חיפוש

dsdsdsd
ילדה עם מסכה מחזיקה בובה עם מסכה

קורונה בתינוקות ובילדים

מהם סימני מחלת הקורונה בתינוקות ובילדים? האם הם נדבקים פחות ממבוגרים? עד כמה הם מדביקים אחרים? האם יש הבדל בין ההשפעה של קורונה על ילדים להשפעה שלה על מבוגרים? מה הקשר בין קורונה לבין מחלת קוואסאקי בתינוקות ובילדים?

ד"ר בת־שבע גוטסמן

ד"ר בת־שבע גוטסמן

כבר בתחילת ההתפרצות של מגפת הקורונה בלטה העובדה שילדים כמעט שאינם חולים במחלה, ואם הם חולים בה - מחלתם לרוב קלה. עבר זמן, והרושם הראשוני הזה רק הולך ומתחזק. אז מה אנחנו יודעים על קורונה בילדים?

יש לציין שהנתונים המובאים כאן הם ממדינות רבות, ששונות זו מזו (ומישראל) מהבחינה הדמוגרפית והסוציולוגית: במספר הילדים הממוצע במשפחה, בשיעור הילדים באוכלוסייה הכללית, במודלים של מערכות החינוך שלהן וכדומה. המדינות האלה גם שונות זו מזו במאפייני ההתפרצות של המגפה, ולכן לא ברור עד כמה המסקנות העולות מהן ישימות לישראל. 

יתר על כן, מחקר שנעשה בישראל בנוגע לתחלואת ילדים בקורונה הניב תוצאות שאינן חד־משמעיות.

מהם סימני מחלת הקורונה בתינוקות ובילדים?

סימני הקורונה בתינוקות ובילדים דומים לסימני המחלה במבוגרים, אם כי שיעור התינוקות והילדים שנדבקו והם א־תסמיניים הוא ככל הנראה גדול יותר מאשר בקרב המבוגרים.

הסימנים הנפוצים ביותר הם חום ושיעול ובשכיחות נמוכה יותר - גם קוצר נשימה. סימנים אחרים הם נדירים יותר, בדומה למבוגרים: נזלת, שלשול, הקאות. הרוב הגדול של הילדים התסמיניים מחלים בתוך שבוע עד שבועיים.

האם ילדים נדבקים פחות בקורונה בהשוואה למבוגרים?

זו שאלה שקשה לענות עליה, מכיוון שברוב המדינות בודקים רק את התינוקות ואת הילדים שיש להם תסמינים קליניים, ובהיעדר סקר אוכלוסייה (כלומר בדיקה גם של חולים וגם של א־תסמיניים) קשה להעריך כמה נדבקו. מסקר אוכלוסייה שנעשה באיסלנד עולה שרק 6% מהילדים עד גיל 10 חלו במחלה.

על פי נתונים ממקומות שונים בעולם, ילדים הם רק כ־1% עד 5% מכלל הנדבקים, אך כמובן ייתכן שהנתון הזה משקף את העובדה שעל פי רוב אובחנו רק ילדים שהייתה להם מחלה קלינית גלויה וכי למעשה שיעורם גבוה יותר. ממחקרים שבהם בדקו בני בית של חולים מאומתים עולה שילדים נדבקו פחות מאשר המבוגרים באותה המשפחה.

עדיין לא ברור מדוע ילדים נדבקים פחות ממבוגרים. כידוע, הנגיף חודר לתאים במערכת הנשימה באמצעות התחברות לרכיבים מסוימים ("קולטנים") בתאים של אותה המערכת. נראה ששוני בקולטנים האלה בילדים מקשה על הנגיפים להתחבר אליהם.

אל תזניחו טיפול בבעיות רפואיות דחופות!

אם אתם זקוקים לטיפול רפואי דחוף - חשוב שתראו רופא. אנחנו ערוכים לטפל בכל מי שמגיע למיון ומקפידים על הבטיחות שלכם. 

זכרו: חובה לעטות מסכות ביציאה מהבית.

בבעיות שאינן דחופות: השתמשו ברפואה מהבית

בתקופה הזאת אנא הימנעו ככל הניתן מלהגיע למרפאות כללית. לרשותכם עומדים מגוון שירותים רפואיים שניתן לקבל מהבית, כולל שיחת טלפון עם רופא המשפחה ומוקדי ייעוץ עם רופאים און־ליין מסביב לשעון.

עד כמה הילדים מדביקים אחרים?

גם לשאלה הזאת אין עדיין תשובה חד־משמעית. בתחילת המגפה עלה החשש כי בדומה לשפעת ולמחלות נגיפיות אחרות בדרכי הנשימה, הילדים הם המפיצים העיקריים של קורונה ("מפיצי על") - גם אם הם עצמם חולים בה באופן קל בלבד. 

עד כה המידע בנוגע לחלקם של ילדים בהפצת הקורונה הוא מוגבל, אך נראה כי אין עדות שתומכת בחשש הזה. בבדיקת צברים של התפרצויות ברחבי העולם ובתחקור אפידמיולוגי של מודבקים התברר שרק במעט מאוד מקרים מקור ההדבקה היה ילד. נראה אפוא שלילדים יש תפקיד מוגבל יחסית בשרשרת ההדבקות.

עם זאת, בהיעדר מידע מבוסס יותר, כללי ההגנה שכוללים ריחוק חברתי, לבישת מסכות והקפדה על היגיינת ידיים תקפים לכולם. גם לילדים ולמי שבאים איתם במגע.

האם יש הבדל בין ההשפעה של קורונה על ילדים להשפעה שלה על מבוגרים? 

בסוגיה הזאת יש בשורות טובות: קיים הבדל מובהק בין מבוגרים לילדים בנוגע לאופן שבו הם עוברים את המחלה. המחלה של הילדים קלה באופן משמעותי יותר ממחלת המבוגרים, ולכן רוב הילדים החולים נזקקים הרבה פחות לאשפוזים בכלל ולאשפוזים ביחידות לטיפול נמרץ בפרט.

ההבדל הזה קיים לא רק בהשוואה בין ילדים למבוגרים, אלא גם בהשוואה בין קבוצות גיל שונות בקרב ילדים: פעוטות חולים במחלה הזאת בצורה הרבה יותר קלה מאשר מתבגרים. לכן התמותה בקרב ילדים היא כמעט אפסית - גם במדינות שסובלות מתחלואה רבה מאוד כמו איטליה, ספרד ובריטניה.

על פי נתונים מארצות־הברית, לכ־80% מהילדים שנזקקו לאשפוז (וכאמור, הם מעטים מאוד) היו מחלות רקע. אחת התיאוריות שמנסה להסביר את המהלך המתון יותר של המחלה אצל ילדים היא שילדים סובלים פחות מ"סערת ציטוקינים" (ראו התייחסות במדריך נגיף הקורונה: תשובות לשאלות הרפואיות הבוערות), שהיא מרכיב משמעותי בחומרת המחלה.

מהו הקשר בין קורונה לבין מחלה דמוית קווסאקי בתינוקות ובילדים? 

בתחילת אפריל 2020 דוּוח בקליפורניה על תינוקת שחלתה במחלת קווסאקי ואשר במקביל נמצאה גם חיובית למחלת הקורונה.

במחלת קווסאקי סובלים הילדים החולים מדלקת של כלי הדם. הסיבה לפרוץ המחלה הנדירה הזאת אינה ידועה. משערים שהיא נגרמת מתגובה חיסונית נמרצת מדי של הגוף לזיהום.

ביטוייה העיקריים של מחלת קווסאקי הם חום ממושך, דלקת של לחמיות העיניים, פריחה, בלוטות לימפה מוגדלות, דלקת מפרקים. כמו כן יש לה ביטויים מעבדתיים וקליניים המעידים על תהליכים דלקתיים בגוף. הטיפול במחלה - עירויי נוגדנים (גמאגלובולינים), מתן אספירין ולעיתים גם מתן סטרואידים - מפחית משמעותית את הסכנה לסיבוכים לבביים.

התינוקת מקליפורניה טופלה כמקובל במקרה של מחלת קווסאקי והחלימה, אך בהמשך הופיעו דיווחים נוספים על ילדים ועל בני נוער באירופה ובצפון אמריקה שהתגלו אצלם סימנים של מחלה קשה וממושכת דמוית קווסאקי. הם נזקקו ברובם לאשפוז בטיפול נמרץ, ואף היו בקרבם מקרי תמותה בודדים.

לתינוקות ולילדים שחלו במחלה דמוית קווסאקי היה בדרך כלל קשר לקורונה: או שהם היו חיוביים לקורונה בעת שהתגלתה אצלם המחלה דמוית הקווסאקי או שהם היו חולים בקורונה בארבעת השבועות שקדמו לאבחון התסמונת דמוית הקווסאקי. 

התסמונת הזאת זכתה לכמה שמות - כולם משקפים את הרכיב הדלקתי הרב־מערכתי שבמהותה (תהליכים דלקתיים בלב ובכלי דם, בדרכי הנשימה, בכליות, במוח ובמערכת העיכול): Pediatric Inflammatory Multisystem Syndrome (ובקיצור: PIMS) או Multisystem Inflammatory Syndrome in Children (ובקיצור: MIS-C).

לחלק מהחולים יש מאפיינים של "סערת ציטוקינים", שהיא אחד מסיבוכי הקורונה. ההתמודדות עם המחלה היא בעיקר באמצעות טיפול תומך: עירוי נוגדנים במקרה של חשד למחלת קווסאקי, טיפול אנטי־דלקתי ולפעמים גם טיפול מדכא חיסון המכוּון נגד "סערת הציטוקינים".

עד כה כבר התקבלו מאות דיווחים על תחלואה כזאת ברחבי העולם - בעיקר בילדים ובבני נוער, אך גם בצעירים עד תחילת שנות ה־20 לחייהם. לא ברור לחלוטין הקשר בין המחלה דמוית הקווסאקי לבין נגיף הקורונה, אך נמצא קשר נסיבתי: נמצא מתאם בין האזורים שבהם היה דיווח על המחלה הזאת לבין הדיווחים על התפרצות קורונה באותו האזור. יתר על כן, החולים גם נמצאו ברובם חיוביים לקורונה בתקופה שקדמה למחלה.

אומנם הרוב המכריע של הילדים שיידבקו בנגיף הקורונה עובר מחלה קלה ונטולת סיבוכים, אך סטטיסטית - על פי דיווחים מאזורים מוכי קורונה (כמו ארצות־הברית וצפון איטליה) - נמצא שאחד מתוך כמה אלפי ילדים חולי קורונה עלול ללקות בתסמונת הדלקתית הרב־מערכתית הזאת. עם זאת יש לזכור כי אין מידע מדויק על היקף מחלת הקורונה בקרב ילדים, ורבים מהם אינם מאובחנים, כך ששכיחות התסמונת הדלקתית הרב־מערכתית בקרב חולי הקורונה עשויה להיות נמוכה עוד יותר.

גם בישראל דוּוח על 3 ילדים שחלו בתסמונת הנדירה והמסוכנת הזאת. אחד מהם נפטר.

לסיכום: מדובר במחלה נדירה ומסוכנת אשר הקשר שלה לנגיף הקורונה עדיין אינו ברור לחלוטין. טיפול תומך אינטנסיבי עשוי לשפר מאוד את מהלכה.

מה עולה ממחקר שנעשה בישראל בנוגע לתחלואת ילדים בקורונה?

ממחקר שערך מכון גרטנר (המסייע למשרד הבריאות בתחומי המחקר האפידמיולוגי) עולים ממצאים דומים לאלה שהובאו למעלה: ילדים נדבקים פחות ומדביקים פחות.

המסקנה הזאת מסתמכת על מחקר שנעשה בבני־ברק וכלל 562 משפחות שבהן 2,823 נפשות. לחוקרים התברר שהסיכון של ילדים להידבק בקורונה נמוך ב־20% עד 50% מהסיכון של מבוגרים להידבק, והסיכון שילדים ידביקו אחרים קטן בשיעור של 25% עד 75% מהסיכון של מבוגרים להדביק אחרים.

לכאורה אלה נתונים אופטימיים, אך למעשה מדובר בטווח אפשרויות נרחב: ההבדל בין 25% ל־75% הוא עצום. המחקר הזה פורסם עוד לפני שמערכת החינוך נפתחה מחדש, ומחברי מחקר הדגישו שלא ניתן להעריך בוודאות  מה תהיה ההשפעה של פתיחת מערכת החינוך על התפשטות הקורונה.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש