חיפוש

dsdsdsd
סרטן הלבלב

סרטן הלבלב וניתוח לבלב

מהו סרטן הלבלב? ממה הוא נגרם? מהם התסמינים? איך מאבחנים? איך מטפלים? אילו ניתוחים קיימים? כיצד מבוצע ניתוח ויפל? מהם הסיכויים לשרוד את סרטן הלבלב? מדריך

ד"ר ערן שדות

שם האבחנה בעברית: סרטן הלבלב
שם האבחנה באנגלית: Pancreatic cancer
שם האבחנה במערכת המחשב של הרופא (קליקס):
Malignant Neoplasm Pancreas


קבלת אבחנה שהתגלה גידול סרטני בלבלב מלוּוה מטבע הדברים בחששות כבדים ובצורך לקבל החלטות קשות. בכללית ישנו צוות רופאים המטפל אך ורק במחלה הזאת, וייעודו הוא לספק למטופלים תשובות ותמיכה בתהליך האבחון והטיפול. מדובר בצוות מקצועי מאוד ומיומן שמחויב להביא את התוצאות הרפואיות הטובות ביותר שניתן להשיג כיום וכן איכות חיים אופטימלית למטופל.

מהו סרטן הלבלב?

הלבלב הוא בלוטה הממוקמת בין הקיבה למעי הדק ואשר מפרישה אנזימים המשתתפים בתהליך העיכול. נוסף על כך מייצר הלבלב הורמונים כמו אינסולין. ישנם כ־20 סוגים שונים של גידולים בלבלב. המקור של מרבית סרטני הלבלב הוא בצינורית הלבלב. הסרטנים האלה הם בדרך כלל מסוג אדנוקרצינומה (סרטן שמקורו בבלוטות). כאשר הסרטן גדל, הוא עלול להתפשט לאיברים סמוכים (כמו קיבה וכלי דם) או לאיברים מרוחקים (כמו ריאות וכבד). סרטן הלבלב אומנם אינו שכיח, יחסית, אך למרות זאת הוא הרביעי בקטלניותו מכל סוגי  הסרטן.

בשלביו הראשונים לא גורם סרטן הלבלב - בדרך כלל - לסימפטומים, ולכן רוב החולים מאובחנים כאשר המחלה כבר בשלב הגרורתי.

עד היום היה נחשב סרטן הלבלב לגידול אלים מאוד שמותיר למי שחלו בו סיכויים קלושים בלבד להישרדות ארוכת טווח. אולם באחרונה חלו התפתחויות משמעותיות בטיפול בחולים האלה, ומפרסום בירחון הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine (דצמבר 2018) עולה ששילוב של הטיפולים המודרניים ביותר בחולים שעברו ניתוח מעניק להם שרידות ארוכה שהיא לא פחות ממהפכנית. ובאופן ספציפי יותר: כ־50% מהמנותחים יחיו יותר מ־5 שנים לאחר הניתוח.

לא הרבה רופאים מעודכנים בטיפולים החדשים שנסקרים כאן בהמשך, ואכן ממחקר שנערך בארה"ב עולה שלכמעט מחצית מהחולים בסרטן הלבלב בשלב הנתיח לא הציעו הרופאים את האפשרות לעבור ניתוח.

מהם גורמי הסיכון לסרטן הלבלב?

מי שיש לו קרוב משפחה  (לאו דווקא מקרבה ראשונה) שחלה בסרטן הלבלב ("סיפור משפחתי של סרטן הלבלב" בלשון הרופאים) יש לו סיכון מוגבר פי 9 לחלות בסרטן הלבלב.

בערך 1 מתוך 10 חולים בסרטן הלבלב נושא מוטציה גנטית תורשתית. שתיים מהמוטציות הנפוצות, ששכיחות בקרב יהודים, הן המוטציות בגנים 1BRCA ו־2BRCA. המוטציות האלה מעלות את הסיכון לחלות גם בסוגי סרטן נוספים, ולכן כשהם מתגלים חשוב לעשות בירור רב־צוותי מקיף, שבו משתתפים אנשי מקצוע מתחומים שונים (כמו רדיולוגים, גסטרואנטרולוגים, אונקולוגים ופתולוגים) אשר נעזרים במגוון רחב של בדיקות שמפורטות בהמשך.

גורמי סיכון נוספים הם עישון, גיל, מוצא, השמנה, סוכרת, דלקת לבלב כרונית, חשיפה לאסבסט, והימצאותן של ציסטות בלבלב.

מבנה הלבלב

מבנה הלבלב

מהם הסימפטומים של סרטן הלבלב?

בדרך כלל אין סימפטומים מוקדמים או שקיימים סימנים לא ברורים שלא מרגישים בהם. ישנם חולים - אך בהחלט לא כולם - שמדווחים על התסמינים הבאים:

• כאבים בבטן העליונה ובגב.

• בחילות, הקאות וירידה במשקל.

• תחושה של צריבה בקיבה.

• צהבת (עור בצבע צהוב, שתן כהה, עיניים צהובות), גרד.

כיצד מאבחנים?

כדי לבנות את תוכנית הטיפולים הטובה ביותר יש לוודא כי החשד שמדובר בסרטן הלבלב הוא אכן נכון. לשם כך עושים את הבדיקות הבאות (כולן או חלקן):

1. בדיקות דם. רמות גבוהות של בילירובין  מעידות על גידול החוסם את דרכי המרה; הימצאות הסמנים CA 19-9 ו־CEA מעידה על קיומו של גידול סרטני.

2. בדיקות הדמיה

א. Magnetic Resonance Imaging (ובקיצור: MRI) - הדמיה על בסיס שדה מגנטי. הבדיקה הזאת מאפשרת לאבחן את הגידול ולקבוע את המיקום שלו ואת מידת ההתפשטות שלו.

ב. Multiphasic Computed Tomography (ובקיצור: בדיקת CT) - הדמיה מפורטת ותלת־ממדית (3D) של איברי הגוף. מאפשרת לאבחן את הגידול ולקבוע את המיקום שלו ואת מידת ההתפשטות שלו.

ג. Ultrasound Test (בדיקת אולטרסאונד) - מבוססת על גלי קול ומאפשרת להבדיל בין גידול שפיר לגידול ממאיר.

ד. Magnetic Resonance Cholangiopancreatography - בדיקת MRI מיוחדת שמאפשרת לראות את דרכי המרה והלבלב באופן ממוקד.

ה. Endoscopic Ultrasound (ובקיצור: EUS) - סיב אופטי מוחדר דרך הפה ובהכוונת אולטרסאונד מאפשר לברר את מידת ההתפשטות של הגידול. כמו כן הוא מאפשר לעשות ביופסיה.

ו. Endoscopic Retrograde Cholangiopancreatography (ובקיצור: ERCP) - סיב אופטי מוחדר דרך הפה ומאפשר הדמיה של צינוריות הלבלב והמרה. כמו כן הוא מאפשר להכניס תומכן (סטנט) כדי להקל על החסימה.

3. ביופסיה. אם עולה מכל הבדיקות האלה שכנראה מדובר בסרטן הלבלב, ובמיוחד אם מדובר בסרטן לבלב גרורתי, מומלץ לעשות ביופסיה כדי לאשר את האבחנה. בביופסיה נלקחת דגימה של רקמת גידול מהלבלב. את הביופסיה עושים בדרך כלל באמצעות EUS או באמצעות ERCP.

4. קביעת שלב הגידול

א. על סמך בדיקות האבחון קובע הצוות הרפואי אם מדובר בגידול שפיר או בגידול טרום־סרטני או בגידול סרטני.

ב. אם הגידול הוא סרטני, יש לקבוע את השלב המדויק שלו:

• שלב 1: גידול נתיח קטן.

שלב 2: גידול נתיח גדול.

• שלב 3: גידול לא נתיח בשל התפשטות מקומית.

• שלב 4: גידול לא נתיח בשל התפשטות לאיברים מרוחקים.

את מי אסור לנתח?

1. מטופלים שיש להם גרורות בכבד או באיבר אחר מחוץ ללבלב (משום שהניתוח עלול להחמיר את מחלתם ולקצר את חייהם).

2. מטופלים שלהם סרטן לבלב שתפס את כלי הדם הראשיים של הגוף (כמו, למשל, אבי העורקים, הווריד הנבוב והעורק הראשי למעיים).  

שיקולים והכנה טרום־ניתוחיים

1. לפרוסקופיה חוקרת. ידוע שאצל חלק מהחולים רואים בסי־טי שהגידול הוא לכאורה נתיח, אך במהלך הניתוח עצמו נמצאות גרורות קטנות שההדמיות לא הצליחו לזהות, ולכן אסור היה לנתח מטופלים כאלה. לכן מומלץ להתחיל את הניתוחים בלפרוסקופיה חוקרת כדי להימנע מניתוח מיותר, שכרוך בשיעור משמעותי של סיבוכים.

2. אם המטופל סובל מצהבת, יש לנקז את דרכי המרה לפני הניתוח.

טיפול כימותרפי טרום־ניתוחי

1. טיפול כימותרפי לפני הניתוח: ממחקר שנערך באחרונה בהשתתפות צוות חוקרים גדול בראשותי עולה שאם הגידול אינו נראה נתיח משום שהוא תפס את כלי הדם, הרי אצל שליש מהמטופלים אפשר להקטין את הגידול ולהפוך אותו לנתיח בעזרת כימותרפיה טרום־ניתוחית. יתר על כן, תוצאות דומות התקבלו ממחקר נוסף שערכנו יחד עם חוקרים ממדינות רבות. מדובר במטופלים שעד לאחרונה נחשבו חשוכי מרפא, ונגזר עליהם לקבל טיפול כימותרפי לכל החיים ושתוחלת החיים שלהם הייתה קצרה מאוד. כיום, הודות לכימותרפיה החדישה שניתנת לפני הניתוח ניתן להסתפק לאחר הניתוח בכימותרפיה לזמן קצוב, וכאמור, השרידות אחריה ארוכה יותר באופן משמעותי מכפי שהייתה בעבר.

2. התחום של טיפול כימותרפי לפני הניתוח עבר מהפכה בשנתיים האחרונות, ובאחרונה הקדשנו לו יום עיון מטעם החברה הישראלית לכירורגיה אונקולוגית כדי לעדכן את הרופאים בישראל. כאמור, בבתי החולים המובילים בעולם מקבלים כיום מרבית המטופלים טיפול כימותרפי טרום־ניתוחי בהתאם לגישה הזאת.

3. כיום בתי חולים מובילים, כמו בית החולים של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון בארצות־הברית, מטפלים בגישה החדשה הזאת (של כימותרפיה תחילה ורק לאחר מכן ניתוח) גם בחולים שהגידול שלהם נתיח. יש לכך שני נימוקים כבדי משקל:

א. כשיושמה הגישה הקודמת (של ניתוח ללא טיפול כימותרפי מקדים), כ־25% מהמטופלים לא היו מצליחים להחלים היטב מהניתוח ולהגיע לקבלת הכימותרפיה שלאחריו. בעקבות יישום הגישה החדשה מגיעים 100% מהמטופלים לשלב הכימותרפיה. 

ב. בגישה הקודמת (של ניתוח ללא טיפול כימותרפי מקדים) נשארו אצל יותר ממחצית המנותחים תאי סרטן מיקרוסקופיים באזור הניתוח. לעומת זאת מתן כימותרפיה לפני הניתוח מקטין ב־50% את הסיכון שיישארו תאי סרטן אחרי הניתוח. 

כיצד מטפלים?

1. אם מתגלה גידול שפיר (לא סרטני), יש לעקוב אחריו כדי לוודא שהוא אינו עובר התמרה (שינוי) סרטנית או שאינו מתחיל ללחוץ על איברים אחרים. במרפאתנו בבילינסון (המרפאה לניתוחי לבלב, כבד ודרכי מרה) נהוג לעשות את בדיקות המעקב האלה מדי תקופה מסוימת בהתאם לסוג הגידול. 

2. אם מתגלה גידול סרטני, הטיפול כולל בדרך כלל שילוב של שלוש אפשרויות הטיפול הקיימות: ניתוח, כימותרפיה, קרינה.

3. ניתוח הלבלב הוא הדרך המיטבית להאריך את החיים ובמקרים מסוימים אף להשיג ריפוי. לעיתים הסרטן אינו נתיח בעת האבחנה הראשונית, אך - כאמור - לאחר טיפול כימותרפי והקרנתי הוא הופך לנתיח.

מהם הניתוחים העיקריים לסרטן הלבלב?

1. ניתוח ויפל. זהו הניתוח הנפוץ ביותר לסרטן הלבלב ומיועד לגידולים שנמצאים בראש הלבלב או בחלקו הימני. בניתוח נכרתים ראש הלבלב, התריסריון וחלק מדרכי המרה. לאחר מכן מחברים את החלקים שנותרו אל המעי הדק, כך שמיצי העיכול מתערבבים עם האוכל.

2. כריתת לבלב רחיקני. זהו ניתוח שמיושם בגידולים שמצויים בזנב הלבלב. בניתוח הזה מוסר רק קצה הלבלב ולעיתים גם הטחול.

3. אנוקליאציה. כריתות קטנות של חלקי לבלב להסרת גידולים טרום־סרטניים או גידולים שפירים. הכריתות האלה נעשות בדרך כלל באמצעות הרובוט דה־וינצ'י (da Vinci® Surgical System. על הרובוט ראו בהמשך).

4. כריתת לבלב שלמה. כריתה כזאת נעשית במצב שבו הגידול התפשט לכל אורך הלבלב. יש לציין שניתן לחיות ללא לבלב, אולם במקרה כזה נדרש איזון הורמונלי ואיזון תזונתי באמצעות תרופות ובאמצעות תוספי תזונה. כמו כן יש לציין שבמרבית הכריתות החלקיות מצליח החלק שלא נכרת למלא את התפקוד של הלבלב השלם. אם זה לא קורה, יש צורך בהשלמות התזונתיות שצוינו בהקשר של כריתת הלבלב השלמה.

5. הרובוט דה־וינצ'י שהוזכר לעיל הוא רובוט כירורגי מהמתקדמים בעולם, אשר מפחית כאב אחרי ניתוח ומקצר את זמני ההחלמה מהניתוחים. השימוש ברובוט לניתוח סרטן הלבלב מתאים רק למצבים מסוימים של המחלה. לחצו כאן כדי לקרוא על ניתוחים באמצעות רובוט בבילינסון.

6. ניתוח פליאטיבי כדי לעקוף את הגידול. אם מתברר במהלך הניתוח שלא ניתן לכרות את כל הגידול, ניתן לעקוף אותו כדי למנוע ממנו לחסום את מערכת העיכול או את דרכי המרה. המעקפים נעשים באמצעות חיבורים של דרכי המרה למעיים ובין חלקי מעיים שונים . הדבר נעשה באמצעות חיתוך המעיים וחיבורם בנקודות עוקפות.

​מוקד אחיות אונקולוגי: יש עם מי לדבר

בין אם אתם מתמודדים עם מחלת הסרטן, מחלימים ממנה, או יש לכם בן משפחה שחווה אותה - אנחנו שם בשבילכם. אחיות אונקולוגיות מנוסות יענו על שאלות מקצועיות ויעזרו לכם להתמודד ברגעים הקשים, מבלי שתצטרכו לצאת מהבית. וגם: תוכנית מיוחדת למחלימים מסרטן השד או המעי הגס. לחצו כאן לכל הפרטים

מוקד אחיות אונקולוגי: שם בשבילך

מהם הסיכויים לשרוד את סרטן הלבלב?

הודות למהפכה שהתחוללה בשנים האחרונות בתחום הטיפול בסרטן הלבלב התחוללה גם מהפכה בכל הנוגע לסיכויי ההישרדות. בעבר היה נדיר שמטופלים חיו תקופה ארוכה אחרי הניתוח, אך בשנים האחרונות, הודות להתקדמות המרשימה שהושגה בטכניקות הניתוח ובטיפולים הכימותרפיים, מצליחים 50% מהמנותחים לחיות יותר מ־5 שנים לאחר הניתוח.

טיפולים ומעקב אחרי הניתוח

1. רוב המטופלים משוחררים הביתה כשבוע אחרי הניתוח.

2. בשל אופי הניתוח חשוב להיות במעקב תזונתי צמוד אחרי הניתוח, שכולל מתן תוספי תזונה ואנזימים לבלביים.

3. מנותחים מסוימים צריכים לקבל את התרופה סומטוסטטין (שמעכבת הפרשה של מיצי עיכול) כדי להחיש את הריפוי מהניתוח.

מהם שיעורי התחלואה והתמותה בניתוח ולאחריו?

1. תמותה. בשנות ה־70 של המאה הקודמת עמד שיעור התמותה במהלך הניתוח על 15%. כיום ירד שיעור התמותה בבתי החולים הטובים בעולם אל פחות מ־4%. אחת הסיבות העיקריות לירידה בתמותה היא הניסיון הייחודי שמצטבר אצל מספר קטן יותר של מנתחים העושים את הניתוחים האלה באופן קבוע בבתי חולים מרכזיים.

2. תחלואה: בבתי החולים הטובים בעולם מדווחים על תחלואה (אחרי ניתוחי לבלב) בשיעור של 40% עד 50%. שיעור הסיבוכים הגבוה הזה ממחיש את הצורך ברופאים שמתמחים ומתמקצעים במחלה הזאת. אלה הם הסיבוכים האפשריים:

א. דימום.

ב. דלף מיצי לבלב (כיום יש טיפול תרופתי חדש שיכול למנוע את הסיבוך הזה).

ג. התרוקנות איטית של הקיבה.

ד. זיהום תוך־בטני.

ה. דלף של מיצי מרה.

ו. התפתחות של סוכרת חדשה (שלא הייתה קיימת קודם לכן).

ז. היצרות בחיבורים הניתוחיים (היצרות בהשקה של הלבלב למעי הדק).

ד"ר ערן שדות הוא מומחה לגידולים במערכת העיכול ומנהל היחידה לניתוחי לבלב, כבד ודרכי מרה בבית חולים בילינסון מקבוצת כללית. כמו כן הוא מרצה בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל־אביב

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש