חיפוש

dsdsdsd
בחור ובחורה מצוננים וחולים

קורונה ושפעת: מצאו את ההבדלים

בתקשורת מרבים לעסוק בחשש מפני תחלואה צולבת בקורונה ובשפעת. מהו הדמיון ומהו השוני בין המחלות? האם ניתן לחלות בו־זמנית בשתיהן? האם המחלה המשולבת היא בהכרח מסוכנת יותר? האם תרופות או חיסון נגד שפעת עשויים לעזור נגד קורונה? המומחית שלנו עונה

ד"ר בת־שבע גוטסמן

ד"ר בת־שבע גוטסמן

בתקשורת שוב דנים בחשש מפני האפשרות של תחלואה בו־זמנית בקורונה ובשפעת. האם החשש הזה מבוסס?

עונת השפעת הקודמת הייתה הראשונה שהתרחשה בתקופת הקורונה.

העונה הזאת - שהחלה בסוף 2020 ונמשכה בתחילת 2021 - עברה כמעט ללא חולי שפעת וגם ללא חולים במחלות נגיפיות נלוות אחרות האופייניות לעונה הקרה. על התופעה הזאת דיווחו הן בחצי הכדור הצפוני והן בחצי הכדור הדרומי, והיא יוחסה, בחלקה, לעטיית המסכות ולריחוק החברתי שהונהגו בעקבות התפשטותה של מגפת הקורונה.

התופעה הזאת של היעלמות השפעת נצפתה גם במדינות שבהן לא הייתה הקפדה על מסכות ועל ריחוק חברתי - מה שגרם להעלאתה של השערה אחרת, ולפיה נגיף הקורונה דחק הצידה את הנגיפים הוותיקים יותר שממררים את חיינו בכל חורף.

לעומת זאת, בקיץ הנוכחי הייתה עלייה חריגה ובלתי צפויה בזיהומים נשימתיים האופייניים לחודשי החורף - מה שהביא לעומס משמעותי על המרפאות, על חדרי המיון ועל מחלקות האשפוז - בדומה למתרחש בחודשי החורף. גם התופעה הזאת אינה ייחודית לישראל, ודיווחים עליה התקבלו מכל העולם.

המסקנה העולה מכל ההתפתחויות האלה היא שהחוקיות המוכרת לנו מהעבר כנראה כבר אינה בתוקף, ולא ניתן לחזות בוודאות את בוא השפעת בחורף הקרוב (2022-2021).

אנו מגיעים לתקופת החורף בעיצומו של גל קורונה רביעי שאחראי לו וריאנט דלתא שהוא מידבק הרבה יותר מהווריאנטים הקודמים. אולם על אף מספר המאומתים היומי הגבוה, המשק פועל, מערכת החינוך נפתחה כסדרה, וגם ענף התיירות שב לפעול. כל אלה הם תנאים נוחים להפצת השפעת בארץ ובעולם.

מאחר שאיננו יודעים בוודאות אם הקורונה אכן דוחקת את השפעת לשוליים, ונוכח פתיחת המשק באופן מלא, ההמלצה היא להתחסן נגד שפעת כדי למנוע תחלואה צולבת וגם כדי למנוע עומסים על מערכת הבריאות.

האם אפשר להידבק בשני הנגיפים? 

כאמור, עוד לא הייתה עדות לעונת שפעת "רגילה", אבל כבר הצטברו עדויות לכך שאפשר להידבק בו־זמנית בשפעת ובקורונה.

מאחר שמדובר בעדויות לא רבות אי־אפשר עדיין להסיק מסקנות בנוגע למהלך המחלה כשנדבקים בעת ובעונה אחת בשני סוגי הנגיפים.

אומנם בספרות הרפואית יש דיווחים רבים על זיהום בשפעת ובנגיפים נשימתיים אחרים, אך מהדוגמאות האלה לא ניתן להסיק מסקנות בנוגע לאופי התחלואה בעת ובעונה אחת בשפעת ובקורונה.

מדוע כל כך חוששים מתחלואה צולבת?

החשש העיקרי הוא מפני העומס החריג על מערכת הבריאות. זוכרים את העומסים שיש בכל חורף במחלקות האשפוז? עכשיו תוסיפו להם גם את חולי הקורונה.

משמעות הדבר היא עוד עומס על מכונות ההנשמה (למקרים הקשים של שפעת ולמקרים הקשים של קורונה), עוד עומס על צוותי הרפואה (שנמצאים בבידוד חלק מהזמן) ועוד עומס על המרפאות בקהילה. כל זה מצטבר לנטל כבד מאוד על מערכת הבריאות כולה.

האם קורונה ושפעת הן מחלות דומות? 

מדובר בשתי מחלות שונות, אך דומות זו לזו בכמה היבטים:

• שתיהן מחלות נגיפיות של דרכי הנשימה העליונות.

• שתיהן מועברות מאדם לאדם בעיקר באמצעות רסס של טיפות זעירות שנפלטות בשיעול, בהתעטשות ובדיבור.

• התחלואה הקשה והתמותה בשתי המחלות היא בעיקר בקרב חולים קשישים ובקרב מי שסובלים ממחלות רקע. הפגיעים ביותר - בשתי המחלות - הם קשישים בעלי מחלות רקע.

עם זאת, ההבדלים בין שתי המחלות הם רבים:

• את שתי המחלות מחוללים נגיפים שונים משתי משפחות שונות. 

• יכולת ההדבקה של נגיף הקורונה גבוהה יותר מזו של נגיף השפעת.

• שיעור התמותה מקורונה גבוה יותר מאשר שיעור התמותה משפעת.

• שפעת נמשכת לרוב כשבוע, ואילו מחלת הקורונה ממושכת יותר.

• אצל חלק קטן מחולי הקורונה מתגלים לאחר ההחלמה תסמינים כרוניים ותגובות דלקתיות רב־מערכתיות. תופעות כאלה אינן מוכרות בקרב חולי שפעת.

• השלב החריף ביותר של השפעת הוא בתחילתה, ואילו הקורונה בתחילתה היא לרוב מחלה קלה יחסית, ואם מתרחשת החרפה - הרי זה רק לאחר כשבוע.

• השפעת מתחוללת כל שנה בחודשי החורף בלבד, ואילו נגיף הקורונה מצליח להיות פעיל בכל עונות השנה.

יש לי תסמינים. איך יידעו אם זאת שפעת או קורונה?

אין אפשרות לדעת על פי סימנים קליניים בלבד אם מדובר בשפעת או בקורונה, כיוון ששני התסמינים הנפוצים ביותר, חום ושיעול, קיימים בשתי המחלות. הדרך היחידה לקבל אבחון ודאי היא באמצעות תבחין מעבדתי (משטף אף).

ונניח שיאבחנו אם מדובר בשפעת או בקורונה - איך יטפלו בי? 

הטיפול בשתי המחלות הוא על פי רוב תומך בלבד. 

בחולים קשים או בחולים שנמצאים בקבוצת סיכון לסיבוכים מטפלים לפי האבחנה: בשפעת מטפלים באמצעות טמיפלו; לקורונה יש כמה תרופות, ונכון להיום הן מיועדות ברובן לחולים מאושפזים.

האם תרופות נגד שפעת יכולות לעזור לי אם אני חולה בקורונה?

תרופה נגד שפעת אינה מועילה לקורונה. אין מידע אם תרופה לשפעת יכולה להזיק לחולה קורונה, אך ככלל כל תרופה יש לקחת אך ורק בהתאם להתוויות המיועדות לה. תרופות נגד שפעת מיועדות לחולי שפעת בקבוצות סיכון גבוה ולמי שמאושפזים בשל סיבוכי שפעת.

האם חיסון נגד שפעת עשוי לעזור נגד קורונה?

לא. מדובר בשני נגיפים שונים לגמרי.

האם מסכה וריחוק חברתי עוזרים גם נגד שפעת?

נראה שהאמצעים האלה - מסכה וריחוק חברתי - מונעים גם את התפשטות השפעת. ארגון הבריאות העולמי דיווח על פעילות נמוכה מהרגיל של שפעת בחצי הכדור הדרומי בהשוואה לשנים קודמות. אחד ההסברים האפשריים לירידה הזאת הוא האמצעים שנוקטת האוכלוסייה שם נגד הקורונה: עטיית מסכות וריחוק חברתי.

אז איך נערכת מערכת הבריאות לקראת החורף הקרוב?

משרד הבריאות וקופות החולים נערכות למבצעי חיסון נגד שפעת המיועדים בעיקר לחולים שנמצאים בקבוצות הסיכון הגבוה, וזאת כדי לשמור על בריאותם ולמנוע עומס על מערכת הבריאות (אשפוזים, מכשירי הנשמה, ביקורים במרפאות).

קופות החולים יפנו באופן אקטיבי לחולים המשתייכים לקבוצות האלה. גם ילדי בתי הספר יחוסנו - גם אם אינם משתייכים לקבוצות הסיכון - מכיוון שהם עלולים להיות מקור להדבקת מי שנמצאים בקבוצות הסיכון.

איך כדאי לי להתכונן לחורף?

כל מי שמשתייך לקבוצת סיכון ויזומן להתחסן מפני שפעת צריך להיענות לזימון ולהתחסן. נוסף על כך יש להקפיד על הכללים הבאים:

• לשמור על ריחוק חברתי, לעטות מסכה ולשמור על היגיינה אישית.

• לא לבוא חולה לעבודה, לא לשלוח ילד חולה לגן או לבית הספר, להימנע מהתגודדויות במקומות סגורים.

• לקיים אורח חיים בריא, שנכון גם ללא קשר לקורונה: להימנע לחלוטין מעישון, לעסוק באופן קבוע בפעילות גופנית, לשמור על משקל גוף תקין, לטפל במחלות כרוניות, להקפיד על תזונה בריאה.

האם במסגרת ההיערכות לחורף כדאי להתחסן גם נגד דלקת ריאות?

פנימווקס - חיסון נגד חיידק הפנאומוקוק שגורם לדלקת ריאות - ניתן בדרך כלל רק פעם אחת בחיים, ואין צורך לחזור עליו. הוא מיועד לבני 65 ויותר ולחולים במחלות כרוניות הנמצאים בסיכון לחלות בזיהומים שלהם גורם החיידק הזה.

חולים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה במיוחד (כמו כרותי טחול, מי שמקבלים טיפולים כימותרפיים, חולי דיאליזה, מושתלי איברים, בעלי שתל קוכליארי) מקבלים את חיסון הפנימווקס וכן חיסון נוסף נגד דלקת ריאות: חיסון פרבנר. שני החיסונים האלה אינם ניתנים בו־זמנית.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה במרפאה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש