אבחנות
פורסם בראשונה: 05.09.2018
עדכון אחרון: 05.09.2018
  • מנחם נהיר ד"ר מנחם נהיר

דום לב

לקריאה נוחה
מהו דום לב? ממה הוא נגרם? איך מאבחנים ואיך מטפלים? איך חיים בעקבות התאוששות מדום לב?

שם האבחנה בעברית: דום לב
שם האבחנה באנגלית: Cardiac Arrest
שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופאים (קליקס):
 Cardiac Arrest

 

מהו דום לב?

דום לב הוא הפסקה מוחלטת של פעילות הלב. תפקיד הלב הוא להזרים דם (ועימו - בין היתר - חמצן) לאיברי הגוף השונים, כך שברגע שהלב מפסיק לתפקד, מיד נפסקת הזרמת הדם אל המוח. בתוך 5 עד 10 שניות לאחר מכן החולה מאבד הכרה ומתמוטט. אם אינו מטופל בתוך 3 עד 5 דקות, המוח ניזוק באופן בלתי הפיך.

הלב מתחיל לפעום זמן קצר לאחר שהעובר נוצר בגוף (ליתר דיוק: מהיום ה־21 ליצירת העובר) וממשיך לפעום בקצב של 60 פעימות בדקה - בערך - במשך כל החיים. בערך - כי בגיל צעיר יותר הדופק מהיר יותר, ואצל אנשים שונים הדופק יכול להיות איטי יותר, אפילו 40 או 50 פעימות בדקה, וזה בסדר גמור.

דום לב הוא בעצם הפרעת קצב קיצונית: או שאין פעילות חשמלית בכלל (קו ישר בבדיקת אק"ג, המכונה א־סיסטולה) או שיש פעילות לא סדירה (פרפור של חדרי הלב, ואז שריר הלב אינו מסוגל להזרים דם בכלל).

ממה נגרם דום לב?

דום לב לעולם אינו מופיע סתם כך. תמיד יש לזה סיבה. לא תמיד מוצאים אותה, אבל תמיד חייבים לחפש. אם לא מוצאים את הבעיה, לא יכולים לפתור אותה, ואז ישנה סכנה שהיא תגרום בעתיד שוב לדום לב.

אחת הסיבות השכיחות לדום לב היא התקף לב, כלומר עורק שמזין את הלב ואשר נסתם באופן פתאומי בגלל קריש דם. אחד הפתרונות לבעיה הזאת הוא צנתור טיפולי מיידי.

סיבה אפשרית נוספת לדום לב היא נטילת תרופות: יש תרופות מסוימות שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא דום לב. לעיתים לא מדובר בתופעת לוואי של תרופה אחת אלא בתופעת לוואי של שילוב שתי תרופות או יותר.

דום לב יכול להיגרם גם משינוי ברמת המלחים בדם (למשל חוסר באשלגן או במגנזיום).

לעיתים נגרם דום לב ממחלה של שריר הלב. במקרה כזה מופיע פרפור חדרים לפני דום הלב.

ברגע שמגלים את הסיבה לדום הלב (ובהנחה שהצליחו להציל את חייו של מי שסבל מכך, והוא התאושש) ניתן לטפל בה ולמנוע את האירוע הבא: למשל, אם הסיבה היא אם חוסר באשלגן - ניתן להוסיף אשלגן בעירוי לווריד, אם הסיבה היא מחסור במגנזיום - נותנים מגנזיום באינפוזיה; אם מדובר במחלה של שריר הלב (קרדיומיופתיה) - הטיפול המומלץ הוא השתלה של מכשיר דפיברילטור פנימי.

עד כמה נפוצה התופעה?

נתונים מעודכנים יש מארצות־הברית - שם לוקים בדום לב בכל שנה מחוץ לבתי החולים יותר מ־356 אלף בני אדם. שיעור התמותה בקרבם עומד על כ־90%.

איך מאבחנים ואיך מטפלים?

האבחון המדויק ביותר הוא באמצעות בדיקת אק"ג. כאשר עושים אק"ג למטופל שסובל מדום לב, ניתן לראות אחת משתי אפשרויות: או "קו ישר", כלומר שאין שום פעילות חשמלית, והלב "עומד", או פרפור חדרים, שהוא פעילות חשמלית מהירה מאוד של הלב - בערך 500 עד 600 פעימות בדקה. מובן שהלב אינו מסוגל להתכווץ ולעבור הרפיה ושוב להתכווץ כל כך מהר, והתוצאה היא "לב שמתפרפר". פרפור חדרים בלב אינו מאפשר זרימת דם בגוף, והחולה מאבד הכרה.

אולם יש לזכור שדום לב הוא תמיד אירוע פתאומי, לא צפוי ודרמטי: איש הולך ברחוב ומדבר ולפתע צונח ארצה ומאבד הכרה. אם לא מדובר בהתקף לב אז בדרך כלל גם אין שום התרעה מוקדמת. מובן שבמצב כזה אסור להמתין עד להבאתו של מחוסר ההכרה לבית חולים כדי לעשות לו בדיקת אק"ג, אלא יש לפעול במהירות, ביעילות ובקור רוח. קודם כול צריך לבדוק אם האדם שהתמוטט אכן מחוסר הכרה, ולאחר מכן יש לבדוק אם יש לו דופק. אם מתברר שהוא ללא דופק, יש להתחיל מיד בעיסוי לב. במקביל יש לבקש מאנשים שנמצאים בסביבה לחפש דפיברילטור ולהזעיק נט"ן.

חשוב להבין: לאחר שווידאנו שהאדם שהתמוטט לידנו מחוסר הכרה וללא דופק, אין לנו שום אפשרות לדעת אם מדובר בדום לב מסוג "קו ישר" או בדום לב מסוג פרפור חדרים (כאמור, את זה אפשר לקבוע רק בבדיקת אק"ג), אבל זה לא ממש חשוב, שכן בשני המקרים הטיפול המיידי הוא עיסוי החזה: לחיצות מהירות על פני החזה (אפילו 100 פעמים בדקה). בצורה הזאת מחקים את פעולת הלב, ודם זורם למוח. כתוצאה מכך מצליח המטופל במקרים רבים לנשום בכוחות עצמו ולעיתים הוא אפילו מצליח לדבר. אולם גם אם המטופל כביכול התאושש, יש להמשיך את העיסוי עד שהוא עובר לטיפולו של צוות נט"ן, שכן בהחלט ייתכן שההתאוששות נובעת רק מהעיסוי (שמזרים דם לגוף) ואם הוא יופסק, שוב יאבד המטופל את הכרתו.

מאחר שבבית או ברחוב אין לנו שום אפשרות לדעת באיזה סוג של דום לב מדובר, יש קודם כול לפעול על סמך ההנחה שמדובר בפרפור חדרים - מצב שלעולם אינו מסתדר בעצמו. טיפול אפשרי הוא מתן מכת אגרוף חזקה בחזה. אפשרות מודרנית יותר היא מתן מכת חשמל באמצעות מכשיר דפיברילטור חצי אוטומטי שאותו מחברים לחזה של המטופל בעזרת מדבקות. המכשיר מזהה ומאבחן פרפור חדרים ונותן מכת חשמל. יש לזכור להמשיך לעסות את החזה גם בזמן שמחפשים את המכשיר, בזמן שמפשיטים את החולה ובזמן שמדביקים את המדבקות. יש להפסיק את העיסוי רק לכמה שניות, בעת שנותנים את מכת החשמל, ואז יש לעסות עוד 10 שניות ולראות אם החולה התעורר או לפחות הלב חזר לפעול.

אם הבעיה היא דום לב של "קו ישר", כלומר שאין שום פעילות חשמלית, אז מכת החשמל לא תעזור. לכן אם הפעלת דפיברילטור אינה מביאה לשיפור במצבו של המטופל יש להניח שמדובר בדום לב של "קו ישר". במצב כזה יש להמשיך לעסות את בית החזה ללא הרף עד להגעתו של צוות נט"ן. אחת הפעולות הראשונות של הצוות עם הגעתו תהיה להזריק למטופל אדרנלין לתוך הווריד.

איך חיים לאחר אירוע דום לב?

הכול תלוי בסיבה שגרמה לאירוע הראשון. במקרים שבהם נמצאה הסיבה וטופלה היטב (אם זה עורק סתום - אז עכשיו הוא פתוח, אם זה בגלל חוסר במלחים, אז אלה הושלמו, אם זה בגלל תרופות, אז נטילתם הופסקה, וכדומה) - אז הסכנה חלפה.

במקרים שבהם הסיבה אינה ברורה, הטיפול המודרני הוא השתלת מכשיר דפיברילטור בתוך הגוף (בדרך כלל בחזה, מתחת לעור). המכשיר עוקב אחרי תפקוד הלב, ואם יש שוב "פרפור", המכשיר ממתין כמה שניות, ואז נותן מכת חשמל.

ד"ר מנחם נהיר הוא קרדיולוג במרכז הרפואי העמק

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל