אבצס (מורסה)

​​​​​​​​​מהו אבצס?

אבצס הוא הצטברות מוגלה במקום כלשהו בגוף - בדרך כלל בעקבות זיהום חיידקי. זוהי תופעה רפואית שכיחה יחסית שנוצרת כאשר מערכת החיסון מנסה לבודד את הזיהום ולמנוע את התפשטותו. התוצאה: כיס מוגלה כואב שלרוב מחייב טיפול רפואי.

המדריך הזה עוסק בעיקר באבצס עורי, שהוא הסוג הנפוץ והמוכר ביותר, שרבים מאיתנו פגשו או יפגשו אותו בשלב כלשהו בחיים. בהמשך מובאת בקצרה סקירה של סוגי אבצסים נוספים שהם פחות שכיחים, אך חשוב להכיר אותם.

מהו אבצס עורי?

אבצס עורי (בעברית: מורסה) הוא זיהום מקומי של העור שמתפתח לכיס מוגלה. לרוב מדובר בגוש נפוח, אדום, חם למגע וכואב.

​אלה הם תסמיני האבצס העורי:

• גוש נפוח וכואב מתחת לעור.

• אודם וחום מקומי.

• לעיתים חו​ם גוף, תחושת חולשה ובלוטות לימפה מוגדלות.

• במקרים חמורים: אודם עורי מפושט (צלוליטיס​), בקטרמיה (מעבר של החיידקים מהאבצס לזרם הדם).

מה גורם לאבצס?

​החיידק השכיח ביותר שגורם לאבצס הוא סטפילוקוקוס אוראוס (Staphylococcus aureus). החיידק הזה חודר דרך פצע, שפשוף או זקיק שיער, ובשילוב עם תנאים מקומיים כמו לחות או שפשוף מתפתח זיהום.

מי נמצא בסיכון לסבול מאבצס עורי?

אבצס יכול להתפתח אצל כל אחד, אבל יש מצבים שמגדילים משמעותית את הסיכון לכך:

• חתכים פתוחים ופצעים מזוהמים.

• סוכרת ומחלות שפוגעות במערכת החיסון.

• צפיפות ומגע פיזי הדוק. לכן ילדים בגנים ובבתי ספר, חיילים, וספורטאים מצויים בסיכון מוגבר לסבול מאבצסים.

• אשפוזים חוזרים ונשנים, קבלת טיפולים רפואיים תכופים. 

• מגורים בסביבה מזוהמת, היגיינה אישית ירודה.

איך מטפלים באבצס עורי?

​ניקוז כירורגי

ניקוז הוא הטיפול המרכזי. זוהי פעולה פשוטה יחסית שבה הרופא מאלחש את המקום באמצעות הרדמה מקומית, מבצע פתיחה סטרילית של האבצס ומנקז את המוגלה. הניקוז מקל על הכאב, עוצר את הזיהום ומחיש את ההחלמה.

לאחר הניקוז יש לשטוף את המקום כמה פעמים ביום במים ובסבון. בדרך כלל אין צורך בחבישה, אך לפעמים כדאי להיעזר בה שכן היא מסייעת להגן על הבגדים מפני הכתמה בהפרשות. מומלץ לשטוף ידיים לאחר כל טיפול בפצע כדי למנוע הדבקה.

האם כל אבצס זקוק לניקוז?

אבצס עורי קטן בדרך כלל אינו מצריך התערבות כירורגית כלשהי שכן לרוב הוא יתנקז או ייספג מעצמו. ניתן להניח קומפרסים חמים ולמרוח משחה אנטיביוטית כדי להחיש את הריפוי.

אבצס גדול יותר מצריך לרוב ניקוז כירורגי בהרדמה מקומית, ובמקרים מורכבים אף נדרשת הרדמה כללית​.

האם יהיו לי תפרים?

לא. חתך לא תופרים לאחר השלמת הניקוז אלא משאירים אותו פתוח. כל עוד החתך פתוח, יש לשמור בקפדנות על היגיינה: לשטוף את הפצע הפתוח כמה פעמים ביום במים ובסבון. לאחר ההחלמה צפויה להישאר צלקת במקום שבו היה האבצס.

האם אחרי הניקוז צריך ליטול אנטיביוטיקה?

לאחר ניקוז אבצס לרוב אין צורך לטפל בו גם באמצעות תרופות אנטיביוטיות. יש בכך צורך רק כשמדובר בזיהום משמעותי או אם לזיהום מתלווים חום או מחלות רקע כמו סוכרת או כשל חיסוני.

מתי לפנות לרופא?

באבצס קטן ניתן לטפל לבד. לרופא יש לפנות אם מתקיימים אחד או יותר מהמצבים הבאים:

• נפיחות כואבת שאינה משתפרת בתוך ימים ספורים.

• חום, חולשה כללית.

• אם ישנה הפרשת מוגלה מתמשכת.

• אם קיימת הופעה חוזרת של אבצסים.

• אם קיימים סימנים לזיהום שמתפשט כמו אודם עורי נרחב ונפיחוּת נרחבת.

כיצד אפשר למנוע יצירת אבצס?

​אלה הם הצעדים שיש לנקוט כדי להפחית את הסיכון להופעת אבצס:

• שמירה על הגיינה.

• חיטוי פצעים.

• הקפדה על תזונה בריאה.

• איזון סוכר (לחולי סוכרת).

• שמירה על משקל גוף תקין.

• התנזרות מעישון.

• הקפדה שלא לשתף חפצים אישיים כמו בגדים, מגבות, סיכני גילוח וכד'.

סקירה קצרה של אבצסים באיברים אחרים

אבצס בשד ​מופיע בעיקר בנשים מניקות. הוא נגרם מדלקת מקומית שמתפתחת לדלקת מוגלתית. התסמינים: כאב בשד, נפיחות, אודם ולעיתים חום. הטיפול כולל ניקוז ומתן אנטיביוטיקה. אם האבצס קטן, ניתן לשקול את האפשרות לנקז את המוגלה באמצעות מחט כדי להימנע מצלקת.

אבצס בשן או בחניכיים מתפתח עקב זיהום בעצב השן או בשורש. האבצס מלוּוה בכאב עז ולעיתים בנפיחות בפנים. אבצס כזה מחייב טיפול שיניים ולעיתים גם קבלת טיפול אנטיביוטי.

​אבצס בגרון נוצר מהצטברות מוגלה מסביב לשקד או מאחוריו. בדרך כלל מדובר בסיבוך של דלקת שקדים. הטיפול הוא מתן טיפול אנטיביוטי ולעיתים קרובות גם ניקוז כירורגי.

אבצס בפי הטבעת (אבצס פריאנאלי). זהו זיהום שכיח מאוד סביב פי הטבעת שגורם לכאב חזק, לאודם ולעיתים לחום. אבצס כזה דורש לרוב ניקוז כירורגי ועלול להתפתח לפיסטולה​.

אבצס בכבד הוא נדיר אך מסוכן. בדרך כלל הוא נגרם מזיהום שמקורו במערכת העיכול כמו זיהום של המעי הגס או של דרכי המרה. התסמינים הם חום, כאב בבטן העליונה, חולשה. הטיפול כולל מתן אנטיביוטיקה ולעיתים גם ניקוז בעזרת הדמיה.

אבצס בריאות ​מתפתח לאחר דלקת ריאות קשה או שאיפת גוף זר. לאבצס מתלווים שיעול עם ליחה, חום וקוצר נשימה. הטיפול כולל מתן אנטיביוטיקה ולעיתים ניקוז.

אבצס ברטולין (בנשים בלבד) נגרם בעקבות חסימה של בלוטת ברטולין שנמצאת בפתח הנרתיק. הבלוטה אוגרת בתוכה נוזלים והופכת לציסטה. כשהציסטה מזדהמת היא הופכת לאבצס. הטיפול כולל ניקוז בהרדמה מקומית. לאחר הניקוז משאירים לעיתים נקז זמני ותופרים את שולי הציסטה כדי למנוע את חזרת האבצס בעתיד.

סיכום

אבצס, ובפרט אבצס עורי, נובע מתגובת הגוף לזיהום. טיפול נכון ובזמן - לרוב ניקוז ולעיתים גם מתן אנטיביוטיקה - יכול למנוע סיבוכים ולהביא להחלמה מלאה.

המסר החשוב: אל תתעלמו מנפיחות כואבת מתחת לעור. פנו לרופא בהקדם שכן טיפול מוקדם חוסך כאבים, סיבוכים והדבקה.

ד​"ר גיא אלעד הוא מומחה בכירורגיה כללית וסגן מנהל מחלקה כירורגית א במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית​​