון: 02-6521308

פקס: 02-6521219

דוא"ל: mail@bizchut.org.il

לאתר ארגון בזכות

האגודה לזכויות החולה בישראל

סיוע משפטי למימוש זכויות מטופלים או בני משפחותיהם על פי חוק בריאות ממלכתי, חוק זכויות החולה וחוק טיפול בחולי נפש.

טלפון: 03-6022934

פקס: 03-6021878

דוא"ל: mitnadvim@patients-rights.org

לאתר האגודה לזכויות החולה בישראל

עמותת הל"ב במשפט

סיוע ועזרה ראשונה משפטית

טלפון: 052-3226910

לאתר עמותת הל"ב

שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח)

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שהוקמה במטרה לסייע במתן ייעוץ והכוונה בנושאי זכויות האזרח וחובותיו, והשירותים הניתנים לו. השירות ניתן בחינם ובסודיות לכל פונה על ידי צוות עובדים ומתנדבים בתחנות שי"ל הפזורות ברחבי הארץ וכולל סיוע משפטי.

מוקד לבירור ומידע על תחנות שי"ל: 118

לאתר שירות ייעוץ לאזרח

לעתים במהלך המחלה יש מצבים של סימפטומים חמורים המעידים על מצוקה גבוהה ומצריכים פניה דחופה לרופא מטפל:

אובדנות
מחשבות, תכניות או מעשים המעידים על רצונו של האדם לשים קץ לחייו.
​למטופל:
• ניתן לעזור גם במצבים בהם נראה שאין מוצא
• חשוב לשתף אדם קרוב, לפנות לרופא המטפל ולבקש עזרה
​למשפחה:
• יש לפנות לרופא מטפל באופן מיידי או למיון (מיון פסיכיאטרי ללא תשלום, מיון כללי לפי חיוב סל הבריאות)
• עד שמגיעים לרופא מטפל, חשוב למנוע מהאדם גישה לאמצעים העלולים לסכן אותו
מצב סוער
מצב קיצוני של חוסר סבלנות, התפרצויות, תוקפנות ו/או אלימות כלפי רכוש או אנשים. מצבים אלו יכולים להעיד על חוסר וויסות או החרפה במצב הנפשי.
הם יכולים להיגרם כתוצאה מדיכאון, מאניה או מצב פסיכוטי (אובדן בוחן המציאות והשיפוט).
​למטופל:
• ניתן לעזור גם במצבים בהם בולטת תחושת הצפה ובדידות.
• יש לפנות לרופא המטפל.
• כדאי לשתף אדם שסומכים עליו.
למשפחה:
• יש לשים לב אם ההתנהגות מלווה בחוסר שיפוט או מחשבות רודפניות ולדווח על כך.
• יש להתייעץ בדחיפות עם הרופא המטפל.
• במקרים בהם יש סיכון למטופל ו/או למי מהסובבים ניתן לפנות לפסיכיאטר המחוזי של משרד הבריאות ולדווח על המסוכנות.
רשימת הלשכות במשרד הבריאות:
​יחידה
​כתובת
​יצירת קשר
​לשכת בריאות מחוז צפון, נצרת עילית​המלאכה 3 נצרת עילית 1710602 ת.ד. 744
​טל: 04-6557871 | 04-6557884
פקס: 04-6470443
​לשכת בריאות מחוז חיפה
שד׳ הפלי״ם 15 חיפה, 3309519​​טל: 04-8632935 | 04-8632938
פקס: 04-8632936
​לשכת בריאות מחוז מרכז, רמלה​שד' הרצל 91 רמלה, 7243003
​טל: 08-9788616 | 08-9788617 | 08-9788618
פקס: 02-6473955
​לשכת בריאות מחוז תל אביב
הארבעה 12 ת״א־יפו, 6473912​​טל: 03-5684619
מזכירות: 03-5634783 | 03-5634810
פניות הציבור: 03-5634846
פקס: 03-5620567 | 03-5684686
​לשכת בריאות מחוז ירושלים
​יפו 86 ירושלים, 6434124
​טל: 02-5313501 | 02-5313502 | 02-5313503
פקס: 02-5313508
​לשכת בריאות מחוז דרום, באר שבע​התקוה 4 באר שבע, 8489312 ת.ד. 10050
​טל: 08-6263508 | 08-6263510 | 08-6263515
פקס: 08-6282438

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש