חיפוש

dsdsdsd
אילוסטרציה של נגיפי קורונה

מוטציות בנגיף הקורונה: מה המשמעות וכמה הן מסוכנות?

יותר ויותר זנים חדשים (מוטציות) של נגיף הקורונה מתגלים ברחבי העולם ובישראל ומעוררים דאגה רבה. האם היא מוצדקת? האם החיסונים שנכנסו עכשיו לשימוש יעילים נגד אותם הזנים החדשים או שיהיה צורך לפתח חיסונים נוספים? איך אפשר להתמודד מול המוטציות האלה?

ד"ר בת־שבע גוטסמן

ד"ר בת־שבע גוטסמן

מה זאת מוטציה?

המידע הגנטי לייצור חלבונים בבעלי חיים, בצמחים, בחיידקים ובנגיפים מוצפן בדרך כלל במולקולות ה־DNA שלהם. המידע שב־DNA עובר למולקולת RNA, וממנה מתורגם המידע - ה"מתכון" - ליצירת חלבון.

בחלק מהנגיפים - כמו נגיף הקורונה - קיימת רק מולקולת RNA, והיא זו שנושאת את המטען הגנטי של הנגיף.  

מוטציה היא שינוי בקוד הגנטי של התא - ב־DNA או ב־RNA - ומתרחשת באופן ספונטני, כל הזמן, תוך כדי תהליך השכפול של התא בשלבים שתוארו לעיל. 

התופעה הזאת נפוצה יותר בנגיפי RNA כמו נגיף האיידס (HIV), נגיף השפעת ונגיף הקורונה. נגיף השפעת, למשל, עובר מדי שנה שינויים קטנים, ובהתאם לכך משתנה גם החיסון נגדו מדי שנה.

ככל שיש יותר שכפולים של הנגיף - כך מתרחשות יותר מוטציות, ועולה הסיכוי שאחת מהן תשרוד ואולי אף תשגשג ותתפוס את מקומו של של הנגיף בעל הקוד הגנטי המקורי. 

לצורך ההמחשה נדמיין שמתוך כל 100 נגיפים חדשים שנוצרים יש לנגיף אחד מוטציה יעילה (שמשפרת את השרידות שלו). משמעות הדבר היא שמתוך כל מיליון נגיפים חדשים יהיו ל־10,000 נגיפים מוטציות יעילות.

מה שקובע אם מוטציה תשרוד או תיעלם הוא התרומה שלה לכושר ההישרדות של הנגיף. ככל שהתרומה הזאת משמעותית יותר, כך משתפרים סיכוייה של המוטציה לשגשג. למשל, מוטציה שמשפרת את כושר ההדבקה של הנגיף מגדילה את יכולת ההישרדות שלו.

בנגיף הקורונה נצפו אלפי שינויים מאז שהתגלה לראשונה, אך השאלה החשובה היא מהי המשמעות הקלינית של השינויים האלה.

איך גילו את המוטציה הבריטית? עד כמה היא נפוצה?

בדצמבר 2020 עלה לכותרות בבריטניה זן חדש של נגיף הקורונה שהוגדר "וריאנט (שינוי) שמצוי במעקב" ואשר נמצאו בו 17 מוטציות לעומת נגיף הקורונה המוכר.

8 מהמוטציות הן ברצף שמייצר את חלבון ה"ספייק". החלבון הזה הוא שמאפשר לנגיף לחדור לתא האנושי כדי לשכפל את עצמו. לכן כמה מחיסוני הקורונה שפותחו (כמו של פייזר ושל מודרנה) מיועדים להפעיל את מערכת החיסון של הגוף נגד חלבוני ה"ספייק". 

מוטציות בחלבון ה"ספייק" יצרו זנים חדשים בעלי כושר הדבקה משופר - ובהם הזן הבריטי - מה שמאיץ מאוד את התפשטותם בהשוואה למהירות ההתפשטות של הזן המקורי.

איך מתחסנים נגד קורונה בכללית?

מי יכולים להתחסן? איך קובעים תור? המדריך המלא

אחות של כללית מחסנת איש צוות רפואי נגד קורונה

הזן הבריטי של נגיף הקורונה התגלה במסגרת ניטור שגרתי שמקיימת מערכת הבריאות בבריטניה ואשר במסגרתו דוגמים ומפענחים את הרצף הגנטי של הנגיף מדגימות שונות. הניטור הזה מאפשר לעקוב אחר התפרצות המגפה ואחר מגמות משתנות.

ההנחה היא שמקור המוטציה הבריטית הוא באדם שסבל מליקוי במערכת החיסון. אותו אדם חלה בקורונה, ומערכת החיסון שלו לא הצליחה להשמיד כליל את הנגיף. בעקבות זאת המשיך הנגיף להתרבות, ותוך כדי כך נוצרו המוטציות החדשות.

המוטציה הבריטית הגיעה גם לישראל ובתוך זמן קצר יחסית הפכה לזן העיקרי בקרב הנדבקים. יותר מ־90% מחולי הקורונה החדשים בישראל נדבקו במוטציה הבריטית.

ומה בנוגע למוטציות אחרות?

נוסף על הזן הבריטי ידוע גם על זן דרום־אפריקאי, שגם בו כמה מהמוטציות מקודדות את ייצור חלבון הספייק. גם הזן הזה, כנראה, מתפשט במהירות רבה יותר, בדומה לזן הבריטי, אך קרוב לוודאי אינו גורם לתמותה מוגברת.

זן נוסף התגלה בברזיל, וכבר ידוע שיש לו יכולת הדבקה משופרת, אך עדיין לא ידוע אם הוא אלים יותר.

נוסף על כך התקבלו דיווחים על מוטציות חדשות בזן שאותר בניו־יורק, וכמה מהמוטציות שלו משותפות לזן הדרום אפריקאי. עדיין אין מידע על משמעותן.

מהי ההשפעה של המוטציות על ההדבקה ועל חומרת המחלה? 

הזן הבריטי, למשל, הוא לא רק בעל כושר הדבקה גבוה יותר מזה של הזן הרגיל, ולכן מתפשט במהירות רבה יותר, אלא הוא גם גורם ליותר תחלואה (ובכלל זה תחלואה קשה) וקרוב לוודאי גם לתמותה רבה יותר. 

המסוכנוּת המוגברת של המוטציות החדשות באה לידי ביטוי גם ביכולתן לפגוע באוכלוסיות שנחשבו עד כה למוגנות מפני מחלה קשה כמו ילדים ובני נוער.

יכולת ההדבקה המוגברת של המוטציות החדשות מחשידה כי ייתכן שנוהלי הבידוד שלנו - כמו מסכות וריחוק חברתי - שנתנו עד כה מענה סביר (כאשר הקפידו עליהם...) אינם מספיקים בהתמודדות מול הזן החדש הזה. 

בכמה מדינות באירופה, למשל, החליטו להחמיר ולהנחות את הציבור לעטות מסכות כירורגיות בלבד ולא להסתפק במסכות בד.

יש לך שאלות על החיסון? המומחית שלנו עונה!
המדריך המלא לחיסון קורונה

האם החיסונים שלנו יעילים נגד הזנים המוטנטיים?

ההגנה שמספקים החיסונים שנמצאים כיום בשימוש מתבססת על נוגדנים לחלבון הספייק, שהוא המפתח לחדירת הנגיף לתא האדם.

קיים חשש שיצוצו מוטציות חדשות שבהן השינויים יהיו בחלבון הספייק. אם השינויים האלה יהיו בהיקף נרחב, הרי הנוגדנים שנוצרים בתגובה לחיסון כבר לא יצליחו לנטרל את הנגיף המוטנטי.

כדי לברר אם יעילות החיסון נשמרת, ניתן לבדוק במעבדה אם הנוגדנים מנטרלים את הנגיפים שעברו מוטציות. ממחקרים שכבר נעשו עולה שהחיסון נותר יעיל נגד הווריאנט הבריטי ובמידה פחותה יותר גם נגד הווריאנט הדרום־אפריקאי.

בדו"ח שפירסם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה (של אגף המודיעין בצה"ל) נכתב כי בעוד שהמחוסנים בחיסון של פייזר מוגנים במידת חלקית מפני הווריאנט הדרום־אפריקאי, וככל הנראה מוגנים מפני מחלה קשה בעקבות הידבקות בווריאנט הזה, הרי מי שהחלימו מווריאנטים אחרים כנראה אינם מוגנים מפני הידבקות בווריאנט הדרום־אפריקאי וגם לא מפני מחלה קשה בעקבות הידבקות בו. יש לציין שהדו"ח של אמ"ן מבוסס על מחקרים שנעשו בחו"ל וכי משרד הבריאות כבר החל לחסן במנת חיסון אחת את מי שהחלימו מקורונה.

לא זו בלבד ששמירת היעילות הוכחה בעבודות מעבדה, היא הוכחה גם במחקרי אוכלוסייה רחבי היקף, כלומר "בחיים האמיתיים". הנתונים המרשימים על הצלחת החיסונים בישראל - בהפחתת המקרים של תחלואה קשה, בהפחתת הסיכון לאשפוז ובהפחתת הסיכון להדבקה - התקבלו מהתקופה שבה הזן הבריטי כבר התבסס במדינה.

מכל מקום, אם יתחולל בנגיף שינוי משמעותי עד כדי כך שיהיה צורך לשנות את החיסון, הרי תהליך הייצור של חיסון חדש יהיה מהיר הודות לטכנולוגייה שבה הוא מיוצר.

זהו אחד היתרונות של טכנולוגיית ה־mRNA: משנים את "הוראות ההפעלה" של החיסון, והאדם המחוסן כבר מייצר חלבון חדש לפי ההוראות האלה, ומערכת החיסון שלו לומדת לזהות אותו ולהתגונן מפניו.

מגפת הקורונה בישראל: תמונת מצב

עדכונים סביב השעון של כל המספרים החשובים מהתפשטות הקורונה בישראל
אישה שעוטה מסכה כירורגית עומדת ברחוב

אז האם כבר אפשר להכריז על ניצחון?

למרבה הצער עדיין לא ניתן להכריז שניצחנו את הקורונה, וזאת מכמה סיבות:

• החיסון אומנם מוצלח מאוד, אך אינו יעיל ב־100%.

• עדיין יש "כיסים" של אוכלוסייה בלתי מחוסנת, ובהם כל אוכלוסיית הילדים שיכולים להיות מקור להתפרצויות חדשות ופתח להיווצרות מוטציות חדשות, ובהן מוטציות שעלולות להיות עמידות לחיסונים.

• עדיין איננו יודעים מהו משך ההגנה שמקנים לנו החיסונים או לחלופין משך ההגנה שיש למי שהחלימו מקורונה.

אז איך אפשר להתמודד עם מוטציות חדשות?

כפי שצוין לעיל, ככל שיש יותר שכפולים של הנגיף (רפליקציות) כך מתרחשות יותר מוטציות.

לכן המאמץ צריך להתמקד בבלימת ההתרבות של הנגיפים, דהיינו בבלימת התפשטותה של המגפה. כך לא זו בלבד שנפחית את התחלואה, אלא גם נפחית את הסיכון למוטציות חדשות, ובהן מוטציות שעלולות להיות עמידות לחיסונים.

איך עושים את זה? מתחסנים ומקפידים על עטיית מסכות ועל ריחוק חברתי. כפי שהודגש כאן: עדיין לא ניצחנו את הקורונה, ואם לא ננהג בתבונה, היא עלולה להתפרץ שוב במלוא העוצמה.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש