חיפוש

dsdsdsd
אבא אוחז בידיים של פעוטה שמתחילה ללכת לכיוון האימא

צעד ראשון לתינוק, צעד גדול להורים

למה התינוקת של השכנה התחילה ללכת בגיל 8 חודשים, והתינוק שלי, בן שנה ו־4 חודשים, עדיין לא עשה את הצעד הראשון? האם הוא סובל מבעיה התפתחותית? מדריך להורים שעוקבים בדריכות

ד"ר מוטי חיימי, ענת אורטנר

בקיצור

01

רוב הילדים מתחילים ללכת בין גיל שנה לגיל שנה וחצי. לכל ילד ולכל ילדה יש את הקצב שלהם, וזה בסדר גמור.

02

הצעדים הראשונים מלאים בחששות. כדי שהפעוט יתחיל ללכת עצמאית צריך לנסוך בו רוגע וביטחון.

03

בהתחלה ההליכה מתנדנדת. בהמשך השרירים מתחזקים, ובגיל שנתיים לערך ההליכה נהיית יציבה יותר.

אם אתם הורים, במיוחד אם אתם הורים לילד או לילדה ראשונים, אתם בוודאי עוקבים בהתרגשות אחר אבני הדרך בהתפתחות התינוק או התינוקת שלכם וסקרנים לגלות מתי הם יעשו את הצעדים הראשונים שלהם. כל ההתרגשות הזאת מלוּוה בחששות ובשאלות. לנו יש תשובות, צעד אחר צעד.

באיזה גיל מתחילים ללכת?

ילדים מתחילים ללכת בדרך כלל בין גיל שנה לגיל שנה וחצי. עם זאת, ייתכנו סטיות לכאן ולכאן: יש ילדים שמתחילים ללכת מוקדם יותר, ויש ילדים שמתחילים ללכת מאוחר יותר. כל אחת ואחד בקצב שלהם.

האם יש קשר בין התפתחות הזחילה להתפתחות ההליכה?

זחילה היא שלב מקדים להליכה, אבל היא אינה שלב הכרחי. 10% עד 15% מהילדים מתחילים ללכת ללא שלב הביניים של הזחילה.

יש מומחים שטוענים כי זחילה היא אבן דרך בהתפתחות המוטורית של הילדים, אך הדעות בנושא הזה חלוקות. העובדה שלא מעט תינוקות אינם זוחלים לפני ההליכה מעידה שזחילה אינה מרכיב הכרחי בתהליך. נראה כי אף על פי שהזחילה חשובה, אפשר גם בלעדיה.

הזחילה חשובה לחיזוק הגפיים של התינוק, לחיזוק שרירי הגב, לקואורדינציה של תנועות הידיים והרגליים וגם להתפתחותה של מערכת שיווי המשקל. כל אלה יסייעו מאוד לתינוק כשיתחיל ללכת.

מתי התינוקת שלי תתחיל לזחול?

כל מה שצריך לדעת על זחילה אצל תינוקות

תינוקת זוחלת בתמיכה של אימא שלה

מתי תינוק עומד?

לפני שהוא קם ועומד לראשונה על רגליו, התינוק - ששואף לחקור את העולם ממנח גוף זקוף - בדרך כלל עומד קודם על הברכיים בתמיכה. בעמידה על הברכיים הוא יכול לתרגל את נשיאת משקל הגוף על הברכיים ואת שחרור הגו. בשלב הראשון ייתכן שהתינוק יישען על הבטן וירחיק אותה עד למנח זקוף יותר שממנו הוא יצליח להתרומם.

התינוק עומד לראשונה באופן עצמאי בטווח גילים רחב למדי, ובממוצע בגיל 10 עד 12 חודשים. ככלל, העמידה נעשית לראשונה בתמיכה (של רהיט או של הורה, למשל). התינוק בדרך כלל עומד בפישוק רחב, בברכיים נעולות ובלי יכולת להניע את הרגליים. כפות הרגליים אינן מונחות תמיד באופן המיטבי.

מהמנח הזה, שעשוי להעלות חיוך משועשע על פני ההורים, התינוק מתחיל להתאמן ולשכלל את העמידה שלו. הוא מנסה לעמוד בהדרגה ליד יותר ויותר מקומות שאפשר להישען עליהם כמו סורגי המיטה, הספה או הרגל של אימא. למעשה, התינוק מרגיש את הרצפה מתחת לכפות הרגליים ולומד להניח אותן טוב יותר ואף מתנסה בהעברת המשקל מרגל לרגל. בהדרגה הוא מתחיל להתקדם מסביב לרהיטים.

בשלב הזה התינוק יכול לשלב בין עמידה להליכה סביב רהיטים ולזחילה ברחבי הבית. בממוצע תינוקות מתחילים ללכת בכוחות עצמם כעבור 3 עד 6 חודשים מהרגע שבו הם עומדים לראשונה באופן עצמאי.

תחושת העצמאות, עזיבת התמיכה והשליטה במנח זקוף, שבו כל משקל הגוף מונח על כפות הרגליים, הן חלק מתהליך מורכב ומלא בחששות.

מתי צפוי הצעד הראשון?

לעיתים קרובות התינוק עושה את הצעד הראשון בגיל 10 חודשים, ואילו הליכה ללא תמיכה מתחילה בסביבות גיל 14 חודשים.

מהם המאפיינים של הצעדים הראשונים?

בצעדיו הראשונים הולך הפעוט על בסיס רחב, ההליכה שלו מפושקת ונוקשה, ברכיו לרוב ישרות, והוא אינו יציב במידה מספקת. בשלב הזה הוא צועד בדרך כלל ללא תנועות הידיים האופייניות להליכה בגיל מאוחר יותר, אלא בידיים מורמות כלפי מעלה כדי לשמור על שיווי המשקל.

מדוע בהתחלה ההליכה של התינוק מתנדנדת ואינה יציבה?

הליכה היא מיומנות שנרכשת בהדרגה שכן היא קשורה להתפתחות השרירים ולהתחזקותם וכן להתפתחותה של מערכת העצבים. בשלבים הראשונים ייתכן שההליכה לא תהיה סימטרית ושכפות הרגליים ייטו פנימה או החוצה.

מתי ההליכה הופכת ליציבה יותר?

בערך בגיל שנתיים הבסיס הרחב בהליכה קטן, ומתפתחות תנועות ידיים מנוגדות לתנועות הרגליים: הנפת יד ימין במקביל לתנועת רגל שמאל ולהפך. בגיל הזה בולטת גם הדריכה על העקב, שהיא שלב מתקדם יותר בהתפתחות ההליכה, והפעוט יכול ללכת מהר יותר ובצעדים גדולים יותר.

ההליכה ממשיכה להבשיל ולהתפתח עד סביבות גיל 7 שנים - אז היא הופכת להיות בשלה כשל אדם בוגר.

גם כשהמרפאות סגורות: רופאי ילדים און־ליין
ככה פוגשים היום רופאים
אם ובת משוחחות עם רופאה בשיחת וידאו בלאפטופ

איך לעודד תינוק ללכת?

התינוק אינו זקוק לעידוד כדי להתחיל ללכת, אבל הוא בהחלט צריך הזדמנויות שיאפשרו לו להתנסות בהליכה ולתרגל זאת.

מרגע שהתינוק נעמד הוא רוצה לנוע ולחקור את הסביבה במנח גוף זקוף. לשם כך הוא זקוק לתחושה של ביטחון ושל יציבות כאשר הוא דורך על הרצפה.

לאחר שהתינוק חווה חוויה חיובית בעמידה ובצעדים סביב הרהיטים בבית הוא מנסה לדחוף חפצים ולהיעזר בהם כדי להתקדם. תחילה הוא דוחף חפצים יציבים שרק הוא שולט בתנועתם כמו כיסא, שולחן נמוך והדום. כשהוא מרגיש יציב יותר הוא דוחף חפצים שנעים על גלגלים.

חשוב להשגיח על התינוק בכל השלבים של התפתחות ההליכה. הוא עדיין לומד ועלול לאבד שיווי משקל וליפול.

מה לא עובד?

ניסיונות לשכנע את התינוק ללכת מסתיימים בדרך כלל בכישלון משום שהילד מרגיש את הלחץ מההורים ופעמים רבות מתיישב או זוחל בתגובה.

מה כן עובד? 

הגבהה של המשחקים ופיזורם בצורה מתוחכמת בחדר עשויים לגרות את סקרנותו של התינוק ולגרום לו לנסות ללכת.

כך או אחרת, ההורה גם צריך לדעת לשחרר. תחושה של ביטחון ושל רוגע היא הגורם העיקרי שמעודד תינוקות להתחיל ללכת באופן עצמאי. אין שום משמעות לכך שהתינוק יתחיל את צעדיו הראשונים חודש מוקדם יותר או חודש מאוחר יותר. הפעוט יצעד באופן עצמאי אך ורק כאשר הוא ירגיש בטוח מספיק לעזוב את היד ולא רגע אחד לפני כן.

ככל שאנחנו נהיה סבלניים ורגועים יותר, וניתן לילד את הזמן שלו לצד הזדמנויות לתרגול המיומנות, כך הוא ירכוש יותר ביטחון לקראת הצעד הראשון שלו בכוחות עצמו.

האם יש לילד שלי "פלטפוס"?

כף רגל שטוחה ("פלטפוס") מתאפיינת במגע של כל כף הרגל עם משטח הדריכה (למשל, רצפה). אצל תינוקות ופעוטות מדובר בשלב נורמלי בהתפתחות התקינה של היציבה. כף הרגל נראית שטוחה בגלל הגמישות של הרקמות הרכות בכף הרגל, של הרצועות ושל מעטפות המפרקים ובגלל השומן שמצוי בקשת כף הרגל.

כאשר התינוק נעמד ומתחיל ללכת, תאי השומן מתחילים להפוך לשריר, ולאט לאט נבנית קשת כף הרגל. הליכה יחפה על משטחים שאינם חלקים (כמו דשא ובמיוחד חול הים) מחייבת עבודה של שרירי כף הרגל, מה שמחזק אותם ועוזר מאוד לבנות את קשת כף הרגל.

הקשת של כף הרגל תהיה יציבה מספיק כדי לגרום לחלק האמצעי של כף הרגל להיות קמור - כמו אצל אדם בוגר - רק לקראת גיל 5 או 6 שנים. לכן לרוב אין צורך בטיפול, במדרסים או בכל שיטה אחרת לייצוב כף הרגל. כף רגל שממשיכה להיות שטוחה לאחר גיל 6 שנים עלולה להצביע על כך שמדובר בתופעה קבועה.

מה לעשות אם ילד בן שנה וחצי עדיין אינו הולך?

ילדים שבגיל שנה וחצי עדיין אינם הולכים באופן עצמאי יוגדרו "סובלים מאיחור בהליכה". רבים מהם מאחרים ללכת באופן עצמאי בלי שתהיה לכך סיבה רפואית. בדרך כלל נובע האיחור מחוסר ביטחון לעזוב את התמיכה בעת ההליכה עקב החשש מנפילה. כך או אחרת, אם עד גיל שנה וחצי הילד אינו הולך בכלל, מדובר בנורה אדומה, וכדאי לפנות לרופא ילדים כדי שיתרשם מקרוב מהילד.

צריכים תור לרופא ילדים או לרופאת ילדים? קבעו באתר

זה פשוט מאוד!

1. נכנסים לשירות זימון תורים ללא סיסמה.
2. מזינים תעודת זהות ושנת לידה של הילד או של הילדה - ואתם בפנים.
3. בוחרים בזימון "תור לרופא משפחה ולרופא ילדים".
4. בוחרים מועד וקובעים תור.

סיבות רפואיות לאיחור בהליכה הן נדירות, וכמעט כל הילדים הבריאים ילכו באופן עצמאי לגמרי לפני גיל שנה וחצי.

אילו סיבות רפואיות עלולות להפריע להתפתחות ההליכה?

הגורמים הבאים עלולים לעכב את תחילת ההליכה באופן עצמאי:

• חולשת שרירים.

• גמישות יתר של השרירים ושל המפרקים.

• מתח שרירים (טונוס) מוגבר או נמוך מדי (היפוטוניה).

• צליעה וכאבים.

• מנח שאינו תקין של כפות הרגליים.

• בעיות במפרקים.

• הבדל באורך הרגליים.

• בעיות נוירולוגיות (כמו שיתוק מוחין).

למרבה המזל, הבעיות האלה אינן שכיחות. רוב הילדים אינם סובלים מהן ויתפתחו בהתאם לצפוי בטווח הזמנים הנורמלי.

מה יכול להשפיע על קצב ההתפתחות של ההליכה?

יש לזכור כי אף שהרצף ההתפתחותי ידוע ומוכר - גם בתוכו יש גוונים שונים. השונות הזאת יכולה להיות מושפעת הן מגורמים פנימיים (מאפיינים ותכונות של הילד) והן מגורמים חיצוניים.

למשל, המזג (הטמפרמנט) של הילד הוא גורם פנימי. כך, לדוגמה, ילד בעל מזג תנועתי ופעיל יכול להתפתח בקצב שונה מאשר ילד שקט, פסיבי ואיטי.

תיתכן גם השפעה של גורמים חיצוניים, למשל של גירויים סביבתיים שמעודדים את התפתחות הילד. לחלופין ייתכנו גורמים סביבתיים שמעכבים את התפתחותו.

מתי לקנות נעלי צעד ראשון?

כשהתינוק עושה את צעדיו הראשונים מגיע הזמן לרכוש את נעלי הצעד הראשון.

עם זאת, חשוב לאפשר לתינוקות ללכת יחפים עד כמה שניתן. חוסר היציבות המתלווה להליכה ללא נעליים מחיש את התחזקותם של שרירי כף הרגל ובמקביל שומר על הגמישות שלהם. גם הליכה על אזורים שאינם קשיחים כמו חול (בים או בגינה) תורמת להתפתחות ההליכה.

ומה בנוגע להליכה על קצות האצבעות?

הליכה על קצות האצבעות (Toe walking) היא תופעה נפוצה למדי בשלבים הראשונים של ההליכה. היא יכולה להופיע בילדים בריאים ללא כל רקע של מחלות. עם תחילת ההליכה הם צועדים על קצות האצבעות באופן סימטרי. ההליכה על קצות האצבעות יכולה להיות סגנון ההליכה הבלעדי או משולבת לסירוגין עם הליכה רגילה.

אצל הרוב הגדול של הילדים מדובר בתופעה התנהגותית שחולפת מעצמה בתוך זמן קצר או לכל היותר כעבור כמה חודשים. לרוב אין צורך בטיפול, למעט מעקב אצל רופא ילדים או אצל אורתופד ילדים.

לעיתים נדירות ההליכה על קצות האצבעות עלולה להיות ביטוי לבעיה אורתופדית, נוירולוגית או התפתחותית. לכן רצוי להתייעץ עם אורתופד ילדים כדי לשלול חשד שמדובר בבעיה אורגנית נדירה ולא בתופעה התנהגותית.

ד"ר מוטי חיימי הוא מומחה ברפואת ילדים ובהמטו־אונקולוגיה במרכז בריאות הילד בחיפה

ענת אורטנר היא פיזיותרפיסטית נוירו־התפתחותית (BPT MHA). היא אחראית לתחום של התפתחות הילד במחוז שרון־שומרון של כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש