סקירת מערכות מאוחרת

​​​​​מהי סקירת מערכות מאוחרת?

סקירת מערכות מאוחרת (שנקראת גם "סקירה שנייה") היא בדיקת אולטרסאונד הסוקרת את האיברים של העובר במטרה לאתר בהם מומים. הבדיקה נעשית ברוב המקרים בגישה בטנית. במקרים מסוימים, כמו הערכה של אורך צוואר הרחם או של חלקי עובר שנמצאים בחלק התחתון של הרחם, נעשית הבדיקה גם בגישה נרתיקית.​

מתי עושים סקירת מערכות מאוחרת?

סקירת מערכות מאוחרת נעשית בשבועות 20 עד 25 להיריון.​

​עשיתי סקירה מוקדמת והיא הייתה תקינה, למה לעשות גם את המאוחרת?

הבדיקה חשובה גם לנשים שעשו סקירה מוקדמת שפורשה כתקינה, משום שישנן מערכות שממשיכות להתפתח גם לאחר המועד שבו היא נעשתה, ועלולים להתפתח בהן מומים שלא היו ניתנים לאבחון בעת ביצוע הסקירה המוקדמת.​

מה בודקים בסקירת המערכות המאוחרת?

האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה פרסם נייר עמדה המכיל הנחיות לבדיקת אולטרסאונד בהיריון, והנחיות אלה אומצו על ידי משרד הבריאות. חשוב להדגיש שההנחיות כוללות את מרבית איברי העובר, אך לא את כולם.

ההנחיות הן לבדיקת הפרמטרים הבאים:

• קוטר דו־רקתי של הגולגולת (BPD).

• היקף הראש (HC).

• היקף הבטן (AC).

• אורך עצם ירך אחת (FL).

הרופא יציין את תוצאת המדידה ואת שבוע ההיריון הממוצע שאליו מתאימה התוצאה (בשבועות ובימים) כמו גם את תחום הנורמה בגיל ההיריון שבו בוצעה הבדיקה במספרים או בייצוג גרפי. לחלופין ניתן לציין את האחוזון שבו נמצא הערך הנמדד.

האיברים והמערכות לבדיקה ולדיווח:

• גולגולת ומוח (בחתך רוחבי): צורת הגולגולת בחתך רוחב, מוח קטן וציסטרנה מגנה, החדרים הצדדיים במוח והכורואיד פלקסוס, קו האמצע ו־Cavum septi pellucidi (רק בסקירה מאוחרת).

​• פנים: ארובות עיניים, שפתיים.

• חזה: ריאות, מבט 4 מדורי הלב, מוצא העורקים הגדולים.

• בטן: קיבה, כליות, כיס שתן, השרשת חבל הטבור בבטן העובר.

• עמוד שדרה.

• קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים (לא כולל אצבעות).

• מספר כלי הדם בחבל הטבור.

• מיקום השליה.

• ​כמות מי השפיר​.

• קיום דופק ותנועות.

• בדיקת אורך צוואר הרחם.

​בהיריון מרובה עוברים תכלול התשובה גם ציון של מספר שקי ההיריון, מיקומם, מין כל עובר והתייחסות ל־chorionicity ו־amnionicity.

הערה: הדגמת האיברים אינה כוללת את מדידתם כשגרה. אם הבודק מתרשם מגודל חריג של האיבר או מא־סימטריה בולטת בין האיברים או הצדדים, ניתן להוסיף מדידות בהתאם לצורך. 

​​האם ניתן לעשות סקירה רחבה יותר מהמפרט הזה?

יש רופאים שמבצעים סקירות רחבות יותר מהמפורט לעיל במסגרות טיפול פרטיות.

​מהי סקירת מערכות מכוונת?

כאשר יש לאישה מחלות רקע או סיפור עבר שמגבירים את הסיכון של העובר ללקות במום ספציפי, או כשמתעוררת שאלה לגבי איבר מסוים בבדיקת אולטרסאונד שבוצעה לעובר (למשל, חשד למום במוח או בכליות), מבצעים "בדיקה מכוונת".

בדיקה זו נועדה לבדוק מערכות מסוימות, איברים​ מסוימים או את מצב העובר, בהתאם לשאלה המוגדרת שמפנה הרופא למבצע הבדיקה. מטבע הדברים הבדיקה אינה אמורה לשלול מומים במערכות אחרות, והיא נעשית בכפוף להמלצה ולהפניה מהרופא/ה המטפל/ת.

בהתאם לממצאים שיתגלו, ייתכן שתופני לבדיקות נוספות, למשל אקו לב עובר​, ייעוץ גנטי או סקירת מערכות מכוונת נוספת למעקב.

​מהי המשמעות של סקירת מערכות בתלת־ממד?

טכנולוגיית הת​לת־ממד לא הוכחה כבעלת יתרון באבחון מומים על טכנולוגיית הדו־ממד. יחד עם זאת, כאשר יש חשד למום או שאובחן מום כמו שפה שסועה, הדמיה באמצעות תלת־ממד עשויה לסייע באישור האבחנה ובאומדן היקף המום.

​מהי סקירת מערכות "שלישית"?

ניתן לעשות בדיקת אולטרסאונד של איברי העובר בשליש השלישי להיריון.  בדיקה זו עשויה לאבחן חלק מהבעיות האנטומיות שמתפתחות בשלבי ההיריון המתקדמים.

הבדיקה מוגבלת ב​היקפה, ובהיעדר התוויה רפואית אינה כלולה בסל הבריאות, כלומר נעשית באופן פרטי.​​

ד"ר יעל ברקן היא רכזת רפואת נשים במחוז שרון שומרון בכללית​

פרופ' אדי ויסבוך ​הוא מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ומנהל מחלקות היולדות במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית​