חיפוש

dsdsdsd
רופאה מנתחת תוצאות אק"ג של מטופל ששוכב על מיטה ומחובר לאלקטרודות

בדיקת אק''ג

מהי בדיקת אק"ג? איך ומתי עושים אותה? כיצד נראות תוצאות הבדיקה, ומהי המשמעות שלהן? מדריך

מנחם נהיר

ד"ר מנחם נהיר

שמות נוספים של הבדיקה:

אלקטרוקרדיוגרם, רישום הפעילות החשמלית של הלב.

מהי בדיקת אק"ג?

אלקטרו־קרדיו־גרם (בקיצור - אק"ג) הוא רישום הפעילות החשמלית של הלב. שריר הלב מופעל באמצעות אותות חשמליים. ישנם בלב תאים מיוחדים שמשחררים אות חשמלי באופן עצמוני, קבוע, ללא צורך בפקודות מהמוח, כלומר באופן אוטונומי.

קצב פעימות הלב מושפע באופן עקיף מצורכי הגוף. למשל, בזמן פעילות גופנית מאומצת מופרש חומר בשם אדרנלין מבלוטת האדרנל (שנמצאת על הכליה), מתפזר בזרם הדם, מגיע ללב ומאיץ את הפעילות החשמלית שלו. התוצאה היא שבאופן נורמלי כל פעילות מואצת מעלה את קצב הלב. בקיצור: הקצב של לב בריא מהיר יותר במאמץ ואיטי יותר במנוחה.

איך זה קורה? התאים שנקראים "תאי הקוצב" רגישים לחומרים שונים כמו אדרנלין או אצטיל־כולין. כאשר הגוף במצב עקה (סטרס), יש יותר אדרנלין בדם, וקצב הלב עולה. בזמן מנוחה גובר כוחו של האצטיל־כולין, וקצב הלב איטי יותר.

אצל אנשים בריאים העוסקים בספורט יש עלייה בכמות האצטיל־כולין. כך, למשל, ישנם ספורטאים שקצב הלב שלהם בזמן מנוחה הוא מאוד איטי, לפעמים אפילו 40 פעימות בלבד בדקה, דבר המעיד דווקא על בריאות טובה ועל כושר גופני גבוה. ניתן לבדוק לבד אם קצב הלב תקין: מודדים אותו במנוחה, אחר כך עושים פעילות פיזית ומוודאים שקצב הלב עלה. יש לציין כי ישנם חומרים נוספים שמחישים את קצב הלב כמו קפאין. לכן קצב הלב הוא לעיתים מוגבר לאחר שתיית קפה או תה.

התאים מעבירים את הפעילות החשמלית דרך מסלולים קבועים אל חדרי הלב וגורמים להתכווצות מתואמת של שריר הלב כולו.

לעיתים הפעילות החשמלית בחלק מהלב תקינה (למשל בפרוזדורים), אך איטית באזור אחר (בחדרים). זהו מצב שנקרא "חסם עלייתי־חדרי". במקרים כאלה קצב הלב נשאר איטי למרות פעילות פיזית והפרשת אדרנלין.

לתרשים הפעילות החשמלית של הלב יש צורה אופיינית שכוללת גלים, זיזים ומקטעים. אצל אנשים בריאים יש לכל גל ולכל זיז ולכל מקטע צורה אופיינית או אורך אופייני ממוצע. במחלות שונות המשפיעות על הלב משתנה צורת הגלים או הזיזים או המקטעים.

יש שינויים זמניים, כמו בזמן התקף לב, כאשר אחד העורקים סביב הלב נחסם בפתאומיות, או כאשר יש בדם יותר מדי אשלגן או סידן, ויש שינויים קבועים, למשל בעקבות לחץ דם גבוה מאוד וממושך או בעקבות התקף לב שגרם לחסימה ממושכת מאוד (שנמשכה כמה שעות) של עורק הלב, וכתוצאה מכך נגרם נזק בלתי הפיך לאזור מסוים בשריר הלב.

ברישום של פעילות הלב ניתן לראות את קצב הלב (קצב נורמלי נע בין 50 ל־80 פעימות בדקה), את מהירות ההולכה בין העליות לחדרים (כך ניתן לברר אם יש חסם עלייתי־חדרי), את תיאום הפעילות בין שתי העליות או בין שני החדרים, את יכולת ההתאוששות של שריר הלב לאחר כל פעימה ואת מהירות ההתאוששות הזאת.

מכשיר האק"ג קולט את האותות החשמליים שעוברים בשריר הלב ומתרגם אותם לתרשים של קווים בעלי צורה אופיינית. בהתבוננות מדוקדקת בתרשים ניתן לעיתים לזהות שינויים הקשורים למחלות שונות או לסיכון להתפתחות של מחלות כאלה בעתיד. לפני שמביטים בתרשים האק"ג יש לקיים ריאיון רפואי (אנמנזה) עם המטופל כדי לדעת מה יש לחפש. במקרים של כאבים בחזה יש לחפש שינויים הקשורים להתקף לב או לחוסר חמצן (שינויים במקטע ST או גלי Q לא תקינים); במקרים של תחושת "דפיקות לב לא סדירות" יש לחפש סימנים לקצב לא תקין, (למשל פעימות מוקדמות או פרפור פרוזדורים), ואם מדובר במקרים שבהם המטופל מאבד לעיתים את ההכרה, אפשר למצוא הפרעות בהתאוששות הלב לאחר פעילות חשמלית (מקטע QT ארוך).

את השינויים הקבועים ניתן לראות בכל תרשים, אך את השינויים הזמניים רואים רק אם הם מתרחשים במהלך הבדיקה. אם הם מתרחשים לאחר מכן, לא ניתן לדעת על קיומם.

מתי יש צורך לעשות אק"ג?

בדיקת אק"ג נחשבת לבדיקה לא פולשנית, בטוחה וזמינה. הרופא עשוי להפנות את המטופל לבדיקת אק"ג אם הוא חושד שעלולה להיות לו הפרעה כלשהי בלב. מדובר, למשל, בהפרעות הבאות:

1. חסימה פתאומית באחד מעורקי הלב (התקף לב).

2. ליקוי שנובע מהתקף לב שהיה בעבר.

3. דופק לא סדיר: מהיר מדי או איטי מדי.

4. בעיות במבנה הלב.

5. סיכון משפחתי לאירועים של מוות פתאומי.

האם יש צורך בהכנה מוקדמת לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת הבדיקה. עם זאת, לפני הבדיקה מומלץ להימנע משתיית מים קרים מאוד או מביצוע פעילות גופנית מאומצת.

אם ידוע על בעיה כלשהי בלב, יש לדווח על כך לרופא. אם יש בנמצא בדיקות אק"ג קודמות, מומלץ להציג אותן לרופא. הנתונים האלה עשויים לסייע בפענוח הבדיקה.

איך נעשית בדיקת אק"ג?

את הבדיקה עושים טכנאי, אחות או רופא. לפני הבדיקה מבקשים מהמטופל להסיר בגדים מפלג הגוף העליון ולשכב על מיטת הבדיקה. הבודק מחבר לגוף בין 12 ל־15 אלקטרודות, שהן חיישנים שקולטים את הפעילות החשמלית של הלב. ארבע אלקטרודות מוצמדות לגפיים, וכל האלקטרודות האחרות מוצמדות לחזה.

כדי לקבל רישום מדויק של הפעילות החשמלית יש להצמיד את האלקטרודות לעור. שיטת ההצמדה של האלקטרודות משתנה ממכשיר למכשיר. לרוב מחוברות האלקטרודות לגפיים באמצעות מצבטים מיוחדים, ולחזה הן מחוברות במדבקות או באמצעות רצועות או בעזרת ואקום.

כדי להבטיח הצמדה טובה של האלקטרודות ייתכן שיהיה צורך להכין את אזור ההדבקה באמצעות ניקוי העור באלכוהול או באמצעות הרטבתו במעט מים או ג'ל על בסיס מים. אצל גברים בעלי חזה שעיר ייתכן שיהיה צורך לגלח חלק משערות החזה.

במהלך הבדיקה מתבקש הנבדק לשכב ללא תזוזה, שכן כל תזוזה - אפילו כתוצאה מדיבור - עלולה לשבש את התרשים. עם זאת, נשימה רגילה אינה מפריעה לבדיקה. יש לדווח לבודק אם חשים קור (רעד עלול לשבש את הבדיקה) או אם חשים אי־נוחות שמקשה על השכיבה ללא תנועה.

בסיום הבדיקה מודפס תרשים האק"ג ומועבר לפענוח לרופא המטפל או לקרדיולוג (רופא מומחה למחלות לב) או לשניהם. לחלופין ניתן להעביר את התרשים באופן דיגיטלי.

כמה זמן נמשכת בדיקת אק"ג?

הבדיקה נמשכת לרוב פחות מ־5 דקות.

ירדימו אותי?

לא.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

הבדיקה אינה מכאיבה. אם האלקטרודות מוצמדות באמצעות מדבקות, עלולה הסרתן  להכאיב מעט - במיוחד לנבדקים בעלי חזה שעיר.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

לבדיקה אין השפעה על ההרגשה.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

מדובר בבדיקה בטוחה מאוד. היא אינה פולשנית, ואין בה גם סכנה של התחשמלות, שכן האלקטרודות המוצמדות לגוף אינן מייצרות זרם חשמלי אלא רק מודדות את הפעילות החשמלית של לב.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן. לבדיקה אין שום השפעה על יכולת הנהיגה.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

ברוב המקרים הרופא מפענח את תוצאות הבדיקה לאחר השלמתה. לעיתים הבדיקה מועברת לפענוח של קרדיולוג, והוא מוסר את הפענוח לרופא המטפל. הרופא המטפל ישוחח עם המטופל על תוצאות הבדיקה ועל המשמעות שלה.

מהם סימני האזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית?

הבדיקה אינה כרוכה בסיכון שמצריך התייחסות רפואית.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה שקיבלתי?

תוצאות הבדיקה מוצגות בתרשים שבו קווים בעלי דפוס אופייני מייצגים את הפעילות החשמלית שנוצרת בעת פעימות הלב. בפענוח הבדיקה מתייחס הרופא לקצב הלב (האם הוא סדיר? האם אינו מהיר מדי או איטי מדי?) ולדפוס הפעילות שלו (האם הוא תקין או שישנן חריגות?)

תשובה תקינה מעידה בדרך כלל שקצב הלב ודפוס הפעולה שלו תקינים וסדירים ושאין בלב בעיה כלשהי.

דוגמאות לתשובות לא תקינות:

1. קצב לב מהיר מדי (טכיקרדיה) או איטי מידי (ברדיקרדיה).

2. קצב לב לא סדיר.

3. צורת תרשים שמעידה על בעיה בלב - למשל, פגיעה בהספקת הדם לשריר הלב או אוטם בשריר הלב (התקף לב) או נזק שנגרם לשריר הלב כתוצאה מאוטם ישן או בעיה במבנה הלב או במסלולים של הולכת החשמל בלב.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

בדיקת אק"ג תקינה אינה שוללת בעיה בלב. ישנן הפרעות שלא ניתן לראות בתרשים האק"ג. כמו כן יש בעיות בלב שניתן לראות באק"ג, אך הן אינן קבועות וקשה "לתפוס" אותן באק"ג רגיל שנמשך דקות ספורות בלבד.

אם התקבלה תשובה תקינה על אף שיש חשד לבעיה כלשהי, ייתכן שהרופא ייתן הפניה לבדיקות נוספות, למשל הולטר לב, אקו לב, ארגומטריה (מבחן מאמץ) או מיפוי לב. הבדיקות האלה משמשות גם לאבחון מדויק יותר כאשר מתקבלת תוצאה לא תקינה באק"ג. לעיתים יש צורך בפעולות פולשניות יותר כמו צנתור לב אבחוני וצנתור לב טיפולי.

ההחלטה על המשך הבירור או הטיפול תלויה בסיבות לביצוע הבדיקה ובתוצאות שלה וכן ברקע הרפואי של הנבדק. לכן יש חשיבות רבה לשיחה שמקיימים עם הרופא על המשמעות של תוצאות הבדיקה.

ד"ר מנחם נהיר הוא קרדיולוג במרכז הרפואי העמק, מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שים לב שאתה מספק בטופס זה מידע אישי ורגיש