חיפוש

dsdsdsd
נערה עם אגודל מורם אחרי קבלת חיסון נגד קורונה

קורונה בילדים: התסמינים, הסכנות ותסמונת PIMS

מהם תסמיני הקורונה אצל ילדים? מהו הקשר שלה למחלה דמוית קווסאקי (תסמונת PIMS)? עד כמה הם בסכנה? עד כמה יעיל ובטיחותי החיסון לבני נוער? מהן תופעות הלוואי האפשריות? משרד הבריאות ממליץ להתחסן מגיל 12

ד"ר בת־שבע גוטסמן

ד"ר בת־שבע גוטסמן

איך קובעים תור לחיסון קורונה? זה פשוט

ככלל, תחלואת קורונה בקרב ילדים ובני נוער היא קלה, אולם בניגוד למה שנהוג לחשוב, ובניגוד למידע שמופץ בחלק מכלי התקשורת וברשתות החברתיות, לא מדובר במחלה נטולת סיכון.

בישראל - לפי נתונים שפירסם משרד הבריאות, נכון לתחילת אוקטובר 2021 - אובחנה קורונה אצל יותר מחצי מיליון ילדים ובני נוער עד גיל 19 שנים, שהם כ־40% מכלל מאומתי הקורונה בארץ.

176 אושפזו בבתי החולים במצב קשה

• 79 בקבוצת הגיל 0 עד 9 שנים.

• 97 בקבוצת הגיל 10 עד 19 שנים.

17 מתו.

• 6 בקבוצת הגיל 0 עד 9 שנים.

• 9 בקבוצת הגיל 10 עד 19 שנים.  

אומנם רוב הנפטרים סבלו ממחלות רקע קשות, אך מניסיון שנצבר בכל העולם עולה שהסכנה קיימת גם לילדים ללא גורמי סיכון.

גורמי סיכון למחלה קשה יותר 

בדומה למבוגרים, גם אצל ילדים קיימות מחלות רקע שעלולות להגביר את הסכנה לתחלואה קשה יותר בקרבם. מדובר בעיקר במחלות הרקע הבאות:

• השמנת־יתר קיצונית.

• תסמונות גנטיות חמורות, במיוחד אם הן כרוכות בהפרעה התפתחותית משמעותית.

• הפרעות נוירולוגיות חמורות.

• ציסטיק פיברוזיס.

• תסמונת דאון.

• מחלות מטבוליות.

• דיכוי חיסוני (בשל מחלת חוסר חיסוני מולדת או עקב טיפולים המדכאים את המערכת החיסונית).

• מומי לב מולדים הגורמים לאי־ספיקת לב.

• מחלה ריאתית קשה הפוגעת משמעותית ברזרבה הריאתית.

• דיאליזה.

על פי נתונים מארצות־הברית, לכ־80% מהילדים שנזקקו לאשפוז היו מחלות רקע כמפורט לעיל. 

מהם התסמינים של מחלת הקורונה בילדים ובבני נוער?

סימני הקורונה דומים לסימני המחלה במבוגרים, אם כי שיעור התינוקות והילדים שנדבקו והם א־תסמיניים הוא ככל הנראה גדול יותר מאשר בקרב המבוגרים.

מעריכים שכ־50% מהילדים שחלו בקורונה הם א־תסמיניים.

התסמינים הנפוצים ביותר בילדים ובבני נוער הם חום ושיעול. תסמינים נוספים הם:

• חולשה.

• כאבי ראש.

• כאבי שרירים.

• נזלת.

• כאבי גרון.

• קוצר נשימה.

• כאבי בטן.

• שלשולים.

• בחילות והקאות.

• אובדן חוש הריח.

הילדים התסמיניים - ברובם הגדול - מחלימים בתוך שבוע עד שבועיים.

האם פוסט קורונה (Long COVID) היא תופעה שמופיעה גם בבני נוער?

אנו עדים לבני נוער שסובלים מתסמינים ארוכי טווח לאחר שהחלימו (תסמונת הקרויה פוסט קורונה ו־Long COVID). כמו כן יש לזכור שמדובר בנגיף חדש שפוגע במערכות שונות בגוף - נוסף על מערכת הנשימה - והשלכות התחלואה לטווח הארוך עדיין אינן ידועות לנו.

בכל העולם מדווחים על כך שלקורונה יש השפעות ארוכות טווח בקרב 13% מהמחלימים - הן המבוגרים והן הילדים ובני הנוער.

יתר על כן, הצעירים סובלים מאותן התופעות ארוכות הטווח כמו המבוגרים: תשישות מתמשכת, כאבי שרירים וכאבי מפרקים, קוצר נשימה ופגיעה באיכות החיים. ההשפעות האלה עלולות להימשך זמן רב.

יתר על כן, מחלת הקורונה ממשיכה להדביק בעולם, ומעת לעת מתגלים וריאנטים שייתכן כי יש בהם גם כאלה שמסוכנים יותר לילדים. החיסון צפוי להגן מתחלואה קשה ומסיבוכי המחלה.

מהו הקשר בין קורונה לבין מחלה דמויות קווסאקי (תסמונת פימס/PIMS) בתינוקות ובילדים? 

תסמונת קווסאקי היא מחלה מוכרת עוד מלפני תקופת הקורונה. מדובר בדלקת של כלי הדם בילדים, שהיא נדירה, וסיבתה אינה ידועה.

משערים שהיא נגרמת עקב תגובה חיסונית עודפת של הגוף לזיהום, וביטוייה העיקריים הם חום ממושך, דלקת של לחמיות העיניים, פריחה, הגדלה של בלוטות הלימפה, דלקת מפרקים וכן ביטויים מעבדתיים וקליניים המשקפים תהליכים דלקתיים בגוף.

כבר בתחילת המגפה, באפריל 2020, דוּוח בקליפורניה על תינוקת שחלתה במחלת קווסאקי ואשר במקביל נמצאה גם חיובית למחלת הקורונה (במשטח אף).

התינוקת מקליפורניה טופלה כפי שמקובל לטפל בחולי קווסאקי והחלימה, אך בהמשך הופיעו דיווחים נוספים על ילדים ועל בני נוער באירופה ובצפון אמריקה שסבלו מתסמינים של מחלה קשה, דמוית קווסאקי, שנמשכו זמן רב.

הצעירים החולים האלה נזקקו ברובם לאשפוז בטיפול נמרץ, והיו בקרבם גם מקרי תמותה. כמה מהם נמצאו חיובים לקורונה בעת האבחנה, ולרוב נמצאה עדות למחלת קורונה בארבעת השבועות שקדמו לאבחון התסמונת דמוית הקווסאקי. מאוחר יותר זוהתה התסמונת גם במבוגרים בני 21 ויותר.

נכון ל־4 באוקטובר 2021 התקבלו בארצות־הברית דיווחים על יותר מ־5,200 מקרים של ילדים ושל בני נוער שחלו בתסמונת הזאת, רובם בנים בקבוצת הגיל 6 עד 11 שנים. בישראל דוּוח עד תחילת אוקטובר 2021 על כ־120 צעירים שלקו בתסמונת הזאת. כמה מהם אף מתו כתוצאה ממנה.

התסמונת הזאת דמוית הקווסאקי שמופיעה בחולי קורונה זכתה לכמה שמות - כולם משקפים את הרכיב הדלקתי הרב־מערכתי שמאפיין אותה (באחד או יותר מהמערכות הבאות: הלב וכלי הדם, דרכי הנשימה, הכליות, המוח ומערכת העיכול): Pediatric Inflammatory Multisystem Syndrome (ובקיצור: PIMS) או Multisystem Inflammatory Syndrome in Children (ובקיצור: MIS-C). 

לחלק מהחולים יש מאפיינים של "סערת ציטוקינים", בדומה לשלב הסוער במחלת הקורונה.

התסמינים של תסמונת PIMS/MIS-C כוללים חום, כאבי בטן, הקאות, שלשולים, פריחה, דלקת של שריר הלב, הלם (לא כל התסמינים האלה מופיעים בהכרח, ומידת החומרה שלהם יכולה להשתנות מילד לילד).

בבדיקות מעבדה רואים מדדי דלקת מוגברים ועדות למחלת קורונה שהייתה זמן מה לפני כן.

ההתמודדות עם המחלה היא בעיקר באמצעות טיפול תומך במערכות הגוף שנפגעו ובאמצעות טיפול שמטרתו היא לדכא את התגובה הדלקתית המוגברת: מתן תרופות אנטי־דלקתיות (ובהן סטרואידים) ואימונוגלובולינים.

משרד הבריאות ממליץ לחסן מתבגרים מגיל 12 שנים. 

במחקר של חברת פייזר - שבעקבותיו נתן ה־FDA אישור לחיסון מתבגרים, ושבמסגרתו חוסנו 2,200 בני נוער - נצפתה יעילות של 100% במניעת המחלה. תופעות הלוואי היו מועטות, לא משמעותיות וחלפו בתוך יום־יומיים.

מאז כבר קיבלו מיליוני בני נוער אמריקאים בני 12 עד 15 שתי מנות חיסון, והניסיון שנצבר מחזק את ממצאי המחקר הראשוני. כמו כן התברר שהחיסון יעיל נגד וריאנט דלתא (הווריאנט ההודי).

יש להדגיש כי אין כל מנגנון ביולוגי מוכר שבו החיסון יכול לפגוע בגדילה או בפוריות. לא נמצאה כל פגיעה בשליה, בתאי הזרע או בשחלות. אין כל מניעה לחסן בנות צעירות מגיל קבלת המחזור החודשי. קיים, למרבה הצער, מידע כוזב רב בנושא הזה.

כיום, אחרי מיליוני מנות חיסון, נמצא כי החיסון בטוח ויעיל גם במצבים כמו חסר ב־G6PD, צליאק ואלרגיות שונות.

האיגוד הישראלי לרפואת ילדים פירסם ב־1 ביולי 2021 מסמך, שבו הוא מדגיש כי חיסון בני הנוער (12 עד 15 שנים) חיוני כעת במיוחד בשל העלייה בשיעורי התחלואה בקרבם, בין היתר בווריאנט דלתא (הווריאנט ההודי) שהוא מידבק יותר ואלים יותר מהווריאנטים האחרים.

מטרת החיסון היא בראש ובראשונה להגן על בני הנוער מהידבקות - בין היתר בווריאנטים חדשים שהם אלימים יותר.

מהן תופעות הלוואי של החיסון?

לחיסון הקורונה יש תופעות לוואי קלות כמו כאב מקומי באזור ההזרקה, חולשה, צמרמורת וכאב ראש. התופעות האלה חולפות לאחר כיומיים. לעיתים נדירות ישנן תופעות יותר משמעותיות, אך במחקר שקדם לאישור החיסון נמצא כי שכיחות תופעות הלוואי בבני נוער דומה לזו שבמבוגרים צעירים.

חיסון קורונה ודלקת בשריר הלב ובמעטפת הלב - האם קיים קשר?

דלקת בשריר הלב ובמעטפת הלב (מיוקרדיטיס) היא מחלה נדירה, בדרגות חומרה שונות, המופיעה לרוב לאחר זיהומים נגיפיים.

בשנה האחרונה הייתה תשומת לב גדולה יותר לתחלואה הזאת בשל מחלת הקורונה, שבה לעיתים יש פגיעה משמעותית בשריר הלב הן בזמן המחלה עצמה והן בשלב המחלה הדלקתית הרב־מערכתית שמופיעה שבועות לאחר ההידבקות. נוסף על המקרים האלה דוּּוחו גם כמה אירועים לאחר ההתחסנות.

מה קורה בפועל?

לפי המידע ממעקב החיסונים בישראל ובארה"ב, מקרים כאלה אירעו בקרב 0.006% עד 0.02% מהבנים שקיבלו את החיסון ובקרב פחות מ־0.001% מהבנות שקיבלו את החיסון. מקרים חמורים של מיוקרדיטיס (שלא חלפו בתוך ימים בודדים) היו אפילו נדירים עוד יותר (פחות מ־0.001%).

משרד הבריאות פרסם כי מתוך 331,538 מקבלי מנה ראשונה ו־255,444 מקבלי מנה שנייה בגיל 12 עד 15, דוּוחו 11 מקרים בלבד של דלקת בשריר הלב. 

ההמלצה: לחסן

קיימת הסכמה רחבה בקרב ארגוני רופאים ורשויות בריאות שהתועלת של החיסון בבני נוער גבוהה באופן ברור מהסיכון שבדלקת בשריר הלב, ולכן ההמלצה היא לחסן. עם זאת, אם הנער או הנערה חלו בעבר בדלקת של שריר הלב, מומלץ להתייעץ עם הקרדיולוג המטפל לפני קבלת החיסון.

גם כשהמרפאות סגורות: רופאי ילדים און־ליין
ככה פוגשים היום רופאים

אם ובת משוחחות עם רופאה בשיחת וידאו בלאפטופ

האם ילדים נדבקים יותר בהשוואה למבוגרים?

זו שאלה שקשה לענות עליה, מכיוון שברוב המדינות בודקים רק את התינוקות ואת הילדים שיש להם תסמינים קליניים, ובהיעדר סקר אוכלוסייה (כלומר בדיקה גם של חולים וגם של א־תסמיניים) קשה להעריך כמה נדבקו. 

ממחקרים שבהם בדקו בני בית של חולים מאומתים עולה שילדים נדבקו פחות מאשר המבוגרים באותה המשפחה. מנתוני חקירות אפידמיולוגיות שנעשו בישראל עולה שהילדים נדבקו ברובם ממבוגרים ולא מבני גילם.

יש כמה דיווחים מארצות־הברית על ירידה בתחלואה בקרב ילדים בעקבות הפסקת לימודים וקייטנות, אך לא ניתן להקיש מהשפעת מדיניות כזאת או אחרת בארצות שונות על המצב בישראל, וזאת בשל התנאים החברתיים והפיזיים השונים.

עד כמה הילדים מדביקים אחרים?

גם לשאלה הזאת אין עדיין תשובה חד־משמעית. בתחילת המגפה עלה החשש שהילדים הם "מפיצי על"  בדומה להיותם "מפיצי על" של שפעת ושל מחלות נגיפיות אחרות. אחר כך נטען שלילדים ולבני נוער משקל קטן בהפצת המגפה.

כיום ההערכה המקובלת היא שילדים בני 10 שנים ויותר מפיצים את הנגיף באותה המידה כמו מבוגרים.

מידת ההדבקה מפעוטות עדיין לא ברורה לחלוטין, ובספרות מתוארות תוצאות סותרות ממחקרים שונים.  ככל הנראה פעוטות מדביקים פחות מבני נוער.

האם לא כדאי לחשוף את הילדים במכוון לקורונה כדי שיידבקו ויחלו ובכך לחסוך להם את הצורך בחיסון ובבידודים חוזרים?

ממש לא כדאי.  

נכון שעל פי רוב המחלה בילדים קלה, אך כאמור נצפו סיבוכים הן בטווח המיידי והן סיבוכים ארוכי־טווח. 

הגישה הזאת של "להדביק במחלה באופן טבעי" (במחלות שונות) הייתה נקוטה לפני עשרות שנים, לפני עידן החיסונים, והיא מסוכנת שכן היא עלולה לגרום לתחלואה קשה. זה נכון בנוגע לילדים בגיל חיסון וגם בנוגע לילדים שעדיין לא ניתן לחסנם.

זהו בעצם הרעיון שעומד מאחורי החיסונים: לתת את ההגנה בדומה למחלה הטבעית, אבל בלי לשלם את מחיר המחלה הטבעית, שתמיד קשה יותר מהחיסון.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש