תסמונת הלב השבור

תופעות פיזיות - כמו התקף אסתמה חריף, דימום כבד, ניתוח, כאב עז, טיפול כימותרפי או אירוע מוחי - עלולות גם הן לגרום לתופעה. 

תסמונת הלב השבור תוארה לראשונה ב־1990 ביפן, אך רק בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית באבחון שלה. הדבר נובע בעיקר מעלייה במודעות לתסמונת ומשיפור ביכולת לאבחן אותה בעזרת בדיקות דם ובדיקות הדמיה.

מאין השם "תסמונת הלב השבור"?

כאשר התופעה מתרחשת, מקבל החדר השמאלי של הלב צורה ייחודית שמזכירה סיר יפני (טקצובו שמו) ששימש ללכידת תמנונים. החוקר היפ​​ני שגילה את התסמונת ​הזאת כינה אותה Takotsubo cardiomyopathy (תסמונת טקצובו) על שם אותו הסיר.

מה קורה לנו בגוף? ​

סטרס הוא בעצם התגובה של הגוף למצבים שלתפיסתו הם לא נורמליים או לא שגרתיים. בזמן סטרס הגוף מייצר הורמונים וחלבונים (כמו אדרנלין) שאמורים לעזור לנו להתמודד עם המצב החד והמפתיע.

בהקשר לתסמונת הלב השבור ההנחה היא שבתגובה לסטרס שריר הלב מופגז לפתע ברמות אדירות של אדרנלין - מה שגורם לאזורים שלמים בלב לא לתפקד באופן פתאומי.

מהם התסמינים? מה מרגישים?

בתסמונת הלב השבור מופיעים תסמינים (סימפטומים) זהים לאלה של התקף לב: כאבים בחזה, קשיי נשימה, הזעה מוגברת וחולשה. אלא שבפועל יש הבדל גדול. 

התקף לב נגרם כתוצאה מפגיעה קשה בעורקי הלב בעקבות חסימה או היצרות משמעותית, שגורמים לירידה בהספקת הדם לשריר הלב. ואילו בתסמונת הלב השבור - עורקי הלב אינם חסומים, ויש אספקת דם תקינה לשריר. 

הסימפטומים מופיעים לרוב בין דקות לשעות מרגע החשיפה לאותו אירוע מלחיץ.

איך אדע שזו תסמונת הלב השבור ולא התקף לב?

אם מרגישים כאבים בחזה או לחץ בחזה שמלווים בקשיי נשימה או הזעה, מומלץ לפנות למוקד רפואה דחופה או למיון בבית חולים ולא להמתין ולהתחבט בשאלה אם מדובר בהתקף לב או בתסמונת הלב השבור. 

בעת קבלת טיפול רפואי מגורם מוסמך, ההתייחסות לתלונות תהיה בשלב הראשון כאל התקף לב - עד שיוכח אחרת.

איך מאבחנים את תסמונת הלב השבור?

גם הרופא לא תמיד יודע ברגע הראשון אם מדובר בתסמונת הלב השבור או בבעיית לב חמורה יותר. הרופא ישלח את המטופל לסדרה של בדיקות: אק"ג, אקו־לב ובדיקות דם לאנזימי הלב. בבדיקות האלה ניתן יהיה לראות שינויים דומים או אפילו זהים לאלה שרואים בהתקף לב.

בסופו של דבר, האבחנה נעשית רק לאחר צנתור של העורקים הכלילים בלב. בתסמונת הלב השבור לא יראו חסימה או היצרות משמעותית בעורקי הלב. נוסף על כך ניתן לעשות בדיקת MRI של הלב שתראה באופן סופי ששריר הלב לא סבל מהתקף לב.

אצל 1% עד 2% מהאנשים שמגיעים לבית חולים בגלל חשד להתקף לב מאבחנים בסופו של דבר את תסמונת הלב השבור. 

זה יכול לקרות לכל אחד?

כן, אבל הסטטיסטיקה מראה שהתסמונת שכיחה הרבה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים (כ־90% מהלוקים בתסמונת - נשים). היא אופיינית בעיקר אצל נשים מעל גיל 50 (הגיל הממוצע: 66).

עם זאת יש לציין שמדובר בתסמונת בלתי צפויה שהמנגנון שלה אינו מובן לגמרי. לא ברור מדוע אירוע מסוים עלול לגרום להופעת התסמונת במקרה אחד, ובמקרה אחר - לא; או מדוע נשים מסוימות יפתחו את התסמונת, ואחרות - לא.

האם עלולות להיגרם מהתסמונת בעיות בריאות רציניות?

מאחר שתסמונת הלב השבור קשורה להיחלשות של שרירי הלב ולירידה פתאומית בתפקודו, עלולים להתפתח מצבים כמו אי־ספיקת לב, לחץ דם נמוך, דופק מהיר, קוצר נשימה ואפילו הפרעות קצב לב מסכנות חיים.

עם זאת, בעזרת טיפול תומך מתאים רוב המטופלים יתחילו להרגיש יותר טוב כבר אחרי כמה ימים בלי שייגרם להם נזק לטווח הארוך. לעומת זאת, התקף לב תמיד משאיר אחריו איזשהו נזק לטווח הארוך.

במילים אחרות: בתסמונת הלב השבור חוזר תפקוד הלב - ברוב המקרים - למצבו הבסיסי בתוך זמן קצר: בין כמה ימים לשישה שבועות. נוסף על כך, הסבירות שהתסמונת תכה שוב נמוכה מאוד - רק בכ־5% מהמקרים.

יש דרך למנוע את זה?

יש דרך: לא "לקחת ללב", אלא שבפועל זה קשה עד בלתי אפשרי, במיוחד במדינה כשלנו. אנשים שחוו אירוע של תסמונת הלב השבור מקבלים הנחיה להימנע ככל האפשר ממצבי לחץ, אך גם מכך קשה להימנע. דרכי מניעה נוספות הן קבלת טיפול רגשי או טיפול תרופתי להרגעה.

בכל מקרה, תמיד חשוב להקפיד לעשות דברים שישפרו את ההרגשה הכללית ויפיגו מתחים. הנה כמה עצות:

• מדיטציה ויוגה.

• התעמלות.

• הליכה באוויר הפתוח.

• בילוי עם חברים ועם משפחה.

• צפייה בקומדיות או בסדרות מצחיקות.

• האזנה למוזיקה שמחה​.

פרופ' קטיה אורבין היא מומחית בקרדיולוגיה ומנהלת מערך טיפול נמרץ לב במערך לקרדיולוגיה במרכז הרפואי רבין מקבוצת כללית