חיפוש

dsdsdsd
ילדה מחייכת במהלך בדיקת ראייה, לזיהוי קוצר ראייה

קוצר ראייה (מיופיה)

קוצר ראייה (מיופיה) הוא תופעה שמופיעה כבר בגילים צעירים ויכולה להיות לא מורגשת בהתחלה. איך מזהים קוצר ראייה? איך מטפלים? האם זה עלול להיות מסוכן?

ד"ר אסף יוסף פרימן, פרופ' יואב נחום

בקיצור

01

קוצר ראייה היא הפרעת ראייה שבה האדם רואה עצמים רחוקים באופן מטושטש

02

ללא טיפול מתאים קוצר ראייה יכול לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים.

03

יש כיום טיפולים שיכולים למנוע ולהאט התפתחות של קוצר ראייה.

קוצר ראייה (באנגלית: מיופיה, Myopia) הוא הפרעת ראייה נפוצה מאוד ובה האדם רואה עצמים רחוקים בצורה מטושטשת מאוד בעוד שעצמים קרובים לעין עדיין נראים היטב.

קוצר ראייה יכול לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים.

איך זה קורה?

במצב של קוצר ראייה המערכת האופטית בעין שמרכזת את קרנית האור חזקה מדי. כלומר, במקום למקד את קרני האור המגיעות ממרחק במרכז הראייה ברשתית, הקרניים מתמקדות באמצע העין, לפני הרשתית. 

קוצר ראייה נוצר בדרך כלל מהתארכות גלגל העין ובמקרים מסוימים מהתקמרות הקרנית או משינויים בעדשת העין.

ראייה תקינה לעומת מיופיה

מהם הגורמים לקוצר ראייה (מיופיה)?

הגורמים למיופיה יכולים להיות גנטיים וסביבתיים.

במשפחות עם הורים בעלי קוצר ראייה גבוה, גם לילדים תהיה נטייה לכך. בנוסף, ממחקרים עולה כי מיופיה יכולה להיות נפוצה יותר באוכלוסיות מסוימות, לדוגמה באנשים ממוצא אסייתי.

במשפחות מסוימות קוצר ראייה קשה מופיע כחלק מתסמונת גנטית, למשל בחלק ממחלות רקמת החיבור כמו תסמונת מרפן (Marfan).

גורמים סביבתיים כמו עבודה מול עצמים קרובים (למשל מסכים) וחשיפה מופחתת לאור שמש יכולים לתרום להתפתחות קוצר ראייה בילדים.

עד כמה התופעה נפוצה?

קוצר ראייה המצריך תיקון אופטי קיים בכרבע מהאוכלוסייה.

בשנים האחרונות קיימת עלייה דרמטית בשיעור קוצר הראייה בעיקר עולם המפותח ומשערים כי בשנת 2050 כמחצית מאוכלוסיית העולם תסבול מקוצר ראייה וכעשירית מקוצר ראייה פתולוגי. 

האם קוצר ראייה עלול להיות מסוכן?

יחידת המידה לקוצר ראייה היא דיופטר (Diopter - כוח העדשה שדרושה לתיקון הליקוי). 

כאשר קוצר הראייה הוא מעל 6- דיופטר או כאשר אורך העין הוא מעל 26.5 מ"מ, המיופיה מוגדרת כפתולוגית – תופעה הקיימת בכ2% מהאוכלוסייה. מצב זה מלווה לעיתים בהידקקות שכבת הרשתית ובסיכון מוגבר לבעיות ברשתית, כמו קרעים, היפרדויות וגם מחלות של מרכז הראייה (המקולה). 

לכן, מטופלים עם קוצר ראייה פתולוגי צריכים להיות במעקב מסודר של רופא עיניים, לעשות מעת לעת בדיקת רשתית בהרחבת אישונים ולפנות בדחיפות לרופא עיניים אם הם מזהים כל שינוי בראייה.

חשוב לפנות לרופא במיוחד אם מבחינים בסימנים הבאים, שמעידים על בעיה ברשתית ודורשים טיפול מיידי: הבזקי אור, רחפנים שחורים חדשים בשדה הראייה, הופעת מסך וילון בחלק משדה הראייה או בעיוות של שדה הראייה – כאשר קווים ישרים נצפים כעקומים.

איך מזהים קוצר ראייה בגיל מוקדם?

בדרך כלל התופעה מופיעה כבר בגילים צעירים ויכולה להיות קלה עד לא מורגשת.

פעמים רבות מאבחנים קוצר ראייה בבדיקות הסקר שנערכות בבתי הספר.

מומלץ גם להקפיד על ביצוע בדיקות עיניים ובדיקות ראייה לפי הגיל של הילד

איך מטפלים בקוצר ראייה?

אם ילדכם אותר כסובל מקוצר ראייה מומלץ לפנות לרופא עיניים להמשך מעקב.

ישנם טיפולים שיכולים להאט במקצת התפתחות של קוצר ראייה בילדים, בעיקר טיפול בטיפות אטרופין מדולל.

כאשר קוצר הראייה מתקדם, יהיה צורך בתיקון הראייה על ידי משקפיים, עדשות מגע, ניתוח להסרת משקפיים או אמצעי טיפול אחרים.

אם המטופל עתיד לעבור ניתוח קטרקט, ניתן לפתור גם את בעיית קוצר הראייה במהלך אותו הניתוח. 

מה אפשר לעשות כדי להקטין את הסיכון לקוצר ראייה?

כאמור, הוכח כי פעילות מחוץ לבית ועבודה בטווחי ראייה רחוקים יכולות גם הן לסייע במניעת קוצר ראייה, לכן מומלץ לעודד ילדים לפעילות בחוץ ולהמעיט בזמן מסכים. 

ד"ר אסף פרימן הוא רופא בכיר ביחידת הקרנית, מחלקת עיניים בית החולים מאיר

ד"ר יואב נחום הוא סגן מנהלת מערך עיניים ומנהל שירות פני שטח העין במרכז הרפואי רבין

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש