חיפוש

dsdsdsd
נערה עם אצבע מורמת אחרי קבלת חיסון נגד קורונה

קורונה בילדים ובבני נוער: המחלה והחיסון

משרד הבריאות ממליץ לחסן את המתבגרים בני 12 עד 15. מהם תסמיני הקורונה אצל ילדים? עד כמה זה מסוכן? עד כמה יעיל ובטיחותי החיסון לבני נוער? מהן תופעות הלוואי האפשריות?

ד"ר בת־שבע גוטסמן

ד"ר בת־שבע גוטסמן

איך קובעים תור לחיסון קורונה? זה פשוט

משרד הבריאות ממליץ לחסן גם מתבגרים בני 12 עד 15 שנים. 

האיגוד הישראלי לרפואת ילדים פירסם ב־1 ביולי 2021 מסמך, שבו הוא מדגיש כי חיסון בני הנוער (12 עד 15 שנים) חיוני כעת במיוחד בשל העלייה בשיעורי התחלואה בקרבם, בין היתר בווריאנט דלתא (הווריאנט ההודי) שהוא מידבק יותר ואלים יותר מהווריאנטים האחרים.

בשבועות האחרונים היו בישראל התפרצויות ממוקדות - בעיקר במוסדות חינוך שבהם יש ריכוזים של לא מחוסנים. מטרת החיסון היא בראש ובראשונה להגן על בני הנוער מהידבקות - בין היתר בווריאנטים חדשים שהם אלימים יותר.

מהם תסמיני מחלת הקורונה בילדים ובבני נוער?

סימני הקורונה דומים לסימני המחלה במבוגרים, אם כי שיעור התינוקות והילדים שנדבקו והם א־תסמיניים הוא ככל הנראה גדול יותר מאשר בקרב המבוגרים. מעריכים שכ־50% מהילדים שחלו בקורונה הם א־תסמיניים.

התסמינים הנפוצים ביותר בילדים ובבני נוער הם חום ושיעול. תסמינים נוספים הם:

• חולשה.

• כאבי ראש.

• כאבי שרירים.

• נזלת.

• כאבי גרון.

• קוצר נשימה.

• כאבי בטן.

• שלשולים.

• בחילות והקאות.

• אובדן חוש הריח.

הילדים התסמיניים - ברובם הגדול - מחלימים בתוך שבוע עד שבועיים.

האם הקורונה בכלל מסוכנת לילדים ולבני נוער?

ככלל, תחלואת קורונה בקרב ילדים ובני נוער היא קלה, אולם בניגוד למה שנהוג לחשוב, ובניגוד למידע שמופץ בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, לא מדובר במחלה נטולת סיכון.

בישראל - כך על פי הנתונים שבידי האגף לאפידמיולוגיה - אובחנה קורונה אצל יותר מרבע מיליון ילדים ובני נוער עד גיל 18 שנים, שהם כשליש מכלל מאומתי הקורונה בארץ.

לפי נתוני משרד הבריאות, אושפזו בישראל יותר מ־1,000 ילדים, ומהם 15% היו במצב בינוני עד קשה. 7 מהם נפטרו. אומנם רוב הנפטרים סבלו ממחלות רקע קשות, אך מניסיון שנצבר בכל העולם עולה שהסכנה קיימת גם לילדים ללא גורמי סיכון.

גורמי סיכון למחלה קשה יותר 

בדומה למבוגרים, גם אצל ילדים קיימות מחלות רקע שעלולות להגביר את הסכנה לתחלואה קשה יותר בקרבם. מדובר בעיקר במחלות הרקע הבאות:

• השמנת־יתר קיצונית.

• תסמונות גנטיות חמורות, במיוחד אם הן כרוכות בהפרעה התפתחותית משמעותית.

• הפרעות נוירולוגיות חמורות.

• ציסטיק פיברוזיס.

• תסמונת דאון.

• מחלות מטבוליות.

• דיכוי חיסוני (בשל מחלת חוסר חיסוני מולדת או עקב טיפולים המדכאים את המערכת החיסונית).

• מומי לב מולדים הגורמים לאי־ספיקת לב.

• מחלה ריאתית קשה הפוגעת משמעותית ברזרבה הריאתית.

• דיאליזה.

על פי נתונים מארצות־הברית, לכ־80% מהילדים שנזקקו לאשפוז (וכאמור, הם מעטים מאוד) היו מחלות רקע כמפורט לעיל. 

Long COVID - תסמינים לטווח ארוך

אנו גם עדים לבני נוער שסובלים מתסמינים ארוכי טווח לאחר שהחלימו (תסמונת הקרויה Long COVID). כמו כן יש לזכור שמדובר בנגיף חדש שפוגע במערכות שונות בגוף - נוסף על מערכת הנשימה - והשלכות התחלואה לטווח הארוך עדיין אינן ידועות לנו.

בכל העולם מדווחים על כך שלקורונה יש השפעות ארוכות טווח בקרב 13% מהמחלימים - הן המבוגרים והן הילדים ובני הנוער.

יתר על כן, הצעירים סובלים מאותן התופעות ארוכות הטווח כמו המבוגרים: תשישות מתמשכת, כאבי שרירים וכאבי מפרקים, קוצר נשימה ופגיעה באיכות החיים. ההשפעות האלה עלולות להימשך זמן רב.

יתר על כן, מחלת הקורונה ממשיכה להדביק בעולם, ומעת לעת מתגלים וריאנטים שייתכן כי יש בהם גם כאלה שמסוכנים יותר לילדים. החיסון צפוי להגן מתחלואה קשה ומסיבוכי המחלה.

קרוב ל־100 ילדים בישראל גם סבלו - בעקבות הידבקות בקורונה - ממחלה דלקתית מערכתית (שפוגעת במערכות גוף רבות) ומסכנת חיים שנקראת Multisystem inflammatory syndrome in children (ובקיצור: MIS-C) וידועה גם בשם "מחלת קווסאקי" (מידע נרחב בהמשך הכתבה).

במחקר של חברת פייזר - שבעקבותיו נתן ה־FDA אישור לחיסון מתבגרים, ושבמסגרתו חוסנו 2,200 בני נוער - נצפתה יעילות של 100% במניעת המחלה. תופעות הלוואי היו מועטות, לא משמעותיות וחלפו בתוך יום־יומיים.

מאז כבר קיבלו יותר מ־3 מיליון בני נוער אמריקאים בני 12 עד 15 שתי מנות חיסון, והניסיון שנצבר מחזק את ממצאי המחקר הראשוני. עם זאת, עדיין לא ברורה יעילות החיסון נגד וריאנט דלתא (הווריאנט ההודי).

יש להדגיש כי אין כל מנגנון ביולוגי מוכר שבו החיסון יכול לפגוע בגדילה או בפוריות. לא נמצאה כל פגיעה בשליה, בתאי הזרע או בשחלות. אין כל מניעה לחסן בנות צעירות מגיל קבלת המחזור החודשי. קיים, למרבה הצער, מידע כוזב רב בנושא הזה.

כיום, אחרי מיליוני מנות חיסון, נמצא כי החיסון בטוח ויעיל גם במצבים כמו חסר ב־G6PD, צליאק ואלרגיות שונות.

חיסון קורונה ודלקת בשריר הלב ובמעטפת הלב - האם קיים קשר?

דלקת בשריר הלב ובמעטפת הלב (מיוקרדיטיס) היא מחלה נדירה, בדרגות חומרה שונות, המופיעה לרוב לאחר זיהומים נגיפיים.

בשנה האחרונה הייתה תשומת לב גדולה יותר לתחלואה הזאת בשל מחלת הקורונה, שבה לעיתים יש פגיעה משמעותית בשריר הלב הן בזמן המחלה עצמה והן בשלב המחלה הדלקתית הרב־מערכתית שמופיעה שבועות לאחר ההידבקות. נוסף על המקרים האלה דוּּוחו גם כמה אירועים לאחר ההתחסנות.

מה קורה בפועל?

לפי המידע ממעקב החיסונים בישראל ובארה"ב, מקרים כאלה אירעו בקרב 0.006% עד 0.02% מהבנים שקיבלו את החיסון ובקרב פחות מ־0.001% מהבנות שקיבלו את החיסון. מקרים חמורים של מיוקרדיטיס (שלא חלפו בתוך ימים בודדים) היו אפילו נדירים עוד יותר (פחות מ־0.001%).

משרד הבריאות פרסם כי מתוך 178,836 מקבלי מנה ראשונה ו־56,524 מקבלי מנה שנייה בקבוצת הגיל 12 עד 16, דווחו שני מקרים בלבד של דלקת בשריר הלב.

מקרה 1: זכר, הובא למיון 3 ימים לאחר קבלת המנה השנייה עקב חום וכאבים בחז. אושפז ליום אחד.

מקרה 2: זכר. יום לאחר קבלת המנה הראשונה סבל מחום ושלשולים. לאחר 5 ימים הובא למיון בגלל  כאבים בחזה. אושפז במשך 5 ימים.

ההמלצה: לחסן

קיימת הסכמה רחבה בקרב ארגוני רופאים ורשויות בריאות שהתועלת של החיסון בבני נוער גבוהה באופן ברור מהסיכון שבדלקת בשריר הלב, ולכן ההמלצה היא לחסן.

עם זאת, אם הנער או הנערה חלו בעבר בדלקת של שריר הלב, מומלץ להתייעץ עם הקרדיולוג המטפל לפני קבלת החיסון.

מה בנוגע לתופעות לוואי אחרות?

לחיסון הקורונה יש תופעות לוואי קלות כמו כאב מקומי באזור ההזרקה, חולשה, צמרמורת וכאב ראש. התופעות האלה חולפות לאחר כיומיים. לעיתים נדירות ישנן תופעות יותר משמעותיות, אך במחקר שקדם לאישור החיסון נמצא כי שכיחות תופעות הלוואי בבני נוער דומה לזו שבמבוגרים צעירים.

גם כשהמרפאות סגורות: רופאי ילדים און־ליין
ככה פוגשים היום רופאים

אם ובת משוחחות עם רופאה בשיחת וידאו בלאפטופ

האם ילדים נדבקים יותר בהשוואה למבוגרים?

זו שאלה שקשה לענות עליה, מכיוון שברוב המדינות בודקים רק את התינוקות ואת הילדים שיש להם תסמינים קליניים, ובהיעדר סקר אוכלוסייה (כלומר בדיקה גם של חולים וגם של א־תסמיניים) קשה להעריך כמה נדבקו. 

ממחקרים שבהם בדקו בני בית של חולים מאומתים עולה שילדים נדבקו פחות מאשר המבוגרים באותה המשפחה. מנתוני חקירות אפידמיולוגיות שנעשו בישראל עולה שהילדים נדבקו ברובם ממבוגרים ולא מבני גילם.

יש כמה דיווחים מארצות־הברית על ירידה בתחלואה בקרב ילדים בעקבות הפסקת לימודים וקייטנות, אך לא ניתן להקיש מהשפעת מדיניות כזאת או אחרת בארצות שונות על המצב בישראל, וזאת בשל התנאים החברתיים והפיזיים השונים.

עד כמה הילדים מדביקים אחרים?

גם לשאלה הזאת אין עדיין תשובה חד־משמעית. בתחילת המגפה עלה החשש שהילדים הם "מפיצי על"  בדומה להיותם "מפיצי על" של שפעת ושל מחלות נגיפיות אחרות. אחר כך נטען שלילדים ולבני נוער משקל קטן בהפצת המגפה.

כיום ההערכה המקובלת היא שילדים בני 10 שנים ויותר מפיצים את הנגיף באותה המידה כמו מבוגרים.

מידת ההדבקה מפעוטות עדיין לא ברורה לחלוטין, ובספרות מתוארות תוצאות סותרות ממחקרים שונים.  ככל הנראה פעוטות מדביקים פחות מבני נוער.

מהו הקשר בין קורונה לבין מחלה דמוית קווסאקי בתינוקות ובילדים? 

בתחילת אפריל 2020 דוּוח בקליפורניה על תינוקת שחלתה במחלת קווסאקי ואשר במקביל נמצאה גם חיובית למחלת הקורונה.

במחלת קווסאקי סובלים הילדים החולים מדלקת של כלי הדם. הסיבה לפרוץ המחלה הנדירה הזאת אינה ידועה. משערים שהיא נגרמת מתגובה חיסונית נמרצת מדי של הגוף לזיהום.

ביטוייה העיקריים של מחלת קווסאקי הם חום ממושך, דלקת של לחמיות העיניים, פריחה, בלוטות לימפה מוגדלות, דלקת מפרקים. כמו כן יש לה ביטויים מעבדתיים וקליניים המעידים על תהליכים דלקתיים בגוף. הטיפול במחלה - עירויי נוגדנים (גמאגלובולינים), מתן אספירין ולעיתים גם מתן סטרואידים - מפחית משמעותית את הסכנה לסיבוכים לבביים.

התסמונת הזאת זכתה לכמה שמות - כולם משקפים את הרכיב הדלקתי הרב־מערכתי שבמהותה (תהליכים דלקתיים בלב ובכלי דם, בדרכי הנשימה, בכליות, במוח ובמערכת העיכול): Pediatric Inflammatory Multisystem Syndrome (ובקיצור: PIMS) או Multisystem Inflammatory Syndrome in Children (ובקיצור: MIS-C).

התינוקת מקליפורניה טופלה כמקובל במקרה של מחלת קווסאקי והחלימה, אך בהמשך הופיעו דיווחים נוספים על ילדים ועל בני נוער באירופה ובצפון אמריקה שהתגלו אצלם סימנים של מחלה קשה וממושכת דמוית קווסאקי. הם נזקקו ברובם לאשפוז בטיפול נמרץ, ואף היו בקרבם מקרי תמותה בודדים.

לתינוקות ולילדים שחלו במחלה דמוית קווסאקי היה בדרך כלל קשר לקורונה: או שהם היו חיוביים לקורונה בעת שהתגלתה אצלם המחלה דמוית הקווסאקי או שהם היו חולים בקורונה בארבעת השבועות שקדמו לאבחון התסמונת דמוית הקווסאקי. 

לחלק מהחולים יש מאפיינים של "סערת ציטוקינים", שהיא אחד מסיבוכי הקורונה. ההתמודדות עם המחלה היא בעיקר באמצעות טיפול תומך: עירוי נוגדנים במקרה של חשד למחלת קווסאקי, טיפול אנטי־דלקתי ולפעמים גם טיפול מדכא חיסון המכוּון נגד "סערת הציטוקינים".

עד כה כבר התקבלו מאות דיווחים על תחלואה כזאת ברחבי העולם - בעיקר בילדים ובבני נוער, אך גם בצעירים עד תחילת שנות ה־20 לחייהם. לא ברור לחלוטין הקשר בין המחלה דמוית הקווסאקי לבין נגיף הקורונה, אך נמצא קשר נסיבתי: נמצא מתאם בין האזורים שבהם היה דיווח על המחלה הזאת לבין הדיווחים על התפרצות קורונה באותו האזור. יתר על כן, החולים גם נמצאו ברובם חיוביים לקורונה בתקופה שקדמה למחלה.

אומנם הרוב המכריע של הילדים שיידבקו בנגיף הקורונה עובר מחלה קלה ונטולת סיבוכים, אך סטטיסטית - על פי דיווחים מאזורים מוכי קורונה (כמו ארצות־הברית וצפון איטליה) - נמצא שאחד מתוך כמה אלפי ילדים חולי קורונה עלול ללקות בתסמונת הדלקתית הרב־מערכתית הזאת.

עם זאת יש לזכור כי אין מידע מדויק על היקף מחלת הקורונה בקרב ילדים, ורבים מהם אינם מאובחנים, כך ששכיחות התסמונת הדלקתית הרב־מערכתית בקרב חולי הקורונה עשויה להיות נמוכה עוד יותר.

לסיכום: מדובר במחלה נדירה ומסוכנת אשר הקשר שלה לנגיף הקורונה עדיין אינו ברור לחלוטין. טיפול תומך אינטנסיבי עשוי לשפר מאוד את מהלכה.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית

חלק מהמידע בכתבה מבוסס על המסמך של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים מה־1 ביולי 2021

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש