חיפוש

dsdsdsd
מתי עושים ניתוח בקע משפעתי (הרניה) ואיך מתכוננים אליו

בקע מפשעתי: התסמינים, האבחון והניתוח

ההערכה היא שבין 5% ל־10% מהאוכלוסייה סובלים מבקע מפשעתי. מהי הסיבה להיווצרות בקע, מי נמצאים בסיכון מוגבר לסבול ממנו, מהם התסמינים שלו, איך מאבחנים ומה חשוב לדעת על הניתוח לתיקון הבקע? המומחה שלנו עונה

פרופ' ערן שדות

מהו בקע?

בקע (שנקרא גם שבר, קילה והרניה) הוא בליטה שנוצרת כתוצאה מהידחפות של איבר דרך דופן הבטן. המדריך הזה מוקדש במיוחד לבקע מפשעתי (Inguinal hernia) שהוא סוג הבקע הנפוץ ביותר ונחלק לשני סוגים עיקריים:

1. בקע בתעלת המפשעה (שעוברת במקביל לצינור הזרע). זהו סוג הבקע השכיח ביותר.

2. בקע פמורלי (בתעלה הפמורלית שעוברת במקביל לכלי הדם העיקריים לרגליים). זהו סוג בקע שכרוך בסיכון גבוה יותר להתפתחות סיבוכים כמו נמק של מעיים.

קיימים סוגי בקע נוספים בדופן הבטן, ובהם: בקע טבורי, בקע אפיגסטרי (שממוקם מעל הטבור), בקע סרעפתי (הנמצא בכניסה של הקיבה מהחזה לבטן), בקע בצלקות מניתוחים קודמים.

ההערכה היא שבין 5% ל־10% מהאוכלוסייה סובלים מבקע מפשעתי.

הסיכון של גבר לפתח הרניה מפשעתית הוא כ־25%, ואילו אצל אישה מדובר בסיכון שהוא נמוך מ־5%.

הטיפול היחידי לתיקון בקע הוא ניתוח, וזהו אחד הניתוחים הנפוצים ביותר.

מי מועד לפתח בקע?

1. מי שסבלו בעבר מבקע.

2. מבוגרים.

3. מי שסובלים משיעול כרוני.

4. מי שסובלים מעצירות כרונית.

5. מי שיש להם פציעה בדופן הבטן (עקב ניתוח או עקב תאונה).

6. מעשנים.

7. מי שיש להם קרובי משפחה שסובלים מנטייה לפתח בקעים.

מהי הסיבה להיווצרות הבקע?

הבקעים בתעלה המפשעתית נחלקים לשני סוגים:

1. בקע בלתי ישיר. בקע מהסוג הזה הוא הנפוץ ביותר ולרוב מולד. ישנו פתח קטן בתעלת המפשעה שעם הגיל (ועם היחלשות הרקמות של דופן הבטן) הוא מתרחב, ואיברי הבטן יוצאים דרכו.

2. בקע ישיר. זהו בקע נרכש (שאינו מולד). הוא ממוקם בין תעלת המפשעה לבין מרכז הגוף. הבקע הזה קשור בדרך כלל להיחלשות השרירים בדופן הבטן.

גם בקע פמורלי הוא סוג של בקע נרכש שנוצר עקב היחלשותן של רקמות המפשעה. כתוצאה מכך נוצר פתח בבטן, במקביל לכלי הדם העוברים לרגליים. דרך הפתח הזה יכולים איברי הבטן לצאת ולהסתבך.

מהם התסמינים של בקע מפשעתי?

לבקע מפשעתי יכולים להיות סימפטומים רבים: החל מבליטה קטנה במפשעה וכלה במצב חירום מסכן חיים שבו המעי נכלא בבקע ועובר נמק (עקב היעדר אספקת דם דרך הבקע החונק).

סימפטום נפוץ הקשור לבקע מפשעתי הוא כבדות או אי־נוחות באזור המפשעה, שלא בהכרח יהיו מלוּוים בבליטה שניתן לראות אותה. בנשים יכול בקע מפשעתי לבוא לידי ביטוי בכאב באגן.

תחושת האי־נוחות בדרך כלל מוחמרת כאשר מרימים משקל או עושים פעילות מאומצת או עומדים הרבה זמן.

בבדיקה גופנית ניתן הרבה פעמים למשש את הבקע. שיעול או עמידה יכולים לגרום לבקע להתבלט וכך להקל על זיהויו.

בקע מפשעתי

בקע מפשעתי

מהי כליאה של הבקע?

בקע כלוא הוא בקע שמכיל איבר בטני שיצא החוצה ולא ניתן להחזירו. התסמינים של מצב כזה יכולים להיות דומים לתסמינים של חסימת מעיים (שכן מזון אינו יכול לעבור במעיים הכלואים), ואם מדובר במטופל שסובל מהשמנה, אז לעיתים קשה למשש את הבקע שגורם לחסימת המעיים.

כליאה של הבקע יכולה להידרדר לנמק של מעי. זהו מצב מסכן חיים משום שהמעי הנמק יכול להוביל לזיהום קשה ולאובדן של מעיים. לכן כל בקע כלוא מחייב תיקון בדחיפות.

הסיכון לפתח כליאה של המעי (במקרה של בקע) הוא כ־2% לשנה. משמעות הדבר היא שלאחר 10 שנים הסיכון הוא כ־20%מהסיבה הזאת - כדי למנוע את התפתחותו של סיבוך מסכן חיים - מומלץ לתקן את הבקע המפשעתי.

איך מאבחנים בקע מפשעתי?

במרבית המקרים האבחנה נעשית באמצעות הבנת הסימפטומים ובאמצעות בדיקה גופנית. במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה ניתן להיעזר בבדיקות הדמיה: אולטרסאונד או CT או MRI. יש לזכור שישנם מצבים רפואיים אחרים שהתסמינים שלהם יכולים לדמות לאלה של בקע, למשל תסביב של האשך או כאב ממקור אורתופדי (נפוץ בספורטאים).

למי מומלץ לעשות ניתוח לתיקון הבקע? מתי כדאי לעשות אותו?

בעבר מקובל היה להמליץ לנתח כל סוג של בקע. כיום מבדילים בין מטופלים שאפשר לעקוב אחרי הבקע שלהם לבין אלה שיש לנתח אותם. להלן סוגי הבקעים וההמלצות בנוגע לטיפול המומלץ בהם:

בקע מסובך. מטופלים שמפתחים כליאת מעיים או חסימת מעיים צריכים לעבור ניתוח דחוף כדי למנוע נמק של מעי.

בקע לא מסובך. במצב כזה מטרת הניתוח היא להפחית את הסימפטומים (כמו כאבים ואי־נוחות) וגם למנוע התפתחות של סיבוכים מסכני חיים. במקרה של בקע לא מסובך לא דחוף להחליט על ניתוח, ובמטופלים מסוימים אף ניתן להסתפק במעקב אחר מצבם.

בקע פמורלי. במקרה של בקע כזה ההמלצה היא לתקן אותו בהקדם, משום שקיים סיכון גבוה להתפתחות כליאה: 20% בתוך 3 חודשים וכ־50% בתוך 21 חודשים).

בקע בתעלת המפשעה.  

• אם הבקע סימפטומתי, ההמלצה המקובלת היא לעשות בהקדם תיקון באמצעות ניתוח. התיקון הזה נדרש גם כדי לטפל בסימפטומים וגם כדי למנוע סיבוכים של הבקע.

• אם הבקע אינו סימפטומתי, יכולים המטופלים לבחור בין תיקון באמצעות ניתוח לבין הסתפקות במעקב צמוד. הסיבה: במטופלים כאלה הסיכון לפתח סיבוכים הוא נמוך יחסית. עם זאת, רבים מהמטופלים ירצו ניתוח כדי להיפטר מהסימפטומים שמפריעים להם בחיי היומיום.

מתי לא מומלץ לעשות תיקון של בקע מפשעתי?

שיעורי התחלואה והתמותה בעקבות ניתוחים של בקע מפשעתי הם קטנים ביותר - גם במטופלים מבוגרים שסובלים ממחלות רקע רבות. רוב המנותחים מחלימים במהירות.

בשום מקרה אין איסור לנתח בדחיפות בקע מסובך.

עם זאת, לנשים הרות לא מומלץ לעשות ניתוח לתיקון בקע מפשעתי שאינו דחוף. רצוי שהן יימנעו מהניתוח גם ב־4 השבועות שלאחר הלידה.

למטופלים שלא יכולים לעבור הרדמה כללית ניתן לעשות תיקון בהרדמה מקומית, והתיקון ייעשה בגישה הפתוחה.

מהן הגישות הניתוחיות הקיימות?

הגישה הפתוחה

זוהי הגישה שהייתה נפוצה בעבר. במהלכו עושה המנתח חתך מפשעתי מעל הבקע ולרוב מתקן אותו בעזרת השתלת רשת מעליו.

הגישה הלפרוסקופית

בגישה הזאת יוצרים 3 חורים קטנים של כ־5 מילימטרים בדופן הבטן ליד הטבור, ודרכם ניגשים אל הבקע מתוך הבטן ומתקנים אותו - בדרך כלל בעזרת רשת.

הגישה הרובוטית

דה־וינצ'י הוא רובוט כירורגי מהמתקדמים בעולם אשר מפחית כאב אחרי ניתוח ומקצר את זמני ההחלמה מהניתוחים. לחצו כאן כדי לקרוא על ניתוחים באמצעות רובוט בבילינסון. יש לציין כי ישנם הרבה איברים חשובים ועצבים שעוברים באזור הניתוח, ופגיעה בהם עלולה לגרום לכאבים כרוניים. ממחקרים עולה שבניתוחי רובוט מושגות תוצאות טובות יותר.

מהי ההכנה הנדרשת לקראת הניתוח?

1. יש לוודא שהמיקום של הבקע ברור ושקיים סימון לפני הניתוח שמראה באיזה צד נמצא הבקע.

2. יש לוודא שרופא מרדים העריך את המטופל לקראת הניתוח ושהוא יכול לעבור הרדמה כללית.

3. אם הבקע גרם לחסימת מעיים, יש לטפל בחסימת המעיים כדי שהמטופל יגיע במצב אופטימלי לניתוח. 

4. מטופלים מסוימים צריכים לקבל מדללי דם כדי למנוע היווצרות של קרישי דם בניתוח.

5. מומלץ לתת אנטיביוטיקה לפני הניתוח כדי להפחית את הסיכון לזיהום של אזור התיקון ושל הרשת.

מהם הסיבוכים האפשריים של ניתוח שבר?

תמותה. הסיכון לתמותה בניתוח שאינו דחוף הוא פרומיל (0.1%). לעומת זאת בניתוח דחוף עומד הסיכון על 3%.

סיבוכים אחרים

1. סיבוכים קטנים כמו זיהום של הפצע הניתוחי או דימום קל הם נפוצים יחסית, וקל לטפל בהם.

2. כ־2% מהמנותחים מדווחים על אצירת שתן. גם את הבעיה הזאת ניתן לפתור בקלות.

3. כ־5% מהמנותחים מדווחים על פגיעה באשכים. זו נובעת מהעובדה שצינור הזרע והספקת הדם לאשך עוברים בצמוד לתעלת המפשעה.

4. סיבוכים גדולים יותר כמו הישנות הבקע הם נדירים יחסית, והשכיחות שלהם היא כ־4%. כאב כרוני אחרי ניתוח לתיקון בקע קורה בשכיחות של 5% עד 10%.

מהם שלבי ההחלמה אחרי הניתוח?

ההחלמה תלויה בסוג הניתוח (דחוף או לא) ובגישה הניתוחית (פתוח, לפרוסקופי, רובוטי).

אחרי ניתוחים שנעשו דרך חורים קטנים (זעיר פולשניים) יכולים מרבית החולים להשתחרר הביתה ביום הניתוח. החזרה לפעילות גופנית - אפילו מאומצת - היא מהירה.

פרופ' ערן שדות הוא מנהל היחידה לניתוחי כבד, דרכי מרה ולבלב בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית. כמו כן הוא מרצה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל־אביב

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש