פורסם בראשונה: 22.04.2009
עדכון אחרון: 11.11.2009
  • קטי קמחי קטי קמחי

כשהפחד מהקהל משתק אותך

לקריאה נוחה
הפחד לדבר מול קבוצה או קהל עלול לגרום לך לבחור מקצוע לא מתאים ולוותר על קידום - כדי להימנע מחשיפה אפשרית שתגרום לך להזיע או להסמיק. כללית מציעה סדנה להתמודדות עם חרדה חברתית
פחד קהל

כולנו חווינו מצב שבו נאלצנו לעמוד מול קהל ולדבר. אולי זה היה במעגל הברכות של הגן, אולי בזמן קריאת ההגדה בליל הסדר ואולי בהעברת מצגת בדיון בעבודה. וכולנו זוכרים את הרגע הזה שבו אנחנו יודעים שהנה, עוד מעט תורנו, עם הפרפרים בבטן ועם המבוכה כשכל העיניים מופנות אלינו.

מהם הגורמים לפחד מקהל?

ישנם אנשים שחיים בעבור אותם הרגעים, ויש כאלה שאותן דקות של התמודדות עם קהל הן סיוט בעבורם. אצל חלקם העניין נובע מאירוע טראומטי, כמו קריאה לא מוצלחת בטקס חגיגי בבית הספר, ואילו אחרים פיתחו אותה בגיל ההתבגרות.

"בדומה להפרעות חרדה אחרות, לא ניתן להצביע על גורמים ספציפיים שגורמים לבעיה. נראה שאנשים מועדים ללקות בחרדה הזאת מסיבות ביולוגיות, לרבות תורשתיות, פסיכולוגיות (מבנה אישיות) וגם מסיבות חברתיות ותרבותיות", אומרת ד"ר צופי מרום, ראש תחום טיפול התנהגותי קוגנטיבי במרכז בריאות הנפש גהה, מקבוצת כללית.

מהי חרדה חברתית?

אנשים שסובלים מחרדה חברתית, לדברי ד"ר מרום, נמנעים ממצבים שבהם הם עשויים לבלוט או להימצא במרכז תשומת הלב, והם חוששים ממגוון מצבים חברתיים או מביצוע פעילות כלשהי בפני אחרים כמו:
• להביע דעה בפומבי.
• לדבר עם מי שנחשבים לבעלי סמכות או "מכובדים".
• ליזום פגישה רומנטית.
• הם צרכנים גרועים שכן גם אם רכשו מוצר פגום, הם נמנעים מלהחליף אותו או לבקש החזר כספי. הם גם עלולים לא לקנות בחנויות קטנות ומעדיפים מרכזי קניות גדולים המעניקים להם תחושה של אנונימיות.

האם זו ביישנות או הפרעת חרדה?

הסובלים מכך מגדירים את עצמם בדרך כלל "ביישנים", אבל ללא טיפול מתאים אותה "ביישנות" נהפכת לדרך המתווה את מסלול חייהם.

הפחד מלדבר מול קבוצה או קהל עלול לגרום למי שסובל מחרדה חברתית לבחור במקצוע שאינו מתאים לו או אפילו לא להמשיך בלימודים רק כדי להימנע מחשיפה אפשרית במצבים מעוררי חרדה. בגיוס לצה"ל הם נמנעים מלהשתתף בקורסים פיקודיים, גם אם יש בהם יכולת ורצון בסיסי לכך. באופן כללי, אותם האנשים חיים חיי חברה מצומצמים, מתקשים להשתתף בליל הסדר, באירועים משפחתיים כמו ימי הולדת וחתונות, וכמובן ישנה פגיעה בקשרים הרומנטיים והזוגיים.

אילו עוד מאפיינים יש לחרדה חברתית?

נוסף על הקושי הנפשי קיים הצד הפיזיולוגי של הבעיה: אנשים שסובלים מחרדה חברתית סובלים מסדרה של תסמינים גופניים בזמן שהם נחשפים למצבים שמאיימים עליהם. מדובר בתסמינים כמו דופק מואץ, הסמקה, הזעה, רעד בגוף, רעד בקול וגמגום. כמה מהסימפטומים האלה גורמים בעצמם לתחושה מוגברת של השפלה (למשל, מה יחשבו עלי אם ביום קר, כשאני עונה על שאלה כולי מזיעה?)

איך מטפלים בגילויים השונים של חרדה חברתית כמו פחד מקהל?

אז בבדיוק בשביל זה אנחנו כאן: במרכז גהה, ביחידה להפרעות חרדה, מציעים סדנאות לאנשים שסובלים מחרדה חברתית. נכון, אפשר גם לטפל תרופתית, אבל התברר שטיפול פסיכולוגי - וליתר דיוק טיפול התנהגותי־קוגניטיבי - הוא היעיל  ביותר להתמודדות עם חרדה חברתית. לדברי ד"ר מרום, "מדובר בטיפול קצר מועד ובעל שיעורי הצלחה גבוהים גם לטווח הארוך. הטיפול כולל:

• חשיפה הדרגתית למצבים מאיימים חברתית (גם בטיפול, אך בעיקר בין המפגשים הטיפוליים).

• הפחתה של ההתנהגויות המגוננות (לדוגמה, אדם שבעת לחץ משפיל מבט יתרגל הסתכלות ישירה בעיני המדבר עימו, אדם שכדי להפחית את החרדה שלו נוהג לשבת בשורות אחרונות כדי שלא יפנו אליו, יתרגל בהדרגה לשבת יותר קרוב לגירוי שנחשב בעיניו למאיים).

• לימוד על הפער בין הסימנים הגופניים הסובייקטיביים לבין הסימנים הגופניים האובייקטיביים (אנשים שסובלים מחרדה חברתית סבורים בטעות שהסמקה, רעד והזעה שלהם מיד בולטים לכול ונחשבים לאות חולשה וקלון).

• טיפול קוגניטיבי שמסייע להמיר מחשבות והנחות שגויות במחשבות הגיוניות שמתבססות על המציאות. לדוגמה, להמיר את המחשבה "כולם ילעגו לי אם אשגה בדבריי" ל"אנשים רבים שוגים ובדרך כלל לא לועגים להם על כך". 

• הטיפול משנה את הכשלים המחשבתיים שאופייניים לחרדה חברתית (לדוגמה: "אם הסמקתי, כולם יחשבו שאין לי מה לומר וינדו אותי" ב"הסמקה אינה מובילה בהכרח ללעג או לביקורת").

• טיפול בהטיות הקשב שאופייניות לחרדה חברתית. הקשב מופנה לגוף האדם החרד כדי לאתר סימני חרדה ובמקביל הוא מופנה לעבר הסובבים כדי לאתר סימני דחייה. שני סוגי הקשב האלה משמרים את החרדה ולא מאפשרים לה להיחלש.

• אימון בכישורים חברתיים. לומדים כיצד מנהלים שיחת חולין, מבקשים עזרה, מתנגדים, מתווכחים ומתעקשים על דברים מסוימים.

בגבול התחתון של החרדה החברתית נמצאים אנשים שסובלים פחות מאותם הסימנים שהוזכרו, אך מתקשים לדבר מול קהל. ובעידן שלנו, שבו בכל רגע מוזמנים לישיבות, לפרזנטציות, להרצאות ולמעגלי הנהגה, קשה למתקשים לדבר בפומבי לשרוד בחיים המקצועיים והאישיים.

בעבור האנשים האלה נפתח במרכז ההדרכה שליד בית החולים בילינסון, מקבוצת כללית, קורס ממוקד. הוא מיועד בעיקר למי שמרגישים כי מה שמפריד בינם לבין קידום מקצועי או אקדמי הוא הפחד לדבר בפומבי. "בדרך כלל מדובר באנשים בתפקידי ניהול, שאותו קושי מהווה בעבורם מחסום", אומר ד"ר מרום. "לדןגמה, פנה אלי מנהדס ומנהל חברה שבאופן קבוע אינו מציג בדיונים. הוא כותב את המצגות, ואחרים מציגים אותן בעבורו. הפחד העיקרי של אותו אדם הוא שמא יסמיק, יזיע, ירעד, לא יצליח לדבר, יאמר שטויות, ילעגו לו ובעצם יראו שאינו ראוי לתפקידו. רבים מהאנשים האלה מעדיפים לבחור במסלול שאינו ניהולי - רק כדי להימנע מלהתעמת עם הבעיה. מדובר באנשים מוכשרים מאוד שאינם מגיעים לתפקיד המתאים להם בגלל אותה החרדה".

עורכי דין, רואי חשבון, פוליטיקאים, בכירים ברשויות המקומיות, סטודנטים למנהל עסקים - כל אלה היו באחת הקבוצות הראשונות שבאה לסדנה ודיווחו שזו הייתה צומת משמעותי בחייהם.

המטפלים שמעבירים את המפגשים מתמקדים הן במישור הפיזי של הבעיה והן במישור הנפשי והמחשבתי. המשתתפים לומדים כיצד מדברים מול קבוצה, כיצד להתמודד עם הקושי הנפשי ובמקביל לשלוט גם בסימפטומים הפיזיים. ד"ר מרום: "מדובר בהפרעה מאוד נפוצה שבקלות יחסית אפשר לפתור אותה בעשרה מפגשים קצרים".

אז אולי לא תלכו לאודישנים של "האח הגדול", אבל לפחות בבר מצווה של הבן תוכלו לעמוד לצידו בגאווה, להתבונן לכל המשפחה בעיניים ולהודות על שהגעתם עד הלום.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל