פורסם בראשונה: 27.12.2012
עדכון אחרון: 27.12.2012
  • טובה קראוזה טובה קראוזה

איך אוכל משפיע על הגנים שלנו (ולהיפך)

לקריאה נוחה
זה נשמע טוב מכדי להיות אמיתי, אבל לא ירחק היום שבו נוכל להתאים לכל אחד תפריט אידיאלי בהתבסס על הגנים שלו. כבר היום אנחנו יכולים להקפיד על תזונה ש"תכבה" את הגנים הפחות טובים שלנו ו"תדליק" את הטובים. רוצים לדעת איך עושים את זה?
אישה מחייכת עם ראש נשען על היד

משה הגיע לדיאטנית כיוון שרמות הכולסטרול שלו גבוהות. היא מעבירה את הכרטיס המגנטי שלו ואומרת: "לפי הגנטיקה שלך, שינוי בתזונה יכול לעזור מאוד, במיוחד אם תשלב בתפריט שלוש כפות סובין שיבולת שועל מדי יום". לערן, שהגיע בגלל אותה סיבה, ממליצה הדיאטנית דווקא על דיאטה שכוללת רמת שומן רגילה, כיוון שלפי הגנים שלו, דיאטה דלה בשומן רק תעלה את רמת הכולסטרול שלו.

נשמע כמו מדע בדיוני?

כרגע כן, אבל בשנים האחרונות מבינים יותר ויותר כיצד הגנים שלנו משפיעים על התזונה המומלצת לנו, וכיצד מה שאנחנו אוכלים משפיע על הגנים שלנו. הולך ומתקרב הרגע שבו אפשר יהיה להתאים לכל אחד מאיתנו באופן אישי את התזונה הטובה ביותר בעבורו.

דומים אבל שונים

כל בני האדם זהים ב־99.9% מהדנ"א שלהם, אך אותו 0.1% הבדל יוצר את כל השוני בינינו. מכיוון שבכל תא יש 3 מיליארד יחידות בסיסיות של דנ"א, 0.1% מתוכם הם 3 מיליון, מספר לא קטן שיוצר הבדל גדול.

ההבדל הזה הוא הסיבה לכך שאנשים שונים מגיבים אחרת לאותם הטיפולים. למשל, המלצות על תזונה להורדת כולסטרול עוזרות מאוד לחלק מהאנשים, אבל לאחרים פחות, והם יזדקקו גם לטיפול תרופתי. כל אחד מאיתנו מתמודד קצת אחרת עם חומרים מהמזון ועם חומרים אחרים (כמו רעלים מהסביבה).

השאיפה היא שנדע בעתיד להתאים אישית את הטיפול לפי הצרכים התזונתיים הייחודיים שיש לכל אדם.

איך משפיעים הגנים על התזונה?

כל גן הוא "ספר הוראות" לייצור חלבון, ולכן כאשר יש בו שינוי (לעומת אנשים שנושאים את הגן המקורי) ייווצר חלבון מעט שונה שיתפקד פחות טוב, כמו "טעות בייצור". אם החלבון הזה דרוש בתהליך שמסלק חומר מסוים שמזיק לגוף, הרי שבמצב שבו לחלבון יש פעילות חלשה, יצטבר אותו חומר מזיק. עם זאת, במקרים רבים רכיבים מהתזונה כמו ויטמינים יכולים להשפיע לטובה ולנטרל את השפעת הגנים.

היום, למשל, כבר ידוע שיש אנשים שזקוקים לתוספים של ויטמין B6 כדי למנוע רמה גבוהה בדם של חומר בשם הומוציסטאין שעלול לגרום למחלות לב. הסיבה לכך היא שלאותם אנשים יש גרסה של הגן שמובילה ליצירת חלבון שפועל פחות טוב לסילוק ההומוציסטאין, אך תוספת של ויטמין B6 משפרת את יכולת הפעולה של החלבון, כך שהוא פועל כמו החלבון שנוצר על פי הגן הרגיל.

איך משפיעה התזונה על הגנים?

גם אם יש לנו נטייה גנטית למחלה מסוימת, אין זאת אומרת שהיא בהכרח תופיע. זאת משום שלסביבה, כלומר, לאורח החיים שלנו, יש השפעה על הגנים.

איך יכולה התזונה להשפיע על הגנים אם הם לא משתנים? בשנים האחרונות מתברר שחומרים מהתזונה יכולים להיכנס לגרעין התא, להגיע לכרומוזומים ולהשפיע על אותם אזורי בקרה בדנ"א שיקבעו אם הגן יהיה פעיל או לא פעיל.

למעשה, חומרים מהתזונה פועלים כמו מתג: הם מכבים גן או מדליקים אותו.

כיבוי גן פירושו שהדנ"א לא יהיה נגיש לתהליך שבסופו נוצר חלבון, ואותו חלבון לא ייווצר. לעומת זאת, אם הגן "מודלק" או מופעל, ייווצר החלבון ויפעל את פעולתו בתהליך שבסופו של דבר ישפיע על הבריאות שלנו.

למשל, הוויטמין חומצה פולית, שמקורו בירקות עליים, בקטניות ובפירות הדר, גורם כנראה להשתקת גנים שאחראים לייצור חומרים שפחות טובים לבריאות שלנו. לעומת זאת, משערים שחומרים בשם קטכינים, שנמצאים בתה ירוק, מפעילים גנים שמובילים לייצור חלבונים בעלי תפקיד במניעת סרטן. המצב הזה, שבו גורמים מהסביבה קובעים אם הגן יהיה פעיל או לא, נקרא אפיגנטיקה ("נוסף על גנטיקה").

הזדמנות לחיים בריאים

התזונה משפיעה על הגנים שלנו במהלך כל החיים, אך ההשפעה חשובה במיוחד במהלך ההריון. אם התזונה מספקת את כל הרכיבים הדרושים, רוב הסיכויים ש"יכובו" הגנים הפחות טובים, והגנים הטובים יותר יוכלו לפעול. כך תקופת ההריון יכולה להיות חלון הזדמנויות ליצירת בריאות טובה יותר אצל העובר.

לאחר הלידה מספק חלב האם לתינוק לא רק מזון אלא גם את כל החומרים הדרושים כדי להמשיך להשפיע על הגנים שלו בצורה האופטימלית.

גם תאומים זהים, שיש להם אותם הגנים, יכולים להיות שונים מאוד זה מזה במצבם הבריאותי בגלל אורח החיים שהם מקיימים. אם אחד מהתאומים לא יעסוק בספורט, יעשן ויאכל תפריט "מערבי" שמתבסס על מזונות מעובדים בעלי רמה גבוהה של שומן, של סוכר, של מלח ושל קלוריות, הוא יסבול מעודף משקל, יהיה חולה יותר ואפילו ייראה מבוגר לגילו. אחיו התאום, שיאכל תפריט בריא יותר שמבוסס ברובו על מזונות מן הצומח, יימנע מעישון ויעסוק בספורט לא יסבול ממחלות או מעודף משקל וייראה צעיר יותר מאחיו.

רכיבי הקסם

חומרים רבים מהתזונה יכולים להשפיע על הגנים שלנו, ובזכות התכונה הזאת הם נקראים "חומרים ביואקטיביים". חלק מהם נכנס ממש לגרעין התא, ואחרים נקשרים לקולטן שעל קרום התא ומשפיעים עליו מבחוץ.

למשל, לוטאין, חומר שנמצא בירקות ירוקים, מגן על רשתית העין מפני ניוון. רסבראטרול מקליפת ענבים סגולים מגן מפני מחלות לב. חומרים בשם נארינגנין מפירות הדר וקוורציטין מבצל ומתפוח עץ מפעילים תהליכים שגורמים לתאים סרטניים "להתאבד", ותרכובות גופרית מירקות ממשפחת המצליבים (כרוב, כרובית, ברוקולי וכו') גורמות לייצור חלבון שעוזר להגן מפני סרטן. עדיין לא ברור לגמרי איך פועלים החומרים הללו, אך ברור שיש להם השפעה מכרעת על הבריאות שלנו.

ומה לעשות בינתיים?

עד שאפשר יהיה לתת המלצות תזונה מותאמות אישית על סמך המידע הגנטי שלנו ועל סמך ההבדלים שיש בינינו, כדאי לשמור על אורח חיים בריא: להימנע מעישון, לעסוק בספורט באופן קבוע ולהקפיד על תפריט שרובו מתבסס על מזונות מן הצומח: ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים. כמובן, ניתן לשלב גם מזונות מן החי, אך במידה.

תפריט כזה יספק לנו שפע של חומרים ביואקטיביים בעלי השפעה טובה על הגנים שלנו.

טובה קראוזה היא דיאטנית קלינית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מתחילים לחיות נכון

​סדנאות אורח חיים בריא בכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל