חיפוש

dsdsdsd
ילדה עם מסכה מחזיקה בובה עם מסכה

קורונה בתינוקות ובילדים

מהם סימני מחלת הקורונה בתינוקות ובילדים? האם הם נדבקים פחות ממבוגרים? עד כמה הם מדביקים אחרים? האם יש הבדל בין ההשפעה של קורונה על ילדים להשפעה שלה על מבוגרים? מה הקשר בין קורונה לבין מחלת קוואסאקי בתינוקות ובילדים?

ד"ר בת־שבע גוטסמן

ד"ר בת־שבע גוטסמן

בתחילת ההתפרצות של מגפת הקורונה בלטה העובדה שילדים כמעט שאינם חולים במחלה, ואם הם חולים בה - מחלתם לרוב קלה.

עד לא מזמן הרושם הראשוני הזה הלך והתחזק, אך באחרונה, עם הופעת הווריאנטים החדשים, נצפה שינוי מסוים בתמונה הראשונית הזאת. אז מה אנחנו יודעים על קורונה בילדים?

יש לציין שהנתונים המובאים כאן הם ממדינות רבות, ששונות זו מזו (ומישראל) מהבחינה הדמוגרפית והסוציולוגית: במספר הילדים הממוצע במשפחה, בשיעור הילדים באוכלוסייה הכללית, במודלים של מערכות החינוך שלהן וכדומה. המדינות האלה גם שונות זו מזו במאפייני ההתפרצות של המגפה, ולכן לא ברור עד כמה המסקנות העולות מהן ישימות לישראל. 

יתר על כן, מחקרים שנעשו בישראל בנוגע לתחלואת ילדים בקורונה הניבו תוצאות שאינן חד־משמעיות ושניתן לפרשם בדרכים שונות.

מהם סימני מחלת הקורונה בתינוקות ובילדים?

סימני הקורונה בתינוקות ובילדים דומים לסימני המחלה במבוגרים, אם כי שיעור התינוקות והילדים שנדבקו והם א־תסמיניים הוא ככל הנראה גדול יותר מאשר בקרב המבוגרים. מעריכים שכ־50% מהילדים שחלו בקורונה הם א־תסמיניים.

התסמינים הנפוצים ביותר בילדים הם חום ושיעול. תסמינים נוספים הם חולשה, כאבי ראש, כאבי שרירים, נזלת, כאבי גרון, קוצר נשימה, כאבי בטן, שלשולים, בחילות והקאות ואובדן חוש הריח. הילדים התסמיניים - ברובם הגדול - מחלימים בתוך שבוע עד שבועיים.

כשיש תסמינים נשארים בבית - ונבדקים

אם הופיעו אחד או יותר מהתסמינים של קורונה, ביניהם חום של 38 מעלות ויותר; שיעול או קושי בנשימה או תסמין נשימתי אחר; כאבי שרירים; כאב גרון; שינוי בחוש הטעם או בחוש הריח או אובדן של החושים האלה - הישארו בבית.

ניתן לעשות בדיקת קורונה גם בלי הפניה מרופאים. 

אם אתם זקוקים לטיפול רפואי דחוף - אל תזניחו גם בתקופת הקורונה

זכרו: חובה לעטות מסכות ביציאה מהבית, חשוב מאוד לשמור על מרחק של 2 מטר בין אדם לאדם, ככל הניתן, ולהקפיד על היגיינה.

אם הבעיה אינה דחופה עומדים לרשותכם מגוון שירותים רפואיים שניתן לקבל מהבית.

מה ידוע על הידבקות ילדים בקורונה בהשוואה למבוגרים?

זו שאלה שקשה לענות עליה, מכיוון שברוב המדינות בודקים רק את התינוקות ואת הילדים שיש להם תסמינים קליניים, ובהיעדר סקר אוכלוסייה (כלומר בדיקה גם של חולים וגם של א־תסמיניים) קשה להעריך כמה נדבקו. 

מסקר אוכלוסייה שנעשה באיסלנד באפריל 2020 עלה שרק 6% מהילדים עד גיל 10 חלו במחלה. בארה"ב דוּוח באוגוסט 2020 כי שיעור הילדים מכלל חולי הקורונה במדינה עומד על 7.3%, אף שחלקם באוכלוסייה הכללית הוא 22%. הנתונים האלה כמובן אינם תקפים כיום לישראל, שבה רוב האוכלוסייה הבוגרת כבר מחוסנת, ולכן חלקם היחסי של הילדים בקרב המאומתים גבוה בהרבה.

מנתונים אחרים - ממקומות שונים בעולם - עולה שילדים הם רק כ־1% עד 5% מכלל הנדבקים, אך כמובן ייתכן שהנתון הזה משקף את העובדה שעל פי רוב אובחנו רק ילדים שהייתה להם מחלה קלינית גלויה וכי למעשה שיעורם גבוה יותר.

ממחקרים שבהם בדקו בני בית של חולים מאומתים עולה שילדים נדבקו פחות מאשר המבוגרים באותה המשפחה. מנתוני חקירות אפידמיולוגיות שנעשו בישראל עולה שהילדים נדבקו ברובם ממבוגרים ולא מבני גילם.

יש כמה דיווחים מארצות־הברית על ירידה בתחלואה בקרב ילדים בעקבות הפסקת לימודים וקייטנות, אך לא ניתן להקיש מהשפעת מדיניות כזאת או אחרת בארצות שונות על המצב בישראל, וזאת בשל התנאים החברתיים והפיזיים השונים.

ומה בישראל?

מסקר סרולוגי לאומי שערך בישראל משרד הבריאות לפני כמה חודשים עלה ש־7.1% מהילדים הם חיוביים, לעומת 1.7% עד 4.8% בקבוצות גיל מבוגרות יותר. עם זאת יש לציין שהסקר נעשה רק בקרב מי שהגיעו למרפאות, ולכן הוא אינו משקף את האוכלוסייה הכללית ואינו נותן תמונה מהימנה.

מבצע החיסונים בישראל הביא לשינוי בתמונת המאומתים במדינה כיוון שרוב האוכלוסייה הבוגרת כבר מחוסנת, ולכן החולים החדשים מתרכזים בעיקר בקבוצות הלא מחוסנות: צעירים, ובמיוחד ילדים. נכון ל־25 בפברואר 2021, כ־45% מהמאומתים החדשים באאותו היום - ובדומה לשבוע שקדם לו - משתייכים לבני 0 עד 19. הנתון הזה הוא בעלייה לעומת המצב בחודש שלפני כן.

במקביל, יחד עם עליית חלקם של הצעירים בכלל המאומתים החדשים, עולה גם חלקם בקרב החולים במצב  קשה, וזאת בעוד שחלקם של בני ה־60+ בקבוצת החולים קשה יורד, והם עתה (סוף פברואר 2021) רק כמחצית מהחולים הקשים.

מתחילת המגפה מתו ממנה בישראל 8 ילדים בני 0 עד 19. ילדים הם עדיין שיעור קטן מסך המאושפזים במצב קשה, אך רואים בקרבם יותר ויותר אירועים של מחלה קשה - שבתחילת המגפה היו נדירים  יותר. התופעה הזאת מיוחסת בחלקה לחדירת הווריאנט הבריטי, שקרוב לוודאי הוא אלים יותר, ובחלקה היא מיוחסת לעובדה שככל שסך המספרים הולך ועולה, יש יותר ויותר ביטוי גם לשיעור הקטן של הילדים שחולים במחלה קשה. 

עד כמה הילדים מדביקים אחרים?

גם לשאלה הזאת אין עדיין תשובה חד־משמעית. בתחילת המגפה עלה החשש שהילדים הם "מפיצי על"  בדומה להיותם "מפיצי על" של שפעת ושל מחלות נגיפיות אחרות. אחר כך נטען שלילדים ולבני נוער משקל קטן בהפצת המגפה. כיום ההערכה המקובלת היא שילדים בני 10 שנים ויותר מפיצים את הנגיף באותה המידה כמו מבוגרים.

תוארו הדבקות "יעילות" מאוד בבתי ספר ובמחנות קיץ, אך לא ברור אם הדבר נבע בגלל נתונים ביולוגיים או בשל התנאים: צפיפות, אי־עטיית מסכות, שירה בצוותא, צעקות וכדומה. מכל מקום, חלקם של הילדים בקרב מפיצי העל הוא קטן.

מידת ההדבקה מפעוטות עדיין לא ברורה לחלוטין, ובספרות מתוארות תוצאות סותרות ממחקרים שונים. ישנם גם מחקרי מעבדה שבהם השוו את רמת העומס הנגיפי בקרב פעוטות לעומת מבוגרים ומתבגרים (ההנחה היא שעומס נגיפי גבוה בלוע מנבא הדבקה). מהמחקרים עולה כי ככל הנראה פעוטות מדביקים פחות מבני נוער.

מכל מקום נראה שכללי ההגנה הרגילים - מסכות, ריחוק חברתי והיגיינה - תקפים לכולם, גם לילדים ולבני נוער.

האם יש הבדל בין ההשפעה של קורונה על ילדים להשפעה שלה על מבוגרים? 

למרות השינוי שנצפה באחרונה של עלייה במספר הילדים המאושפזים במצב קשה, עדיין מדובר באירועים נדירים. קיים הבדל מובהק בין מבוגרים לילדים בנוגע לאופן שבו הם עוברים את המחלה. המחלה של הילדים קלה באופן משמעותי יותר ממחלת המבוגרים, ולכן רוב הילדים החולים נזקקים הרבה פחות לאשפוזים בכלל ולאשפוזים ביחידות לטיפול נמרץ בפרט. 

בישראל רק כ־500 ילדים, שהם פחות מ־1% מכלל הילדים המאומתים, נזקקו לאשפוז (לפי דו"ח של משרד הבריאות מיולי 2020). 

ההבדל הזה קיים לא רק בהשוואה בין ילדים למבוגרים, אלא גם בהשוואה בין קבוצות גיל שונות בקרב ילדים: פעוטות חולים במחלה הזאת בצורה הרבה יותר קלה מאשר מתבגרים. לכן התמותה בקרב ילדים היא כמעט אפסית - גם במדינות שסובלות מתחלואה רבה מאוד כמו איטליה, ספרד ובריטניה.

בדומה למבוגרים גם אצל ילדים קיימות מחלות רקע שעלולות להגביר את הסכנה לתחלואה קשה יותר בקרבם. מדובר בעיקר במחלות הרקע הבאות:

השמנת־יתר קיצונית, תסמונות גנטיות חמורות, במיוחד אם הן כרוכות בהפרעה התפתחותית משמעותית, הפרעות נוירולוגיות חמורות, ציסטיק פיברוזיס, תסמונת דאון, מחלות מטבוליות, דיכוי חיסוני (בשל מחלת חוסר חיסוני מולדת או עקב טיפולים המדכאים את המערכת החיסונית), מומי לב מולדים הגורמים לאי־ספיקת לב, מחלה ריאתית קשה הפוגעת משמעותית ברזרבה הריאתית, דיאליזה.

על פי נתונים מארצות־הברית, לכ־80% מהילדים שנזקקו לאשפוז (וכאמור, הם מעטים מאוד) היו מחלות רקע כמפורט לעיל. אחת התיאוריות שמנסה להסביר את המהלך המתון יותר של המחלה אצל ילדים היא שילדים סובלים פחות מ"סערת ציטוקינים" (ראו התייחסות במדריך נגיף הקורונה: תשובות לשאלות הרפואיות הבוערות), שהיא מרכיב משמעותי בחומרת המחלה.

גם כשהמרפאות סגורות: רופאי ילדים און־ליין
ככה פוגשים היום רופאים

אם ובת משוחחות עם רופאה בשיחת וידאו בלאפטופ

מה בנוגע לחיסון ילדים?

נכון להיום, החיסון של פייזר מאושר לבני 16 שנים ויותר, והחיסון של מודרנה מאושר לבני 18 שנים ויותר. שתי החברות האלה (וכן חברות אחרות) עורכות מחקרים בנוגע ליעילות ולבטיחות של החיסון בקרב בני 12 עד 15 שנים (פייזר) ובקרב בני 12 עד 17 שנים (מודרנה), והתוצאות צפויות להתפרסם  בסוף השנה הנוכחית.

מהו הקשר בין קורונה לבין מחלה דמוית קווסאקי בתינוקות ובילדים? 

בתחילת אפריל 2020 דוּוח בקליפורניה על תינוקת שחלתה במחלת קווסאקי ואשר במקביל נמצאה גם חיובית למחלת הקורונה.

במחלת קווסאקי סובלים הילדים החולים מדלקת של כלי הדם. הסיבה לפרוץ המחלה הנדירה הזאת אינה ידועה. משערים שהיא נגרמת מתגובה חיסונית נמרצת מדי של הגוף לזיהום.

ביטוייה העיקריים של מחלת קווסאקי הם חום ממושך, דלקת של לחמיות העיניים, פריחה, בלוטות לימפה מוגדלות, דלקת מפרקים. כמו כן יש לה ביטויים מעבדתיים וקליניים המעידים על תהליכים דלקתיים בגוף. הטיפול במחלה - עירויי נוגדנים (גמאגלובולינים), מתן אספירין ולעיתים גם מתן סטרואידים - מפחית משמעותית את הסכנה לסיבוכים לבביים.

התינוקת מקליפורניה טופלה כמקובל במקרה של מחלת קווסאקי והחלימה, אך בהמשך הופיעו דיווחים נוספים על ילדים ועל בני נוער באירופה ובצפון אמריקה שהתגלו אצלם סימנים של מחלה קשה וממושכת דמוית קווסאקי. הם נזקקו ברובם לאשפוז בטיפול נמרץ, ואף היו בקרבם מקרי תמותה בודדים.

לתינוקות ולילדים שחלו במחלה דמוית קווסאקי היה בדרך כלל קשר לקורונה: או שהם היו חיוביים לקורונה בעת שהתגלתה אצלם המחלה דמוית הקווסאקי או שהם היו חולים בקורונה בארבעת השבועות שקדמו לאבחון התסמונת דמוית הקווסאקי. 

התסמונת הזאת זכתה לכמה שמות - כולם משקפים את הרכיב הדלקתי הרב־מערכתי שבמהותה (תהליכים דלקתיים בלב ובכלי דם, בדרכי הנשימה, בכליות, במוח ובמערכת העיכול): Pediatric Inflammatory Multisystem Syndrome (ובקיצור: PIMS) או Multisystem Inflammatory Syndrome in Children (ובקיצור: MIS-C).

לחלק מהחולים יש מאפיינים של "סערת ציטוקינים", שהיא אחד מסיבוכי הקורונה. ההתמודדות עם המחלה היא בעיקר באמצעות טיפול תומך: עירוי נוגדנים במקרה של חשד למחלת קווסאקי, טיפול אנטי־דלקתי ולפעמים גם טיפול מדכא חיסון המכוּון נגד "סערת הציטוקינים".

עד כה כבר התקבלו מאות דיווחים על תחלואה כזאת ברחבי העולם - בעיקר בילדים ובבני נוער, אך גם בצעירים עד תחילת שנות ה־20 לחייהם. לא ברור לחלוטין הקשר בין המחלה דמוית הקווסאקי לבין נגיף הקורונה, אך נמצא קשר נסיבתי: נמצא מתאם בין האזורים שבהם היה דיווח על המחלה הזאת לבין הדיווחים על התפרצות קורונה באותו האזור. יתר על כן, החולים גם נמצאו ברובם חיוביים לקורונה בתקופה שקדמה למחלה.

אומנם הרוב המכריע של הילדים שיידבקו בנגיף הקורונה עובר מחלה קלה ונטולת סיבוכים, אך סטטיסטית - על פי דיווחים מאזורים מוכי קורונה (כמו ארצות־הברית וצפון איטליה) - נמצא שאחד מתוך כמה אלפי ילדים חולי קורונה עלול ללקות בתסמונת הדלקתית הרב־מערכתית הזאת. עם זאת יש לזכור כי אין מידע מדויק על היקף מחלת הקורונה בקרב ילדים, ורבים מהם אינם מאובחנים, כך ששכיחות התסמונת הדלקתית הרב־מערכתית בקרב חולי הקורונה עשויה להיות נמוכה עוד יותר.

גם בישראל דוּוח על כמה מקרים מתחילת המגפה. עם זאת יש לציין שלמרות הגידול הרב במספר החולים באוכלוסייה הכללית הרי מספר הילדים שחלו בתסמונת הזאת הוא קטן מאוד.

לסיכום: מדובר במחלה נדירה ומסוכנת אשר הקשר שלה לנגיף הקורונה עדיין אינו ברור לחלוטין. טיפול תומך אינטנסיבי עשוי לשפר מאוד את מהלכה.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש