פורסם בראשונה: 27.10.2005
עדכון אחרון: 16.05.2018

שפעת ושפעת העופות: המדריך השפוי למטייל (ובכלל)

לקריאה נוחה
אם אתם לא רוצים להתעורר עם שפעת העופות הנה כל מה שצריך לדעת על שפעת בכלל והסיבוך שקשור בעופות. אז אם אתם מתכננים טיול ארוך, או אם סתם בא לכם לדעת יותר - זה המדריך המלא
תרנגול

בקיצור

1.

בינתיים, שפעת העופות לא עוברת מאדם לאדם. עם זאת מדובר במחלה קשה.

2.

יש חששות שיום אחד הנגיף יבצע קפיצה גנטית, יהפוך למידבק ויעבור מאדם לאדם.

3.

בכל מקרה מומלץ להתחסן נגד שפעת במרפאות המטיילים. ליתר ביטחון.

מהי שפעת העופות?

"שפעת העופות" היא מחלה נגיפית שהגורם לה הוא נגיף השייך למשפחת הנגיפים הגורמת למחלת השפעת העונתית הרגילה בבני האדם. המחלה תוקפת בדרך כלל רק עופות, והסיכון שבני אדם יידבקו בה הוא כרגע נמוך מאוד. 

מדיווחי ארגון הבריאות העולמי עולה כי עד כה חלו במחלה בעולם כולו כמה מאות בני אדם בלבד. בעבר דוּוח על התפרצויות בקמבודיה, באינדונזיה, בתאילנד ובווייטנאם. הנגיף נפוץ כיום במדינות רבות בדרום־מזרח אסיה.

בפעם הראשונה אובחנה שפעת העופות בבני אדם בהונג־קונג ב־1997. אז חלו בה 18 בני אדם, ושישה מהם מתו. לפי נתונים של ארגון הבריאות העולמי משנת 2003 חלו בשפעת העופות סך־הכל 860 בני אדם ברחבי העולם, מתוכם נפטרו 454 בני אדם. מדובר ב־52% תמותה אומנם, אבל חכו שנייה לפני שאתם נלחצים, כי בישראל לא נפטר אף אדם מהמחלה.

​ומה בנוגע לשפעת החזירים?

עד כמה היא מסוכנת?
שפעת החזירים: מה חשוב לדעת?

ובכל זאת, לשם השוואה: שיעור התמותה משפעת רגילה עומד על 0.1%, ואפילו השפעת הספרדית, שקטלה בשנים 1919-1918 בין 50 מיליון ל־100 מיליון בני אדם, הגיעה לשיעור תמותה נמוך בהרבה מזה של שפעת העופות (5%-2.5%). החדשות הטובות הן שלעת עתה בני אדם כמעט שאינם נדבקים בשפעת העופות.

כדי להפחית את הסיכון עוד יותר, נוהגים להשמיד לולים שלמים ברגע שמתגלית בהם שפעת העופות. מאות מיליוני עופות הושמדו במהלך השנים ברחבי העולם (ובעיקר בדרום־מזרח אסיה) בגלל שפעת העופות, אך גם זה לא תמיד עוזר. הסיבה: הנגיף מתפשט בעיקר באמצעות עופות נודדים.

אפשר לקבל תזכורת קצרה מה זאת שפעת?

שפעת היא מחלת חום חריפה ולא נעימה שהגורם לה הוא נגיף השפעת (Influenza Virus). תסמיני המחלה הם חום גבוה, כאבי שרירים, כאבי ראש, שיעול, נזלת, חולשה והרגשה כללית רעה. ביטוייה חריפים יותר מאשר ביטוייה של הצטננות רגילה והיא עלולה להיות מלוּוה גם בכאבי גרון, בדלקת בלחמיות העיניים ובהגדלת קשרי הלימפה בצוואר.

צריך בדיקות מעבדה כדי לאבחן שפעת?

לרוב לא. האבחנה נעשית על סמך התלונות של החולה ועל סמך הממצאים של הבדיקה הגופנית.

מדוע לא עושים בדיקות מעבדה?

כי לרוב אין חשיבות לזיהוי המדויק של סוג הנגיף. יתר על כן, תהליך הזיהוי אורך כמה ימים, שבמהלכם רוב האנשים מחלימים ממילא.

האם התסמינים של שפעת העופות בבני אדם שונים מהתסמינים של שפעת רגילה?

לא. הם דומים, אך קשים יותר.

מתי חולים בשפעת?

שפעת היא מחלה עונתית שכיחה מאוד, מידבקת מאוד, המתפרצת בעיקר בחודשי הסתיו המאוחרים והחורף.

מהי הסיבה לבהלה שחוללה שפעת העופות?

הסיבה לכך היא החשש שנגיף שפעת העופות (Avian Influenza Virus) - שכרגע אינו עובר מאדם לאדם ורק לעיתים נדירות ביותר עובר מעופות לבני אדם - יעבור שינוי גנטי ויהפוך לנגיף שעובר בקלות מאדם לאדם.

מכיוון שזמן ייצורו של חיסון חדש וייחודי לכל זן של שפעת עומד על כמה חודשים לפחות, הרי ברגע שהשינוי הגנטי הזה יקרה, לא יהיה בידינו חיסון נגד הנגיף החדש.

ואז עלולה להתפשט מחלה קשה שאין לנו חיסון נגדה?

בדיוק.

אז האיום עלול להיות רציני, אך הוא לא מיידי.

זהו תיאור מדויק.

להיכנס לפאניקה?

רק אם זה עושה לך טוב. נכון להיום, אין סימנים לכך ששפעת העופות עוברת מאדם לאדם. במילים אחרות: גם אם מישהו נדבק מעוף חולה, הוא אינו מדביק אנשים בסביבתו.

וחוץ מזה יש לזכור שכלל לא ברור אם נגיף שפעת העופות אכן יעשה את הזינוק הגנטי שיאפשר לו לעבור מאדם לאדם. עם זאת, אנו יודעים מהניסיון שנגיף השפעת יודע גם להפתיע (ועל כך בהמשך).

החיסון שניתן היום נגד שפעת אינו יעיל נגד אותו נגיף עתידי של שפעת העופות שאולי יתפתח ויוכל לעבור מאדם לאדם. אז יש בכלל טעם בחיסון הרגיל?

בהחלט כן!

החיסון שניתן כיום במרפאות הוא נגד נגיפים של שפעת שלהערכת ארגון הבריאות העולמי צפויים לתקוף השנה. אם אתם מתכננים טיול ארוך במזרח (או בכל מקום אחר) - הדבר האחרון שאתם רוצים הוא שפעת קשה, רחוק מהבית.

למי מומלץ להתחסן?

חיסון נגד שפעת חשוב במיוחד לאוכלוסיות רגישות: ילדים עד גיל 5 שנים, חולים כרוניים, מבוגרים בני 65+, נשים הרות, נשים המתכננות הריון ונשים לאחר לידה.

​המדריך לחיסון נגד שפעת

שתצאו מחוסנים לעולם הזה
המדריך לחיסון נגד שפעת

יש צעדי מנע או זהירות ששווה לי לדעת עליהם אם אני נוסע לקמבודיה, לאינדונזיה, לתאילנד, לווייטנאם או לסין?

בהחלט כן. בארצות האלה - ובאחרות שבהן מתגלים מדי פעם נגיפי שפעת העופות - ממליץ ארגון הבריאות העולמי להימנע ממגע עם עופות, מתים או חיים, ובעיקר עם הפרשותיהם, עם נוצותיהם ועם דמם. מומלץ גם להימנע מטיפול בבשר עופות לא מבושל.

ומה בנוגע לעוף מבושל ולביצים?

אין שום עדות לכך שאכילתם יכולה להביא להדבקה בנגיף.

אפשר לחזור רגע לעניין ה"הפתעות" של נגיף השפעת שהוזכרו קודם לכן?

בהחלט.

השפעת היא לא רק חלק בלתי נפרד מהחורף, היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה האנושית. כבר במאה ה־4 לפני הספירה דיווח אבי הרפואה המודרנית, היפוקרטס, על מגיפת שפעת. זוהי המגיפה המתועדת הראשונה.

לנגיף השפעת יש תכונה ממזרית: במחזוריות ראויה לציון, בערך אחת לעשר שנים, הוא מצליח להפוך את עורו באופן קיצוני ומחולל נוסף על המגיפות השנתיות המוגבלות גם מגיפות עצומות ממדים המתפשטות בכל העולם. מגיפה כזאת נקראת פנדמיה (Pandemia).

בעשורים האחרונים היו כמה פנדמיות, ובהן השפעת האסייתית (1957), שפעת הונג־קונג (1967) והשפעת הרוסית (1997). ב־1997 התגלה גם כי שפעת העופות יכולה לפגוע לעיתים נדירות גם בבני אדם.

פנדמיה הזכורה במיוחד לרע היא מגיפת השפעת הקשה והקטלנית שהחלה בשלהי מלחמת העולם הראשונה וקרויה גם השפעת הספרדית. בתוך שנתיים, בשנים 1919-1918 מתו מהמחלה עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. המספר המדויק אינו ידוע, אך ההערכות נעות בין 50 ל־100 מיליון. לשם השוואה: במלחמת העולם הראשונה נהרגו כ־10 מיליון בני אדם.

מדוע השפעת מכה במחזוריות מדויקת כזאת בכל חורף?

כי בשונה ממחלות נגיפיות אחרות כמו חצבת, אבעבועות רוח או צהבת מסוג A, שבהן אנו חולים לכל היותר פעם אחת בחיים, לנגיף השפעת יש יכולת מרשימה לשנות את תכונותיו הגנטיות מדי שנה ולחמוק מהנוגדנים שמערכת החיסון שלנו כבר השכילה לייצר נגדו בשנה הקודמת.

נגיף השפעת כולל שני זנים עיקריים:

זן A - הפוגע בבני אדם, אך גם בעופות ובבעלי חיים אחרים.

זן B - הפוגע רק בבני אדם. עיקר התחלואה בשפעת נובעת מזן A, בין השאר בגלל יכולת ההשתנות שלו.

מדוע שפעת כלכך מידבקת?

בין השאר כיוון שנגיפי המחלה מופצים לכל עבר בתוך טיפות הרוק הניתזות כאשר אדם חולה משתעל. בחורף, כשכולם מצטופפים במקומות סגורים - בתחבורה הציבורית, באוניברסיטאות, בבתי הספר ובמקומות ציבוריים סגורים - קל מאוד לנגיף לעבור מאדם לאדם.

דרך אגב, בכ־40%-20% מהמקרים הזיהום חודר לגוף בלי לגרום לסימני מחלה, ואותם האנשים הופכים לנשאים של המחלה. נגיפי השפעת יכולים להתפשט במהירות באזורים שונים, ממש כמו וירוסים במחשב. בזמן מגיפה עלולים כ־40% מהאוכלוסייה להיפגע באזור גיאוגרפי מסוים בתוך ארבעה עד שישה שבועות.

התמותה העולמית משפעת מדי שנה היא רבה, ונופלים לה קורבן בעיקר אנשים שהמנגנון החיסוני שלהם ירוד: מבוגרים וחולים במחלות כרוניות. בקרב ילדים התמותה אינה כה גבוהה, אך התחלואה ומספר האשפוזים עולים מאוד בעונת השפעת. בזמן פנדמיה התמותה כתוצאה מהשפעת מרקיעה שחקים ונאמדת בעשרות מיליונים בכל העולם.

מדוע יש המלצה גורפת לחסן ילדים לקראת עונת השפעת?

כי הם גורם חשוב שמפיץ את הנגיף בקרב האוכלוסייה. מבוגרים משופעים נשארים לרוב במיטה מתחת לשמיכות ואפילו לא טורחים להגיע למרפאה. לעומתם, ילדים חולים באים במגע עם הרבה אנשים, החל מהוריהם וכלה בסבתות ובדודות. הם גם מבלים זמן רב בחדר ההמתנה של הרופא ומדביקים את שאר הממתינים שם. לכן חיסון הילדים הוא צעד חשוב במיגור המגיפה.

מדוע החליטו לתת לנגיף שפעת העופות את השם המוזר H5N1?

התשובה פשוטה: על נגיף השפעת מצויות שתי מולקולות מרכזיות שכלפיהן מופנים הנוגדנים נגד המחלה: מולקולת Neuraminidase (ובקיצור N), ומולקולת Hemaglutinin (ובקיצור H). בהתאם למבנה שלהן רושמים החוקרים מספר בצמוד לאות. כך יוצא שאנו מכנים את הנגיפים בשמות כגון H2N2 או H3N2. הנגיף של שפעת העופות נקרא H5N1.

מהעובדה ששפעת העופות החלה לעבור מעופות לבני אדם ניתן ללמוד שהנגיף, שבעבר תקף רק עופות, הצליח לחבור לנגיף שתוקף בני אדם, ויחד הם יצרו זן חדש של נגיפים. כאמור, זהו נגיף קטלני, אך לפחות לעת עתה הוא אינו עובר מאדם לאדם. אם יתחולל בו השינוי הגנטי שיאפשר לו לעבור מאדם לאדם, צפויות מגיפות כלל עולמיות קשות מאוד.

מדוע פרצה שפעת העופות דווקא בדרום־מזרח אסיה?

כי בכפרים שם חיים בני האדם בקרבה רבה לעופות. אלה ארצות שבהן גידול העופות לעיתים אינו מבוקר, והשווקים צפופים ולעיתים ללא פיקוח. בתנאים כאלה עלולים להיווצר מיזוגים של נגיפי שפעת אנושית ושל נגיפי שפעת העופות. המערכת החיסונית שלנו אינה מזהה את הנגיפים האלה, ולכן הם מאוד מסוכנים.

תופעה דומה מתרחשת, כנראה, גם בנגיפי שפעת הנפוצים בקרב חזירים. גופו של החזיר משמש גם הוא מקום מפגש בין נגיפי השפעת האנושית לבין נגיפים של שפעת העופות. שם הם "משתדכים" ויוצרים זנים חדשים.

דרך אגב, גם לווייתנים חולים בשפעת, אבל מכיוון שמפגשים בין בני אדם ללווייתנים הם נדירים למדי, לא נשקפת סכנה מיידית מהכיוון הזה.

מה ההבדל בין שפעת להצטטנות?

הדברים המפתיעים שלא ידעת
זו לא הצטננות, זו שפעת! המדריך למבולבלים

מהם הסיבוכים של שפעת רגילה?

בצעירים מדובר בדרך כלל בשבוע מבאס, אבל זה הכול. אצל תינוקות, ילדים קטנים, נשים הרות, נשים לאחר לידה, קשישים וחולים במחלות כרוניות עלולה השפעת להסתבך, בעיקר לדלקת ריאות. קיימים סיבוכים נוספים, נדירים: דלקת המוח (אנצפליטיס), החמרה של מחלת ריאות כרונית קיימת, דלקת שריר הלב, ותסמונת גיליאן ברה.

מתי כדאי לפנות לרופא?

לרוב מספיק לשכב במיטה ולשקוע ברחמים עצמיים, ואין צורך ברופאים, למעט במקרים הבאים:

1. אם מעוניינים לקבל טיפול ספציפי נגד שפעת - כדאי לגשת לרופא בתוך 48 שעות מתחילת הופעתם של תסמיני המחלה.

2. אם מתפתח חום גבוה מעל 38 מעלות הנמשך יותר משלושה ימים.

3. אם מתפתח שיעול הולך ומחמיר המלוּוה בכיח מוגלתי ובכאבים בחזה.

4. אם מתפתחים בו־זמנית חום גבוה, כאבי ראש חזקים, קושי להסתכל באור והקאות.

5. אם מתפתח כאב אוזניים חד.

6. אם מתפתח כאב בפנים עם נזלת מוגלתית, ואם התסמינים האלה נמשכים יותר משבוע.

7. אם מתפתח קוצר נשימה.

שפעת ובן או בת הזוג שלי: זה מידבק? הדבקתי אותו או אותה?

זה בהחלט אפשרי. שפעת היא מחלה מאוד מידבקת. הנגיפים הגורמים למחלה נישאים בקלות באוויר בטיפות זעירות (רסס), ולכן עיטוש, שיעול ומגע ידיים (שנגעו קודם לכן באף, בפנים או במישהו חולה) עלולים להעביר את הנגיפים מאדם לאדם. השפעת מידבקת החל מכמה ימים לפני פרוץ המחלה ועד שלושה עד חמישה ימים לאחר שפרצה.

יש דרך למנוע את ההדבקה?

להתחסן נגד שפעת. החיסון מורכב מנגיפים מומתים של שפעת שמומחי ארגון הבריאות העולמי מניחים שיתקפו בעונה הנוכחית. בדרך כלל אין לחיסון כל תופעות לוואי, אולם לפעמים ייתכנו ביום-יומיים שלאחריו חום נמוך והרגשה כללית רעה. החיסון מחסן נגד שפעת בלבד, ואין בכך כל ערובה שלא תהיה חולה בחורף בנגיפים רבים ושונים אחרים, הגורמים להצטננות.

זה מגן עלי משפעת העופות אם תפרוץ?

לא. החיסון הקיים היום אינו יעיל נגד נגיף שפעת העופות. 

אם כבר חליתי בשפעת - יש תרופה?

כן.

יש תרופות ייחודיות נגד נגיף השפעת המחייבות מרשם רופא:
זאנאמיביר (רלנזה).
ואוסלטאמיביר (טמיפלו).

מה הן עושות?

שתיהן עשויות לקצר את משך המחלה ולהקל על הסימפטומים (תסמינים), אך רק בתנאי שמתחילים לקחת אותן בתוך 48 מפרוץ המחלה. התרופות יעילות אך ורק נגד נגיף השפעת הרגילה ולא יעילות נגד נגיפים אחרים שגורמים להצטננות.

השפעת תחזור?

כמו שעון. בחורף הבא. השאלה היחידה היא מי יידבק ומי לא.

ד"ר סרג' גרדשטיין הוא מומחה למחלות זיהומיות

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

טסים לחו"ל?

​לקוחות פלטינום זכאים לעד 75% הנחה על חיסונים לפני הנסיעה

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל