חיפוש

dsdsdsd
עיניים אדומות

עיניים אדומות: למה זה קורה ואיך מטפלים?

אודם בעיניים הוא לא רק בעיה אסתטית, ולא תמיד הוא נובע מעייפות. לעיתים קרובות הכתמים האדומים בלחמית מעידים על מצוקה שמחייבת בדיקה אצל רופא עיניים

ד"ר ענת רובינסון

ד"ר ענת רובינסון

בקיצור

01

אודם בעיניים יכול להופיע סתם מעייפות ומחוסר שינה או לאחר קריאה ממושכת. לעיתים קרובות עלולות להיות סיבות אחרות שאתן יש לאבחן ושדורשות טיפול.

02

בכל מקרה של עין אדומה המלוּוה בתחושה שמצוי בה גוף זר, יש לברר אם העין נשרטה מגורם חיצוני כלשהו (ענף, ציפורן, דף נייר) או שמא חדר לעין גוף זר.

03

טיפול חוזר בתכשירים המסתירים את האודם באופן זמני, כמו טיפות שמכווצות את כלי הדם בעיניים, לא יפתור את הבעיה ואף עלול להחמיר את המצב.

אודם בעיניים הוא תופעה נפוצה מאוד. לעיתים מדובר בבעיה קצרת טווח וחולפת, ולעיתים היא מתמשכת. עיניים אדומות מפריעות לנו גם בגלל התחושה הלא נוחה הנלווית לאודם וגם בגלל הפגיעה במראה העין.

מהי הסיבה לעיניים אדומות?

אודם בעיניים יכול להופיע בגלל עייפות וחוסר שינה או לאחר קריאה ממושכת. עם זאת, לעיתים קרובות עלולות להיות סיבות אחרות הדורשות טיפול. כדי לטפל באודם בעיניים יש לברר ממה הוא נובע ולטפל בו בהתאם לממצאי הבירור.

כדי לבחון מהי הסיבה לעיניים האדומות יש לנסות לענות על כמה שאלות:

• האם התופעה חדשה או חוזרת?

• האם האדמומיות מופיעה בעין אחת או בשתיהן?

• האם היא מלוּוה בכאב או בגרד? האם קיימת הפרעה לראייה?

• האם נלוות לה תופעות באיברי גוף אחרים? (עור הפנים, למשל).

אודם בעיניים יכול להופיע כתוצאה מחשיפה לגורמים חיצוניים המגרים את רקמת העין כמו אבק, תרסיסים, חומרים כימיים שונים, גוף זר שחדר לעין, זיהום הגורם לדלקת וגירוי מקומי מעדשות מגע, אך הוא יכול להופיע גם כתוצאה מחבלה בעין או ממחלה תוך־עינית.

עיניים אדומות עם תחושת גוף זר

בכל מקרה של עין אדומה המלוּוה בתחושה שמצוי בה גוף זר, יש לברר אם העין נשרטה מגורם חיצוני כלשהו (ענף, ציפורן, דף נייר) או שמא חדר לעין גוף זר. זה יכול להיות גרגיר חול, שבב מתכת או עץ ואפילו חרק שהתנגש בעין בעת רכיבה על אופניים או על קטנוע או בחשיפה למשב רוח עז. כל אלה יכולים לגרום להופעת אודם בעין המלוּוה בגירוי עז. החרק שמתנגש בעין עלול לחדור למרווח שבין העפעפיים ללובן העין ולהטיל שם ביצים. הזחלים שבוקעים מהן גורמים לגירוי ולאודם בולטים בעין.

הטיפול: לשטוף את העיניים במים ולפנות לרופא עיניים בהקדם האפשרי. הוצאת הגורם הזר שחדר לעין מוקדם ככל האפשר חיונית להחלמה מלאה וללא סיבוכים. אזהרה: יש להימנע משפשוף העין.

חומרים כימיים, כמו חומרי ניקוי, עלולים גם הם לחדור לעין ולגרום לאודם ולגירוי מקומי בולטים. בכל כניסה של חומר כימי לעין יש לשטוף את העיניים בכמות גדולה של מים במשך כמה דקות ולפנות מיד לרופא עיניים. שטיפה מיידית ונמרצת של החומר שבא במגע עם העין יכולה למנוע פגיעה קשה בעין - עד כדי עיוורון.

בחשיפה כרונית לחומרים כימיים מגרים, כמו תרסיסים במעבדה או במספרה, יש לטפל באמצעות הרחקת הנפגע מהגורם המגרה, אוורור סביבת העבודה וכדומה.

פטריגיום

אודם מקומי קבוע בעין אחת או בשתי העיניים יכול להיגרם עקב תופעה הנקראת פטריגיום - רקמה עשירה בכלי דם הצומחת על לובן העין ובהמשך גם על הקרנית. הסיבה לצמיחה אינה ידועה, אך היא מושפעת מקרינת השמש, שמאיצה את קצב הצמיחה. במדינות כמו ישראל, שבהן יש שמש בשפע, הפטריגיום מאוד נפוץ. ברוב המקרים הוא מופיע בחלק הפנימי של הלחמית, כלומר זה שקרוב יותר לאף.

הפטריגיום גורם לאודם מקומי בעיניים שמתחזק ונחלש לסירוגין ואינו מלוּוה בכאב או בגרד. לעיתים הוא מלוּוה בתחושת אי־נוחות או בתחושה של גוף זר בעין. הפטריגיום עלול להופיע בעין אחת או בשתיהן. כאשר הפטריגיום קטן, הוא גורם בעיקר לבעיה קוסמטית; פטריגיום גדול הצומח לעבר מרכז הקרנית עלול לפגוע בראייה.

הטיפול: כל עוד הפטריגיום קטן ואינו מפריע לראייה, יש להשתמש בטיפות אנטי־דלקתיות ובמשקפי שמש, אך במקרים שבהם הפטריגיום גדול ומפריע לראייה, יש להסירו בניתוח. הניתוח הוא פשוט יחסית, אך דורש מיומנות כדי שיוסר ללא פגיעה ברקמת הקרנית וכדי להקטין את האפשרות להישנותו.

תסמונת העין היבשה

יובש בעיניים הוא תופעה נפוצה מאוד - בעיקר בקרב נשים מבוגרות - שעלולה לגרום לאודם ולגירוי בעיניים. הטיפול מתבסס על תחליפי דמעות ללא חומר משמר.

במקרים של יובש משמעותי יכולה להיגרם למטופל אי־נוחות ניכרת. קיימים כיום אמצעים מגוונים לטיפול ביובש קשה בעיניים, ובהם טיפות מתקדמות, משחות, פיסות סיליקון הסוגרות את מעבר הדמעות לאף ועדשות מגע מיוחדות. כאשר תחושת היובש אינה חולפת גם אם משתמשים בתחליפי דמעות, מומלץ להיבדק אצל רופא עיניים.

דימום תת־לחמיתי

אודם בעיניים יכול להיות גם עקב דימום מקומי תת־לחמיתי. הדימום יכול להופיע באופן עצמוני או כתוצאה מחבלה בעין. דימום תת־לחמיתי יכול להיגרם לאחר הקאות או לאחר הרמת משאות כבדים ובמטופלים שנוטלים תרופות נוגדות קרישה. דימום תת־לחמיתי יכול להיות גם תופעה מבודדת שאינה קשורה למחלה, בדומה לדימום ספונטני מהאף. מראהו של הדימום יכול להיות מבהיל, אך לרוב הוא חולף מאליו בתוך כ־10 ימים.

הטיפול: כאמור, הדימום התת־לחמיתי חולף לרוב באופן עצמוני, ללא צורך בטיפול. דימום ראשון שאינו קשור בחבלה, אינו מלוּוה בשינוי בראייה ואינו מלוּוה בדימומים במקומות אחרים בגוף אינו דורש המשך בירור. דימום חוזר, דימום שנןבע מחבלה, דימום שמלוּוה בשינוי בראייה או שמלוּוה בדימומים במקומות אחרים בגוף דורש בירור ובדיקה של רופא עיניים.

בעיות בעפעפיים שיכולות לגרום לעין אדומה: "שעורה" ובלפריטיס

דלקות עיניים שונות על רקע אלרגי או זיהומי יכולות לפגוע גם בעפעפיים ולגרום לעיניים אדומות ולנפיחות של העפעפיים.

תופעה שכיחה שגורמת לאודם ולכאב מקומי בעין היא "שעורה" - דלקת כימית לא זיהומית הנגרמת כתוצאה מחסימה בבלוטות החלב שעל גבול העפעף. הדלקת יכולה לגרום לנפיחות ניכרת של העפעף ולכאב עז, אך לרוב חולפת בעזרת קומפרסים חמים - עם או בלי משחה המכילה סטרואידים.

דלקת כרונית של גבול העפעפיים, הנקראת בלפריטיס, היא בעיה נפוצה מאוד ויכולה לגרום אף היא לעיניים אדומות ולתחושת אי־נוחות מטרידה. הטיפול במקרה כזה כולל ניקוי מקומי קבוע של העפעפיים, תחליפי דמעות ומשחות אנטיביוטיקה וסטרואידים.

דלקת זיהומית של הלחמית

דלקת לחמית ממקור זיהומי היא מצב נפוץ ביותר. תסמיני הדלקת הם אודם, גרד, הפרשות ובצקת של העפעפיים. דלקת כזאת היא לרוב נגיפית וחולפת ללא טיפול. דלקת עיניים זיהומית היא מידבקת מאוד: אסור לשלוח ילד שסובל מדלקת כזאת למוסד החינוכי שבו הוא לומד. ניתן להחזירו למוסד החינוכי - גן או בית ספר - רק באישורו של רופא עיניים. יש לשטוף ידיים במים ובסבון לאחר כל מגע עם הפרשות מהעיניים כדי למנוע את הדבקת הסביבה.

דלקת לחמית אלרגית

גירוי כרוני בשתי העיניים יכול להיות תגובה אלרגית, והוא מלוּוה לרוב בגרד ובנפיחות סביב העיניים. דלקת עיניים אלרגית יכולה להיגרם מרגישות לתרופות, למזון, לתכשירים קוסמטיים, לחומרי איפור או לחלקיקים כלשהם שמצויים באוויר גמו אבקני צמחים ואבק. גם שימוש ממושך בעדשות מגע עלול לגרום לרגישות־יתר לעדשות המגע ועקב כך לאודם ולתחושת אי־נוחות שחוזרים ונשנים.

הטיפול: הפסקת המגע עם הגורם המגרה, הסרת עדשות המגע, הזלפת טיפות אנטי־אלרגיות ואנטי־דלקתיות.

דלקת קרנית זיהומית

דלקת קרנית זיהומית היא מצב חירום שמאפיינים אותו כאב רב, ירידה בראייה, עיניים אדומות והפרשות מהעיניים. היא אומנם אינה שכיחה, אך מסכנת את הראייה ומופיעה בדרך כלל אצל מרכיבי עדשות מגע או לאחר חבלה בקרנית.

הטיפול: אסור לשים עדשת מגע בעין מגורית. במקרה של דלקת יש להסיר מיד את העדשה ולגשת לרופא עיניים לבדיקה.

מחלות נוספות הגורמות לעין אדומה

מחלות עיניים נוספות כמו אובאיטיס או גלאוקומה חריפה יכולות לבוא לידי ביטוי בעיניים אדומות וכן בכאבים ובהפרעות בראייה. המחלות האלה מסכנות את הראייה ולכן בכל הופעה של אודם בעיניים המלוּוה בכאבים ובירידה בראייה יש לפנות מיד לבדיקה אצל רופא עיניים.

יש טיפות שהופכות מיד את האדום ללבן. האם הן מומלצות?

טיפול חוזר בתכשירים המסתירים את האודם באופן זמני, כמו טיפות שמכווצות את כלי הדם בעיניים, לא יפתור את הבעיה ואף עלול להחמיר את המצב: בשימוש חוזר העיניים מפתחות תלות בטיפות, והאודם הזמני הופך לקבוע.

ד"ר ענת רובינסון היא רופאת עיניים בכירה ומנתחת במרכז
הרפואי רבין
 מקבוצת כללית

ד"ר יואב נחום הוא סגן מנהל מערך העיניים ומנהל מרפאות העיניים במרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש