חיפוש

dsdsdsd
אילוסטרציה של נגיפי קורונה

אומיקרון ותת־הזנים שלו: כל מה שחשוב לדעת על הווריאנטים החדשים

תת־זנים חדשים של אומיקרון מתפשטים במהירות ברחבי העולם ובכלל זה בישראל. עד כמה הם מסוכנים ומידבקים? מהם התסמינים שלהם? זכאים למנת החיסון 3 או 4? קובעים תור בקלות ומתחסנים - זה מציל חיים

ד"ר בת־שבע גוטסמן

ד"ר בת־שבע גוטסמן


מה עושים כדי לשמור על עצמנו? מתחסנים!
מי שעדיין לא קיבלו את מנת החיסון השלישית לקורונה, וחלפו יותר מ־3 חודשים מאז קיבלו את המנה השנייה, טוב יעשו אם יזדרזו לקבל את המנה השלישית.

אם חלפו 4 חודשים לפחות מקבלת המנה השלישית ואתם שייכים לאוכלוסיות שזכאיות למנה הרביעית - לכו לקבל אותה.

כמו כן יש לחסן את הילדים בני החמש שנים ויותר.

ולבסוף, יש לחזור ולהקפיד על הכללים הישנים שנדמה ששכחנו: עטיית מסכות ומניעת התגודדויות.

לזימון תור לחיסון ללא סיסמה

מהו זן אומיקרון?

ב־23 בנובמבר 2021 זיהה המכון למחלות מידבקות בדרום־אפריקה וריאנט חדש של קורונה שקיבל את השם אומיקרון (Omicron). כינויו המדעי הוא BA1.

הזן הזה התפשט במהירות מסחררת ברחבי העולם ודחק לשוליים את כל הזנים שקדמו לו ובהם זן דלתא.

מדובר בזן שיש לו מוטציות מרובות, ושעשרות מהן קשורות לייצור חלבון הספייק - החלבון שאחראי לחדירת נגיף הקורונה לתאים בגוף האדם, ואשר נגדו פועלים החיסונים הנוכחיים.

מהו זן BA2?

זמן לא רב אחרי הופעת האומיקרון הופיע תת־זן שלו שכינויו המדעי הוא BA2. אף שיש דמיון רב בין תת־הזן החדש לזן המקורי, בכל זאת הוא שונה ממנו בעשרות מוטציות, עד כי היו בתחילה מדענים שטענו כי מדובר בזן חדש העומד בפני עצמו ולא בתת־זן של אומיקרון. עמדתם לא התקבלה בסופו של דבר, והקהילה המדעית רואה כיום ב־BA2 תת־זן של אומיקרון.

עד כמה זן BA2 מידבק בהשוואה לאומיקרון המקורי?

מדיווח של מרכז הידע והמידע למלחמה בקורונה של משרד הבריאות עולה שמאמצע מרס 2022 ה־BA2 הוא הזן הדומיננטי בישראל (כמחצית המקרים), וזאת בשל יכולת ההדבקה המשופרת שלו: הוא מידבק  בכ־30% יותר מהאומיקרון המקורי (BA1), שגם הוא היה זן מדבק במיוחד בהשוואה לווריאנטים הראשונים שבתחילת המגיפה.

עם זאת, את ההתפשטות המהירה של זן ה־BA2 אין לייחס רק לכושר ההדבקה המשופר שלו אלא גם לדעיכת החיסוניות, להתרופפות המשמעת בנוגע לשימוש במסכות ולהסרתן של רבות ממגבלות הקורונה.

על פניו נראה שרמת ההגנה שמקנה החיסון נגד הזן החדש דומה לרמת ההגנה שהוא מקנה נגד האומיקרון המקורי (BA1), כלומר הגנה של כ־60% לאחר 3 מנות במניעת מחלה והגנה רבה יותר במניעת מחלה קשה ובמניעת אשפוזים.

כזכור, ה־BA1 יכול במידה רבה להדביק גם את מי שהחלימו מזנים קודמים, ונראה זהו המצב גם בנוגע ל־BA2. עם זאת נראה כי מי שחלה באומיקרון המקורי מוגן במידה רבה יותר מפני הדבקה בזן ה־BA2.

• לקביעת תור לחיסון קורונה בלחיצת כפתור

מנות חיסון 3 ו־4: המדריך המלא

מאיפה הגיע השם אומיקרון?

בעקבות ההחלטה לתת לכל זן של קורונה שם של אות באלפבית היווני, צריך היה הזן החדש להיקרא נו. השם הזה נפסל כי הוא דומה מאוד למילה ניו (חדש) באנגלית - מה שעלול היה לגרום לבלבול.

האות שלאחר מכן היא שי - כשמו של נשיא סין - וכנראה זו הסיבה שגם על השם הזה דילגו, וכך הגיעו לאות שלאחר מכן: אומיקרון.

מהם הסימפטומים של זני האומיקרון?

מנתונים שנאספו עד כה עולה כי חמשת התסמינים הבולטים ביותר של מי שנדבקו בזני האומיקרון הם צינון, כאבי ראש, עייפות (תשישות) במידה בינונית עד חמורה, עיטושים וכאבי גרון.

המידע הזה נאסף בלונדון במסגרת סקר מתמשך שעורכים ארגון הבריאות ZOE בשיתוף עם אוניברסיטת קינגס קולג'.

מהמחקר עולה עוד כי רק 50% מחולי האומיקרון סובלים מהתסמינים הקלאסיים של קורונה: חום גבוה, שיעול ואובדן חוש הטעם או הריח.

מסקר שערכה חברת הביטוח הגדולה ביותר בדרום אפריקה - משם, כזכור, הגיח האומיקרון - עולה כי התסמינים השכיחים של אומיקרון הם גודש באף, גרון כואב או מגרד, שיעול יבש וכאבי גב תחתון.

עם זאת יש לזכור שהתסמינים יכולים להשתנות מאדם לאדם.

מהם הזנים BA4 ו־BA5?

בתחילת אפריל 2022 דיווח ארגון הבריאות העולמי שהתגלו שני תת־זנים חדשים של אומיקרון: BA4

ו־BA5. הזנים האלה התגלוו בעיקר בדרום־אפריקה, אך גם באוסטרליה, בסינגפור ובמדינות נוספות.

גם בישראל התגלו הזנים האלה בבדיקות שגרה של חוזרים מחו"ל. נכון לסוף אפריל 2022 מדובר במספרים קטנים מאוד, ועדיין אין מידע על תכונותיהם של הזנים האלה: עד כמה הם מידבקים ואלימים ועד כמה הם מצליחים לחמוק ממערכת החיסון.

האם זני האומיקרון גורמים למחלה קשה יותר מזני הקורונה הקודמים?

ההנחה המקובלת היא שהאלימות של זני האומיקרון פחותה לעומת האלימות של הזנים הקודמים. אולם כושר ההדבקה המשופר שלהם גרם לכך שרבים נדבקו בהם, ודי היה בשיעור קטן של חולים קשים מתוך כלל החולים כדי לגרום לעומס כבד על המשק בכלל ועל המערכת הרפואית בפרט.

עם זאת יש לזכור שגל האומיקרון תקף אוכלוסייה שבחלקה כבר הייתה מחוסנת או מחלימה - מה שמקשה להעריך את מידת האלימות של הזנים האלה. 

האם החיסון יעיל גם נגד זני האומיקרון?

ממחקר של ה־CDC (המרכזים האמריקאיים לבקרת מחלות ולמניעתן), שפורסם ב־4 בפברואר 2022, עולה ששיעור ההידבקות של לא מחוסנים בזן האומיקרון (BA1) גבוה פי 3.6 לעומת מחוסנים בשלוש מנות, ואילו שיעור האשפוזים של הלא מחוסנים גבוה פי 23 מאשר שיעור האשפוזים של המחוסנים בשלוש מנות.

מי שמחוסנים בשתי מנות (ללא בוסטר) מוגנים מפני הדבקה באומיקרון פי 2 מאשר לא מחוסנים ומוגנים פי 5.3 מפני אשפוז מאשר לא מחוסנים. נראה שהנתונים האלה נכונים גם לזן החדש (BA2).

ככל ששיעור המחוסנים באוכלוסייה יעלה (באופן מלא! בשתיים, בשלוש או בארבע מנות!) כך יפחת הסיכון להדבקות חדשות, ובכך יפחת הפוטנציאל לחולים קשים וקריטיים.

יתר על כן, ככל שיהיו פחות חולים, ופחות וירוסים "יסתובבו" באוכלוסייה, כך יפחת הסיכון להיווצרות וריאנטים חדשים ואלימים (מכאן החשיבות הקריטית שבחיסון האוכלוסיות במדינות העולם השלישי - שם לרוב מתפתחים וריאנטים חדשים).

יש לציין שבחברת פייזר עובדים על התאמת החיסון הקיים לשינויים שהתחוללו במעטפת של הווריאנטים החדשים כך שהוא יוכל לתת להם מענה טוב יותר. היכולת לפתח במהירות חיסונים חדשים המותאמים למבנה הייחודי של הווריאנטים היא, כידוע, אחד היתרונות של טכנולוגיית ה־mRNA.

ייתכן אפוא שבעתיד יתפתחו עוד ועוד וריאנטים חדשים של קורונה, ויהיה צורך בהתאמה תקופתית של החיסון לשינויים שצפויים להתחולל במעטפת של אותם הווריאנטים בדומה למצב שקיים כיום בחיסוני השפעת. כידוע, בכל שנה יש להתאים את חיסוני השפעת לזן הספציפי שצפוי באותה השנה. 

נמצאתי חיובי לאומיקרון - כמה זמן עליי לשהות בבידוד?

יש לפעול לפי הנחיות בידוד לחולה מאומת.

ואם נחשפתי לחולה מאומת באומיקרון?

יש לפעול לפי הנחיות הבידוד למי שנחשפו לחולה מאומת

מהי בעצם מוטציה?

המידע הגנטי לייצור חלבונים בבעלי חיים, בצמחים, בחיידקים ובנגיפים מוצפן בדרך כלל במולקולות ה־DNA שלהם. המידע שב־DNA עובר למולקולת RNA, וממנה מתורגם המידע - ה"מתכון" - ליצירת חלבון.

בחלק מהנגיפים - כמו נגיף הקורונה - קיימת רק מולקולת RNA, והיא זו שנושאת את המטען הגנטי של הנגיף.

מוטציה היא שינוי בקוד הגנטי של התא - ב־DNA או ב־RNA - ומתרחשת באופן ספונטני, כל הזמן, תוך כדי תהליך השכפול של התא. שינוי כזה יכול להוביל, בין היתר, לשינוי במבנה של חלבוני הזיזים (הספייקים) שמעטפת הנגיף, שבאמצעותם חודר הנגיף לתאים האנושיים. כתוצאה מכך הנוגדנים לספייקים, שנוצרים בתגובה לחיסון, עלולים שלא להכיר את החלבונים החדשים - מה שמפחית מיעילות החיסון.

מוטציות נפוצות יותר בנגיפי RNA כמו נגיף האיידס (HIV), נגיף השפעת ונגיף הקורונה. נגיף השפעת, למשל, עובר מדי שנה שינויים קטנים, ובהתאם לכך משתנה גם החיסון נגדו מדי שנה.

ככל שיש יותר שכפולים של הנגיף - כך מתרחשות יותר מוטציות, ועולה הסיכון שאחת מהן תשרוד ואולי אף תשגשג ותתפוס את מקומו של של הנגיף בעל הקוד הגנטי המקורי. 

לצורך ההמחשה נדמיין שמתוך כל 100 נגיפים חדשים שנוצרים יש לנגיף אחד מוטציה יעילה (שמשפרת את השרידות שלו). משמעות הדבר היא שמתוך כל מיליון נגיפים חדשים יהיו ל־10,000 נגיפים מוטציות יעילות.

מה שקובע אם מוטציה תשרוד או תיעלם הוא התרומה שלה לכושר ההישרדות של הנגיף. ככל שהתרומה הזאת משמעותית יותר, כך משתפרים סיכוייה של המוטציה לשגשג. למשל, מוטציה שמשפרת את כושר ההדבקה של הנגיף מגדילה את יכולת ההישרדות שלו.

בנגיף הקורונה נצפו אלפי שינויים מאז שהתגלה לראשונה. השינויים האלה היו בחלקם חסרי משמעות, אך שינויים אחרים היו מוצלחים מאוד (מבחינת הנגיף) ולכן התפשטו ותפסו את מקומו של הנגיף הראשוני, המקורי.

כך היו הזן הדרום־האפריקאי, הזן הברזילאי והזן הבריטי שבשל יכולת ההדבקה המשופרת שלהם היו הזנים השולטים בסבבי ההדבקה הקודמים. כאמור, זן דלתא הוא הזן הדומיננטי כעת, ולמעשה הוא דחק הצידה את הזנים האחרים.

הזן ההודי (דלתא)

ההשתנות הקודמת והמשמעותית ביותר של נגיף הקורונה היא הזן שאותר לראשונה בהודו וגרם שם לתמותה בהיקף נרחב. משם התפשט הזן ההודי (דלתא) לרחבי העולם, כולל ישראל כמובן.

הזן ההודי ניחן בכושר הדבקה משופר, בערך פי 2.5 מאשר כושר ההדבקה של הזן המקורי (ופי 1.5 מהזן הבריטי).

מהמחקר של ה־CDC מתחילת פברואר 2022 עולה עוד שהחיסון יעיל עוד יותר מפני זן דלתא, שאומנם נדחק כתוצאה מהתפרצות האומיקרון, אבל עדיין קיים: מי שמחוסנים בשלושה חיסונים מוגנים מפני הידבקות פי 12.3 מאשר לא מחוסנים, ומוגנים מפני אשפוז פי 83 מאשר לא מחוסנים.

מי שמחוסנים בשתי מנות מוגנים מפני הידבקות בזן הדלתא פי 3.8 מאשר לא מחוסנים, ומוגנים מפני אשפוז פי 12.9 מאשר הלא מחוסנים.

עם זאת יש לציין שנצפית דעיכה ביעילות הבוסטר גם נגד זן הדלתא. הדעיכה ניכרת כבר בחלוף ארבעה חודשים ממתן הבוסטר, והיא הולכת ומחריפה ככל שחולף זמן רב יותר. זה בא לידי ביטוי בכך שמספר ההדבקות של מחוסנים "מלא" עולה ככל שחולף זמן רב יותר מחיסון הבוסטר.

איך מתחסנים נגד קורונה בכללית?

מי יכולים להתחסן? איך קובעים תור? המדריך המלא

אחות של כללית מחסנת איש צוות רפואי נגד קורונה

הכל התחיל מהמוטציה הבריטית...

בדצמבר 2020 עלה לכותרות בבריטניה זן חדש של נגיף הקורונה שהוגדר "וריאנט (שינוי) שמצוי במעקב" ואשר נמצאו בו 17 מוטציות לעומת נגיף הקורונה המוכר.

8 מהמוטציות הופיעו ברצף שמייצר את חלבון ה"ספייק" (החלבון שמאפשר לנגיף לחדור לתא האנושי כדי לשכפל את עצמו). לכן כמה מחיסוני הקורונה שפותחו (כמו של פייזר ושל מודרנה) מיועדים להפעיל את מערכת החיסון של הגוף נגד חלבוני ה"ספייק". 

מוטציות בחלבון ה"ספייק" יצרו זנים חדשים בעלי כושר הדבקה משופר - ובהם הזן הבריטי - מה שמאיץ מאוד את התפשטותם בהשוואה למהירות ההתפשטות של הזן המקורי.

ההנחה היא שמקור המוטציה הבריטית הוא באדם שסבל מליקוי במערכת החיסון. אותו אדם חלה בקורונה, ומערכת החיסון שלו לא הצליחה להשמיד כליל את הנגיף. בעקבות זאת המשיך הנגיף להתרבות, ותוך כדי כך נוצרו המוטציות החדשות.

המוטציה הבריטית, שזכתה לשם חדש אלפא, התפשטה במהירות, תפסה את מקומו של הזן הסיני המקורי והפכה בתוך זמן קצר לזן העיקרי בקרב הנדבקים בכל רחבי העולם - עד שבאו זנים חדשים, מוצלחים עוד יותר (מבחינת הנגיף, לא מבחינתנו, בני האדם) והיא נדחקה לשוליים.

נוסף על הזנים המוכרים התקבלו דיווחים על זנים שונים במקומות שונים בעולם, אך אלה לא שרדו ברובם או שלא התפשטו באופן משמעותי.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש