פורסם בראשונה: 27.11.2016
עדכון אחרון: 27.11.2016

מהפכת התזונה של משרד הבריאות

לקריאה נוחה
בינואר 2018 אמורה להתחיל מהפכת הבריאות שמנהיג השר ליצמן ולהפוך, בתקווה, את האוכל שאנחנו קונים בסופר לקצת יותר בריא. מה אומרות התקנות החדשות? האם עדיין נוכל למצוא ג'אנק פוד בסופר ומה יהיה עם הסוכר בשוקו?
מהם השינויים החדשים שמשרד הבריאות הולך להכניס לתפריט שלנו?

בקיצור

1.

על המזונות הנמכרים יוטבעו סימונים מיוחדים שיציינו האם הם בריאים (צבע ירוק) או לא בריאים (צבע אדום).

2.

מוצר יסומן באדום אם הוא יכלול רמות גבוהות של נתרן ו/או של פחמימות ו/או של שומן רווי. כל מוצר יכול לקבל 3-1 סימונים.

3.

מי ייכנסו לרשימה האדומה? בין היתר במבה, בייגלה ומיצי פירות, אבל אצל חלקם זה עלול לקחת עוד כמה שנים.

​שר הבריאות שלנו, יעקב ליצמן, לא אוהב שוקו. כך גיליתי כשאמר  באחרונה בכנס של איגוד רופאי הילדים ש"צריך להפסיק לתת לילדים את הזבל הזה". את האמירה החריפה הזאת הוא כיוון כלפי יצרני משקאות השוקו המסחריים הנפוצים כיום בשוק. המשקאות האלה נהנים זה שנים רבות מהילה של בריאות בזכות העובדה שהם מבוססים על חלב. זוהי הילה לא מוצדקת, בעיקר עקב כמויות הסוכר האדירות שמוסיפים להם.

השר הכריז שקייטנות שבהן יחולק שוקו עתיר סוכר לא יקבלו מימון ממשלתי, וכך למעשה חשף את אחת המגמות שעומדות על הפרק כדי לעודד תזונה בריאה יותר באוכלוסיה: תקצוב. באפריל האחרון הבנו שגם את חברת מקדונלד'ס ליצמן לא מחבב במיוחד, כשהכריז שהם פשוט אאוט.

מה הבעיה עם שוקו? זה הזמן לגלות...

לצד הצהרות שעושות כותרות עושים שר הבריאות ומשרדו פעולות רבות כדי לדאוג שאנחנו, הצרכנים, נבין טוב יותר מה מכיל המזון שלנו ושנזכה לאפשרויות תזונתיות טובות יותר.

אז מה התוכניות של משרד הבריאות?

בכתבה הזאת אנסה לתת לכם את כל המידע לצד הבעת דעה אישית ומקצועית שלי. 

ריחות של שינוי

על הוועדה לאסדרה של תזונה בריאה שמעתם? היא הוקמה לפני כמה חודשים כדי לבחון איך אפשר לשנות את הרגלי התזונה של תושבי ישראל. לראשות הוועדה מונה מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ולצידו מונו אנשי מקצוע רבים ונציגים של תעשיית המזון.

בגדול, מטרת הוועדה היא לשנות את הרגלי החיים והתזונה שלנו. בקטן - להזכיר לנו, או ליתר דיוק, לדווח לנו באופן ברור וגרפי, אילו מוצרים בריאים לנו ואילו פחות. מדובר בשינוי הדרגתי שיימשך כמה שנים ושישפיע גם על החך וגם על הבריאות של כולנו.

בנובמבר 2016, אחרי 13 מפגשים, הגישה הוועדה את המלצותיה לשר ליצמן. ההמלצה המעניינת ביותר היא לסמן מוצרי מזון - מוצרים בריאים בירוק ומוצרים לא בריאים באדום. 

אילו מוצרים יסומנו באדום?
מוצר יסומן באדום אם הוא יכלול רמות גבוהות של נתרן ו/או של פחמימות ו/או של שומן רווי (כל מוצר יכול לקבל בין סימון אחד לשלושה סימונים). מועמדים לסימון הם מזונות מעובדים ולא מזונות טבעיים (כמו שמנים, קטניות וחלב). מיצי פירות, לעומת זאת, יקבלו סימון גם אם הם מפירות בלבד בגלל רמת הסוכר הגבוהה שיש בהם. 

אילו מוצרים ייצבעו בירוק?
הקריטריונים המלאים עוד לא נוסחו, אבל הכוונה היא לסמן את המוצרים שעומדים בהמלצות משרד הבריאות.

האם יהיו מוצרים שלא ייצבעו?
כן.

​משקאות מתוקים - מה הם עושים לנו?

לא דברים טובים האמת...

שותים מתוק? לא בטוח שהלב יעמוד בזה 

תוכנית שלושת השלבים

התוכנית של משרד הבריאות היא הדרגתית ומחולקת לשלושה שלבים, החל מינואר 2018 (עם אפשרות להארכה של עד 6 חודשים באישורו של שר הבריאות).

שלב 1: יסומנו באדום מוצרים שמכילים יותר מ־800 מיליגרם נתרן (ל־100 גרם מוצר)  ו/או 22.5 גרם פחמימות ו/או 6 גרם שומן רווי. 

מה זה אומר? מוצרים מאד מלוחים כמו בייגלה (760 גרם נתרן) לא יקבלו סימון, שמיצי פירות ושתייה מתוקה לא יסומנו בגלל עודף סוכר (10 גרם פחמימות), שבמבה לא תסומן בגלל היותה עשירה בשומן רווי (5.6 גרם שומן רווי) - אף שלדעתי (ולדעת רוב התזונאים), כל המוצרים האלה שייכים ללא ספק לקטגוריות האדומות.

אבל אל חשש - בשלב זה או אחר יקבלו שלושת המוצרים האלה סימון אדום (לפחות אחד), אם כי בחלק מהמקרים זה יהיה רק בסוף 2020 או אפילו לאחר מכן, ואז הסימון באמת יהיה מדויק.

שלב 2: בשלב השני, שאמור להתחיל כשנה וחצי אחרי השלב הראשון, התיוג יתחיל להיות משמעותי יותר, ומוצרים נוספים יסומנו באדום, לפי הקריטריונים הבאים: מוצרים המכילים יותר מ־500 מיליגרם נתרן ו/או 15 גרם פחמימות ו/או 5 גרם שומן רווי.

מה זה אומר? מוצרים שרבים רואים בהם מוצרי בריאות, כמו קרקרים שונים מקמחים מלאים (ובעטיפות ירוקות מאוד), יזכו פתאום לתיוג אדום עקב כמויות נתרן ושומן רווי גבוהות.

באדום יסומנו גם מוצרים אחרים שהם עתירי פחמימות כמו לחמים, פסטות ומאפים, וזה יקרה כבר בשלב הראשון. כנראה בשלב מסוים תהיה גם התייחסות לאיכות הפחמימה, ותהיה הבדלה בין קמח חיטה לבן לבין קמחים מלאים יותר.

שלב 3: בשלב השלישי והאחרון, שאמור להיכנס לתוקף בדצמבר 2020, יסומנו באדום מוצרים המכילים יותר מ־400 מיליגרם נתרן
ו/או יותר מ־10 גרם פחמימות ו/או יותר מ־4 גרם שומן רווי.

מה זה אומר? שהרבה מאוד מוצרי מזון יקבלו סימון אדום, כולל לחמים שונים, גבינות כמו לבנה, ממרחים ועוד. האם תהיה לנו הצפה אדומה מול העיניים? זוהי רק אחת מהטענות המושמעות נגד התיוג השלילי, אבל בעידן שבו מוצרי מזון משוּוקים ללא הרף, בחלק מהמקרים בצורה מתחכמת ומבלבלת, עדיף שנבין מה יש לנו באוכל ונבחר בעצמנו.

​האוכל נפל על הרצפה - לאכול או לא?

זה תלוי...חוק 5 השניות

החלטות מבורכות וחשובות אחרות שהתקבלו בוועדה

1. הגבלה של פרסום מזיק לילדים (עד כמה שניתן לשלוט היום במדיה, בתוכן השיווקי ובשלטי החוצות).

2. שינוי בהרכבים של מזונות: יחל תהליך הדרגתי (יש הטוענים הדרגתי מדי) שבו ההרכב והאיכות של המזון ישתנו במקביל לדפוסי הצריכה של האוכלוסייה. הכוונה היא להקים צוותי עבודה משותפים להפחתת סוכר, מלח ושומן רווי.

3. הנגשה כלכלית של מזון בריא: ייעשה מאמץ להפחית את מחירי הלחם המלא ובהמשך לעבור לסל מזון מפוקח ובריא יותר, כזה שמכיל פחות שמנת וחמאה ויותר ירקות, פירות ודגנים מלאים.

4. עידוד יצרנים קטנים ובינוניים לייצר סל מזון בריא: המטרה היא לתת תמריץ כלכלי למי שמצליחים לעמוד במשימה.

5. יצירת מערכי הזנה איכותיים יותר במוסדות ממשלתיים (משרד החינוך, צה"ל, שב"ס, משטרת ישראל וגם בחברות תעשייה גדולות).

6. חינוך תזונתי והסברה לאומית: יגובשו ערכות הדרכה שמותאמות לאוכלוסיות השונות החל מגיל הינקות. נוסף על כך מתכוונים גם לספק יותר חינוך תזונתי בבתי הספר ולשים יותר דגש על תזונה ים תיכונית.

למה לחכות עד 2018?

לתפיסת משרד הבריאות, תהליכים מתרחשים בהדרגה, ולכן אי־אפשר להכפיף את כל התעשייה לחוקים חדשים וקיצוניים, אלא יש לפעול בשלבים. לדעתי, אפשר היה לדרג קצת אחרת ולקצר את פרקי הזמן בין שלב לשלב, כי מי שממשיך לעת עתה להיפגע הוא הצרכן.

ביוני השנה פירסם משרד הבריאות סרטון המזהיר מפני צריכה רבה של מלח ואשר התרכז, כצפוי, בחטיפים ובמזון מעובד. למרבה הצער, הקמפיין הורד די מהר מתחנות הטלוויזיה השונות. 

זה היה הסרטון השני מבין שלושה שהפיק משרד הבריאות ושעסקו בתזונה נכונה. הראשון עסק במשקאות מתוקים והשלישי בלחמים מקמח מלא ובארוחות בוקר איכותיות. אם עוד לא צפיתם בסרטונים האלה, חפשו אותם ברשת - הם מומלצים בחום.

מפחיתים את צריכת המלח ושומרים על הבריאות

ובחזרה לשוקו: מה יש בו באמת?

ובכן, בכוס משקה שוקו סטנדרטי יש כ־20 גרם סוכר - אותה הכמות שיש בכוס מיץ. מדובר בסוכרים פשוטים, שחצי מהם מגיעים מהחלב עצמו, כלומר מסוכר הלקטוז - סוכר שנמצא בו באופן טבעי. התוספת החיצונית היא זו שהופכת את השוקו למשקה עתיר סוכר.

רשימת הרכיבים הנכללים במשקה שוקו ממוצע כוללת: חלב, מים, סוכר, רכיבי חלב, קקאו, חומרי טעם וריח וחומרים מייצבים. בחלק מהמקרים נוכל למצוא תוספת שולית של ויטמינים. זוהי רשימה מבאסת - כי המרחק בין השוקו הביתי לשוקו המסחרי מעולם לא היה גדול כל כך, ועל זה יצאה חמתו של השר. למעשה, אפילו את הבסיס הישן של השוקו, החלב המלא, קשה למצוא במשקה הזה. ברוב המקרים חלק מהחלב מוחלף במים וברכיבי חלב: זה זול יותר, מעובד יותר - ובריא פחות.

האם זה אומר שתם עידן השוקו בשקית? לא בהכרח, כי בשוק קיימים משקאות שוקו מופחתי סוכר, שטעמם עדיין מתוק. זוהי למעשה רמיזה לעתיד לבוא - בכוונת משרד הבריאות לתמרץ חברות מזון, בעיקר קטנות ובינוניות, כדי שייצרו מזונות בריאים יותר ומופחתי שומן, סוכר, מלח וקלוריות.

אז האם בקייטנות בשנים הבאות הילדים יעברו מתזונה קלוקלת של שוקו בשקית ולחמנייה מקמח לבן לתזונה "בריאה" של שוקו ביתי ולחמנייה מקמח מלא? ממממ, לא עדיף פשוט לשתות מים וזהו?

תמי אדיב היא תזונאית קלינית בכללית, מתמחה בסוכרת, בהשמנה, בניתוחים בריאטריים ובטבעונות

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מתחילים לחיות נכון

​סדנאות אורח חיים בריא בכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל