נהיגה, הריון, הנקה, אלכוהול
נהיגה: לתרופה אין השפעה על היכולת לנהוג, אך כפי שכבר צוין, תופעת הלוואי הנפוצה ביותר שלה היא היפוגליקמיה, שתסמיניה כוללים, בין היתר, סחרחורות, עייפות קיצונית, חולשה ובלבול. מובן שהתסמינים האלה אינם מאפשרים לנהוג. לכן יש להימנע מנהיגה אם סובלים מהיפוגליקמיה.
הריון: אין די מידע בנוגע לבטיחות התרופה לעובר. לכן ההמלצה היא להימנע מליטול אותה בתקופת ההריון.
הנקה: לא ידוע אם גלימפיריד מופרשת לחלב האם. בשל הסיכון להיפוגליקמיה בתינוק מומלץ לנשים מיניקות שלא להשתמש בה.
אלכוהול: שתיית אלכוהול עלולה להחמיר את הסוכרת ואת התסמינים של היפוגליקמיה.
מתי אסור להשתמש?
1. אם קיימת רגישות־יתר לאחד או יותר ממרכיבי התרופה.
2. אם קיימת רגישות־יתר לתרופות ממשפחת הסולפונילאוריאה (כמו גליבנקלמיד) או לתרופות ממשפחת הסולפונאמידים.
3. אם מדובר בסוכרת מסוג 1 (שנקראת גם "סוכרת נעורים" או "סוכרת שתלויה באינסולין").
4. אם סובלים מתרדמת סוכרתית או מסוכרת קשה ובלתי יציבה.
5. אם סובלים מחמצת סוכרתית (קטואצידוזיס, שהוא סיבוך חמור של סוכרת).
6. לפני גיל 18 שנים.
אזהרות חשובות
1. בזמן הטיפול בגלימפיריד יש להיות במעקב רפואי צמוד ולעשות בדיקות דם לעיתים קרובות. הרופא עשוי להורות על בדיקות נוספות המומלצות לחולי סוכרת, כמו בדיקת עיניים.
2. התקבלו דיווחים על תגובות של רגישות־יתר לגלימפיריד. אלה עלולות לבוא לידי ביטוי בתסמינים כמו קוצר נשימה, ירידה בלחץ הדם ואף שוק אנפילקטי. תופעות לוואי כאלה מחייבות פנייה מיידית לקבלת סיוע רפואי. (ראו בסעיף "תופעות לוואי שכיחות").
3. השימוש בגלימפיריד עלול לגרום לירידה ברמות הסוכר בדם (היפוגליקמיה). יש להכיר את התסמינים של היפוגליקמיה (ראו בסעיף "תופעות לוואי שכיחות").
4. התקבלו דיווחים על מקרים של אנמיה המוליטית במטופלים שנטלו גלימפיריד. הסיכון לאנמיה המוליטית עולה במטופלים שיש להם מחסור באנזים G6PD, אך התקבלו דיווחים על מקרים של אנמיה המוליטית גם במטופלים שאין להם מחסור באנזים הזה.
5. בעיה בתפקוד הכליות עלולה להגדיל את הסיכון לתופעות לוואי, ובמיוחד להיפוגליקמיה. אם ידוע על קיומן של בעיות בתפקוד הכליות, יש לדווח על כך לרופא המטפל. זה עשוי להורות על הפחתת המינון של גלימפיריד או על מעבר לתרופות אחרות לטיפול בסוכרת. בכל מקרה יש להיות במעקב קבוע אצל הרופא.
6. בעיות בתפקוד הכבד מעלות את הסיכון לתופעות לוואי, ובמיוחד להיפוגליקמיה. יש לדווח לרופא על בעיות בתפקוד הכבד ולהיות במעקב רפואי קבוע.
7. תת־משקל ותת־תזונה מגדילים את הסיכון לסבול מתופעות הלוואי של גלימפיריד. יתר על כן, גדֵל גם הסיכון שתופעות הלוואי יהיו קשות יותר.
8. גיל מבוגר (מ־65 ויותר) ובעיות בבלוטת יותרת הכליה מגדילים אף הם את הסיכון לתופעות הלוואי של גלימפיריד ובהן היפוגליקמיה.
9. חולי לב מבוגרים שמטופלים בגלימפיריד מצויים בסיכון מוגבר למוות בגלל מחלת הלב שלהם.
מהן תופעות הלוואי האפשריות?
תופעות לוואי שכיחות: היפוגליקמיה, סחרחורות, כאבי ראש, תסמינים דמויי שפעת, בחילות, חולשה ועלייה במשקל.
תופעות לוואי שמחייבות פנייה לרופא
1. היפוגליקמיה (ירידה ברמות הסוכר בדם) שתסמיניה הם זיעה קרה, חיוורון, עור קר, סחרחורות, כאבי ראש, תחושת רעב, עייפות קיצונית, חולשה, בלבול, דופק מהיר, רעד, חרדה וקשיי ריכוז. אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים האלה, יש לאכול מזון עשיר בסוכר או לצרוך טבליות המכילות גלוקוז ולנוח. אם התסמינים האלה נמשכים ואף מחריפים עד כדי התעלפות, יש לפנות לרופא המטפל. הרופא עשוי להחליף את התרופות או להורות על שינויים בתזונה ובפעילות הגופנית. היפוגליקמיה ממושכת או שאינה מטופלת עלולה לפגוע במוח ואף להיות קטלנית. תרופות מסוימות עלולות למסך את התסמינים של היפוגליקמיה (ראו בסעיף "תגובות בין־תרופתיות"). יש להתייעץ עם הרופא בנוגע לטיפול התרופתי הנוסף שמקבלים.
2. תסמינים שונים בעור כמו גירוד, אדמומיות ופריחה וכן רגישות לאור השמש.
3. תופעות לוואי המעידות על רגישות־יתר, כמו ירידה בלחץ הדם או עילפון.
4. אנמיה המוליטית שבאה לידי ביטוי בעייפות קשה וברגישות לקור בגפיים.
5. סימנים המעידים על פגיעה בכבד כמו עייפות ניכרת, הצהבה של העור ושל העיניים ועלייה באנזימי הכבד.
6. ירידה במספריהם של תאי הדם הלבנים ו/או של טסיות הדם. התסמינים כוללים עלייה בזיהומים, הופעת חבורות על העור ודימומים.
7. רמות נמוכות של נתרן בדם. התסמינים של תופעת הלוואי הזאת הם עייפות, בלבול, קושי להתרכז, בחילות, כאבי ראש, תחושה כללית לא טובה. במקרים קיצוניים עלולים להתפתח פרכוסים.
תגובות בין תרופתיות
1. לגלימפיריד יש אינטראקציה עם תרופות רבות, ולא ניתן למנות כאן את כולן. לכן לפני התחלת השימוש בתרופה יש לדווח לרופא המטפל על כל תרופה אחרת שנוטלים, כולל תוספי תזונה.
2. תרופות שעלולות להגביר את תופעות הלוואי של גלימפיריד (ובמיוחד היפוגליקמיה): תרופות אחרות לטיפול בסוכרת, כולל אינסולין, תרופות לטיפול בהפרעות בשומני הדם (כמו בזפיברט), תרופות לטיפול בסרטן, אנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים (כמו קלריתרומיצין), אנטיביוטיקה ממשפחת הקווינולונים (כמו ציפרופלוקסצין), אנטיביוטיקה ממשפחת הטטרציקלינים (כמו דוקסיציקלין), תרופות נגד פטריות (כמו פלוקונזול), תרופות לטיפול בסרטן (כמו ציקלופוספמיד), תרופות ביולוגיות (כמו אטנרספט), אלופורינול (תרופה להפחתת הרמות של חומצה אורית בדם), מעכבי ACE (כמו קפטופריל), נוגדי דלקת לא סטרואידיים (כמו אספירין), תרופות לטיפול בהפרעות קצב (כמו דיזופירמיד).
3. תרופות שעלולות להגביר את רמות הסוכר בדם ובכך לפגוע ביעילות של גלימפיריד: סטרואידים (כמו פרדניזון), תרופות נוגדות פסיכוזה (כמו אמיסולפריד), תרופות המגבירות את הפרשת השתן (כמו הידרוכלורותיאזיד), תרופות להצטננות (כמו פסאודואפדרין), תרופות לטיפול באסתמה, ניאצין (ויטמין B3), תרופות לטיפול בנשאי HIV, אנטיביוטיקה מסוג ריפמפיצין, תרופות לטיפול בשחפת (כמו איזוניאזיד), תרופות המכילות הורמוני מין (כמו גלולות למניעת הריון ותרופות לטיפול בתסמיני גיל הבלות בנשים), תרופות לטיפול באנדומטריוזיס (כמו דנזול), תרופות לטיפול באפילפסיה (כמו פניטואין), הורמוני גדילה, תרופות לטיפול בבלוטת התריס (כמו לבותירוקסין).
3. תרופות שעלולות למסך תסמינים של היפוגליקמיה: חוסמי בטא (כמו אטנולול ופרופרנולול) וכן קלונידין.
