חיפוש

dsdsdsd
עיוורון צבעים

הכול על עיוורון צבעים

מהן הסיבות לעיוורון צבעים? איך מזהים את הליקוי? מהם הסוגים השונים של עיוורון צבעים ומדוע חשוב לאבחן את הליקוי אף שלא ניתן לרפא אותו? כל השאלות וכל התשובות

ד"ר מרים ארנברג

בקיצור

01

עיוורון צבעים חלקי הוא הסוג השכיח ביותר. במצב הזה הנבדק מתקשה להבחין בין צבעים מסוימים (למשל בין גוני אדום לגוני ירוק).

02

במבחנים לבדיקה של ראיית צבעים משתמשים בלוחות או בתרשימים צבעוניים. הם מדויקים רק אם עושים אותם בתנאי תאורה מתאימים.

03

על אף שבניסויי מעבדה הצליחו חוקרים לרפא עיוורון צבעים אצל קופים, הטיפול הוא מורכב מאוד ופולשני ולכן עדיין לא מוצע לבני אדם.

עיוורון צבעים הוא ליקוי שבו אין יכולת להבדיל בין צבעים מסוימים או בקיומם של צבעים בכלל. ניתן לחלק עיוורון צבעים באופנים שונים:

1. עיוורון צבעים חלקי לעומת עיוורון צבעים מלאעיוורון צבעים חלקי הוא הסוג השכיח ביותר. במצב הזה הנבדק מתקשה להבחין בין צבעים מסוימים (למשל בין גוני אדום לגוני ירוק), אך אין לו קושי להבחין בין צבעים אחרים (כמו צהוב, כתום, כחול וכדומה). עיוורון צבעים חלקי אינו נדיר כלל וקיים בשכיחות גבוהה יותר בגברים מאשר בנשים. עיוורון צבעים מלא הוא מצב נדיר, שבו הנבדק רואה את העולם בגוני שחור־אפור־לבן בלבד. למצב הזה מתלווים גם ראייה פחות טובה וריצוד עיני (ניסטגמוס). 

2. עיוורון צבעים מולד לעומת עיוורון צבעים נרכשעיוורון צבעים מולד נובע מבעיה גנטית, והוא שכיח בקרב עד 10% מאוכלוסיית הגברים ובקרב 0.5% עד 1% מאוכלוסיית הנשים. לעיתים עיוורי צבעים מלידה (שסובלים מעיוורון צבעים חלקי) כלל אינם מודעים לבעייתם ומאובחנים באופן מקרי במיונים לצבא או בתהליכים אחרים. עיוורון צבעים נרכש יכול להתרחש כתוצאה מרטינופתיה סוכרתית, בעקבות דלקת של עצב הראיה (optic neuritis) או כתוצאה ממחלות עיניים אחרות.

3. עיוורון צבעים שהוא הבעיה היחידה בעיניים לעומת עיוורון צבעים שנלווה לבעיות נוספות בעיניים.

מהו התהליך שבעזרתו רואה העין האנושית צבעים?

קרני האור עוברות דרך ארוכה מהסביבה החיצונית ועד לתחנתן הסופית במוח. בעין הן עוברות את הקרנית, את הלשכה הקדמית, את האישון, את העדשה ואת חלל הזגוגית ולבסוף מתרכזות על הרשתית. בהגיען לרשתית מעובדות קרני האור קודם כול בפוטורצפטורים (תאים קולטי אור). המידע שמעבדים הפוטורצפטורים עובר לעיבוד נוסף בשכבות הרשתית השונות ואז מתרכז ועובר אל עצב הראייה. מעצבי הראייה של שתי העיניים עובר המידע למסלולי הראייה במוח ומגיע אל האונה העורפית במוח (האונה האוקסיפטלית), שם הוא עובר עיבוד משמעותי נוסף, כולל עיבוד במרכז מיוחד שאחראי לראיית הצבעים.

מבנה עין
מבנה העין

להלן מידע מעט יותר מפורט על תהליך העיבוד של הצבעים ברשתית. רשתית העין מכילה שני סוגים של קולטני אור:

1. תאי הקנים (rods) שפעילים בעיקר בתאורה עמומה ובחשיכה. התאים האלה אינם מסוגלים להבדיל בין צבעים, והתמונה שמופקת בעזרתם היא בגוני שחור־אפור־לבן.

2. תאי המדוכים (cones) הפעילים בתנאי אור והאחראים לראיית הצבעים. קליטת הצבעים היא תגובה לאנרגיה אלקטרומגנטית באורכי גל של בין 400 ל־700 ננומטר (ספקטרום האור הנראה).

תאי המדוכים נחלקים לשלושה סוגים בהתאם לסוג הפיגמנט המצוי בהם ובהתאם לרגישות שלהם לגלי אור שונים:

א. תאים שרגישים לכחול (גלים קצרים - S-cone).

ב. תאים שרגישים לירוק (גלים בינוניים - M-cone).

ג. תאים שרגישים לאדום (גלים ארוכים - L-cone).

התאים האלה עוברים גירוי (סטימולציה) שונה בהתאם לאורך של גלי האור שפוגעים בהם. שילוב המידע שמגיע מכל סוגי המדוכים יחד מאפשר לראות את כל הצבעים הקיימים באור הנראה לעין האנושית.

מה גורם לעיוורון צבעים?

עיוורון צבעים מולד נובע מאחד הגורמים הבאים:

1. מוטציה גנטית שגורמת לירידה בצפיפות של הפיגמנט הרגיש לאור בתוך המדוכים.

2. מוטציה גנטית שגורמת למחסור באחד או יותר משלושת סוגי המדוכים.

3. מוטציה גנטית שגורמת להפרעה בתהליכי ההולכה של אחד או יותר מתאי המדוכים.

עיוורון צבעים נרכש נובע מסוגים שונים של נזק שנגרם למערכת הראייה, החל מנזק לתאי המדוכים והקנים, עבור דרך נזק לעצב הראייה וכלה בנזק למסלולי הראייה בהמשך (מדובר במסלולים במוח. כמחצית מנפח המוח מעורבת בתהליך של עיבוד הראייה).

הסוגים השונים של עיוורון צבעים

עיוורון צבעים מולד בא לידי ביטוי בשלושה סוגים של לקויות: 

1. מונוכרומטיות  (Monochromacy) - עיוורון צבעים המתאפיין באי־יכולת להבחין בצבעים. עיוורון צבעים מהסוג הזה נובע מפגם מוּלד שגורם למחסור בתאי מדוכים או לפגיעה בתפקודם. מונוכרומטיות אינה עומדת בפני עצמה אלא מתלוות אליה גם חדות ראייה נמוכה והפרעות ראייה נוספות.

2. דיכרומטיות (dichromacy) - עיוורון צבעים שנגרם כאשר אחד משלושת הפיגמנטים של תאי המדוכים חסר, וראיית הצבע מתבססת על שני הסוגים הנותרים של מדוכים. חדות הראייה אצל מי שלוקים בדיכרומטיות היא לרוב תקינה. מי שסובלים מלקות ראייה דיכרומטית בדרך כלל מודעים לבעייתם. לקבוצה הזאת יש תת־קבוצות:

א. פרוטנופיה (Protanopia) - לקות הנגרמת כתוצאה ממחסור בקולטנים האדומים ברשתית. מי שסובלים מהלקות הזאת מתקשים להבדיל בין צבעים בספקטרום ירוק־צהוב־אדום. כל מה שצבוע אדום נראה להם צבוע בצבע כהה - בין שחור לאפור כהה. אובדן היכולת לראות אור אדום עלול להיות משמעותי בעולם המודרני בגלל הסימנים המקובלים הצבועים באדום כמו רמזורים, תמרורים וחוטי חשמל. גם את גוני הוורוד או הסגול, שהם למעשה תערובת של אדום ושל כחול, רואים מי שסובלים מהלקות הזאת באופן שונה: בעיניהם מדובר בגוון כחלחל מאחר שהם אינם קולטים את קרני האור האדום שנפלטות מהגוון הוורוד/סגול.

ב. דיוטרנופיה (Deuteranopia) - לקות שבה חסרים הקולטנים הירוקים ברשתית. גם בדיוטרנופיה - כמו בפרוטנופיה - ישנה לקות ביכולת להבחין בין גוני ירוק־צהוב־אדום. הלקות הזו נקראת גם דלטוניזם, על שם הפיזיקאי ג'ון דלטון (מת ב־1844) שחקר את עיוורון הצבעים ובעצמו היה דיוטרנופ, כפי שהתברר 150 שנה לאחר שמת - באמצעות אנליזה שנעשתה ל־DNA שלו. כמו פרוטנופיה, גם דיוטרנופיה היא מולדת (עוברת בתורשה לגברים). שיעור הגברים הסובל מהלקות הזאת עומד כ־1%.

ג. טריטנופיה (Tritanopia) - לקות נדירה יותר מפרוטנופיה ומדיוטרנופיה שבה חסרים הקולטנים הכחולים. מי שסובלים מהלקות הזאת מתקשים להבחין בגוני כחול־סגול, ובעיניהם הם נראים כמו צבעים כהים מאוד. הצהוב נראה כוורוד וגוני הסגול נראים כאדום. 

3. טריכרומטיות (Trichromacy) - עיוורון צבעים קל בדרגות שונות שעלול לנבוע מפגם באחד משלושת הפיגמנטים של תאי המדוכים - פגם שכתוצאה ממנו נוצר מחסור חלקי בסוג מסוים של קולטן צבע או שמשתנה הרגישות של קולטנים בספקטרום מסוים. המצב הזה גורם ללקות ראייה מינימלית באחד משלושת ממדי הצבעים. גם אצל מי שסובלים מהלקות הזאת חדות הראייה היא לרוב תקינה.

על אף שנשים הן לרוב רק נשאיות של הגן לעיוורון צבעים ואינן לוקות במחלה בצורתה המולדת, קיימת אפשרות שגם הן יסבלו מעיוורון צבעים מולד. המצב הזה קורה, למשל, כאשר המוטציה קיימת בשני כרומוזומי ה־X.

אילו מבחנים יש לבדיקת עיוורון צבעים?

במבחנים לבדיקה של ראיית צבעים משתמשים בלוחות או בתרשימים צבעוניים. המבחנים האלה מדויקים רק אם עושים אותם בתנאי תאורה מתאימים. קיימים שלושה מבחנים עיקריים כדי להעריך ראיית צבעים:

1. מבחן אישיהרה מבוסס על ספרות או מסלולים המורכבים מאוסף של נקודות צבעוניות המוצגות על רקע של נקודות צבעוניות בצבע שונה. המבחן הזה משמש בעיקר לאבחון לקות בראיית אדום־ירוק. הוא בעל רגישות וסגוליות (specificity) גבוהות.

מבחן אישיהרה

מבחן אישיהרה

2. מבחן Hardy-Rand-Rittler (ובקיצור: HRR) מבוסס אף הוא על ספרות או על סימנים (כמו: X, Δ, O) צבעוניים המוצגים על רקע נקודות צבעוניות. המבחן הזה מתאים במיוחד לילדים קטנים משום שקיימת בו האפשרות להציג סמלים במקום ספרות.

3. במבחן Farnsworth-Munsell 100 hue (שנקרא גם D-15 Farnsworth) נדרש הנבחן לסדר 100 כפתורים צבעוניים או 15 כפתורים צבעוניים (בהתאם למבחן) לפי סדר הגוונים שלהם. המבחן מאפשר לזהות באיזה סוג של עיוורון צבעים מדובר. לחצו כאן כדי לעשות מבחן פרנסוורת' ממוחשב.

כאמור, במבחנים כמו אישיהרה מוצגות ספרות צבעוניות (כמו בתמונה שלעיל) הבולטות על רקע של נקודות צבעוניות. צבעי הספרות והרקע הם בהירים בכוונה, והתוצאה היא שבעלי הלקויות מתקשים לזהות אותם. מי שלוקה בעיוורון צבעים כלל אינו רואה את הספרות או רואה ספרות אחרות בהסתמך על בהירות הצבעים ולא על הגוון. יתרון המבחנים האלה הוא שניתן לעשות אותם במהירות ובקלות, והם רגישים מספיק לאבחון אנשים שסובלים מעיוורון צבעים. עם זאת, לא כולם מדויקים בזיהוי של סוג הלקות או של מקורה.

באינטרנט קיימים מבחנים לראיית צבעים בדומה למבחן פרנסוורת' שקישור אליו הוצג לעיל.

האם יש טיפול לעיוורון צבעים?

על אף שבניסויי מעבדה הצליחו חוקרים לרפא עיוורון צבעים אצל קופים, הטיפול הוא מורכב מאוד ופולשני ולכן עדיין לא מוצע לבני אדם.

קיימות חברות שמציעות פתרונות לעיוורון צבעים. למשל חברת EnChroma פיתחה משקפיים אשר בעזרת פילטרים ייחודיים אמורים לעקוף את עיוורון הצבעים ולאפשר ראיית צבעים נורמלית.

פותחו גם אפליקציות שמסייעות לעיוורי צבעים. ישנן אפליקציות שסורקות צבע ומגדירות אותו באופן מילולי למשתמש, אחרות צובעות מחדש בתמונה את הצבעים השונים שהנבדק מתקשה להבדיל ביניהם לצבעים אחרים שהנבדק יכול לזהות, וכך, למשל, יוכל לעיין במפה המבוססת על צבעים ולקרוא אותה ללא קושי.

מדוע חשוב לאבחן עיוורון צבעים?

אף על פי שבמשך רוב חייהם יצליחו הלוקים בעיוורון צבעים להתמודד היטב עם לקותם, לעיתים עלול לצוץ קושי על הרקע הזה. לכן חשוב לנבדק שהוא עיוור צבעים להיות מודע לבעייתו.

במקצועות מסוימים נדרשת היכולת להבדיל בין צבעים. חשמלאים, למשל, נזקקים ליכולת להבדיל בין חוטי חשמל בצבעים ובגוונים שונים, וחשמלאי שסובל מעיוורון צבעים עלול להתקשות בעבודתו ואף לסכן את חייו. גם תלמידים, בעיקר בכיתות הנמוכות בבית הספר ובגן, נדרשים לעיתים לבצע משימות על פי צבעים. ילד שסובל מעיוורון צבעים צריך להיעזר בהורה, במורה או בחבר כדי שיצביעו לו על השוני בין הצבעים, כך שהוא יוכל להשלים משימות לימודיות המסתמכות על זיהוי צבעים.

המודעות לקיומה של לקות בתחום של ראיית הצבעים תמנע תסכול מיותר מהילד ומהוריו (חשש שהילד אינו מוכשר או שאינו לומד כראוי) ותאפשר לאדם הבוגר לבחור במקצוע שיתאים לו בלי שיצטרך להתמודד מדי יום עם הלקות שלו.

ד"ר מרים ארנברג היא 
רופאה בכירה ביחידת העיניים של בית החולים שניידר לילדים במרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש