אף אחד מאתנו לא מקבל פטור מכאבים בגוף במהלך חייו, אבל מה קורה כשהכאבים האלו לא עוזבים אותנו? זה מדאיג ומלחיץ, אבל לפעמים לא מהסיבות שחשבתם.
לפעמים הכאב מתרכז במקום אחד, לפעמים הכאבים מופיעים בכמה מוקדים ולפעמים התלונה היא "כואב לי כל הגוף". חשוב לדעת שכאב הוא רק סימפטום - בדיוק כמו שחום גבוה אינו מחלה, אלא תסמין של מחלה. כלומר, הכאב מעיד לרוב על בעיה כלשהי - גופנית כללית או אחרת.
חשוב קודם כל לברר האם הכאב או הכאבים נובעים מבעיה או ממחלה גופנית המצריכה טיפול. התחנה הראשונה צריכה להיות רופא המשפחה, ולאחר מכן - במידת הצורך - רופא מומחה. ייתכן שהמטופל יישלח גם לבדיקות מעבדה, ואולי אפילו בדיקות הדמיה. לעיתים, גם לאחר בירור מקיף, עדיין לא תימצא סיבה רפואית כללית ברורה המסבירה את הכאבים. במקביל, עלולים לצוץ תסמינים גופניים נוספים, כמו קוצר בנשימה, אבל לא תימצא שום בעיה בריאות או בלב.
בחלק מהמקרים האלו תעלה אבחנה נוספת, לפיה הכאבים קשורים לסיבה נפשית, או פסיכיאטרית. הקשר גוף-נפש הוא חזק ועוצמתי וכאבים בנפש יכולים להתבטא בכאב "אמיתי" בגוף. אם לאחר הבירור המקיף לא נמצאה שום סיבה גופנית לכאבים, צריך לפנות לרופא מתחום אחר, כלומר לפסיכיאטר.
אנשים הסובלים מדיכאון יכולים לסבול מכאבים שונים, ממוקדים או מפושטים. במקביל, יצוצו תופעות כמו מצב רוח ירוד, חוסר אנרגיה, חוסר כוחות לעשות דברים, ירידה תפקודית, הפרעות שינה, ו/או ירידה בתאבון ובמשקל. תסמינים אלה לרוב הם ביטוי של דיכאון. במקרה כזה חשוב לפנות לטיפול פסיכיאטרי עוד לפני שמיצינו את הבירור הגופני המקיף.
טיפול בנוגדי דיכאון, בדרך כלל בשילוב פסיכותרפיה, יביא להקלה בדיכאון ולהפחתה בכאבים הפיזיים. לעיתים המתלונן יניח כי מצב הרוח שלו ירוד בגלל הכאבים, אך לא תמיד התחושה שלו אכן נכונה, ולא תמיד ניתן לקבוע מה גרם למה.
ישנן הפרעות פסיכיאטריות אחרות המתבטאות בכאבים, ללא הסבר רפואי אחר לכאב. אם לא מדובר בדיכאון, הטיפול ארוך יותר וכולל הרגעה, הסבר, פסיכותרפיה (טיפול פסיכולוגי). הכאב יכול להתמקד באזור אחד או להתפזר באזורים שונים, לפעמים רבים. לרוב הפרעה כזו, של כאבים מרובים מפושטים באזורים שונים בגוף, מתחילה לפני גיל 30, ושכיחה יותר בנשים.
מלבד כאבים, ישנם תסמינים גופניים נוספים שיכולים להיות קשורים לבעיה שאינה גופנית כללית. למשל, לחרדה יכולים להתלוות תסמינים כמו דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, סחרחורת, אי נוחות בבטן, כאבי בטן, שלשולים, מועקה, נימול בידיים ורעד. התסמינים האלו יכולים להופיע באופן פתאומי - בצורה של התקף פאניקה - לזמן קצר של כמה דקות עד חצי שעה. הם יכולים גם להופיע באופן מתמשך, בעוצמה פחותה יותר, או בגלים.
כפי שצוין, חשוב תחילה לבדוק האם ישנה בעיה גופנית כללית. אנשים עם תסמינים חרדתיים ייפנו לפעמים לחדר מיון, כשהם מפחדים שקיבלו התקף לב, או התקף אסתמה - אבל הבדיקות יראו שהכול תקין. לשמחתנו, ישנו טיפול יעיל ומהיר לתסמיני חרדה. במקרים הקלים ניתן לטפל בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית, ובמקרים חמורים יותר בתרופות.
השלב הראשון יהיה להסביר לפונה שלמרות שיש לו תופעות גופניות, הוא, או היא, לא סובלים מבעיה גופנית. לפעמים לא קל לקבל את האבחנה הזו, במיוחד לאנשים הסובלים מחרדה. הם ימשיכו לחפש פתרון במקום הלא נכון, ויתקשו לפנות לטיפול. כאן מקומו של רופא המשפחה להמשיך להסביר ולהפנות לטיפול המתאים.
המשפחה הקרובה יכולה להרגיע חרדה, למנוע פנייה מיותרת לבדיקות, ולאחר שהבירור מוצה לתמוך ולהכיל.
ד"ר ליאת הולר־הררי היא פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית בכללית
