חיפוש

dsdsdsd
טיפול תומך ומקל (פליאטיבי) במקרים שבהם לא ניתן לרפא את המחלה

טיפול פליאטיבי - להקל על החולה

טיפול פליאטיבי הוא טיפול תומך ומקל - בדרך כלל במקרים שבהם לא ניתן לרפא את המחלה. כיום הולכת וגוברת המודעות לחשיבות הגדולה של מניעת סבל מחולים בכלל ומחולים חשוכי מרפא בפרט. אז למי פונים ומתי? כל מה שצריך לדעת

יונת-סלע למד, ד"ר דניאל דליות

בקיצור

01

טיפול פליאטיבי הוא כל טיפול רפואי, סיעודי וסוציאלי המתמקד בהקלת חומרת התסמינים של מחלה קשה.

02

ההתמודדות עם סבלו של המטופל כרוכה בראייה רחבה שמתייחסת לסימפטומים פיזיים ונפשיים.

03

כללית נערכת לתת למטופלים טיפול פליאטיבי מקיף ופיתחה למטרה זו גם את חוברת "5 המשאלות".

עקרונות הטיפול הפליאטיבי

בניגוד למה שלעיתים נהוג לחשוב, המונח "טיפול פליאטיבי" לא מתייחס רק למחלה סופנית: זהו כל טיפול רפואי, סיעודי וסוציאלי המתמקד בהקלת חומרת התסמינים של מחלה קשה או טיפולים מורכבים – בין אם קיימת תקווה לטיפול מרפא ובין אם לאו. 

מטרת הטיפול הפליאטיבי היא להקל על סבלם של מטופלים ובני משפחותיהם, ולשפר את איכות חייהם. 

התמודדות עם סבלו של המטופל כרוכה בראייה רחבה, החל מהתמודדות עם סימפטומים גופניים כגון כאב, קוצר נשימה, הפרעה בשינה, בחילות, עצירות ועוד, ועד התייחסות ותמיכה במצבים רגשיים מורכבים של המטופל ובני ביתו.

בעבר התפיסה בין אנשי המקצוע הייתה כי טיפול פליאטיבי מיועד רק לחולי סרטן הנמצאים בסוף חייהם.
כיום מבהירים אנשי הפליאציה כי יש לספק טיפול פליאטיבי לכל המטופלים החולים במחלות מורכבות וקשות כגון אי ספיקת כליות, אי ספיקת לב, מחלות ריאה כרוניות, מחלות נוירולוגיות שונות ועוד -  ולא רק בסוף החיים אלא בכל מצב שבו יש סבל.  

הצוות הפליאטיבי והמטפל העיקרי

טיפול פליאטיבי ניתן על ידי צוות רב מקצועי של נשים וגברים מסורים, הכולל רופאים, רוקחים, אחיות, עובדים סוציאליים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, רפואה משלימה, מתנדבים והחשובים מכולם – בני המשפחה. 

הצוות מתמקד בשיפור אופטימלי של איכות חיי המטופל או המטופלת והנוחות שלהם. 

ללא בני משפחה או מטפלות או מטפלים מסורים בשכר, אין אפשרות לתת טיפול פליאטיבי בבית המטופל. אנשים עריריים ימצאו עצמם לא אחת מאושפזים בבתי חולים או במוסד גריאטרי, כי ללא ניהול טיפול ולקיחת אחריות, לא יוכל הצוות המקצועי לספק את השירות. 

לעומת זאת, כאשר יש משפחה תומכת ו/או יכולת לשכור מטפל קבוע, ייעשו מאמצים רבים לאפשר גם לאדם מאוד חולה להישאר בביתו, אפילו ביומו האחרון ולא פעם לסיים את חייו בכבוד בביתו, במיטתו. 
צוות רב מקצועי

המטופלים חווים לעיתים קרובות לצד הסימפטומים הגופניים, גם תופעות פסיכולוגיות, חברתיות ורוחניות. לעיתים קרובות המטופל מודאג מן הכאב הכרוך במחלה, דאגות לעתידו, חרדה מאיבוד העצמאות, דאגות לגורל המשפחה בעתיד, תחושת היותו נטל על משפחתו והחברה ועוד. הצוות הפליאטיבי הרב־תחומי יכול לסייע בהתמודדות המטופל ומשפחתו גם בהיבטים אלה.

הצוות המקצועי מתייחס גם לעומס הפיזי, הכלכלי והרגשי הכבד שמוטל על המטפל העיקרי. במדינת ישראל יש אפשרות לקבל סיוע של מטפל במימון ביטוח לאומי או להעסיק מטפלים זרים החיים בבית המטופלים ונותנים מענה סביב השעון. 

תפקיד המטפל
הצוות הפליאטיבי ידריך את המטפלים איך למנוע פצעי לחץ, איך להאכיל נכון את המטופל, כיצד למנוע כאבים וכיצד לטפל ולמנוע סיבוכים הנובעים ממצבו הסיעודי של המטופל. גם בבתי החולים ובמוסדות הגריאטריים הצוות המקצועי נותן מענה זה גם למטופל וגם לבני משפחתו.

טיפול תומך בכללית
כללית נערכת לתת למטופלים הזקוקים לכך טיפול פליאטיבי בקהילה ובבתי החולים. 
בכל בית חולים יש צוות המתמחה בתחום. 

בכל מחוז של הכללית ישנן יחידות לטיפולי בית עם התמקצעות בתחום. בחלק מהמחוזות צוותי הקופה הם הנותנים את השירות ובמחוזות אחרים יש הסתייעות בגופים חיצוניים שנותנים שירות פליאטיבי בבית. 

אנו רואים מגמת עלייה בטיפול בחולים מורכבים בביתם וקיצור זמני אשפוז בבתי החולים. כמו כן ישנה מגמה של עלייה בסיום חיי מטופלים בביתם, לעומת העבר. 

מתלבטים לגבי דרכי הפעולה הנכונות? אתם לא לבד! ניתן ומומלץ לפנות לרופא ולצוות המטפל ולשתף בכל שאלה או התלבטות עבורכם או עבור בן משפחה הזקוק לכך.

למי פונים?
מטרת הטיפול הפליאטיבי היא למנוע את הסבל שלכם או של הקרובים לכם. חשוב לדעת שיש לכם זכות לפנות לרופא בכל שלב של החיים. 

הרופא מטפל בחולה בכמה תחומים: טיפול, ריפוי, הצלת חיים, מניעת סבל.

צריכים ייעוץ? הכתובת הראשונה היא תמיד הצוות המטפל במרפאת האם שלכם (רופא או רופאת המשפחה, אחים או אחיות).

במקרים שבהם המטופל מוגבל בניידות ואינו יכול להגיע למרפאה, רופא המשפחה יכול לערב את היחידה לטיפולי בית. 

בכל מחוז של כללית יש יחידה כזאת, שנותנת טיפול לאנשים המרותקים לביתם וזקוקים להתערבות רפואית. היחידות נכנסות לשרשרת הטיפול רק לאחר החלטה של רופא או רופאת המשפחה - כאשר רופאת המשפחה משוכנעת שהמטופל זקוק לטיפול רפואי מעבר לשירותים שהוא מקבל במסגרת מרפאת האם.  

כמה דוגמאות לטיפולים פליאטיביים

טיפול נוגד כאב. יתחיל בתרופות פשוטות כגון אקמול או אופטלגין. אם יימצא שאלה אינן יעילות מספיק, הטיפול יינתן באמצעות תרופות חזקות יותר (לדוגמה: טרמדול, זלדיאר, קנאביס רפואי ועוד).

במקרים שבהם גם תרופות אלה אינן יעילות, ייעשה שימוש מושכל בתרופות מקבוצת האופיאטים היעילות יותר לשיכוך כאב חזק.

התרופות האלה יכולות להינתן בכדורים, בנוזל, בזריקות ובכלל זה בזריקות לחוט השדרה, בנרות ובמדבקות. יש להתחיל במינון נמוך ולעלות בהדרגה לפי הצורך.

אם פועלים לפי הכלל של התחלה במינון נמוך, עלייה זהירה במינון ומתן מענה לתופעות הלוואי, יש סיכוי טוב שיינתן לחולה סיוע הולם בלא שייגרמו לו תופעות לוואי לא רצויות. ואם יש תופעות לוואי, לרוב עצירות ובחילה - הרי שיש תרופות שמקלות עליהן.

טיפול נוגד כאב נוירופטי. מתואר על־ידי מטופלים כתחושת נימול, שריפה, תחושה של מכות חשמל. לכאב מסוג זה יש סוגי תרופות אחרות שיינתנו לפי שיקול דעתו של רופא או רופאת המשפחה.  

קנאביס, שזוכה ליחסי ציבור מופלאים, וכנראה בצדק. הקנאביס משכך כאבים, מעורר תיאבון, מפיג בחילה, משפר שינה ויש לו עוד השפעות מיטיבות. 

תמיכה נפשית. ניתנת בדרך כלל על־ידי עובדים סוציאליים ופסיכולוגים במסגרת שירות שניתן בקופת החולים וגם במסגרת השירות הציבורי (משרד הבריאות, משרד הרווחה). 

פעמים רבות המחשבה על פנייה לקבלת סיוע נפשי מלווה בתחושת מבוכה או פחד מתגובות הסביבה הקרובה – תחושות אלה יכולות למנוע מהמטופל שירות חשוב שיכול לסייע ולתת תמיכה נחוצה. לכן, מומלץ מאוד לפנות לאנשי מקצוע אלה במידת הצורך. 

מלווה רוחני. זהו טיפול שהחלו ליישם בישראל, אך כבר מבוסס היטב באירופה ובארה"ב. 
בארה"ב הליווי התחיל מתוך הדת, בכמרים שהגיעו למיטת החולה שנטה למות וסיפקו בעיקר הקלה נפשית באמצעות שיחה ווידוי לאדם שאפשר לסמוך עליו ואינו חלק מהמשפחה הקרובה. 

כיום, המלווים הרוחניים לאו דווקא קשורים לדת. התחום התפתח מאוד ובמקרים רבים המלווים הם אנשי מקצוע שעברו הכשרה ייעודית רחבה ומקיפה ויודעים איך ללוות אדם שמגיע לסוף חייו ולהקל עליו בתחום הרגשי והרוחני. לפעמים מדובר בפעילות משותפת (כמו נגינה או פעילות רגשית אחרת) ולפעמים שיחה פתוחה ותומכת. 

סיוע רוחני מוצע על ידי עמותות שונות, כמו עמותת הליווי הרוחני, מחוץ למסגרת השירותים הניתנים על ידי קופת החולים. 

גופי סיוע בתמיכת כללית

1. מוקד אחיות אונקולוגי - תמיכה טלפונית מקצועית של אחיות אונקולוגיות מנוסות, לחולי סרטן ובני  
    המשפחה ותוכנית מיוחדת למחלימים מסרטן השד או המעי הגס.  

2. רבדים – פרויקט בשיתוף עם כללית מושלם שמציע סדנאות תמיכה לנשים המתמודדות עם סרטן. 
    הסדנאות מציעות ליווי מקצועי, תמיכה וכלים להתמודדות עם המחלה. השירות מוצע ללקוחות כללית 
    פלטינום. 

3. השחר של מירב - תוכנית בת 6 ימים שמטרתה תמיכה והעצמה במחלימים בסרטן 
    באמצעות סדנאות, אימונים, אירועים משותפים ומידע למחלימים. התוכנית מסובסדת עבור לקוחות  
    כללית מושלם. 
    לפרטים והרשמה ניתן לפנות לענת, בטלפון: 2427722 - 072

גופי סיוע חיצוניים

עמותות וגופים רבים שמו להם למטרה להקל על סבלם של חולים ובני ומשפחותיהם באמצעות סיוע מסוגים שונים (בירוקרטיה, הסעה, ליווי נפשי ועוד). הנה דוגמאות למספר יוזמות כאלה: 

אמבולנס המשאלות וקשת המשאלות - עוזרים למטופלים במצב סופני לקבל חסד והנאה גם במצבם הקשה (למשל, נסיעה לבית קפה על שפת הים).

עמותת אלצהיימר מספקת מידע על המחלה, גורמי סיכון ומניעה, אבחון, טיפול והתייעצות. 

האגודה למלחמה בסרטן - פועלת בכל החזיתות במטרה להפחית את התחלואה מסרטן בישראל, ומסייעת לחולים ובני משפחותיהם במאבק במחלה. 

מילבת - עמותה הפועלת לשיפור איכות חיים של אנשים בעלי מוגבלויות וקשישים באמצעות אביזרי עזר.

בילונג - רשת חברתית לחולי סרטן ובני משפחותיהם שבה מומחים אונקולוגים, רדיולוגים, חוקרים ואחיות מספקים מענה שוטף לשאלות חולים. 

כמוני - רשת חברתית לחולים כרוניים. נועדה להפגיש באמצעות האינטרנט אנשים החולים באותה מחלה ולאפשר להם לדבר עם מומחים, ללמוד זה מזה, לשתף חוויות ולקבל תשובות. 

נאמן - עמותה לנפגעי אירוע מוחי. מהווה כתובת בקהילה לצרכים הייחודיים של נפגעי אירוע מוחי ומשפחותיהם. 

קצת היסטוריה

ד"ר ססילי סונדרס (Dame Cicely Saunders) שפתחה בשנת 1967 הוספיס ראשון בלונדון, פיתחה את תורת ההוספיס שנפוצה כיום בכל העולם המערבי. אז נקבעו גם הכללים מי המטופלים המתאימים להיכנס להוספיס: חולים אונקולוגיים עם מחלה מפושטת שאינה מגיבה יותר לטיפולים מאריכי חיים, מודעים לכך שזה מצבם ושתוחלת חייהם המשוערת אינה עולה על חצי שנה. 

ברבות השנים חל שינוי בתפיסה זו, וכפי שצוין פה, היום אנשי הפליאציה (המומחים בטיפול תומך) מבקשים להיכנס לתמונה גם כאשר מטופלים סובלים ממחלות אחרות מלבד סרטן וגם לא רק כאשר מדובר בסוף חיים אלא בכל מצב בו אדם סובל. 

ד"ר קובלר־רוס הייתה הראשונה שהעלתה למודעות את חשיבות השיח על המוות ובחירת טיפול בסוף החיים - דבר שלא היה מקובל בשנות השישים והשבעים של המאה ה־20. 

ברוני וור (Bronnie Ware) היא אחות אוסטרלית שעסקה במחקר על חרטות של אנשים בסוף ימיהם. היא פתחה בלוג בנושא והוציאה ספר על כך. בכך הוסיפה גם היא נדבך מכובד לשינוי השיח על סוף החיים. 

סוף החיים וטיפול פליאטיבי 

כיום יותר ויותר מטופלים מבקשים לסיים חייהם בביתם, במיטתם. צוותים רב מקצועיים עשויים לסייע לאנשים למלא משאלתם זו. 

הטיפול בסוף החיים הוא תמיד קשה מאוד לבני המשפחה המתלבטים האם הם עושים את המקסימום עבור בן או בת משפחתם הסובל. חשוב לדעת כי כיום ישנן דרכים רפואיות רבות שמטרתן למנוע סבל ולאפשר סיום חיים מכובד. לדוגמה:

1. מתן עירוי נוזלים תת עורי (מתחת לעור) בבית. לחולים שאינם מסוגלים לשתות. לעירוי זה אפשר להוסיף גם תרופות המונעות כאב, בחילות, ועוד.

2.  טיפול נגד תחושת המחנק במצב סופי. בשלב הזה הטיפול הטוב ביותר הוא מתן מורפיום לווריד או תת עורי, שמפיג את תחושת המחנק

3.  סדציה פליאטיבית: טיפול הרגעה לאי שקט או תחושת סבל שחשים לעיתים אנשים בסוף חיים. אפשר לתת תרופות מיישנות שמרגיעות את מערכת העצבים, ומשרות שינה ורוגע כאשר אדם נמצא באי שקט בשעות או הימים האחרונים של חייו.

חוק החולה הנוטה למות וחמש המשאלות

במדינת ישראל נחקק בשנת 2005 "חוק החולה הנוטה למות". החוק מבהיר כי זכותו של אדם הנוטה למות וזכותם של בני משפחתו לקבל טיפול מקל (כך נקרא הטיפול הפליאטיבי בחוק זה). 

עם השנים תפס יותר המושג "טיפול תומך" בשפה העברית. כך או כך מדובר בשמות נרדפים לאותו תהליך. 

עוד מבהיר החוק: 
1. כל אדם מגיל 17 ומעלה, בריא או חולה, יכול לכתוב מה הם סדרי העדיפויות שלו לטיפול או הימנעות מטיפול כאשר יקרב לסוף חייו, מה הוא מבקש לעצמו וממה מבקש להימנע. 

2. כל אזרח ישראלי מגיל 17 ומעלה יכול למנות מיופה כוח שיבטא את רצונו כאשר הוא יגיע לסוף חייו ויהיה מנוע מיכולת דיבור. זכות זו נקראת ייפוי כוח רפואי. מיופה הכוח יבטא את רצונותיו של מייפה הכוח, אם תעלה סוגיה רפואית בסוף חיי האדם והוא לא יהיה מסוגל להתבטא.

חמש המשאלות

כדי לקדם את הנושא נבנתה בכללית חוברת "חמש המשאלות" שמאפשרת למבוטחיה לבטא את רצונותיהם ולמנות מיופה כוח. 

לחוברת צורף נספח רשמי של משרד הבריאות של ייפוי כוח רפואי – ומצוין כי מומלץ לשלוח את הטופס למשרד הבריאות כדי להכניסו למאגר ממוחשב של המשרד. 

לאחר מכן, יחזיר משרד הבריאות את הטופס לשולח עם כרטיס לארנק וידאג להזכיר לאדם כעבור חמש שנים שיש לחדש את ייפוי הכוח. 

בנוסף, מומלץ לפנות לרופא או רופאת המשפחה ולוודא כי בחירותיו של המטופל יתועדו בתיק הרפואי. 

לאור התעוררות הצורך בנותני שירותים פליאטיביים, קמו בשנים האחרונות מספר גופים המציעים שירותים פליאטיביים לקופות החולים. 

נושא הטיפול הפליאטיבי הולך ומתפתח ונקווה שאנו בפתחה של תקופה בה יזכה כל מטופל הזקוק לכך לטיפול פליאטיבי איכותי במקום שבו הוא מבקש. 

יונת-סלע למד היא מומחית קלינית בסיעוד פליאטיבי ורכזת תחום טיפול פליאטיבי בכללית 

ד"ר דניאל דליות הוא רופא גריאטר במרכז הרפואי הגריאטרי בית רבקה, מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש