פורסם בראשונה: 30.08.2011
עדכון אחרון: 28.06.2017
  • ד"ר טליה קינר ד"ר טליה קינר
  • מנחם נהיר ד"ר מנחם נהיר

אק''ג

לקריאה נוחה
מהי בדיקת אק"ג? איך ומתי עושים אותה? כמה זמן היא נמשכת? האם יש לה תופעות לוואי וסיבוכים? מהי המשמעות של תוצאותיה? מדריך
אק"ג

שמות נוספים של הבדיקה:
מבחן מאמץ, בדיקת אק"ג במאמץ,
Exercise Stress Test, Ergometric Stress Testing

מהי בדיקת אק"ג?

אלקטרו-קרדיו-גרם (בקיצור - אק"ג) זהו רישום הפעילות החשמלית של הלב.
שריר הלב מופעל באמצעות אותות חשמליים. ישנם בלב תאים מיוחדים שמשחררים אות חשמלי באופן עצמוני, קבוע. ללא צורך בפקודה מהמח. כלומר באופן "אוטונומי".

קצב פעימות הלב נקבע בהתאם לצורכי הגוף. למשל, בזמן של פעילות גופנית מאומצת זקוקים השרירים לאספקה רבה יותר של דם (שנושא חמצן ומקורות אנרגיה נוספים), ולכן קצב הלב יהיה מהיר יותר. לעומת זאת, בעת מנוחה ובשינה קצב הלב איטי יותר.

איך זה קורה? התאים שנקראים "תאי הקוצב" רגישים לחומרים שונים, כמו אדרנלין, או אצטיל כולין. כאשר אנחנו במצב "עקה" (בעברית –סטרס) יש יותר אדרנלין בדם, וקצב הלב עולה. בזמן מנוחה גובר כוחו של האצטיל כולין, וקצב הלב הופך להיות יותר לאט.  באנשים בריאים העוסקים בספורט, יש עליה בכמות האצטיל כולין. כך ניתן למצוא ספורטאים בזמן מנוחה עם קצב לב מאוד איטי. לפעמים אפילו 40 לדקה. דבר המעיד דווקא על בריאות וכושר גופני גבוה. כאשר הם מתעוררים ומבצעים פעילות, הדופק עולה, כמו אדם רגיל
התאים מעבירים את הפעילות החשמלית דרך מסלולים קבועים אל חדרי הלב וגורמים להתכווצות מתואמת של שריר הלב כולו.

לפעילות החשמלית של הלב יש צורה אופיינית עם גלים, זיזים ומקטעים. לכל גל או זיז או מקטע יש צורה אופיינית, או אורך אופייני ממוצע בכל האנשים הבריאים. בזמני מחלות שונות המשפיעות על הלב צורת הגלים או הזיזים או המקטעים משתנה. 

יש שינויים זמניים, כמו בזמן התקף לב כאשר אחד העורקים סביב הלב נחסם בפתאומיות, או כאשר יש בדם יותר מדאי אשלגן או סידן, ויש שינויים קבועים, כאשר לחולה היה התקף לב, עם חסימה ממושכת מאוד (כמה שעות) של עורק לב, וכתוצאה מכך נגרם נזק בלתי הפיך לאיזור בשריר הלב. או למשל כאשר לחולה יש לחץ דם גבוה מאוד תקופה ממושכת.

מכשיר האק"ג קולט את האותות החשמליים שעוברים בשריר הלב ומתרגם אותם לתרשים של קווים בעלי צורה אופיינית. את השינויים הקבועים ניתן לראות בכל תרשים. את השינויים הזמניים נראה רק אם "נתפוס" את החולה בזמן  מסויים, אך אם הבדיקה תעשה מאוחר יותר, לא נראה שום שינוי

בדיקת אק"ג נחשבת ל"בדיקה לא פולשנית", בטוחה וזמינה. הרופא שלך עשוי להיעזר בתרשים אק"ג כדי לזהות דפוסים שאופייניים לבעיות שונות בתפקוד הלב.

מתי יש צורך בבדיקת אק"ג?

הרופא שלך עשוי להפנות אותך לבדיקת אק"ג אם הוא חושד שעלולה להיות לך הפרעה כלשהי בלב. למשל:

• חסימה באחד מעורקי הלב (התקף לב).

• ליקוי שנובע מהתקף לב שהיה לך בעבר.

• היצרות בעורקי הלב.

• דופק לא סדיר.

• דופק מהיר מדי או איטי מדי.

• בעיות במבנה הלב.

האם יש צורך בהכנה מוקדמת לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת הבדיקה. לפני הבדיקה מומלץ להימנע משתיית מים קרים מאוד או מביצוע פעילות גופנית מאומצת.

אם ידוע לך על בעיה כלשהי בלב, יש לדווח על כך לרופא. אם יש ברשותך בדיקות אק"ג קודמות, מומלץ להציג אותן לרופא. הנתונים האלה עשויים לסייע בפענוח הבדיקה.

לתשומת ליבך
ההנחיות לקראת הבדיקה עשויות להשתנות ממרפאה למרפאה. בעת זימון התור במוקד 2700* או ישירות במרפאה יתנו לך את ההנחיות הנהוגות במרפאה שבה יבדקו אותך.


איך נעשית בדיקת אק"ג?

את הבדיקה עושים טכנאי, אחות או רופא. לפני הבדיקה יבקשו ממך להסיר בגדים מפלג הגוף העליון ולשכב על מיטת הבדיקה. הבודק יחבר לגופך בין 12 ל־15 אלקטרודות, שהן חיישנים שקולטים את הפעילות החשמלית של הלב. ארבע אלקטרודות יוצמדו לגפיים, וכל האלקטרודות האחרות יוצמדו לחזה.

כדי לקבל רישום מדויק של הפעילות החשמלית יש להצמיד את האלקטרודות לעור. שיטת ההצמדה של האלקטרודות משתנה ממכשיר למכשיר. לרוב מחוברות האלקטרודות לגפיים באמצעות מצבטים מיוחדים, ולחזה הן מחוברות בעזרת מדבקות או שהן מהודקות באמצעות רצועות או שהן מוצמדות בעזרת ואקום.

כדי להבטיח הצמדה טובה של האלקטרודות ייתכן שיהיה צורך להכין את אזור ההדבקה באמצעות ניקוי העור באלכוהול או באמצעות הרטבתו במעט מים או ג'ל על בסיס מים. אצל גברים בעלי חזה שעיר ייתכן שיהיה צורך לגלח חלק משערות החזה.

במהלך הבדיקה יבקשו ממך לשכב ללא תזוזה, שכן כל תזוזה - אפילו כתוצאה מדיבור - עלולה לשבש את התרשים. עם זאת,  נשימה רגילה אינה מפריעה לבדיקה. יש לדווח לבודק אם חשים קור (רעד עלול לשבש את הבדיקה) או אם חשים אי־נוחות שמקשה על השכיבה ללא תנועה.

בסיום הבדיקה מודפס תרשים האק"ג ומועבר לפענוח לרופא שלך או לקרדיולוג (רופא מומחה למחלות לב) או לשניהם. לחלופין ניתן להעביר את התרשים באופן דיגיטלי.

כמה זמן נמשכת בדיקת אק"ג?

הבדיקה נמשכת לרוב פחות מ־5 דקות.

ירדימו אותי?

לא.

זה כואב? איך ארגיש במהלך הבדיקה?

הבדיקה לא מכאיבה. אם האלקטרודות מוצמדות באמצעות מדבקות, עלולה הסרתן  להכאיב מעט - במיוחד לנבדקים בעלי חזה שעיר.

איך ארגיש אחרי הבדיקה?

לבדיקה אין השפעה על ההרגשה שלך.

האם יש לבדיקה תופעות לוואי או סיכונים?

מדובר בבדיקה בטוחה מאוד. היא אינה פולשנית, ואין בה גם סכנה של התחשמלות, שכן האלקטרודות המוצמדות לגוף אינן מייצרות זרם חשמלי, אלא רק מודדות את הפעילות החשמלית של לב.

מותר לי לנהוג אחרי הבדיקה?

כן. לבדיקה אין שום השפעה על יכולת הנהיגה.

מתי אקבל את תוצאות הבדיקה?

ברוב המקרים הרופא שלך יפענח את תוצאות הבדיקה לאחר ביצועה. לעיתים הבדיקה מועברת לפענוח של קרדיולוג, והוא ימסור את הפענוח לרופא המטפל. הרופא שלך ישוחח איתך על תוצאות הבדיקה ועל המשמעות שלהם בשבילך.

סימני אזהרה לאחר הבדיקה שמחייבים התייחסות רפואית

הבדיקה אינה כרוכה בסיכון שמצריך התייחסות רפואית.

איך מפרשים את תוצאות הבדיקה שקיבלתי?

תוצאות הבדיקה מוצגות בתרשים שבו קווים בעלי דפוס אופייני המייצגים את הפעילות החשמלית שנוצרת בעת פעימות הלב. בפענוח הבדיקה יתייחס הרופא לקצב הלב (האם הוא סדיר? האם אינו מהיר מדי או איטי מדי?) ולדפוס הפעילות שלו (האם הוא תקין או שישנן חריגות?)

תשובה תקינה מעידה בדרך כלל שקצב הלב ודפוס הפעולה שלו תקינים וסדירים ושאין בלב בעיה כלשהי.

דוגמאות לתשובות לא תקינות:
• קצב לב מהיר מידי (טכיקרדיה) או איטי מידי (ברדיקרדיה).

קצב לב לא סדיר.

• צורת תרשים שמעידה על בעיה בלב - למשל, פגיעה בהספקת הדם לשריר הלב או אוטם בשריר הלב (התקף לב) או נזק שנגרם לשריר הלב כתוצאה מאוטם ישן או בעיה במבנה הלב או במסלולי הולכת החשמל בלב.

אילו טיפולי המשך צפויים לי לאחר הבדיקה?

בדיקת אק"ג תקינה אינה שוללת בעיה בלב. ישנן הפרעות שלא ניתן לראות בתרשים האק"ג. כמו כן יש בעיות בלב שניתן לראות באק"ג, אך הן אינן קבועות וקשה "לתפוס" אותן באק"ג רגיל שנמשך דקות ספורות בלבד.

אם התקבלה תשובה תקינה על אף שיש חשד לבעיה כלשהי, ייתכן שהרופא יחליט להפנות אותך לבדיקות נוספות, למשל הולטר לב, אקו לב, ארגומטריה (מבחן מאמץ) או מיפוי לב. הבדיקות האלה משמשות גם לאבחון מדויק יותר כאשר מתקבלת תוצאה לא תקינה באק"ג. לעיתים יש צורך בפעולות פולשניות יותר כמו צנתור לב אבחוני וצנתור לב טיפולי.

ההחלטה על המשך הבירור או הטיפול תלויה בסיבות לביצוע הבדיקה ובתוצאות שלה וכן ברקע הרפואי של הנבדק. לכן יש חשיבות רבה לשיחה שתהיה לך עם הרופא על המשמעות של תוצאות הבדיקה בעבורך.

ד"ר טליה קינר היא רופאת משפחה במרפאת חצור הגלילית של כללית, בוגרת בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ושל הדסה

ד"ר מנחם נהיר הוא קרדיולוג במרכז רפואי העמק

שווה לדעת

לפני ניתוח קיצור קיבה?

בטח עולות לך הרבה שאלות - איך מתכוננים לניתוח? מה הסיכונים? האם צריך לצום ומהם סיכויי ההצלחה? כללית מציגה: סרטון הכנה לניתוח קיצור קיבה.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים לעשות בדיקת דם?

​כבר לא צריך לצאת מהבית - כללית מושלם מגיעה עד אליכם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל