חיפוש

dsdsdsd
אילוסטרציה של נגיפי קורונה

יותר מסוכן מזן דלתא? איום הקורונה החדש מדרום־אפריקה

זן חדש של קורונה שהתגלה בדרום־אפריקה וכבר הגיע לישראל מעורר דאגה. הסיבה: יש לו מוטציות רבות, ש־30 מהן אחראיות לייצור חלבון הספייק - שבאמצעותו חודר הנגיף לתאים האנושיים ושנגדו פועלים החיסונים. וגם: כל המידע על זן דלתא, שעדיין שולט בישראל

ד"ר בת־שבע גוטסמן

ד"ר בת־שבע גוטסמן


עוד לא התחסנת נגד קורונה? אפשר להזמין תור בקלות.

התחסנת? מגיעים לך תעודת חיסון ותו ירוק! מה הם נותנים לי ואיך מקבלים אותם?

ב־25 בנובמבר 2021 הודיע המכון למחלות מידבקות בדרום־אפריקה על זיהויו של זן חדש של נגיף הקורונה. הזן הזה בודד בין 12 ל־20 בנובמבר 2021 מ־77 אנשים במחוז אחד בדרום־אפריקה (מחוז גואטנג שמאוכלס בצפיפות ושבירתו היא יוהנסבורג).

נוסף על כך זוהה הזן החדש בדגימות שמקורן בבוצואנה, ודגימה נוספת מקורה בהונג־קונג - מאדם  שהוכנס לבידוד לאחר שחזר מדרום־אפריקה.

המידע על הזן הזה הוא מועט בשלב הזה, אך ידוע כי יש לו מוטציות מרובות, וכ־30 מהן קשורות לייצור חלבון הספייק - החלבון שאחראי לחדירת נגיף הקורונה לתאים בגוף האדם, ואשר נגדו פועלים החיסונים הנוכחיים. כמה מהמוטציות האלה זוהו כבר בזן אלפא ובזן דלתא המוכרים לנו.

עוד מוקדם לדעת מהי המשמעות הקלינית של המוטציות האלה, למשל האם הן יגרמו לקצב הדבקה שונה או למחלה קשה יותר או ליכולת משופרת לחמוק מהחיסון?

ומה בישראל? 

על פי הודעתו של משרד הבריאות מ־26 בנובמבר 2021, הזן שזוהה בדרום־אפריקה זוהה גם  בישראל. מדובר כרגע באדם ששב ממלאווי. נוסף על כך קיים חשד עוד לשני מקרים של שבים מחו"ל. כל השלושה נשלחו לבידוד. 

בשלושת המקרים מדובר באנשים שפרטי ההתחסנות שלהם נמצאים בתהליך אימות, ומתקיימת חקירה בנוגע לכל המגעים שהיו להם.

הזן השולט כיום בישראל: הזן ההודי (דלתא)

ההשתנות הקודמת והמשמעותית ביותר של נגיף הקורונה היא הזן שאותר לראשונה בהודו וגרם שם עד כה לתמותה בהיקף נרחב. משם התפשט הזן ההודי (דלתא) לרחבי העולם, ונכון לכתיבת שורות אלה הוא הזן הדומיננטי בבריטניה, ברוסיה ובמדינות רבות נוספות באסיה.

בהודו הזן הזה כבר גרם על פי הדיווחים הרשמיים למאות אלפי מתים (ובכמה מחקרים לא רשמיים נטען כי למעשה מדובר במיליוני מתים). כמו כן יש לציין כי כבר יש דיווחים על התפתחות תת־וריאנטים נוספים שמקורם בווריאנט ההודי.

גם ההדבקות החדשות האחרונות בישראל הן בעיקר בזן ההודי. אל ישראל הגיע הזן הזה בעיקר באמצעות ישראלים שחזרו מרוסיה ומדובאי. לפחות שתיים מההתפרצויות מיוחסות לישראלים שחזרו מחו"ל והפרו את חובת הבידוד.

מהי בעצם מוטציה?

המידע הגנטי לייצור חלבונים בבעלי חיים, בצמחים, בחיידקים ובנגיפים מוצפן בדרך כלל במולקולות ה־DNA שלהם. המידע שב־DNA עובר למולקולת RNA, וממנה מתורגם המידע - ה"מתכון" - ליצירת חלבון.

בחלק מהנגיפים - כמו נגיף הקורונה - קיימת רק מולקולת RNA, והיא זו שנושאת את המטען הגנטי של הנגיף.

מוטציה היא שינוי בקוד הגנטי של התא - ב־DNA או ב־RNA - ומתרחשת באופן ספונטני, כל הזמן, תוך כדי תהליך השכפול של התא. שינוי כזה יכול להוביל, בין היתר, לשינוי במבנה של חלבוני הזיזים (הספייקים) שמעטפת הנגיף, שבאמצעותם חודר הנגיף לתאים האנושיים. כתוצאה מכך הנוגדנים לספייקים, שנוצרים בתגובה לחיסון, עלולים שלא להכיר את החלבונים החדשים - מה שמפחית מיעילות החיסון.

מוטציות נפוצות יותר בנגיפי RNA כמו נגיף האיידס (HIV), נגיף השפעת ונגיף הקורונה. נגיף השפעת, למשל, עובר מדי שנה שינויים קטנים, ובהתאם לכך משתנה גם החיסון נגדו מדי שנה.

ככל שיש יותר שכפולים של הנגיף - כך מתרחשות יותר מוטציות, ועולה הסיכון שאחת מהן תשרוד ואולי אף תשגשג ותתפוס את מקומו של של הנגיף בעל הקוד הגנטי המקורי. 

לצורך ההמחשה נדמיין שמתוך כל 100 נגיפים חדשים שנוצרים יש לנגיף אחד מוטציה יעילה (שמשפרת את השרידות שלו). משמעות הדבר היא שמתוך כל מיליון נגיפים חדשים יהיו ל־10,000 נגיפים מוטציות יעילות.

מה שקובע אם מוטציה תשרוד או תיעלם הוא התרומה שלה לכושר ההישרדות של הנגיף. ככל שהתרומה הזאת משמעותית יותר, כך משתפרים סיכוייה של המוטציה לשגשג. למשל, מוטציה שמשפרת את כושר ההדבקה של הנגיף מגדילה את יכולת ההישרדות שלו.

בנגיף הקורונה נצפו אלפי שינויים מאז שהתגלה לראשונה. השינויים האלה היו בחלקם חסרי משמעות, אך שינויים אחרים היו מוצלחים מאוד (מבחינת הנגיף) ולכן התפשטו ותפסו את מקומו של הנגיף הראשוני, המקורי.

כך היו הזן הדרום־האפריקאי, הזן הברזילאי והזן הבריטי שבשל יכולת ההדבקה המשופרת שלהם היו הזנים השולטים בסבבי ההדבקה הקודמים. כאמור, זן דלתא הוא הזן הדומיננטי כעת, ולמעשה הוא דחק הצידה את הזנים האחרים.

מהי ההשפעה של וריאנט דלתא על ההדבקה? 

הווריאנט הזה הוא המדאיג ביותר מבין הווריאנטים של הקורונה שהתגלו עד כה. הסיבה העיקרית לכך היא כושר ההדבקה המשופר שלו, בערך פי 2.5 מאשר כושר ההדבקה של הזן המקורי (ופי 1.5 מהזן הבריטי).

עם זאת עדיין לא ברור אם יכולת ההדבקה המשופרת של וריאנט דלתא נובעת ממאפייניו הייחודיים שמאפשרים לו לחמוק ממערכת ההגנה שמקנה החיסון, או שהחיסון מאבד חלק מיכולת ההגנה שלו במניעת הדבקה בשל הזמן שחלף מאז שהחל מבצע החיסונים בדצמבר 2020.

נוסף על כך יש לציין שיעילות החיסון פוחתת באופן דרסטי בקרב מי שחוסן במנה אחת בלבד לעומת מי שחוסן בשתי מנות כנדרש.

אין עדיין מידע בנוגע לתופעות ארוכות טווח (long covid) של זן הדלתא. יחד עם זאת המחלה בקבוצת הגיל המבוגר ובקבוצות הסיכון שלא חוסנו נותרה באותה רמת סיכון כפי שהייתה בווריאנטים הקודמים.

מהי יעילות החיסון נגד זן דלתא?

מהנתונים המעודכנים עולה שישנה ירידה ביכולתו של החיסון למנוע הדבקה. לא ברור עדיין עד כמה ניתן לייחס את הירידה הזאת לשינויים שהתחוללו בזן הדלתא עצמו, ועד כמה ניתן לייחס אותה לדעיכה הטבעית של החיסוניות במשך הזמן שחלף מאז שהחל מבצע החיסונים.

יש לציין שהתופעה הזאת של דעיכה ביעילות החיסון מוכרת גם מחיסונים אחרים למחלות אחרות.

הבשורות הטובות הן כי אף שיש ירידה ביכולתו של החיסון למנוע הדבקה, עדיין הוא יעיל מאוד במניעת מחלה קשה, ובמיוחד במניעת מחלה קריטית המצריכה הנשמה.

כמובן, ככל שמספר הנדבקים יעלה, כך יעלה במקביל מספר החולים קשה מתוכם, ועימם יעלה גם מספר המונשמים.

עם זאת יש לזכור כי אף שיש לא מעט מחוסנים מקרב ההדבקות החדשות, עדיין שיעור המאושפזים (ובמיוחד שיעור המאושפזים במצב קשה) שלא התחסנו גדול משמעותית משיעור המאושפזים המחוסנים.

מפרסום של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, עולה כי קבלת המנה השלישית של החיסון צפויה להעלות ביותר מפי 10 את כמות המגינים מפני מגוון וריאנטים - ובמיוחד מפני זן דלתא. העלייה הזאת ברמת הנוגדנים כבר הוכחה בפועל בקרב מדוכאי חיסון ב"שיבא" ובקרב אנשי צוות רפואיים בני 60 ויותר שכבר קיבלו את מנת החיסון השלישית.

ככל שרמת הנוגדנים גבוהה יותר, כך עולה רמת ההגנה מפני הידבקות בנגיף (אם כי יש לזכור שרמת הנוגדנים משקפת רק חלק ממערכת החיסון שלנו; קיימים גם מנגנונים נוספים - שאינם ניתנים לבדיקה שגרתית - שמשתתפים גם הם בהגנה).

נוסף על כך, כבר יש מידע שחיסון בשתי מנות בבני נוער היה יעיל במניעת הדבקה ובמניעת תחלואה תסמינית. מכיוון שחיסון בני הנוער החל מאוחר, כשזן דלתא כבר היה דומיננטי, הרי גם זו הוכחה נוספת לכך שהחיסון "המקורי" יעיל גם נגד זן דלתא.

איך מתחסנים נגד קורונה בכללית?

מי יכולים להתחסן? איך קובעים תור? המדריך המלא

אחות של כללית מחסנת איש צוות רפואי נגד קורונה

אז יש מה לעשות? 

בוודאי!

ככל ששיעור המחוסנים באוכלוסייה יעלה (באופן מלא! בשתיים ובשלוש מנות!) כך יפחת הסיכון להדבקות חדשות, ובכך יפחת הפוטנציאל לחולים קשים וקריטיים.

יתר על כן, ככל שיהיו פחות חולים, ופחות וירוסים "יסתובבו" באוכלוסייה, כך יפחת הסיכון להיווצרות וריאנטים חדשים ואלימים (מכאן החשיבות הקריטית שבחיסון האוכלוסיות במדינות העולם השלישי - שם לרוב מתפתחים וריאנטים חדשים).

כמו כן יש לזכור שמסיכות וכללי הבידוד החברתי עדיין בתוקף. יש לנהוג באחריות.

יש לציין שבחברת פייזר עובדים על התאמת החיסון הקיים לשינויים שהתחוללו במעטפת של הווריאנטים החדשים כך שהוא יוכל לתת להם מענה טוב יותר. היכולת לפתח במהירות חיסונים חדשים המותאמים למבנה הייחודי של הווריאנטים היא, כידוע, אחד היתרונות של טכנולוגיית ה־mRNA.

ייתכן אפוא שבעתיד יתפתחו עוד ועוד וריאנטים חדשים של קורונה, ויהיה צורך בהתאמה תקופתית של החיסון לשינויים שצפויים להתחולל במעטפת של אותם הווריאנטים בדומה למצב שקיים כיום בחיסוני השפעת. כידוע, בכל שנה יש להתאים את חיסוני השפעת לזן הספציפי שצפוי באותה השנה. 

יש לך שאלות על החיסון? המומחית שלנו עונה!
המדריך המלא לחיסון קורונה

הכל התחיל מהמוטציה הבריטית...

בדצמבר 2020 עלה לכותרות בבריטניה זן חדש של נגיף הקורונה שהוגדר "וריאנט (שינוי) שמצוי במעקב" ואשר נמצאו בו 17 מוטציות לעומת נגיף הקורונה המוכר.

8 מהמוטציות הן ברצף שמייצר את חלבון ה"ספייק". כפי שצוין קודם לכן, החלבון הזה הוא שמאפשר לנגיף לחדור לתא האנושי כדי לשכפל את עצמו. לכן כמה מחיסוני הקורונה שפותחו (כמו של פייזר ושל מודרנה) מיועדים להפעיל את מערכת החיסון של הגוף נגד חלבוני ה"ספייק". 

מוטציות בחלבון ה"ספייק" יצרו זנים חדשים בעלי כושר הדבקה משופר - ובהם הזן הבריטי - מה שמאיץ מאוד את התפשטותם בהשוואה למהירות ההתפשטות של הזן המקורי.

הזן הבריטי של נגיף הקורונה התגלה במסגרת ניטור שגרתי שמקיימת מערכת הבריאות בבריטניה ואשר במסגרתו דוגמים ומפענחים את הרצף הגנטי של הנגיף מדגימות שונות. הניטור הזה מאפשר לעקוב אחר התפרצות המגפה ואחר מגמות משתנות.

ההנחה היא שמקור המוטציה הבריטית הוא באדם שסבל מליקוי במערכת החיסון. אותו אדם חלה בקורונה, ומערכת החיסון שלו לא הצליחה להשמיד כליל את הנגיף. בעקבות זאת המשיך הנגיף להתרבות, ותוך כדי כך נוצרו המוטציות החדשות.

המוטציה הבריטית, שבאחרונה זכתה לשם חדש - אלפא - התפשטה במהירות, תפסה את מקומו של הזן הסיני המקורי והפכה בתוך זמן קצר לזן העיקרי בקרב הנדבקים בכל רחבי העולם - עד שבאו זנים חדשים, מוצלחים עוד יותר (מבחינת הנגיף, לא מבחינתנו, בני האדם) והיא נדחקה לשוליים. מדובר - כפי שכבר צוין - בזן הדרום־אפריקאי (בטא) ובזן הברזילאי (גאמא), שגם הם נדחקו בסופו של דבר לשוליים עם עלייתו של הזן ההודי (דלתא).

נוסף על הזנים האלה התקבלו דיווחים על זנים שונים במקומות שונים בעולם, אך אלה לא שרדו ברובם או שלא התפשטו באופן משמעותי.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש