חיפוש

dsdsdsd
אחות של כללית מחזיקה בקבוקון של חיסון קורונה

חיסון לקורונה: תשובות לשאלות החשובות

אנחנו יודעים שיש לכם המון שאלות בנוגע לחיסון של פייזר, כמו למשל: איזה חיסון זה? עד כמה הוא יעיל? מהן תופעות הלוואי? הוא בטוח? למי אסור להתחסן? בתוך כמה זמן יש לי הגנה? מה אם התחסנתי רק במנה אחת? מהם ההבדלים מהחיסון של מודרנה? כל התשובות בפנים

ד"ר בת־שבע גוטסמן

ד"ר בת־שבע גוטסמן

לצד התקווה הגדולה שהוא יסייע בסיומה של מגפת הקורונה, ברור לנו שיש לכם הרבה שאלות בנוגע לחיסון נגד קורונה, ואולי גם חששות, ולכן אנחנו כאן כדי להסביר לכם - בגובה העיניים - את כל מה שחשוב לדעת.

איזה מין חיסונים פותחו נגד קורונה?

בישראל החלו לחסן את האוכלוסייה בחיסונים של פייזר ושל מודרנה נגד קורונה, שאושרו לשימוש על ידי ה־FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי). שני החיסונים מבוססים על אותה הטכנולוגייה ודומים במהותם. 

קיימות כמה טכנולוגיות ליצירת חיסונים. לכל שיטה יתרונות וחסרונות. החיסונים לקורונה של פייזר ושל מודרנה אינם משתייכים לקטגוריות הקלאסיות של חיסון "חי" או של חיסון "מומת" אלא לטכנולוגיה של mRNA (קיצור של messenger RNA ובעברית: RNA שליח). הטכנולוגיה הזאת מוכרת ברפואה כבר כעשור.

איך מתחסנים לקורונה בכללית?

מי יכולים להתחסן? איך קובעים תור? איפה מתחסנים? המדריך המלא

אחות של כללית מחסנת איש צוות רפואי נגד קורונה

איך עובד החיסון?

spikes הם הזיזים שמאפיינים את נגיף הקורונה ושמקנים לו צורה של כתר (ומכאן השם שניתן לנגיף.  משמעות המילה "קורונה" בלטינית היא כתר). ל־spikes יש תפקיד חשוב בחדירה של נגיפי הקורונה לתאים האנושיים.

מטרת החיסון היא להציג לגוף רק את חלבון ה־spike הנמצא על פני נגיף הקורונה, בלי לחשוף את המתחסן לנגיף השלם. הכוונה היא שהגוף ייצור נוגדנים נגד החלבון הספציפי הזה. ברגע שמערכת החיסון תוקפת את ה־spikes היא למעשה מנטרלת את הנגיף.

המיוחד בטכנולוגיית החיסון שפיתחו חברות פייזר ומודרנה הוא שאת חלבון ה־spike מייצר המתחסן עצמו. החיסון מכיל את "הוראות ההפעלה" לגוף ליצור את החלבון הזה של הנגיף, ורק אותו. את הוראות ההפעלה האלה נושא ה־mRNA. לאחר שה־mRNA משלים את משימתו הוא נהרס ולא נשאר בגוף.

לשיטה הזאת יש כמה יתרונות בולטים:

• היא אינה משתמשת בנגיף חי, כך שאין שום סיכון שבעקבות החיסון יתחיל הנגיף להתפשט בגופו של המחוסן.

• מדובר בשיטה שבאמצעותה ניתן להפיק חיסונים רבים בזמן קצר יחסית, שכן במסגרתה אין צורך בתהליך הממושך של גידול הנגיפים.

• החיסון המופק באמצעות השיטה הזאת יכול לשפעל את המערכת החיסונית בעוצמה מספקת בלי להזדקק לתוספת של חומרים משפעלים נוספים (אדג'ובנטים) כפי שלעיתים קורה בחיסונים אחרים.

• בשיטת החיסון החדשנית הזאת ישנה אפשרות נוחה לשנות את מולקולת ה־mRNA בהתאמה לזן חדש של נגיף הקורונה - אם מתרחשת בו מוטציה - כפי שכבר קרה בבריטניה - ובעקבות זאת משתנה חלבון ה־spike (ראו בהמשך התייחסות למוטציה "הבריטית" בנגיף הקורונה).

ההבדלים בין החיסון של פייזר לזה של מודרנה

מעטפת השומנים ש"אורזת" את חלקיק ה־mRNA שליח שונה בחיסון של מודרנה ממעטפת השומנים שבחיסון של פייזר. בגלל ההבדל הזה אפשר לשמור את החיסון של מודרנה בהקפאה של מינוס 20 מעלות בלבד, ואילו את החיסון של פייזר יש לשמור בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות.

יתר על כן, לאחר ההפשרה ניתן לשמור את החיסון של מודרנה במקרר רגיל במשך חודש, ואילו את החיסון של פייזר ניתן לשמור במקרר במשך 5 ימים בלבד.

בחיסון של פייזר המנה השנייה צריכה להינתן 21 יום לפחות לאחר המנה הראשונה. בחיסון של מודרנה - בהפרש של 28 יום לפחות.

דרך אגב, מי שקיבל מנה ראשונה של חיסון מסוג אחד צריך שגם המנה השנייה תהיה מאותו הסוג בדיוק.

היו שטענו שהחיסון משנה את החומר הגנטי של המתחסנים ועלול לגרום למוטציות...

לטענות האלה אין שום בסיס. החומר הגנטי שלנו נמצא בגרעין של התאים שלנו, ואילו התהליך שבו נוצר החלבון של הנגיף (באמצעות החיסון) מתרחש מחוץ לגרעין התא ואינו קשור לחומר הגנטי שבגרעין. זמן מה לאחר שמסתיים התהליך של יצירת החלבון מתפרק ה־mRNA ונעלם מגופנו.

עד כמה החיסון בטוח?

האם החיסונים יעילים?

החיסונים של פייזר ושל מודרנה נבדקו בכמה מדינות ובכמה שלבים, כמקובל בכל תהליך של פיתוח חיסון.

בשלב הראשון נוסו החיסונים על קופים, והתברר שהם יעילים. בהמשך נבדקו החיסונים בבני אדם, והתברר שתגובת המתחסנים הייתה ייצור משמעותי של נוגדנים לנגיף הקורונה.

בשלב האחרון בודקים שהחיסון מונע ביעילות תחלואה באוכלוסייה הכללית ולא רק בקרב נסיינים מעטים יחסית.

החיסון של פייזר

בשלב האחרון חוסנו יותר מ־40 אלף מתנדבים. אלה חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה את החיסון האמיתי של פייזר, ואילו הקבוצה האחרת קיבלה חיסון פלצבו (חיסון מדומה שאינו מכיל את החומר הפעיל).

בתום פרק הזמן שהוקצה למעקב התברר כי בסך הכול חלו 170 מתחסנים וכי כמעט כולם (162 איש) השתייכו לקבוצה שקיבלה את הפלצבו. לעומת זאת, מקרב המתחסנים בחיסון האמיתי של פייזר רק 8 אנשים חלו בקורונה.

בתום שלב הניסויים השלישי הודיעה חברת פייזר שיעילות החיסון שהיא פיתחה עומד על 95%. לשם השוואה: יעילות החיסון לשפעת נעה בין 50% ל־70% (היעילות משתנה משנה לשנה).

החיסון של מודרנה

גם בחיסון של מודרנה נצפתה יעילות של כ־95% בשני המינים ובכל קבוצות הגיל.

התחסנתי בחיסון של פייזר - כעבור כמה זמן יש לי הגנה?  

רוב החיסונים מצריכים שתי מנות, חלק - רק מנה אחת. החיסונים של פייזר ושל מודרנה ניתנים בשתי זריקות (מנות). 

במהלך הבדיקות שעשתה חברת פייזר לחיסון שפיתחה הוכחה כאמור יעילות של 95% החל מכשבוע לאחר מתן המנה השנייה (שהוזרקה 3 שבועות אחרי המנה הראשונה. מכאן ההנחיה לקבל את החיסון השני בהפרש של 21 יום לפחות מהחיסון הראשון).

במהלך הבדיקות גם התברר כי כשבועיים לאחר קבלת המנה הראשונה הושגה הגנה של כ־50%. את הממצא הזה של פייזר אישש מכון המחקר של כללית. ממחקר שהוא ערך עולה כי בחלוף 14 ימים מהזרקתה של מנת החיסון הראשונה ישנה ירידה של ממש בשיעור הנדבקים בקורונה. 

עם זאת יש להדגיש שכלל לא ברור כמה זמן נמשכת ההגנה החלקית של החיסון הראשון. הסיבה: 21 יום לאחר קבלת המנה הראשונה ניתנת מנת החיסון השנייה.

שום נסיין לא נשאר עם מנת חיסון אחת בלבד מעבר לתקופה של 21 יום, שכן המחקר כלל לא תוכנן לבדוק יעילות של מנת חיסון אחת בלבד. לכן לא ניתן לקבוע שמנת חיסון אחת מקנה הגנה של כ־50% למשך יותר מאשר שלושה שבועות.

בחזרה למעלה

קיבלתי שתי מנות חיסון. לכמה זמן יש לי הגנה?

לשאלה הזאת אין עדיין תשובה. מי שחלה בקורונה והחלים מחוסן מפניה למשך כמה חודשים לפחות (האירועים של הדבקה חוזרת הם מועטים ביותר ביחס לעשרות המיליונים שכבר חלו במחלה ברחבי העולם), אך לא ניתן להסיק מכך בוודאות בנוגע לחיסון. מעקב ממושך ייתן מענה לשאלה אם בעתיד יהיה צורך להתחסן שוב ושוב, בדומה להרבה חיסונים אחרים.

האם החיסונים יעילים גם כשמדובר במתחסנים מבוגרים ובמי שסובלים ממחלות רקע שונות?

כן. במחקרים נכללו גם מבוגרים וגם מי שסובלים ממחלות רקע. מדובר באנשים שמצויים בסיכון מוגבר לסבול ממחלה קשה בעקבות הידבקות בקורונה. אלה האנשים שהכי חשוב למנוע את הידבקותם בקורונה, וגם אצלם הפגינו החיסונים יעילות גבוהה.

בדיקת קורונה בכללית: המדריך המלא

אם יש ספק - אז אין ספק. פשוט נבדקים
פראמדיקית בודקת בחור בעזרת מטוש

האם החיסון בטוח?

ניטור תופעות הלוואי הוא חלק מרכזי בכל פיתוח של חיסון חדש, והן מדורגות ל־3 דרגות חומרה: קלות, בינוניות וחמורות. לניטור הזה אחראית חברה חיצונית עצמאית ולא החברה המייצרת כדי להבטיח נתונים מדויקים נטולי הטיות.

החיסון של פייזר

אלה הן תופעות הלוואי שנצפו בחיסון של פייזר במהלך מעקב שנמשך כחודשיים: חום, עייפות וכאבי ראש. כמו כן דיווחו מתחסנים על כאבים ועל נפיחות במקום ההזרקה. עם זאת, תופעות הלוואי האלה היו ברובן קלות וחלפו בתוך ימים ספורים. גם פרופיל תופעות הלוואי של מודרנה הוא דומה.

מבין כ־20 אלף המתנדבים שחוסנו בחיסון האמיתי של פייזר רק אצל 3 מתנדבים התפתחו תופעות לוואי שהוגדרו "חמורות": פגיעה בכתף, הפרעה בקצב הלב והגדלה של בלוטות לימפה.

6 מבין המשתתפים בניסוי מתו במהלכו: 2 מהם קיבלו את החיסון וארבעת האחרים קיבלו פלצבו. הוועדה שבדקה את מקרי התמותה האלה קבעה שאף אחד מהם לא היה קשור לחיסון.

אשר לתופעות הלוואי ארוכות הטווח - על כך אין, כמובן, שום מידע, שכן מדובר בתרופה שאך זה עתה פותחה. עם זאת, מניסיון רב שנים שנצבר מחיסונים אחרים שפותחו אנחנו יודעים שתופעות הלוואי בעקבות קבלת חיסונים מתרחשות בשבועות הראשונים לאחר מתן החיסון. כאמור, ניסיון של כמה שבועות כבר יש לנו.

החיסון של מודרנה

אשר לחיסון של מודרנה, תגובות מקומיות הן שכיחות למדי, במיוחד כאבים באזור ההזרקה, אך בדרך כלל ללא אודם וללא נפיחות. כן היו שכיחות התגובות הסיסטמיות (המערכתיות) הבאות: צמרמורת, כאבי שרירים, כאבי ראש ועייפות. הן התגובות המקומיות והן התגובות המערכתיות נמשכו בין יום ל־3 ימים.

תופעות הלוואי היו נפוצות יותר בקרב הצעירים (18 עד 64 שנים) מאשר בקרב המבוגרים. כמו כן יש לציין שתופעות הלוואי היו שכיחות יותר לאחר המנה השנייה.

מהן כל תופעות הלוואי האפשריות של החיסון?

לפי משרד הבריאות, אלה הן תופעות הלוואי האפשריות בעקבות החיסון לקורונה.

תופעות לוואי קלות: אודם וכאב באזור ההזרקה, עליית חום, צמרמורת, עייפות, כאבי ראש, חולשה, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, בחילות והגדלת קשריות לימפה. התופעות האלה חולפות לרוב בין יום ליומיים אחרי מתן החיסון ושכיחות מעט יותר לאחר קבלת המנה השנייה.

תופעות לוואי אלרגיות, לרבות תגובה אלרגית מיידית שעלולה לסכן חיים, הן נדירות ביותר. במסמך המובא כאן מסביר האיגוד הישראלי לאלרגיה ולאימונולגיה קלינית מדוע הסיכון לתגובה אלרגית בעקבות חיסון נגד קורונה הוא נמוך מאוד.

משרד הבריאות מבקש לדווח לו בטופס הזה על תופעות לוואי שהופיעו בסמוך לקבלת החיסון נגד קורונה.

בחזרה למעלה

בישראל כבר ניתנו יותר מ־2 מליון מנות חיסון, חלקן כבר במסגרת המנה השנייה. אז מה למדנו עד כה? 

עדיין לא פורסמו נתונים רשמיים של המעקב אחרי תופעות הלוואי, אבל על פניו נראה שאין הפתעות לעומת הצפוי על סמך המחקר הראשוני שערכה חברת פייזר בנוגע לחיסון שפיתחה: תופעות הלוואי היו ברובן קלות וחלפו בתוך ימים ספורים. מדובר הן בתופעות הלוואי המקומיות, כמו כאב במקום ההזרקה, נפיחות ואודם מקומי, והן בתופעות הלוואי המערכתיות כמו חום, חולשה, עייפות, סחרחורת וכאב ראש.

מאז שהחל מבצע החיסונים היו גם דיווחים על תחושת נמלול בפנים ובגוף וכן דיווחים מועטים על שיתוק חולף בעצב הפנים, אך בשלב הזה לא ברור עדיין האם שכיחות התופעה הזאת עולה על שכיחותה הרגילה באוכלוסייה הכללית, ללא קשר לחיסון. מתקיים מעקב קפדני על כל דיווח כזה.

נכון ל־6 בינואר 2021, עמדת המרכז לבקרת מחלות בארה"ב היא שאין עלייה בשכיחות התופעה לאחר החיסון, וגם משרד הבריאות הישראלי קבע (נכון ל־9.1.2021) כי מי שסבל מהתופעה הזאת לאחר קבלת המנה הראשונה אינו מנוע מלקבל את המנה השנייה. 

ומהם הדיווחים בנוגע לתופעות הלוואי אחרי מנת החיסון השנייה?

כצפוי, נצפו אותן תופעות הלוואי כמו אחרי מנת החיסון הראשונה, אך בשכיחות רבה יותר. 

מדוע "כצפוי"?

מכיוון שגם במחקר המקורי של חברת פייזר נצפתה התופעה הזאת, וגם מכיוון שזו תופעה שמוכרת מחיסונים אחרים. התופעה מעידה על יכולתה של המערכת החיסונית של הגוף להגיב כיאות לחומר שאליו נחשפה בחיסון הראשון. התגובה הנמרצת יותר לאחר החיסון השני מעידה על "הזיכרון החיסוני" שיצרה מערכת החיסון.

יש לציין שתופעות הלוואי לאחר החיסון השני היו מועצמות בקרב הצעירים יותר מאשר בקרב המבוגרים (בני 55 ויותר).

תופעות הלוואי לפי המחקר של פייזר (השוואה בין מנה 1 למנה 2)

בקבוצה של בני 55 ויותר נצפה חום ב־1% מהמתחסנים לאחר המנה הראשונה, לעומת 11% במנה השנייה;

עייפות נצפתה ב־34% מהמקרים לאחר המנה הראשונה וב־51% לאחר המנה השנייה (יש לציין שגם כ־20% ממקבלי הפלצבו התלוננו על עייפות);

על כאבי ראש דיווחו כ־25% מהמתחסנים לאחר קבלת המנה הראשונה, לעומת 39% לאחר קבלת המנה השנייה (וכ־17% ממקבלי הפלצבו);

על כאבי שרירים דיווחו כ־4% ממקבלי המנה הראשונה לעומת 29% ממקבלי המנה השנייה; על כאבי מפרקים דיווחו כ־9% ממקבלי המנה הראשונה לעומת 19% ממקבלי המנה השנייה.

כאמור, תופעות הלוואי - ברובן - הוגדרו "קלות" (קיים סרגל מקובל לדירוג עוצמתן של תופעות הלוואי), ואלה חלפו בתוך ימים ספורים.

יש לזכור כי ככל שמתרחב מעגל המתחסנים - כבר כמה מיליונים ברחבי העולם - אנו צפויים לשמוע על דיווחים נוספים, שלא כולם קשורים בהכרח לחיסון, אך בכל מקרה המערכות מגויסות לחקור ולהתריע על כל תופעה חריגה.

את מי אסור לחסן בשלב הזה?

לפי ההנחיות המעודכנות של משרד הבריאות, בשלב הזה אסור לחסן את האוכלוסיות הבאות:

• ילדים ובני נוער עד גיל 16 (בחיסון של מודרנה: עד גיל 18).

• מי שפיתחו תגובה אלרגית חמורה ומיידית - בתוך שעה (אנפילקסיס) - למנה קודמת של חיסון נגד קורונה או לכל אחד ממרכיביו.

• מטופלים הסובלים מתגובה אלרגית חמורה ומיידית לכמה תרופות שניתנו בהזרקה (מטופלים שסבלו מתגובה אנפילקטית לתרופה מוזרקת בודדת ניתן לחסן לפי שיקול דעת רפואי).

• מי שהייתה להם תגובה אלרגית חמורה ומיידית לאלרגן שאינו ידוע (אנפילקסיס אידיופטי).

• מי שסובלים מתסמונת שפעול תאי פיטום (סוג של אלרגיה).

• מי שסובלים ממחלה חריפה, כולל חום של יותר מ־38 מעלות.

• החיסון לא יינתן בשלב הזה גם למי שידוע עליהם בוודאות שהם חלו בקורונה. לא יחוסנו במנה השנייה גם אנשים שחלו בקורונה לאחר שקיבלו את המנה הראשונה של החיסון.

• כמו כן מומלץ לתת חיסונים אחרים לפחות 7 ימים לפני קבלת החיסון לקורונה או לפחות 7 ימים לאחריו.

בחזרה למעלה

באילו מקרי אלרגיה יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לחיסון?

מי שהגיבו בעבר בתגובה אנפילקטית לתרופה אחת או לחומר מוזרק אחד צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל לפני קבלת החיסון.

אם בתוך 4 שעות מקבלת המנה הראשונה המטופלים סבלו מאחד או יותר מהתסמינים הבאים, יש להתייעץ עם הרופא המטופל בנוגע לקבלת המנה השנייה: 

• תסמינים במערכת העור (פריחה, גרדת, חרלת, אודם בפנים).

• תסמינים במערכת הנשימה (קוצר נשימה, שיעול טורדני, צפצופים).

• תסמינים במערכת הלב וכלי הדם (דופק מהיר או ירידה בלחץ הדם).

• תסמינים במערכת העיכול (בחילה, הקאה, שלשול). 

אם הוחלט לחסן את מי שסבלו מאחד או יותר מהתסמינים האלה, עליהם ליטול תכשיר אנטי־היסטמיני מדור שני (כמו לורטדין, אריוס וטלפסט) שעה לפני מתן החיסון. החיסון יינתן במתקן שבו נוכח רופא, והמתחסנים יישארו להשגחה במשך שעה.

דוגמאות לאנשים שאין מניעה לחסן אותם (בתנאי שהם אינם נכללים באוכלוסיות שצוינו למעלה)

• אנשים הסובלים ממחסור באנזים G6PD.

• אנשים הסובלים מדיכוי חיסוני מסיבה כלשהי.

• נשאי HIV וחולי איידס.

• אנשים שסבלו מפריחה מפושטת ומגרד בתגובה לטיפול שקיבלו בעירוי.

המומחים מסבירים למה חשוב להתחסן

באילו מקרי אלרגיה מותר?

אין מניעה לחסן מטופלים שהגיבו בעבר בתגובה אלרגית בכל דרגת חומרה לחומר ספציפיידוע, אם אינו ממרכיבי התרכיב: למשל מזון, תרופות שנלקחות בבליעה, חומר ניגוד רנטגני (בבליעה או בהזרקה), עקיצות חרקים, אלרגנים נשאפים, לטקס.

במקרים של אנפילקסיס לאחד מהאלרגנים האלה או אם המטופל הונחה על ידי גורם רפואי לשאת מזרק אפינפרין (אפיפן), מומלצת השגחה למשך 30 דקות לאחר מתן התרכיב.

ניתן לחסן במנה שנייה אנשים שסבלו מכל תופעה אחרת (למעט אנפילקסיס) אחרי המנה הראשונה, כולל תגובה אלרגית שהופיעה אחרי 4 שעות ויותר, כולל אם הופיעו תחושת נימול ושיתוק בעצב הפנים (פציאליס).

מהי ההמלצה בנוגע לנשים בהיריון ולנשים מיניקות?

נשים בהיריון - הקביעה המעודכנת של משרד הבריאות היא כי אין מניעה לחסן אישה הרה בחיסון של פייזר אם היא מעוניינת בכך, במיוחד אם היא מצויה בסביבה שבה קיים סיכון שהיא חשופה לחולי קורונה או שהיא עלולה לסבול ממחלה קשה אם תידבק.

נשים מיניקות - אין כל מניעה לחסן אותן נגד קורונה בתקופת ההנקה. יש לציין כי מומלץ לנשים מיניקות שחולות בקורונה להמשיך להיניק.

עם זאת יש להדגיש שהחיסון לקורונה עדיין לא נוסה על נשים הרות או על נשים מיניקות.

אישה המתכננת היריון - אין עדויות לכך שמתן החיסון לאישה לפני שהיא נכנסת להיריון יכול להשפיע על העובר, ולכן אין המלצה על פרק זמן מסוים שיש להמתין בין קבלת החיסון לבין הכניסה להיריון.

בחזרה למעלה

מה בנוגע למטופלים שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת?

מכיוון שהחיסון החדש לקורונה אינו מבוסס על נגיף חי, אין סכנה שהוא יתרבה בגוף, ולכן ניתן לתת את החיסון גם למי שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת.

כידוע, מי שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת הם בסיכון גבוה למחלה קשה ולמוות אם יידבקו בנגיף הקורונה, ולכן מומלץ לחסן אותם.

עם זאת יש לזכור כי ייתכן שמערכת החיסון של האנשים האלה לא תצליח לייצר נוגדנים בהיקף הרצוי, ויעילות החיסון במקרה כזה עלולה להיות פחותה.

התגלה נגיף קורונה שעבר מוטציה. החיסון מגן מפניו?

כל מה שידוע לעת עתה על המוטציה בנגיף הקורונה

האם מותר לקבל חיסונים אחרים יחד עם חיסון נגד קורונה?

ההמלצה היא לא לקבל חיסון אחר בשבוע שלפני קבלת החיסון לקורונה ובשבוע שלאחר קבלת החיסון לקורונה.

המטרה העיקרית של ההנחיה הזאת היא למנוע מצב שבו תגובות חריגות לחיסון אחד ייוחסו בטעות לחיסון האחר. אולם אם קיים צורך דחוף לקבל חיסון אחר (למשל נגד כלבת או נגד טטנוס), ניתן לתת אותו גם בסמוך לקבלת חיסון נגד קורונה.

גם כשהמרפאות סגורות: שירות רופאים און־ליין

ייעוץ מרחוק בשיחת טלפון או בשיחת וידאו

לקוחה מקבלת ייעוץ מרופאה בשיחת וידאו

האם אני עלול לחלות בקורונה בעקבות החיסון?

ממש לא, שכן לא מדובר בחיסון חי, אלא ברכיב חלבון אחד של הנגיף שאינו מסוגל להתרבות ולגרום למחלה.

האם אחרי שהתחסנתי אני עדיין עלול להידבק ולהדביק אחרים? 

לשאלה הזאת אין לעת עתה תשובה כיוון שבמחקרים הקליניים בדקו רק אם החיסון מונע התפתחות של מחלת קורונה סימפטומטית. לא נבדק אם החיסון מונע גם הידבקות במחלת קורונה א־סימפטומטית. 

עם זאת, ממחקר שנעשה על קופים (בשלבי הפיתוח המוקדמים של התרופה) עולה שהחיסון של פייזר לא רק מגן מפני מחלת קורונה סימפטומטית, אלא מונע ביעילות רבה גם הידבקות במחלת קורונה א־סימפטומטית.

מאחר שהסוגיה הזאת לא נבחנה בבני אדם, הרי באופן תיאורטי ייתכן שאדם שחוסן יידבק בנגיף בשל חשיפה לחולה קורונה (אך בשום אופן לא בגלל החיסון שכן החיסון אינו מסוגל להדביק), יחלה במחלה א־סימפטומטית ועלול להדביק את הסביבה.

בחזרה למעלה

התחסנתי - האם עליי לעטות מסכה?

בהמשך למה שנכתב בסעיף האחרון, עדיין מומלץ גם למתחסנים לנקוט את כל אמצעי הזהירות הידועים (מסכות, ריחוק חברתי, שמירה על היגיינה) כדי לשמור על שולי ביטחון רחבים.

זוהי גם ההמלצה למחלימים ממחלת קורונה, אף על פי שקרוב לוודאי הנוגדנים מספקים להם הגנה מהמחלה למשך כמה חודשים לפחות. ברגע שנגיע למסה גדולה של מחוסנים (הודות לחיסון או בעקבות החלמה מהמחלה), קרוב לוודאי שנוכל לוותר על אמצעי הזהירות האלה.

התחסנתי בשתי מנות - האם אקבל הקלות כלשהן?

• למי שקיבלו שתי מנות חיסון תונפק "תעודת חיסון זמנית לקורונה", שבה ניתן לצפות באתר כללית און־ליין. 7 ימים לפחות לאחר קבלת המנה השנייה (לא כולל יום מתן החיסון) תונפק מטעם משרד הבריאות תעודת התחסנות, שתהיה בתוקף למשך חצי שנה. 

התעודה הזאת מקנה פטור מבידוד במקרה של מגע הדוק עם חולה מאומת, לאחר חזרה מחו"ל וגם אם קיבלתם מסרון ממשרד הבריאות לפיו אתם צריכים להיכנס לבידוד.

תוכלו להנפיק את תעודת ההתחסנות שלכם און־ליין באתר משרד הבריאות.

שימו לב: גם מי שהתחסנו חייבים לעטות מסכות במרחב הציבורי ולשמור על כללי הריחוק החברתי.

היום מקבלים רפואה מהבית!

השירותים המתקדמים שלנו שתוכלו לקבל אפילו מהכורסה שלכם

בחורה מביטה בצג סמארטפון בהתלהבות

האם לפני קבלת החיסון כדאי לעשות בדיקה סרולוגית (בדיקת דם לאיתור מי שחלה כבר בקורונה)?

אין המלצה כזאת, וגם אין צורך בכך. התברר ששיעור קטן מהנסיינים במחקר של פייזר קיבלו את החיסון לאחר שבעבר חלו בקורונה והחלימו. לא התגלו אצלם תופעות לוואי חריגות שלא נצפו אצל נסיינים שחוסנו בלי שחלו קודם לכן בקורונה.

ולסיום, איך זה שהחיסון הגיע לשלב ההפצה כל כך מהר? האם לא עשו "קיצורי דרך"?

יש לזכור שטכנולוגיית ה־mRNA כבר הייתה קיימת (היא פותחה, בין היתר, כדי להתמודד עם מחלות שמחוללים נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה כמו סארס ומרס). פיתוח הטכנולוגיה הזאת רק הואץ בעקבות המגפה הנוכחית.

כל השלבים הנדרשים בפיתוח החיסון נעשו כנדרש, ועקב השכיחות הרבה של המחלה לא היה צורך בהמתנה של שנים עד לקבלת תוצאות.

זאת בניגוד לבדיקת השפעתו של חיסון למחלה נדירה שמתרחשת לעיתים רחוקות. במקרה כזה יש צורך במספר גדול הרבה יותר של משתתפים ובמעקב ממושך יותר עד שיאותרו חולים במחלה הנחקרת. כאמור, מכיוון ששכיחות הקורונה רבה ניתן היה לקבל תוצאות במהירות.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש