פורסם בראשונה: 02.06.2011
עדכון אחרון: 20.02.2018
  • ד"ר טליה קינר ד"ר טליה קינר
  • ד"ר רוזני אברמוף־נס

צפיפות עצם

לקריאה נוחה
מהי בדיקת צפיפות עצם? מתי יש צורך לעשות אותה? איך עושים אותה? איך ארגיש במהלך הבדיקה? האם יש לבדיקה הזאת תוצאות לוואי? מהי משמעות הממצאים של הבדיקה? מדריך
צפיפות עצם

 
שמות נוספים של הבדיקה: Bone mineral density test,
 dual-energy x-ray absorptiometry (DEXA or DXA) scan

זוהי בדיקה שמסייעת לאבחן אוסטאופורוזיס - מחלה שבה קיימת ירידה במסת העצם. דלדול העצם מעלה את הסיכון לשברים. תהליך זה הוא הדרגתי ולא מורגש.

בדיקת צפיפות העצם היא בלתי חודרנית ונעשית באמצעות קרני רנטגן. בבדיקה מודדים את כמות הסידן והמינרלים האחרים שבעצם.

מטרת הבדיקה היא לאתר את מי שסובלים מירידה בצפיפות העצם ונמצאים עקב כך בסיכון מוגבר לשברים. הבדיקה יכולה להראות אם ישנו שיפור בצפיפות העצם אצל מי שמקבלים טיפול תרופתי  לאוסטאופורוזיס.

מקובל לשלוח לבדיקה כל אישה מגיל 65 וכל גבר מגיל 70, שכן גיל בפני עצמו הוא גורם סיכון לירידה במסת העצם.

הבדיקה נכללת בסל הבריאות בישראל החל מגיל 60 או מגיל צעיר יותר לפי גורמי סיכון. 

גורמי הסיכון הם:

1. שבר שלא נובע מטרואמה משמעותית.

2. שבר אוסטיאופורוטי אצל בן משפחה מדרגה ראשונה.

3. הפסקת ווסת (מנופאוזה) לפני גיל 45.

4. משקל גוף נמוך - BMI נמוך מ־19.

5. צריכת סידן מועטה לאורך כל החיים (הימנעות מצריכת מוצרי חלב).

6. אורחות חיים מסוימים (כגון עישון וצריכת אלכוהול), מחלות או טיפולים כרוניים שונים המלווים בצפיפות עצם נמוכה (מחלת פרקים, צליאק, סוכרת, יתר פעילות של בלוטת התריס ועוד).

7. טיפול ממושך בסטרואידים או בסמוך לתחילת טיפול כזה, אם הוא צפוי להימשך יותר משלושה חודשים.

התדירות המקובלת למדידת צפיפות עצם היא אחת לשנתיים עד חמש שנים. במקרים שבהם צפויה ירידה מהירה בצפיפות העצם, אפשר לחזור על המדידה לאחר תקופה קצרה יותר.

האם צריך הפניה לבדיקה?

כן, אפשר לקבל אותה מרופא המשפחה או מכל רופא אחר.

- יש להסיר בגדים עם מתכת כמו חזיות או מכנסיים עם רוכסן, תכשיטים או חפצי מתכת אחרים מהאזור הנבדק.

- יש ליידע את הרופא אם יש אפשרות שאת בהריון.

- אנשים עם השמנת־יתר קיצונית צריכים להתייעץ עם צוות המכון לפני הבדיקה.

- אסור לעשות בדיקת צפיפות עצם שבועיים אחרי שעושים בדיקת  CT  עם חומר ניגודי או אחרי שעושים מיפוי.

לתשומת ליבך
ההנחיות לקראת הבדיקה עשויות להשתנות ממכון למכון. בעת זימון התור במוקד 2700* או ישירות במכון יתנו לך את ההנחיות הנהוגות במכון שבו יבדקו אותך.

לצורך הבדיקה יש לשכב על משטח מרופד. הסורק, שעובר מעל לגוף, פולט קרני רנטגן במינון נמוך (עוצמת הקרינה שאליה נחשפים בבדיקה היא כעשירית מהעוצמה שאליה נחשפים בצילום חזה). קרני הרנטגן עוברות דרך העצמות ונקלטות במכשיר. כמות הקרניים שמצליחות לחדור דרך העצם תלויה בצפיפות המינרלים בעצם. העצמות שנסרקות הן חוליות הגב התחתונות, עצם הירך ולעיתים גם שורש כף היד.

הבדיקה נמשכת 20-10 דקות.

לא.

הבדיקה לא מכאיבה, אך במהלכה יבקשו ממך לשכב ללא תזוזה.

הבדיקה אינה אמורה להשפיע על ההרגשה שלך. ברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות רגילה מיד לאחריה.

הבדיקה כרוכה בחשיפה לקרינה בעוצמה נמוכה מאוד. עוצמת הקרינה היא כעשירית מצילום חזה ודומה לחשיפה לקרינה סביבתית יומית. במהלך הבדיקה הטכנאי נמצא בחדר ולא מוגדר בסיכון של קרינה מוגברת. רוב המומחים מאמינים שהסיכון הכרוך בבדיקה הוא מזערי לעומת התועלת שאפשר להפיק ממנה במניעת שברים. 

כן. לבדיקה אין שום השפעה על יכולת הנהיגה.

התוצאות מפוענחות במכון ונשלחות בתוך כמה ימים לרופא המטפל שהפנה אותך לעשות את הבדיקה, לכן יש לחזור אליו כדי לשוחח איתו על התוצאות ועל משמעותן. במכונים מסוימים תקבלו תרשים לאחר הבדיקה איתו תצטרכו להגיע לרופא המטפל.

הבדיקה אינה גורמת לסיכונים שמחייבים התייחסות רפואית.

תוצאות הבדיקה מדווחות בציון T או בציון Z.

ציון T - משווה בין צפיפות העצם הנמדדת לזו של נשים צעירות ובריאות (זהו לרוב המדד הקובע שאליו יתייחס הרופא).

ציון Z - משווה בין צפיפות העצם הנמדדת לממוצע הצפיפות שנמדדת אצל נבדקים באותו הגיל ובאותו המגדר.

ציון שלילי (מינוס) בכל אחד מהמדדים מעיד שצפיפות העצם שלך נמוכה מהממוצע. ככל שהציון נמוך יותר, כך עולה הסיכון לשברים בעתיד, בעיקר כאשר יש גורמי סיכון נוספים לשברים כמו בני משפחה שסבלו או שסובלים מאוסטאופורוזיס, עישון או טיפול בסטרואידים במשך יותר משלושה חודשים.

ערך T מ־-1 (מינוס אחד) ומעלה נחשב לתקין.

ערךT בין 1- ל־2.5 - נקרא אוסטאופניה ומעיד על ירידה בינונית בצפיפות העצם.

ערך T נמוך מ־2.5 - מעיד על אוסטאופורוזיס.

הרופא ימליץ לך על המשך המעקב ו/או על טיפול בהתאם לתוצאות הבדיקה ולקיום גורמי סיכון נוספים לשברים.

ד"ר טליה קינר היא רופאת משפחה במרפאת חצור הגלילית של כללית, בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ושל הדסה

ד"ר רוזני אברמוף נס היא רופאה מומחית לאנדוקרינולוגיה ומנהלת המחלקה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז רפואי "מגדלי המאה"  במחוז תל אביב

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים לעשות בדיקת דם?

​כבר לא צריך לצאת מהבית - כללית מושלם מגיעה עד אליכם

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל