חיפוש

dsdsdsd
אחות של כללית מחזיקה בקבוקון של חיסון קורונה

חיסון לקורונה: תשובות לשאלות החשובות

מאז שהחל מבצע החיסונים נגד קורונה כבר ניתנו בעולם מאות מיליוני מנות חיסון, והצטבר שפע של מידע על יעילותם, על מידת בטיחותם ועל תופעות הלוואי שלהם. לפניכם כל המידע העדכני ביותר.

ד"ר בת־שבע גוטסמן

ד"ר בת־שבע גוטסמן


עוד לא התחסנת נגד קורונה? אפשר להזמין תור בקלות.       

לצד התקווה הגדולה שהוא יסייע בסיומה של מגפת הקורונה, ברור לנו שיש לכם הרבה שאלות בנוגע לחיסון נגד קורונה, ואולי גם חששות, ולכן אנחנו כאן כדי להסביר לכם - בגובה העיניים - את כל מה שחשוב לדעת.

אני רוצה לדעת

איזה מין חיסונים פותחו נגד קורונה?
איך עובד החיסון של פייזר ושל מודרנה?
היו טענות שהחיסון משנה את ה־DNA...
איך הגיעו לשלב ההפצה מהר כל כך?
האם החיסונים יעילים?
האם החיסונים יעילים גם למבוגרים שסובלים ממחלות רקע?
כמה זמן צריך לחכות בין המנה הראשונה למנה השנייה?
שתי מנות החיסון צריכות להיות מאותו הסוג?
• מהי יעילות החיסון לאחר מנה אחת בלבד?
קיבלתי שתי מנות. לכמה זמן יש לי הגנה?
האם החיסון בטוח?
מהן תופעות הלוואי העיקריות של חיסוני פייזר ומודרנה?
• מה בנוגע לתופעות לוואי נדירות יותר וחמורות יותר?
מתי יחוסנו בני נוער?
את מי אסור לחסן בשלב הזה?
האם נותנים חיסון למחלימים מקורונה?
באילו מקרי אלרגיה יש להתייעץ עם הרופא המטפל?
באילו מקרי אלרגיה מותר להתחסן?
החיסון מגן מפני מוטציות?
האם מותר לקבל חיסונים אחרים יחד עם החיסון נגד קורונה?
האם החיסון עלול לגרום לי לחלות בקורונה?
התחסנתי - האם עליי לעטות מסכה?
• גם מתחסנים צריכים להיכנס לבידוד לאחר חשיפה למאומת?
האם לפני החיסון כדאי לעשות בדיקה סרולוגית?
• האם אחרי חיסון כדאי לעשות בדיקה סרולוגית כדי לוודא שהחיסון "תפס"?

עוד מדריכים רלוונטיים

חיסון קורונה בהריון ובהנקה
חיסון קורונה ופוריות
מחקר של כללית: החיסון עובד!
תעודת חיסון: איך מקבלים אותה ומה היא נותנת?

איזה מין חיסונים פותחו נגד קורונה?

בישראל מחסנים את האוכלוסייה בחיסונים של פייזר ושל מודרנה נגד קורונה, שאושרו לשימוש על ידי ה־FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי). שני החיסונים מבוססים על אותה הטכנולוגייה ודומים במהותם. 

קיימות כמה טכנולוגיות ליצירת חיסונים. לכל שיטה יתרונות וחסרונות. החיסונים לקורונה של פייזר ושל מודרנה אינם משתייכים לקטגוריות הקלאסיות של חיסון "חי" או של חיסון "מומת" אלא לטכנולוגיה של mRNA (קיצור של messenger RNA ובעברית: RNA שליח). הטכנולוגיה הזאת מוכרת ברפואה כבר כעשור.

חזרה למעלה

איך מתחסנים לקורונה בכללית?

מי יכולים להתחסן? איך קובעים תור? איפה מתחסנים? המדריך המלא

אחות של כללית מחסנת איש צוות רפואי נגד קורונה

איך עובד החיסון של פייזר ושל מודרנה?

spikes הם הזיזים שמאפיינים את נגיף הקורונה ושמקנים לו צורה של כתר (ומכאן השם שניתן לנגיף. משמעות המילה "קורונה" בלטינית היא כתר). ל־spikes יש תפקיד חשוב בחדירה של נגיפי הקורונה לתאים האנושיים.

מטרת החיסון היא להציג לגוף רק את חלבון ה־spike הנמצא על פני נגיף הקורונה, בלי לחשוף את המתחסן לנגיף השלם. הכוונה היא שהגוף ייצור נוגדנים נגד החלבון הספציפי הזה. ברגע שמערכת החיסון תוקפת את ה־spikes היא למעשה מנטרלת את הנגיף.

המיוחד בטכנולוגיית החיסון שפיתחו חברות פייזר ומודרנה הוא שאת חלבון ה־spike מייצר המתחסן עצמו. החיסון מכיל את "הוראות ההפעלה" לגוף ליצור את החלבון הזה של הנגיף, ורק אותו. את הוראות ההפעלה האלה נושא ה־mRNA. לאחר שה־mRNA משלים את משימתו הוא נהרס ולא נשאר בגוף.

לשיטה הזאת יש כמה יתרונות בולטים:

• היא אינה משתמשת בנגיף חי, כך שאין שום סיכון שבעקבות החיסון יתחיל הנגיף להתפשט בגופו של המחוסן.

• מדובר בשיטה שבאמצעותה ניתן להפיק חיסונים רבים בזמן קצר יחסית, שכן במסגרתה אין צורך בתהליך הממושך של גידול הנגיפים.

• החיסון המופק באמצעות השיטה הזאת יכול לשפעל את המערכת החיסונית בעוצמה מספקת בלי להזדקק לתוספת של חומרים משפעלים נוספים (אדג'ובנטים) כפי שלעיתים קורה בחיסונים אחרים.

• בשיטת החיסון החדשנית הזאת ישנה אפשרות נוחה לשנות את מולקולת ה־mRNA בהתאמה לזן חדש של נגיף הקורונה - אם מתרחשת בו מוטציה - כפי שכבר קרה במקומות רבים בעולם - ובעקבות זאת משתנה חלבון ה־spike (ראו התייחסות למוטציות בנגיף הקורונה).

ההבדלים בין החיסון של פייזר לחיסון של מודרנה

מעטפת השומנים ש"אורזת" את חלקיק ה־mRNA שליח שונה בחיסון של מודרנה ממעטפת השומנים שבחיסון של פייזר. בגלל ההבדל הזה אפשר לשמור את החיסון של מודרנה בהקפאה של מינוס 20 מעלות בלבד, ואילו את החיסון של פייזר יש לשמור בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות.

יתר על כן, לאחר ההפשרה ניתן לשמור את החיסון של מודרנה במקרר רגיל במשך חודש, ואילו את החיסון של פייזר ניתן לשמור במקרר במשך 5 ימים בלבד.

מה בנוגע לחיסונים האחרים? 

במערב קיימים שני חיסונים נוספים: האחד של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון (נמצא בשימוש בעיקר בארה"ב) והאחר של חברת אסטרה־זניקה (נמצא בשימוש בעיקר באירופה). שני החיסונים מתבססים על טכנולוגיית חיסון באמצעות נגיף־נשא.

בטכנולוגיה של נגיף־נשא מחדירים לגוף נגיף קיים שאינו מסוכן לאדם (לא זה שנגדו מכוּון החיסון) ואשר הונדס לבטא את האנטיגן המבוקש - רכיב של האורגניזם שנגדו מעוניינים לחסן. הנשא הנגיפי הזה משמש מעין "בית חרושת" ליצירת האנטיגן, והאנטיגן הזה מעורר את התגובה החיסונית נגדו. יש לציין שהטכנולוגיה הזאת נוצלה לפיתוח החיסון נגד נגיף האבולה.

החיסון הרוסי (ספוטניק) מתבסס גם הוא על הטכנולוגיה של נגיף נשא, אך בחיסון הזה נעשה שימוש בשני זני נגיף שהוחלשו ולא בזן אחד בלבד.

החיסון הסיני מבוסס על נגיף קורונה מומת.

חזרה למעלה

היו שטענו שהחיסון של פייזר ושל מודרנה משנה את החומר הגנטי של המתחסנים ועלול לגרום למוטציות...

לטענות האלה אין שום בסיס. החומר הגנטי שלנו נמצא בגרעין של התאים שלנו, ואילו התהליך שבו נוצר החלבון של הנגיף (באמצעות החיסון) מתרחש מחוץ לגרעין התא ואינו קשור לחומר הגנטי שבגרעין. זמן מה לאחר שמסתיים התהליך של יצירת החלבון מתפרק ה־mRNA ונעלם מגופנו.

חזרה למעלה

איך זה שהחיסון הגיע לשלב ההפצה כל כך מהר? האם לא עשו "קיצורי דרך"?

יש לזכור שטכנולוגיית ה־mRNA כבר הייתה קיימת (היא פותחה, בין היתר, כדי להתמודד עם מחלות שמחוללים נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה כמו סארס ומרס). פיתוח הטכנולוגיה הזאת רק הואץ בעקבות המגפה הנוכחית.

כל השלבים הנדרשים בפיתוח החיסון נעשו כנדרש, ועקב השכיחות הרבה של המחלה לא היה צורך בהמתנה של שנים עד לקבלת תוצאות.

זאת בניגוד לבדיקת השפעתו של חיסון למחלה נדירה שמתרחשת לעיתים רחוקות. במקרה כזה יש צורך במספר גדול הרבה יותר של משתתפים ובמעקב ממושך יותר עד שיאותרו חולים במחלה הנחקרת. כאמור, מכיוון ששכיחות הקורונה רבה ניתן היה לקבל תוצאות במהירות.

מאז שהועלה החשש הראשוני הזה מפני "הפצה מהירה מדי" לכאורה של החיסון כבר הצטבר מידע רב על מיליוני מתחסנים - מידע שמחזק מאוד את המסקנה שמדובר בחיסון בטוח ומבטל את החשש הזה. 

חזרה למעלה

האם החיסונים יעילים?

מהמידע הראשוני על כ־70 אלף מתחסנים בחיסוני פייזר ומודרנה עלה שמדובר בחיסונים בעלי יעילות עצומה של יותר מ־90% במניעת המחלה. הניסיון שנצבר ממיליוני החיסונים שניתנו עד כה בכל העולם (בארה"ב לבדה כבר ניתנו - נכון לאמצע מאי 2021 - כ־260 מיליון מנות חיסון) רק חיזקו וביססו את הנתונים הראשוניים.

ממחקר של מכון כללית למחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי המוביל בעולם (ניו־אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין), עולה כי לחיסון פייזר מלא (כלומר, שבועיים אחרי המנה השנייה) יש יעילות של 94% במניעת מחלה תסמינית ובמניעת אשפוזים. המחקר הזה התבסס על מספר גדול של מחוסנים מבוטחי כללית.

ממחקרים נוספים שנעשו בארץ ובעולם, ואשר מבוססים על מיליוני החיסונים שניתנו עד כה, עולה שהחיסון יעיל עוד יותר מהמצופה, וזאת בכמה פרמטרים: הפחתה במספר האשפוזים, הפחתה במספר החולים שבמצב קשה, הפחתה במספר החולים במחלה תסמינית והפחתה במספר המאומתים הא־תסמיניים. הממצא בנוגע להפחתה במספר המאומתים עונה על השאלה שבעבר לא ניתנה לה תשובה: האם החיסון גם מפחית את ההדבקה הא־תסמינית. 

עם זאת יש לציין שההגנה שמקנה החיסון אינה מושלמת, וכבר הצטבר מידע על מקרים שבהם בני אדם חוסנו חיסון מלא ולמרות זאת חלו (אם כי לרוב במחלה פחות קשה). מדובר בעיקר בחולים שסבלו מדיכוי חיסוני - מה שמקשה על הגוף לייצר תגובה חיסונית מספקת.

חזרה למעלה

האם החיסונים יעילים גם כשמדובר במתחסנים מבוגרים ובמי שסובלים ממחלות רקע שונות?

כן. במחקרים הראשוניים נכללו גם מבוגרים וגם מי שסובלים ממחלות רקע. מדובר באנשים שמצויים בסיכון מוגבר לסבול ממחלה קשה בעקבות הידבקות בקורונה. אלה האנשים שהכי חשוב למנוע את הידבקותם בקורונה, וגם אצלם הפגינו החיסונים יעילות - אם כי במידה פחותה.

באחרונה פורסם בספרות העולמית מחקר שנעשה בישראל ושבמסגרתו נערך מעקב אחרי חולי סרטן שקיבלו טיפולים ביולוגיים, וזאת בהשוואה לקבוצת ביקורת של עובדי בריאות שאינם חולים. התברר כי החולים האלה לא סבלו משכיחות גבוהה יותר של תופעות לוואי בעקבות החיסון או מתופעות אוטואימוניות.

חזרה למעלה

כמה זמן צריך לחכות בין המנה הראשונה של החיסון למנה השנייה?

רוב החיסונים מצריכים שתי מנות, אך ישנם חיסונים שבהם ניתן להסתפק במנה אחת בלבד. את החיסונים של פייזר ושל מודרנה - שהם החיסונים הניתנים בישראל - יש להזריק פעמיים (בשתי מנות).

בחיסון של פייזר צריכה המנה השנייה להינתן 21 יום לפחות לאחר המנה הראשונה. בחיסון של מודרנה צריכה המנה השנייה להינתן בהפרש של 28 יום לפחות מהמנה הראשונה.

חזרה למעלה

שתי מנות החיסון צריכות להיות מאותו הסוג?

ההמלצה היא ששתי מנות החיסון יהיו מאותה החברה. אולם מטופלים שקיבלו מנה אחת בתרכיב מסוים שכבר אינו זמין בעת שיש לקבל את המנה השנייה, או אם אין אפשרות לדעת איזה סוג ניתן במנה הראשונה, אך עברו 28 ימים לפחות ממתן המנה הזאת, יש לתת מנה אחת של התרכיב שזמין.

חזרה למעלה

מהי יעילות החיסון לאחר מנה אחת בלבד?

הן מהמחקרים הראשוניים והן מהתצפיות על מאות מיליוני המתחסנים בעולם עולים ממצאים דומים: יעילות החיסון 3 שבועות לאחר המנה הראשונה (ולפני מתן המנה השנייה) היא כ־70%. היעילות הולכת ועולה עוד אחרי קבלת המנה השנייה ומגיעה לשיאה שבועיים אחריה. חיסון מלא מתקבל אחרי שתי מנות, ואין קיצורי דרך.

חזרה למעלה

קיבלתי שתי מנות חיסון. לכמה זמן יש לי הגנה?

לשאלה הזאת אין עדיין תשובה ודאית. חברת פייזר קבעה כי החיסון מקנה הגנה למשך 6 חודשים לפחות. בישראל נקבע בשלב הזה שתוקף החיסון הוא לשנה.

יש לציין כי מי שחלה בקורונה והחלים מחוסן מפניה למשך כמה חודשים לפחות (האירועים של הדבקה חוזרת הם מועטים ביותר ביחס לעשרות המיליונים שכבר חלו במחלה ברחבי העולם), אך לא ניתן להסיק מכך בוודאות בנוגע לחיסון.

מעקב ממושך ייתן מענה לשאלה אם בעתיד יהיה צורך להתחסן שוב ושוב, בדומה להרבה חיסונים אחרים.

חזרה למעלה

בדיקת קורונה בכללית: המדריך המלא

אם יש ספק - אז אין ספק. פשוט נבדקים
פראמדיקית בודקת בחור בעזרת מטוש

האם החיסון בטוח?

ניטור תופעות הלוואי הוא חלק מרכזי בכל פיתוח של חיסון חדש, והן מדורגות ל־3 דרגות חומרה: קלות, בינוניות וחמורות. לניטור הזה אחראית חברה חיצונית עצמאית ולא החברה המייצרת כדי להבטיח נתונים מדויקים נטולי הטיות.

בעת שאושר השימוש בחיסונים של פייזר ושל מודרנה הסתמך המידע בנוגע לתופעות הלוואי שלהם על המחקרים הראשוניים שכללו כ־70 אלף איש. מהמחקרים האלה עלה שלחיסונים יש פרופיל בטיחות גבוה. מדובר, כמובן, במספרים גבוהים מאוד של נבדקים, אך אין די בהם כדי לגלות תופעות לוואי נדירות מאוד.

עתה, כשבארצות־הברית לבדה כבר ניתנו כ־260 מיליון מנות חיסון (עד 10 במאי 2021), כבר הצטבר מידע רב, שממנו עולה כי מדובר בחיסון בטוח מאוד. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שנצפו היו קלות וחלפו בתוך יום־יומיים, וזאת כפי שנצפה גם במחקרים הראשוניים.

יש להדגיש כי מכיוון שמדובר בחיסון חדש העומד במרכז ההתעניינות הציבורית, נעשה ניטור אקטיבי של תופעות הלוואי, וניתנה תשומת לב מיוחדת לכל תופעה - גם אם לא ניתן היה לייחס אותה לחיסון, כך שבהחלט ייתכן שקיימת הערכת־יתר בשל דיווח־יתר.

חזרה למעלה

מהן תופעות הלוואי העיקריות של חיסוני פייזר ומודרנה?

לאחר שכבר ניתנו מיליוני מנות חיסון של פייזר בכל העולם כבר ברור שאין שום הפתעות: תופעות הלוואי שנצפות זהות לתופעות הלוואי שעליהן דוּוח במחקרים הראשונים:

תופעות לוואי קלות: אודם וכאב באזור ההזרקה, עליית חום, צמרמורת, עייפות, כאבי ראש, חולשה, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, בחילות והגדלת קשריות לימפה. התופעות האלה חולפות לרוב בין יום ליומיים אחרי מתן החיסון ושכיחות מעט יותר לאחר קבלת המנה השנייה.

תופעות הלוואי היו נפוצות יותר בקרב צעירים (18 עד 64 שנים) מאשר בקרב מבוגרים. כאמור, תופעות הלוואי היו שכיחות יותר לאחר קבלת המנה השנייה. התופעה הזאת נצפתה גם במחקר המקורי של חברת פייזר, והיא מוכרת גם מחיסונים אחרים. זוהי עדות ליכולתה של מערכת החיסון להגיב כיאות לחומר שאליו נחשפה בחיסון הראשון. התגובה הנמרצת יותר לאחר החיסון השני מעידה על הזיכרון החיסוני שיצרה מערכת החיסון.

תופעות לוואי אלרגיות, לרבות תגובה אלרגית מיידית שעלולה לסכן חיים, הן נדירות ביותר. במסמך המובא כאן מסביר האיגוד הישראלי לאלרגיה ולאימונולגיה קלינית מדוע הסיכון לתגובה אלרגית בעקבות חיסון נגד קורונה הוא נמוך מאוד.

משרד הבריאות מבקש לדווח לו בטופס הזה על תופעות לוואי שהופיעו בסמוך לקבלת החיסון נגד קורונה.

חזרה למעלה


מה בנוגע לדיווחים על דלקת בשריר הלב בצעירים?

דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) היא לרוב מחלה קלה, המאופיינת בכאבי חזה, בקוצר נשימה או בדפיקות לב. היא מופיעה בדרך כלל בגברים בני 16 עד 30.

לאחר ניתוח של נתונים על החיסונים בישראל, הגיעו צוותי מומחים של משרד הבריאות למסקנה כי ישנה סבירות לקשר בין קבלת מנת החיסון השנייה לקורונה לבין הופעה של דלקת בשריר הלב בגברים בני 16 עד 30. השכיחות גבוהה בעיקר בגילים 16 עד 19. ברוב המקרים מדובר במחלה קלה שחולפת בתוך ימים בודדים. למידע נוסף בנושא.

מה בנוגע לתופעות לוואי נדירות יותר וחמורות יותר?

תמותה לאחר קבלת החיסון

כאמור, כ־260 מיליון מנות חיסון כבר ניתנו בארה"ב עד 10 במאי 2021 (מדובר בחיסוני קורונה של כל החברות ומכל הסוגים הקיימים בארה"ב). עד למועד הזה דוּוח למערכת הניטור על פטירה של 4,344 בני אדם מבין מי שהתחסנו (שיעור של 0.0017%).

על פי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, כל מקרי הפטירה האלה נבדקו באופן פרטני, כולל בדיקות של התיקים הרפואיים, של תעודות הפטירה ושל נתוני הניתוחים שלאחר המוות - ולא נמצא שניתן לייחס אותם לחיסונים, למעט 3 מקרי פטירה של אנשים שקיבלו את החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון.

אנפילקסיס

אנפילקסיס היא תגובה אלרגית קשה ומסכנת חיים (אך שניתן למנוע ממנה להפוך לקטלנית, אם ניתן טיפול בזמן). זוהי תגובת לוואי אפשרית לכל חיסון שהוא - לא רק לחיסוני קורונה.

החשש מפני תופעת הלוואי הזאת הוא הסיבה לכך שכל מתחסן - בכל חיסון - מתבקש להישאר במרפאה 15 עד 30 דקות לאחר קבלת חיסון.

על פי מערכת הדיווח בארה"ב, שכיחות האנפילקסיס לאחר קבלת חיסון נגד קורונה היא בין 2 ל־5 מקרים לכל מיליון מתחסנים.

שיתוק של עצב הפנים 

במחקרים הראשונים על החיסון של פייזר ושל מודרנה דוּוח על מחוסנים בודדים שלקו בשיתוק של עצב הפנים (בל פלסי) בסמיכות למתן החיסון. שיתוק כזה הוא לרוב זמני וחולף באופן ספונטני לאחר זמן מה.

שיתוק כזה עלול להתרחש בשל סיבות רבות ובהן מחלה נגיפית, טראומה והיריון. מכיוון שמדובר בתופעה שידועה עוד מלפני שפותח החיסון, נשאלה השאלה האם שכיחותה עלתה מאז הוכנס החיסון לשימוש. במאמר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי JAMA מובא ניתוח הנתונים כפי שדוּוחו לארגון הבריאות העולמי:

בסך הכול התקבלו יותר מ־130 אלף דיווחים על תופעת לוואי בעקבות קבלת חיסון נגד קורונה, מתוכם היו כ־800 מקרים של שיתוק מלא או חלקי של עצב הפנים או של עווית חולפת. מי שסבלו מתופעת הלוואי הזאת היו בעיקר נשים מתחת לגיל 60.

המספרים האלה הוּשוו לשכיחות התופעה בקרב מקבלי חיסונים אחרים, ולא התקבלה שום עדות לכך שחיסון הקורונה גורם לתופעה הזאת בשכיחות־יתר.

קרישיות־יתר ודימומים בקרב מקבלי החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון ושל אסטרה־זניקה

החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון, שאינו נמצא בשימוש בארץ, מבוסס על נגיף שהונדס גנטית כדי לבטא את חלבון הספייק המצוי על נגיף הקורונה. הוא שונה אפוא מחיסוני פייזר ומודרנה שמבוססים על טכנולוגיית mRNA.

כ־8 מיליון בני אדם חוסנו בארה"ב עד תחילת מאי 2021 בחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון. מקרב אותם 8 מיליון התקבלו דיווחים על מקרים מועטים של דימומים - ברובם דימומים תוך־מוחיים - בד בבד עם ספירה נמוכה של טסיות (טרומבוציטים), שהם תאי דם שמשתתפים בתהליך הקרישה. מדובר בתופעה נדירה המוכרת גם בעקבות השימוש בתרופה הפרין הניתנת כדי למנוע קרישיות־יתר.

כל המקרים האלה אירעו בתוך 6 עד 15 יום מקבלת החיסון. מקרים דומים תוארו גם באירופה בקרב מי שקיבלו חיסון של חברת אסטרה־זניקה - חיסון שמתבסס על טכנולוגיה הדומה לזו של ג'ונסון אנד ג'ונסון ושגם הוא אינו בשימוש בישראל.

בעקבות תופעות הלוואי האלה הופסק באופן זמני השימוש בחיסונים של ג'ונסון אנד ג'ונסון ושל אסטרה־זניקה, והוקמה ועדה בין־תחומית בהשתתפות נציגים של היצרניות, מדענים ואנשי אתיקה כדי לבדוק לעומק את התופעה הזאת.

התברר שהתופעה לא נצפתה בגברים, וששכיחותה היא כ־7 מקרים לכל מיליון מנות חיסון בקרב נשים צעירות עד גיל 50 ופחות ממקרה אחד למיליון בקרב נשים בנות 50 ויותר. בחלק מהמקרים היו גם גורמי סיכון נוספים לקרישיות־יתר כמו עודף משקל ושימוש בגלולות למניעת הריון.

ממצאי הוועדה היו שהתועלת מהחיסון עולה על נזקו, והוא הוחזר לשימוש עם הסתייגות: לא לתת אותו לנשים שמתחת לגיל 50 - אם אפשר לתת להן חיסון אחר שקרישיות־יתר אינה אחת מתופעות הלוואי שלו.

תופעות לוואי נוספות שחששו מהן - אך נשללו בסופו של דבר

נבדקו - והתבדו - חששות מפני תופעות לוואי נוספות של חיסוני הקורונה ובהן תופעות נוירולוגיות שונות, פגיעה בפריון הגברים, הפלות והחמרה במחלות אוטואימוניות.

חזרה למעלה

מתי יחוסנו בני נוער?

בעקבות המלצת משרד הבריאות, החלו בישראל לחסן ב־6 ביוני 2021 בני נוער ובנות נוער בגילים 12 עד 16. למידע נוסף

חזרה למעלה

את מי אסור לחסן בשלב הזה?

לפי ההנחיות המעודכנות של משרד הבריאות, בשלב הזה אסור לחסן את האוכלוסיות הבאות:

• מי שפיתחו תגובה אלרגית חמורה ומיידית - בתוך שעה (אנפילקסיס) - למנה קודמת של חיסון נגד קורונה.

• מטופלים הסובלים מתגובה אלרגית חמורה ומיידית לכמה תרופות שניתנו בהזרקה (מטופלים שסבלו מתגובה אנפילקטית לתרופה מוזרקת בודדת ניתן לחסן לפי שיקול דעת רפואי).

• מי שסובלים ממחלה חריפה, כולל חום של יותר מ־38 מעלות.

דוגמאות לאנשים שאין מניעה לחסן אותם (בתנאי שהם אינם נכללים באוכלוסיות שצוינו למעלה)

• אנשים הסובלים ממחסור באנזים G6PD.

• אנשים הסובלים מדיכוי חיסוני מסיבה כלשהי.

• נשאי HIV וחולי איידס.

• אנשים שסבלו מפריחה מפושטת ומגרד בתגובה לטיפול שקיבלו בעירוי.

חזרה למעלה

האם נותנים חיסון למחלימים מקורונה?

למחלימים שלא חוסנו תינתן מנת חיסון אחת לאחר שעברו 3 חודשים לפחות ממועד ההחלמה שלהם. במקרה כזה, תוקף תעודת ההחלמה יעודכן ל־6 חודשים החל מ־7 ימים לאחר קבלת החיסון.

אנשים שאומתו לנגיף אחרי קבלת מנת חיסון אחת יוכלו גם הם לקבל את המנה השנייה 3 חודשים לפחות אחרי שהוגדרו מחלימים. 

מחלימים שאובחנו על פי בדיקה סרולוגית - ניתן לחסן אותם במנה אחת בכל מועד.

חזרה למעלה

באילו מקרי אלרגיה יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לחיסון?

מי שהגיבו בעבר בתגובה אנפילקטית לתרופה אחת או לחומר מוזרק אחד צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל לפני קבלת החיסון.

אם בתוך 4 שעות מקבלת המנה הראשונה המטופלים סבלו מאחד או יותר מהתסמינים הבאים, יש להתייעץ עם הרופא המטופל בנוגע לקבלת המנה השנייה: 

• תסמינים במערכת העור (פריחה, גרדת, חרלת, אודם בפנים).

• תסמינים במערכת הנשימה (קוצר נשימה, שיעול טורדני, צפצופים).

• תסמינים במערכת הלב וכלי הדם (דופק מהיר או ירידה בלחץ הדם).

• תסמינים במערכת העיכול (בחילה, הקאה, שלשול). 

אם הוחלט לחסן את מי שסבלו מאחד או יותר מהתסמינים האלה, עליהם ליטול תכשיר אנטי־היסטמיני מדור שני (כמו לורטדין, אריוס וטלפסט) שעה לפני מתן החיסון. החיסון יינתן במתקן שבו נוכח רופא, והמתחסנים יישארו להשגחה במשך שעה.

חזרה למעלה

באילו מקרי אלרגיה מותר לחסן?

אין מניעה לחסן מטופלים שהגיבו בעבר בתגובה אלרגית בכל דרגת חומרה לחומר ספציפי ידוע, אם אינו ממרכיבי התרכיב: למשל מזון, תרופות שנלקחות בבליעה, חומר ניגוד רנטגני (בבליעה או בהזרקה), עקיצות חרקים, אלרגנים נשאפים, לטקס.

במקרים של אנפילקסיס לאחד מהאלרגנים האלה או אם המטופל הונחה על ידי גורם רפואי לשאת מזרק אפינפרין (אפיפן), מומלצת השגחה למשך 30 דקות לאחר מתן התרכיב.

ניתן לחסן במנה שנייה אנשים שסבלו מכל תופעה אחרת (למעט אנפילקסיס) אחרי המנה הראשונה, כולל תגובה אלרגית שהופיעה אחרי 4 שעות ויותר, כולל אם הופיעו תחושת נימול ושיתוק בעצב הפנים (פציאליס).

מה בנוגע למתן חיסון למטופלים שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת?

מכיוון שהחיסון החדש לקורונה אינו מבוסס על נגיף חי, אין סכנה שהוא יתרבה בגוף, ולכן ניתן לתת את החיסון גם למי שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת.

כידוע, מי שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת הם בסיכון גבוה למחלה קשה ולמוות אם יידבקו בנגיף הקורונה, ולכן מומלץ לחסן אותם.

עם זאת יש לזכור כי ייתכן שמערכת החיסון של האנשים האלה לא תצליח לייצר נוגדנים בהיקף הרצוי, ויעילות החיסון במקרה כזה עלולה להיות פחותה.

חזרה למעלה

התגלו נגיפי קורונה שעברו מוטציה. החיסון מגן מפניהם?

כל מה שידוע לעת עתה על המוטציות בנגיף הקורונה

חזרה למעלה

האם מותר לקבל חיסונים אחרים יחד עם חיסון נגד קורונה?

ניתן לקבל בו־זמנית חיסון נגד קורונה וחיסונים אחרים נגד כל מחלה שהיא. וכך נאמר בהנחיות המעודכנות (מ־3 ביוני 2021) של משרד הבריאות בנושא הזה: 

"ניתן לתת תרכיבים נגד נגיף הקורונה בו־זמנית עם תרכיבים אחרים או בכל רווח זמן לפניהם או אחריהם.
כאשר נותנים יותר מתרכיב אחד בו־זמנית, יש לתת את התרכיבים באתרי הזרקה שונים".


חזרה למעלה

גם כשהמרפאות סגורות: שירות רופאים און־ליין

ייעוץ מרחוק בשיחת טלפון או בשיחת וידאו

לקוחה מקבלת ייעוץ מרופאה בשיחת וידאו

האם החיסון עלול לגרום לי לחלות בקורונה?

ממש לא, שכן לא מדובר בחיסון חי, אלא ברכיב חלבון אחד של הנגיף שאינו מסוגל להתרבות ולגרום למחלה.

חזרה למעלה

התחסנתי - האם עליי לעטות מסכה?

משרד הבריאות ממליץ עכשיו לעטות מסכות רק בחללים סגורים, ואילו ב־13 במאי 2021 הסיר המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) את ההמלצה למחוסנים באופן מלא לעטות מסכות.

חזרה למעלה

האם גם מתחסנים צריכים להיכנס לבידוד לאחר שנחשפו לאדם מאומת?

נכון לכתיבת השורות האלה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, אם יש ברשותכם תעודת חיסון של משרד הבריאות (או תעודת החלמה מקורונה) - אין חובה להיכנס לבידוד, גם במקרים כמו חשיפה לחולה מאומת או חזרה מחו"ל.

חזרה למעלה

האם לפני קבלת החיסון כדאי לעשות בדיקה סרולוגית (בדיקה לרמת נוגדנים בדם)?

לא. בדיקה מקדימה עלולה לעכב התחסנות, מה גם שלא תמיד מובטחות לנו תוצאות חד־משמעיות. המשמעות של תוצאה שאינה חד־משמעית עלולה להיות אי־חיסון של בני אדם שזקוקים לחיסון.

חזרה למעלה

האם אחרי קבלת חיסון כדאי לעשות בדיקה סרולוגית כדי לוודא שהחיסון "תפס"? 

לא. חיסוניות מורכבת מכמה רכיבים, ורמת נוגדנים היא רק רכיב אחד מהם, שאותו ניתן למדוד, בניגוד לרכיבים אחרים שנמדדים רק במעבדות מחקר. אצל חלק מהמתחסנים לא נמצאו נוגדנים ברמה מספקת, אבל זה לא אומר שהם אינם מוגנים, ואין כרגע המלצות לתת להם מנות חיסון נוספות.

יש לשים לב, שמהמבחנים הסרולוגיים מכוּונים בחלקם לגילוי נוגדנים בעקבות מחלה טבעית, ובחלקם - לגילוי נוגדנים בעקבות חיסון, מה שעלול להקשות על אינטרפטציה נכונה של התוצאות.

חזרה למעלה

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש