השמירה על בריאות השיניים מתחילה עם בקיעת השן הראשונה, ואפילו קודם - בריאות השיניים מושפעת כבר מתזונת האם בתקופת ההריון. לכל גיל יש כללים משלו שכדאי לאמץ על מנת שהשיניים יתפתחו עם הילד כמו שצריך ובלי להיקלע לטיפולים מסובכים, סבל והוצאות כספיות.
3-0 בקיעת השיניים
השיניים הראשוניות מתחילות להיווצר בלסתות העובר החל מהחודש הרביעי להריון. כשהתינוק נולד כבר חבויים בתוך הלסת 20 נבטים של שיניים ראשוניות. בקיעת השיניים הראשוניות, שאנו נוטים לכנות "שיני חלב" בגלל צבעם הלבן והתזונה העיקרית של התינוקות, מתחילה בסביבות גיל 6 חודשים ואילך. עד שהתינוק בן 30 חודש, שנתיים וחצי, בוקעות בפיו בהדרגה 20 שיניים.
הפייה עדיין לא ביקרה את התינוק?
בלי לחץ, שן ראשונה בוקעת בגילאי 7-5 חודשים. כל הקדמה או איחור בבקיעת השיניים הראשוניות גורמים להקדמה של שנה או לאיחור של שנה ואף יותר בהחלפת השיניים הראשוניות לקבועות.
מתי יש להתחיל להרגיל את התינוק להיגיינה אוראלית?
כבר מהשן הראשונה. יש להעניק חשיבות לצחצוח השיניים ממש כפי שמעניקים חשיבות לרחיצת התינוק ולחפיפת ראשו. בגילאים רכים ניתן להשתמש באצבעון גומי שבקצהו מברשת רכה.
הצחצוח בגילאים אלה אינו מחייב שימוש במשחה אלא חשוב בעיקר כדי להסיר שכבה עדינה של רובד חיידקים ושאריות סוכרים מהשיניים, ולגרות את ייצור הרוק אשר יעזור בשטיפת הפה וינקה אותו. כמו כן, באופן זה, מתרגל התינוק למגע של מברשת בפיו ובשלב מאוחר יותר - הדבר מתקשר אצלו להרגל נכון ובריא.
בגיל 7-6 חודשים הילד עובר לאוכל מוצק ומתחיל לאכול פירות, מרק, עוף, לחם וביסקוויט. בתום הארוחה חשוב להסיר מהשיניים את שאריות המזון.
אחרי גיל שנה לא מומלץ לאפשר לתינוק הנקה, האכלה או שתייה ממותקת במשך הלילה. הסיבה: לאורך הלילה ייצור הרוק בפה מועט ואין מה שישטוף את הסוכרים והחלב. שיני התינוק שוכבות באמבט של סוכר וחומציות לאורך שעות ארוכות, מה שגורם לעלייה בסיכון לפגיעה בהן.
מתי להגיע לבדיקה הראשונה?
בגיל שנתיים לערך מקיימים בדיקה ראשונה כדי לוודא שהשיניים צומחות בצורה נכונה ותקינה, וכדי לקבל הדרכה בהיגיינה אוראלית ובתזונה נכונה. לאחר מכן מומלץ להגיע לרופא השיניים לבדיקה, מדי חצי שנה.
לפני הביקור הראשון, קחו שלוש דקות וצפו ביחד עם הקטנים בסרטון שעוזזר להתכונן לביקור ולהפחית חרדות ומתחים.
סרטון - ביקור ראשון במרפאת השיניים
אילו טיפולים עושים בגיל הזה?
פרט לשמירה על היגיינה אוראלית יש מספר טיפולים המוגדרים טיפולי מניעה:
• טיפול בפלואוריד מרוכז - פלואוריד ידוע ביכולתו למניעת עששת גם בטיפול מקומי.
• איטום חריצים - טיפול בשיניים הטוחנות שנועד למנוע היווצרות מוקדי עששת (חורים בשיניים) בחריצים ובחרירים שבשן שקשה לנקות במברשת השיניים.
שימו לב: לפעמים תינוקות נולדים כשבפיהם 2 שיניים. במקרים כאלה חשוב לגשת לרופא כדי לוודא שאין מדובר בשיניים כפולות. פעמים רבות מעדיפים רופאים לעקור את השיניים הללו כי מדובר בשיניים לא יציבות שעלולות להתנתק מהלסת והתינוק עלול לשאוף אותן.
גילי 6-3 - גיל המשנן הראשוני (חלבי)
בגיל 5-4 יש לילד שתי מערכות שיניים - מערכת שיניים ראשוניות בפה (20), ומערכת של 28 נבטי שיניים קבועות בתוך הלסתות.
"אני רוצה לבד". לאפשר?
האחריות על צחצוח השיניים עד גיל 8 מוטלת על ההורים. הילדים אינם מודעים לכך עדיין ומיומנות כף היד שלהם עדיין אינה טובה. הניחו להם לצחצח כדי לרכוש את ההרגל, אבל עברו אחרי כן על כל המשנן כדי לוודא הסרה מושלמת של רובד החיידקים. אם העצמאות חשובה לילד, ניתן להחליף תפקידים - הילדים יצחצחו בבוקר וההורים יצחצחו את שיני הילדים בערב לפני השינה.
עששת זה מהאבא?
הורים נוטים לחשוב ש"הוא ירש את השיניים הגרועות שלי" ולתרץ בכך את העששת, אבל זה לא נכון. עששת היא לא מחלה גנטית, אלא מחלה חיידקית שמושפעת גם מגורמים פיזיולוגים־ביולוגיים וגם מגורמים סביבתיים־סוציולוגיים.
שיניים שלא טופלו כראוי בגילאים צעירים יותר עלולות להגיע למצב של עששת וריקבון. עששת בשיניים מתבטאת בחריצים ובחרירים במשטחי הלעיסה של 8 השיניים הטוחנות, ובשטחים החלקים בשיניים הקדמיות. בעששת יש לטפל ברגע שמגלים אותה, ולא להמתין. מדובר במחלה מידבקת שעלולה להדביק שיניים שכנות. גם אם התגלתה עששת – עדיף לטפל בשלב שבו צריך סתימה קטנה על פני טיפול שורש, כתר או עקירה.
צריך לטפל בעששת, או שממילא השיניים יתחלפו?
הורים רבים גורסים שעששת בשיניים ראשוניות (חלביות) היא חסרת משמעות כי בכל מקרה היא תיעלם כשהשן תנשור, זו טעות. הזנחה של שיניים ראשוניות עלולה לגרום לספיגה של העצם בלסת שמפרידה בין השן הראשונית לקבועה, ואז עלולה להיגרם פגיעה בשן הקבועה. בשן נגועה בעששת - בין אם היא ראשונית או קבועה - יש לטפל באופן מיידי.
איך מטפלים?
אוטמים את חריצי השיניים הטוחנות במשטח הלעיסה (בשיניים בריאות בלבד) כדי למנוע עששת. שחזורים (סתימות) נעשים במקרה של פגיעה שאינה עמוקה. טיפולים במוך השן (טיפול שורש) נעשים כשהפגיעה כבר עמוקה. לאחר טיפול השורש יש צורך לשחזר את השן על ידי כתר.
גילי 12-6 - משנן מעורב
בגילאים אלה השיניים הראשוניות נושרות ובמקומן בוקעות שיניים קבועות. בגיל 6 בוקעות ארבע טוחנות קבועות ראשונות, אחת בכל רביע של הלסת. בגיל 12 בוקעות 4 נוספות.
איך לשמור על השיניים?
בגילאים אלה צריך להיזהר אף יותר מממתקים, מאחר שהילדים רוכשים לעצמם פעמים רבות ממתקים באופן עצמאי מדמי הכיס שלהם ולא מקפידים לצחצח את שיניהם.
חשוב לערוך ביקורת אצל רופא השיניים כדי לפקח על מניעת העששת ולבצע טיפולי מניעה בשיניים הקבועות.
אם יש לילדים מיומנות, אפשר ורצוי להתיר להם שימוש בחוט דנטלי.
מה עושים במקרה של חבלה בשן?
בגילאים אלה לא פעם נחבלים בשיניים בעת משחק בחצר או חוג. במקרי חבלה חשוב לגשת לטיפול מיידי.
בשיניים ראשוניות, חבלה ללא שבר עלולה להתבטא בהאפרת השן (הפיכתה לאפורה). יש להקפיד על בדיקות ומעקב צילומי, כדי לוודא שלא נגרם נזק לשן הקבועה, המחליפה.
חבלות בשיניים קבועות מתבטאות ברוב המקרים בשבר. הטיפול מכוסה על ידי ביטוח תאונות אישיות של משרד החינוך הכולל גם חבלות בשיניים.
מגיל 12 ואילך - משנן קבוע
איך לשמור על השיניים?
כמו בגילאים הצעירים יש לצחצח את השיניים פעמיים ביום לפחות. מברשת שיניים חשמלית מאפשרת פעולה שלמה יותר מכף היד. בגילאים אלה עלולה להופיע אבנית, אבן שן. הפנו את הילד לביקורת אצל השיננית מדי 6 חודשים.
איך יודעים אם צריך יישור?
במקרים שבהם הילד ירש מאמו מבנה לסת קטן ולעומת זאת מהצד של אביו ירש שיניים גדולות ויש סימנים ראשונים של צפיפות במשנן, מומלץ להגיע לייעוץ אורתודנטי מוקדם כדי לאפשר לשיניים מקום וכיוון צמיחה נכון.
כאשר המשנן כבר קבוע, הלסתות גדלות ולעיתים נוצרת צפיפות בעיקר כשהלסת קטנה מלהכיל את השיניים הצומחות. יישור מתחיל בדרך כלל רק לאחר החלפת 20 השיניים הראשונות בגילאי 14-10 לפי קצב החלפת השיניים ודחיפות הבעיה.
ד"ר חיים גת הוא מומחה ברפואת שיניים לילדים ברשת כללית סמייל
