חיפוש

dsdsdsd
אחות של כללית מחזיקה בקבוקון של חיסון קורונה

חיסון לקורונה: תשובות לשאלות החשובות

מאז שהחל מבצע החיסונים נגד מחלת הקורונה כבר ניתנו בעולם מאות מיליוני מנות חיסון, והצטבר שפע של מידע על יעילותם, על מידת בטיחותם ועל תופעות הלוואי שלהם. לפניכם כל המידע העדכני ביותר

ד"ר בת־שבע גוטסמן

ד"ר בת־שבע גוטסמן


מחפשים מידע על מנת החיסון השלישית? זה המקום

ומה בנוגע לחיסוני ילדים? זה בשבילכם ההורים

• רוצים לקבוע תור לחיסון? אנחנו מדריכים אתכם

לצד התקווה הגדולה שהוא יסייע להביא לסיומה של מגפת הקורונה, ברור לנו שיש לכם הרבה שאלות בנוגע לחיסון נגד נגיף הקורונה ואולי גם חששות, ולכן אנחנו כאן כדי להסביר לכם - בגובה העיניים - את כל מה שחשוב לדעת.

אני רוצה לדעת

איזה מין חיסונים פותחו נגד קורונה?
איך עובדים החיסונים של פייזר, של מודרנה ושל אסטרה זנקה?
היו טענות שהחיסון משנה את ה־DNA...
איך הגיעו לשלב ההפצה מהר כל כך?
• עד כמה החיסונים יעילים ולכמה זמן?
• מהי יעילות החיסון לאחר מנה אחת בלבד?
האם החיסונים יעילים גם למבוגרים שסובלים ממחלות רקע?
כמה זמן צריך לחכות בין המנות?
האם כל מנות החיסון צריכות להיות מאותו הסוג?
• איך אדע שהחיסון בטוח?
מהן תופעות הלוואי העיקריות של חיסוני פייזר ומודרנה?
• מה בנוגע לתופעות לוואי נדירות יותר וחמורות יותר?
מה בנוגע לחיסון ילדים ובני נוער?
את מי אסור לחסן בשלב הזה? מה בנוגע למי שסובלים מאלרגיה?
האם נותנים חיסון למחלימים מקורונה?
מה בנוגע למתן חיסון למטופלים שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת?
החיסון מגן מפני מוטציות?
האם מותר לקבל חיסונים אחרים יחד עם החיסון נגד קורונה?
האם החיסון עלול לגרום לי לחלות בקורונה?
התחסנתי - האם עליי לעטות מסכה?
• גם מתחסנים צריכים להיכנס לבידוד לאחר חשיפה למאומת?
האם לפני החיסון כדאי לעשות בדיקה סרולוגית?
• האם אחרי חיסון כדאי לעשות בדיקה סרולוגית כדי לוודא שהחיסון "תפס"?

עוד מדריכים רלוונטיים

חיסון קורונה בהריון ובהנקה
חיסון קורונה ופוריות
• התו ירוק

איזה מין חיסונים פותחו נגד קורונה?

בישראל מחסנים את האוכלוסייה בחיסונים נגד קורונה של פייזר, של מודרנה ושל אסטרה זנקה, שאושרו לשימוש על ידי ה־FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי).

החיסונים של פייזר ושל מודרנה מבוססים על אותה הטכנולוגייה ודומים במהותם. החיסון של אסטרה זנקה מיוצר בטכנולוגיה שונה. הוא נחשב ליעיל פחות מהחיסונים של פייזר ושל מודרנה, ובישראל הוא ניתן למי שאסור להם לקבל את חיסוני פייזר ומודרנה.  

קיימות כמה טכנולוגיות ליצירת חיסונים. לכל שיטה יתרונות וחסרונות. החיסונים לקורונה של פייזר, של מודרנה ושל אסטרה זנקה אינם משתייכים לקטגוריות הקלאסיות של חיסון "חי" או של חיסון "מומת" אלא מבוססות על טכנולוגיות שונות לחלוטין.

פייזר ומודרנה פיתחו חיסוני mRNA (קיצור של messenger RNA ובעברית: RNA שליח). אסטרה זנקה פיתחה חיסון המבוסס על נגיף־נשא. שתי הטכנולוגיות האלה אינן חדשות. הן מוכרות ברפואה זה שנים רבות ומוסברות להלן:
חזרה למעלה

איך עובדים החיסונים של פייזר, של מודרנה ושל אסטרה זנקה?

spikes הם הזיזים שמאפיינים את נגיף הקורונה ושמקנים לו צורה של כתר (ומכאן השם שניתן לנגיף. משמעות המילה "קורונה" בלטינית היא כתר). ל־spikes יש תפקיד חשוב בחדירה של נגיפי הקורונה לתאים האנושיים.

מטרת החיסון נגד נגיף הקורונה היא להציג לגוף רק את חלבון ה־spike הנמצא על פני נגיף הקורונה, בלי לחשוף את המתחסן לנגיף השלם. הכוונה היא שהגוף ייצור נוגדנים נגד החלבון הספציפי הזה. ברגע שמערכת החיסון תוקפת את ה־spikes היא למעשה מנטרלת את הנגיף.

המיוחד בטכנולוגיית החיסון שפיתחו חברות פייזר ומודרנה הוא שאת חלבון ה־spike מייצר המתחסן עצמו. החיסון מכיל את "הוראות ההפעלה" לגוף ליצור את החלבון הזה של הנגיף, ורק אותו. את הוראות ההפעלה האלה נושא ה־mRNA. לאחר שה־mRNA משלים את משימתו הוא נהרס ולא נשאר בגוף.

לשיטה הזאת יש כמה יתרונות בולטים:

• היא אינה משתמשת בנגיף חי, כך שאין שום סיכון שבעקבות החיסון יתחיל הנגיף להתפשט בגופו של המחוסן.

• מדובר בשיטה שבאמצעותה ניתן להפיק חיסונים רבים בזמן קצר יחסית, שכן במסגרתה אין צורך בתהליך הממושך של גידול הנגיפים.

• החיסון המופק באמצעות השיטה הזאת יכול לשפעל את המערכת החיסונית בעוצמה מספקת בלי להזדקק לתוספת של חומרים משפעלים נוספים (אדג'ובנטים) כפי שלעיתים קורה בחיסונים אחרים.

• בשיטת החיסון החדשנית הזאת ישנה אפשרות נוחה לשנות את מולקולת ה־mRNA בהתאמה לזן חדש של נגיף הקורונה, אם מתרחשת בו מוטציה - כפי שכבר קרה במקומות רבים בעולם - ובעקבות זאת משתנה חלבון ה־spike (ראו התייחסות למוטציות בנגיף הקורונה).

ההבדלים בין החיסון של פייזר לחיסון של מודרנה

מעטפת השומנים ש"אורזת" את חלקיק ה־mRNA שליח שונה בחיסון של מודרנה ממעטפת השומנים שבחיסון של פייזר. בגלל ההבדל הזה אפשר לשמור את החיסון של מודרנה בהקפאה של מינוס 20 מעלות בלבד, ואילו את החיסון של פייזר יש לשמור בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות.

יתר על כן, לאחר ההפשרה ניתן לשמור את החיסון של מודרנה במקרר רגיל במשך חודש, ואילו את החיסון של פייזר ניתן לשמור במקרר במשך 5 ימים בלבד.

ואיך עובד החיסון של אסטרה זנקה? 

במערב קיימים שני חיסונים נוספים: האחד של חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון (נמצא בשימוש בעיקר בארה"ב) והאחר של חברת אסטרה־זנקה. שני החיסונים מתבססים על טכנולוגיית חיסון באמצעות נגיף־נשא.

בטכנולוגיה הזאת משתמשים בנגיף נשא מעובד - ששונה מהנגיף שנגדו מחסנים, והוא אינו מסוגל להתרבות או לגרום למחלה משמעותית בבני אדם. באמצעות הנדסה גנטית משתילים בו גן של חלבון מהנגיף שנגדו רוצים להתחסן - במקרה הספציפי של הקורונה משתילים בו גן שמקודד ליצירת חלבון ה־spike (חלבון S).

לאחר הזרקת החיסון הנגיף הנשא מדביק תאים בגוף וגורם להם לייצר ולבטא את החלבון הנ"ל (שנגדו מוכוונים גם חיסוני ה־mRNA). עם יצירת החלבון הגוף מפעיל את מערכת החיסון שלו נגד חלבון ה־spike באמצעות יצירת נוגדנים ובאמצעות מנגנונים אחרים ובכך מונע את חדירתו של נגיף הקורונה לגוף.

הנגיף־הנשא שבו משתמשים בחיסון של אסטרה זנקה הוא נגיף אדנו (אדנו־וירוס) מוחלש שמקורו בקופי שימפנזה. יש לציין שגם החיסון הישראלי, שהחלו לפתח במכון הביולוגי בנס־ציונה, וגם החיסון הרוסי (ספוטניק) מבוססים על הטכנולוגיה הזאת של נגיף־נשא, אך שני החיסונים האלה משתמשים בנגיפים נשאים אחרים.

נכון לסוף נובמבר 2021 ניתנו כבר כשני מיליארד מנות חיסון של אסטרה זנקה ברחבי העולם, והוא נחשב ליעיל פחות מחיסוני mRNA. החיסון של אסטרה זנקה מיועד לבני 18 שנים ויותר, והוא ניתן בשתי  זריקות במרווח של 8 שבועות בין הזריקה הראשונה לזריקה השנייה (המרווח המינימלי המותר: 4 שבועות). גם בחיסון הזה יש צורך במנה שלישית (מנת בוסטר).

השימוש העיקרי בחיסוני אסטרה זנקה בישראל הוא למי שנאסר עליהם לקבל את חיסוני פייזר או מודרנה או למי שחלו בעבר בדלקת של שריר הלב. אין צורך לקבל אישור מיוחד כדי להתחסן בחיסון הזה. 

ההמלצות למתן החיסון של אסטרה זנקה למדוכאי חיסון, לנשים הרות, למחלימים, לסובלים מאלרגיות וכן ההמלצות למתן החיסון הזה יחד עם חיסונים אחרים אינן שונות מההמלצות למתן החיסונים של פייזר ושל מודרנה בנסיבות האלה.

יש לציין שגם הסינים פיתחו חיסון לקורונה, אך הוא מבוסס על הטכנולוגיה הוותיקה יותר של נגיף קורונה מומת.
חזרה למעלה

היו שטענו שהחיסון של פייזר ושל מודרנה משנה את החומר הגנטי של המתחסנים ועלול לגרום למוטציות...

לטענות האלה אין שום בסיס. החומר הגנטי שלנו נמצא בגרעין של התאים שלנו, ואילו התהליך שבו נוצר החלבון של הנגיף (באמצעות החיסון) מתרחש מחוץ לגרעין התא ואינו קשור לחומר הגנטי שבגרעין. זמן מה לאחר שמסתיים התהליך של יצירת החלבון מתפרק ה־mRNA ונעלם מגופנו.
חזרה למעלה

איך זה שהחיסון הגיע לשלב ההפצה כל כך מהר? האם לא עשו "קיצורי דרך"?

יש לזכור שטכנולוגיית ה־mRNA כבר הייתה קיימת (היא פותחה, בין היתר, כדי להתמודד עם מחלות שמחוללים נגיפים אחרים ממשפחת הקורונה כמו סארס ומרס). פיתוח הטכנולוגיה הזאת רק הואץ בעקבות המגפה הנוכחית.

כל השלבים הנדרשים בפיתוח החיסון נעשו כנדרש, ועקב השכיחות הרבה של המחלה לא היה צורך בהמתנה של שנים עד לקבלת תוצאות.

זאת בניגוד לבדיקת השפעתו של חיסון למחלה נדירה שמתרחשת לעיתים רחוקות. במקרה כזה יש צורך במספר גדול הרבה יותר של משתתפים ובמעקב ממושך יותר עד שיאותרו חולים במחלה הנחקרת. כאמור, מכיוון ששכיחות הקורונה רבה ניתן היה לקבל תוצאות במהירות.

מאז שהועלה החשש הראשוני הזה מפני "הפצה מהירה מדי" לכאורה של החיסון כבר הצטבר מידע רב על מיליוני מתחסנים - מידע שמחזק מאוד את המסקנה שמדובר בחיסון בטוח ומבטל את החשש הזה.

חזרה למעלה

עד כמה החיסונים יעילים ולכמה זמן?

יעילות החיסונים בישראל של פייזר ושל מודרנה - החל מ־14 ימים לאחר קבלת המנה השנייה - עמדה על 94% בכמה פרמטרים: הפחתה במספר האשפוזים, הפחתה במספר החולים שבמצב קשה, הפחתה במספר החולים במחלה תסמינית והפחתה במספר המאומתים הא־תסמיניים.

הממצאים האלה התבססו בין היתר על מחקר רחב היקף של מכון כללית למחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי המוביל בעולם (ניו־אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין).

כ־6 חודשים לאחר שחוסנו הראשונים, היינו עדים לעלייה בתחלואה גם בקרב מחוסנים בשתי מנות. לפחות בחלקה יוחסה התחלואה הזאת לדעיכת החיסוניות (תופעה ידועה ומוכרת גם בחיסונים אחרים נגד מחלות אחרות). הסבר נוסף לעלייה בתחלואה הוא חדירתו של זן מידבק יותר ובעל עמידות רבה יותר לחיסון - זן (וריאנט) דלתא.

עם זאת, כאמור, יעילות החיסון הלכה ודעכה, ולכן החלה להינתן מנה שלישית של חיסון (בתנאי שחלפו 5 חודשים לפחות מהמנה השנייה).

קבלת המנה השלישית החזירה את רמת ההגנה של המתחסנים מפני זן הדלתא לזו שהייתה להם מפני זן האלפא לאחר שקיבלו את שתי המנות הראשונות - כ־95% - וזאת בלי שנעשה כל שינוי בהרכב החיסון, דהיינו בלי שהיה צורך לעשות בו התאמות לזן הנוכחי של הנגיף.

בכל מקרה, חשוב לזכור: ההגנה שמעניקים שתי מנות החיסון הראשונות - גם לאחר חצי שנה - גדולה מההגנה שיש למי שכלל לא התחסן. מדובר בהגנה שיעילותה עומדת על כ־50%.

לכמה זמן תישמר האפקטיביות של המנה השלישית? 

את זה איננו יודעים עדיין. 

ישנם חיסונים שיש צורך לחזור עליהם מדי שנה בשל השתנות הווירוס (כמו בשפעת), ישנם חיסונים המצריכים מלכתחילה רק סדרה של 3 זריקות (כמו הרבה מחיסוני השגרה בילדות וכמו בחיסון נגד וירוס ההפטיטיס B ונגד וירוס הפפילומה) וישנם גם חיסונים שצריך לחזור עליהם אחת לכמה שנים (כמו טטנוס, למשל).

יש לזכור שהחיסונים האלה שונים מהחיסון נגד קורונה, וגם המחלות שנגדן הם מכוונים שונות, כך שישנם משתנים רבים - ובמיוחד משתנה חשוב של אפידמיולוגיה עולמית - שיכולים להשפיע על יעילות עתידית של החיסון.
חזרה למעלה

מהי יעילות החיסון לאחר מנה אחת בלבד?

יעילות החיסון נגד קורונה אחרי מנה אחת היא חלקית ואינה מספקת. חיסון מלא מתקבל אחרי שתי מנות, ויעילותו מגיעה לשיאה שבועיים אחרי קבלת המנה השנייה.

מהמחקרים הראשוניים ומהתצפיות על מיליוני מתחסנים בעולם - עד לחדירתו של זן דלתא - עלה כי יעילות החיסון 3 שבועות לאחר קבלת המנה הראשונה (ולפני מתן המנה השנייה) הייתה כ־70%, אך עתה, כשזן דלתא נפוץ כל כך, ההערכה היא שהיעילות במניעת הדבקה נמוכה יותר.
חזרה למעלה

האם החיסונים יעילים גם כשמדובר במתחסנים מבוגרים ובמי שסובלים ממחלות רקע שונות?

מהמחקרים הראשונים עלה שהחיסון יעיל מאוד גם כשמדובר באוכלוסייה מבוגרת ובחולים שסובלים ממחלות רקע ומדיכוי חיסוני. 

עם חדירתו של זן דלתא, אנו עדים לתחלואה בקרב מחוסנים. התחלואה הקשה יותר היא בקרב הקשישים ובעלי מחלות הרקע, למשל מושתלי לב ומושתלי ריאות שלהם תגובה חיסונית נמוכה יותר.

חולים אלה היו מראשוני המתחסנים במבצע החיסונים הראשון, ומשערים שהגיעו עתה לשלב של דעיכה חלקית של החיסוניות.
חזרה למעלה

כמה זמן צריך לחכות בין המנות?

מי שקיבל תרכיב פייזר יחוסן במנה שנייה כעבור 21 יום לפחות.

מי שקיבל תרכיב מודרנה יחוסן במה שנייה כעבור 28 יום לפחות.

מי שקיבל חיסון של אסטרה זנקה יחוסן במנה שנייה כעבור 28 יום לפחות.

בין המנה השנייה לשלישית יש להמתין 5 חודשים לפחות.

חזרה למעלה

כל מנות החיסון צריכות להיות מאותו הסוג?

ההמלצה היא ששתי מנות החיסון יהיו מאותה החברה. אולם מטופלים שקיבלו מנה אחת בתרכיב מסוים שכבר אינו זמין בעת שיש לקבל את המנה השנייה, או אם אין אפשרות לדעת איזה סוג ניתן במנה הראשונה, אך עברו 28 ימים לפחות ממתן המנה הזאת, יש לתת מנה אחת של התרכיב שזמין.

מנת החיסון השלישית ניתנת בשלב זה בישראל בתרכיב של פייזר בלבד.
חזרה למעלה

בדיקת קורונה בכללית: המדריך המלא

אם יש ספק - אז אין ספק. פשוט נבדקים
פראמדיקית בודקת בחור בעזרת מטוש

איך אדע שהחיסון בטוח?

בעת שאושר השימוש בחיסונים של פייזר ושל מודרנה הסתמך המידע בנוגע לתופעות הלוואי שלהם על המחקרים הראשוניים שכללו כ־70 אלף איש. מהמחקרים האלה עלה שלחיסונים יש פרופיל בטיחות גבוה, אך מספר הנסיינים אז לא איפשר לגלות תופעות לוואי נדירות מאוד.

לאחר שבארה"ב לבדה ניתנו כבר יותר מ־340 מיליון מנות חיסון (נכון לסוף יולי 2021), הצטבר מידע רב שממנו עולה כי מדובר בחיסון בטוח מאוד. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שנצפו היו קלות וחלפו בתוך יום־יומיים - בדיוק כפי שנצפה גם במחקרים הראשוניים.

יש להדגיש כי מכיוון שמדובר בחיסון חדש העומד במרכז ההתעניינות הציבורית, נעשה ניטור אקטיבי של תופעות הלוואי, וניתנה תשומת לב מיוחדת לכל תופעה - גם אם לא ניתן היה לייחס אותה לחיסון. לכן בהחלט ייתכן שקיימים דיווחי־יתר על תופעות לוואי של החיסונים.

מחקר ענק של כללית והרווארד בנוגע לבטיחות החיסון

מחקר ענק בנושא בטיחות חיסון הקורונה שערך מכון כללית למחקר בשיתוף אוניברסיטת הרווארד התפרסם בכתב העת הרפואי המובילThe New England Journal of Medicine.

המחקר נערך על בסיס נתונים אנונימיים של 2 מיליון מטופלי כללית, ונצפו בו מעט תופעות לוואי לאחר קבלת החיסון לעומת שיעור גבוה של תופעות לוואי חמורות לאחר הידבקות בקורונה אצל לא מחוסנים.

תופעות הלוואי הבאות - דלקת בקרום הלב, הפרעות קצב, התקפי לב, שבץ, תסחיף ריאתי, קרישים בוורידים העמוקים ופגיעה חריפה בכליות - נצפו בשיעור גבוה באנשים לא מחוסנים שנדבקו בקורונה בהשוואה ללא מחוסנים שלא נדבקו בקורונה. 

חזרה למעלה

מהן תופעות הלוואי העיקריות של חיסוני פייזר ומודרנה?

לאחר שכבר ניתנו מיליוני מנות חיסון של פייזר בכל העולם כבר ברור שאין שום הפתעות: תופעות הלוואי שנצפות זהות לתופעות הלוואי שעליהן דוּוח במחקרים הראשונים:

תופעות לוואי קלות: אודם וכאב באזור ההזרקה, עליית חום, צמרמורת, עייפות, כאבי ראש, חולשה, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, בחילות והגדלת קשריות לימפה. התופעות האלה חולפות לרוב בין יום ליומיים אחרי מתן החיסון ושכיחות מעט יותר לאחר קבלת המנה השנייה.

תופעות הלוואי היו נפוצות יותר בקרב צעירים (18 עד 64 שנים) מאשר בקרב מבוגרים. כאמור, תופעות הלוואי היו שכיחות יותר לאחר קבלת המנה השנייה.

התופעה הזאת נצפתה גם במחקר המקורי של חברת פייזר, והיא מוכרת גם מחיסונים אחרים. זוהי עדות ליכולתה של מערכת החיסון להגיב כיאות לחומר שאליו נחשפה בחיסון הראשון. התגובה הנמרצת יותר לאחר החיסון השני מעידה על הזיכרון החיסוני שיצרה מערכת החיסון.

תופעות לוואי אלרגיות, לרבות תגובה אלרגית מיידית שעלולה לסכן חיים, הן נדירות ביותר. במסמך המובא כאן מסביר האיגוד הישראלי לאלרגיה ולאימונולגיה קלינית מדוע הסיכון לתגובה אלרגית בעקבות חיסון נגד קורונה הוא נמוך מאוד.

משרד הבריאות מבקש לדווח לו בטופס הזה על תופעות לוואי שהופיעו בסמוך לקבלת החיסון נגד קורונה.
חזרה למעלה


 

מה בנוגע לדיווחים על דלקת בשריר הלב לאחר קבלת החיסון?

למידע נרחב בנוגע לדלקת בשריר הלב ולדלקת במעטפת הלב והקשר לקורונה ולחיסונים נגד הנגיף.

מה בנוגע לתופעות לוואי נדירות יותר וחמורות יותר?

תמותה לאחר קבלת החיסון

כ־260 מיליון מנות חיסון כבר ניתנו בארה"ב עד 10 במאי 2021 (מדובר בחיסוני קורונה של כל החברות ומכל הסוגים הקיימים בארה"ב). עד למועד הזה דוּוח למערכת הניטור על פטירה של 4,344 בני אדם מבין מי שהתחסנו (שיעור של 0.0017%).

על פי המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, כל מקרי הפטירה האלה נבדקו באופן פרטני, כולל בדיקות של התיקים הרפואיים, של תעודות הפטירה ושל נתוני הניתוחים שלאחר המוות - ולא נמצא שניתן לייחס אותם לחיסונים, למעט 3 מקרי פטירה של אנשים שקיבלו את החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון.

אנפילקסיס

אנפילקסיס היא תגובה אלרגית קשה ומסכנת חיים (אך שניתן למנוע ממנה להפוך לקטלנית, אם ניתן טיפול בזמן). זוהי תגובת לוואי אפשרית לכל חיסון שהוא - לא רק לחיסוני קורונה.

החשש מפני תופעת הלוואי הזאת הוא הסיבה לכך שכל מתחסן - בכל חיסון - מתבקש להישאר במרפאה 15 עד 30 דקות לאחר קבלת חיסון.

על פי מערכת הדיווח בארה"ב, שכיחות האנפילקסיס לאחר קבלת חיסון נגד קורונה היא בין 2 ל־5 מקרים לכל מיליון מתחסנים.

שיתוק של עצב הפנים 

במחקרים הראשונים על החיסון של פייזר ושל מודרנה דוּוח על מחוסנים בודדים שלקו בשיתוק של עצב הפנים (בל פלסי) בסמיכות למתן החיסון. שיתוק כזה הוא לרוב זמני וחולף באופן ספונטני לאחר זמן מה.

שיתוק כזה עלול להתרחש בשל סיבות רבות ובהן מחלה נגיפית, טראומה והיריון. מכיוון שמדובר בתופעה שידועה עוד מלפני שפותח החיסון, נשאלה השאלה האם שכיחותה עלתה מאז הוכנס החיסון לשימוש. במאמר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי JAMA מובא ניתוח הנתונים כפי שדוּוחו לארגון הבריאות העולמי:

בסך הכול התקבלו יותר מ־130 אלף דיווחים על תופעת לוואי בעקבות קבלת חיסון נגד קורונה, מתוכם היו כ־800 מקרים של שיתוק מלא או חלקי של עצב הפנים או של עווית חולפת. מי שסבלו מתופעת הלוואי הזאת היו בעיקר נשים מתחת לגיל 60.

המספרים האלה הוּשוו לשכיחות התופעה בקרב מקבלי חיסונים אחרים, ולא התקבלה שום עדות לכך שחיסון הקורונה גורם לתופעה הזאת בשכיחות־יתר.

תופעות הלוואי של אסטרה זנקה

אשר לתופעות הלוואי של חיסוני אסטרה זנקה - אלה דומות מאוד לתופעות הלוואי של חיסוני פייזר ומודרנה, אך גם יש כמה הבדלים: דלקת בשריר הלב אינה מתרחשת בשכיחות מוגברת בקרב מחוסני אסטרה זנקה. 

לעומת זאת, דוּוח על תופעת לוואי נדירה וייחודית של חיסוני אסטרה זנקה (וגם של חיסוני ג'ונסון אנד ג'ונסון): קרישיות־יתר ודימומים. בבריטניה דוּוח שהשיעור של תופעות הלוואי האלה הוא 15 מקרים למיליון מתחסנים במנה הראשונה - בעיקר בנשים שטרם מלאו להן 60. שכיחות התופעות האלה נמוכה באופן משמעותי לאחר קבלת המנה השנייה.

תופעות לוואי נוספות שחששו מהן - אך נשללו בסופו של דבר

נבדקו - והתבדו - חששות מפני תופעות לוואי נוספות של חיסוני הקורונה ובהן תופעות נוירולוגיות שונות, פגיעה בפריון הגברים, הפלות והחמרה במחלות אוטואימוניות.
חזרה למעלה

מה בנוגע לחיסוני ילדים ובני נוער?

הכנו לכם מדריך
חזרה למעלה

את מי אסור לחסן בשלב הזה? מה בנוגע למי שסובלים מאלרגיה? 

הכנו לכם מדריך בדיוק בנושאים האלה עם המידע המעודכן ביותר של משרד הבריאות. 

דוגמאות לקבוצות שאין מניעה לחסן אותן:

• אנשים הסובלים ממחסור באנזים G6PD.

• אנשים הסובלים מדיכוי חיסוני מסיבה כלשהי.

• נשאי HIV וחולי איידס.

• אנשים שסבלו מפריחה מפושטת ומגרד בתגובה לטיפול שקיבלו בעירוי.
חזרה למעלה

האם נותנים חיסון למחלימים מקורונה?

ניתן לחסן מחלימים מקורונה החל מגיל 5 שנים לפי ההנחיות הבאות:

• מחלימים שעדיין לא חוסנו - ניתן לחסן אותם במנה אחת לאחר שעברו 3 חודשים לפחות ממועד הגדרתם "מחלימים". 

• מי שאומתו לנגיף אחרי קבלת מנה אחת של החיסון - יכולים לקבל את המנה השנייה לאחר שחלפו 3

חודשים לפחות ממועד הגדרתם "מחלימים".

• מחלימים שאובחנו על פי בדיקה סרולוגית - ניתן לחסן אותם במנה אחת בכל מועד לאחר קבלת התוצאה החיובית.

• ניתן לחסן במנה שלישית מדוכאי חיסון שקיבלו שתי מנות ואומתו לנגיף לפני קבלת המנה השנייה
או לאחר מכן (על פי החלטת הרופא התחומי המטפל).

מטופלים שאינם מדוכאי חיסון ושאומתו לנגיף אחרי קבלת שתי מנות חיסון - אינם זקוקים למנות חיסון נוספות.

חזרה למעלה

מה בנוגע למתן חיסון למטופלים שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת?

מכיוון שהחיסון החדש לקורונה אינו מבוסס על נגיף חי, אין סכנה שהוא יתרבה בגוף, ולכן ניתן לתת את החיסון גם למי שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת.

כידוע, מי שסובלים ממערכת חיסון מוחלשת הם בסיכון גבוה למחלה קשה ולמוות אם יידבקו בנגיף הקורונה, ולכן מומלץ לחסן אותם.

חזרה למעלה

התגלו נגיפי קורונה שעברו מוטציה. החיסון מגן מפניהם?

כל מה שידוע לעת עתה על המוטציות בנגיף הקורונה

חזרה למעלה

האם מותר לקבל חיסונים אחרים יחד עם חיסון נגד קורונה?

ניתן לקבל בו־זמנית חיסון נגד קורונה וחיסונים אחרים נגד כל מחלה שהיא. וכך נאמר בהנחיות של משרד הבריאות בנושא הזה: 

"ניתן לתת תרכיבים נגד נגיף הקורונה בו־זמנית עם תרכיבים אחרים או בכל רווח זמן לפניהם או אחריהם.
כאשר נותנים יותר מתרכיב אחד בו־זמנית, יש לתת את התרכיבים באתרי הזרקה שונים".

חזרה למעלה

גם כשהמרפאות סגורות: שירות רופאים און־ליין

ייעוץ מרחוק בשיחת טלפון או בשיחת וידאו

לקוחה מקבלת ייעוץ מרופאה בשיחת וידאו

האם החיסון עלול לגרום לי לחלות בקורונה?

ממש לא, שכן לא מדובר בחיסון חי, אלא ברכיב חלבון אחד של הנגיף שאינו מסוגל להתרבות ולגרום למחלה.

חזרה למעלה

התחסנתי - האם עליי לעטות מסכה?

למידע מעודכן בנושא.

חזרה למעלה

האם גם מתחסנים צריכים להיכנס לבידוד לאחר שנחשפו לאדם מאומת?

המידע המעודכן נמצא במדריך שלנו בנושא בידוד.

חזרה למעלה

האם לפני קבלת החיסון כדאי לעשות בדיקה סרולוגית (בדיקה לרמת נוגדנים בדם)?

נכון ל־1 באוגוסט 2021 אין כל המלצה כזאת. להיפך, אם מדובר במי שטרם חוסן, בדיקה מקדימה עלולה לעכב התחסנות, מה גם שלא תמיד מובטחות לנו תוצאות חד־משמעיות. המשמעות של תוצאה שאינה חד־משמעית עלולה להיות אי־חיסון של בני אדם שזקוקים לחיסון.
חזרה למעלה

האם אחרי קבלת חיסון כדאי לעשות בדיקה סרולוגית כדי לוודא שהחיסון "תפס"? 

נכון ל־1 באוגוסט 2021 משרד הבריאות אינו ממליץ לעשות בדיקת נוגדנים, למעט במסגרת מחקרית, שבה אוספים נתונים בנוגע להימצאות נוגדנים לאורך זמן באוכלוסיות ספציפיות (למשל, מדוכאי חיסון).

יש לשים לב שהמבחנים הסרולוגיים מכוּונים בחלקם לגילוי נוגדנים בעקבות מחלה טבעית ובחלקם - לגילוי נוגדנים בעקבות חיסון, מה שעלול להקשות על פירוש נכון של הממצאים.
חזרה למעלה

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש