פורסם בראשונה: 08.03.2016
עדכון אחרון: 08.03.2016

9 מחשבות שגורמות לכם לסבול ולאכול גרוע

לקריאה נוחה
כמה מהמחשבות שמתרוצצות לכם בראש קשורות לאוכל? כמה מהן קשורות לגוף שלכם ולא אומרות עליכם דברים נחמדים במיוחד? המומחית שלנו מצאה את דפוסי המחשבה שעושים לכם הכי הרבה נזק, ואת הדרכים להפסיק אותם, ולחזור לחשוב טוב ולאכול טוב
שירותי בריאות כללית רוצים שתרגישו טוב עם עצמכם

בקיצור

1.

נניח שחיסלתם חצי מגש של עוגה לבד היום. מה זה יעזור אם תגידו לעצמכם שאין לכם תקנה ושזה בטח יקרה לכם שוב?

2.

נכון, תשקעו באשמה ותסכול וזה באמת בטח יקרה לכם שוב. זה רק אחד מדפוסי החשיבה השליליים שיש לנו נטייה לסגל.

3.

אפשר לשנות את התגובה השלילית כשדברים לא מסתדרים. השיטה לקוחה מהפסיכולוגיה הקוגניטיבית, והיא באמת עובדת.

​מה עובר לכם בראש כשאתם חושבים על עצמכם? המחשבות הכי מבלבלות הן אלו שאמורות לעזור לכם להשיג את מה שאתם רוצים, אבל בפועל רק לוקחות אתכם אחורה, גונבות את כל האנרגיה ויוצרות עולם מדכא למדי.

קבלו תשעה דפוסי חשיבה שזורים לכם חול בעיניים. חלקם ייראו מצחיקים, חלקם מוכרים עד כאב, וכולם יכולים להופיע ולהפריע גם כשזה קשור לאוכל. הם משבשים את הדרך שבה אתם רואים את עצמכם, ולא נותנים לכם ליהנות לא מהארוחה, ולא מהגוף שלכם.

אז מה אתם אמורים לעשות עם המחשבות האלה? לתת להן תשובה מוחצת.

מדובר בכלי מעולם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית שכל אחד ואחת יכולים להיעזר בו - בתחום האכילה, ובכל תחום אחר בחיים. כדי שתוכלו להשקיט אותן, קודם תזהו את המחשבות המציקות. הנה הן:

1. הכול או כלום:

גורמות לך להתייאש בשניות, רק כי משהו אחד לא הסתדר:
אכלתי 5 עוגיות הבוקר - הרסתי את היום, כבר לא אכין כריך לעבודה. 
לא ירדתי במידה במכנסיים תוך חצי שנה? אני כישלון.  
עליתי 2 קילו?! מה הטעם לנסות בכלל, אני הולכת לאכול עוד פיצה.

מה רע:
זו ראייה מקוטבת שלא משאירה מקום לתחום האפור. פרפקציוניזם יכול לדחוף אתכם קדימה, אבל רק עד שלב מסוים. כשהוא יוצא מפרופורציה זה עלול להיות מסוכן, עם תחושת חוסר ערך מצד אחד, או בניסיונות קיצוניים לירידה במשקל. למשל, צורת חשיבה כזו מאפיינת חולי אנורקסיה.

2. הכללה:

משהו השתבש, ואתם מרגישים שהוא ימשיך להשתבש כך לנצח:
לא הפסקתי ליישר את העוגה, זה יקרה לי כל פעם!
בדיקות הדם חזרו עם סוכר גבוה - אני חולה בסוכרת

מה רע:
אי אפשר ולא צריך להכליל את כל העתיד בגלל מקרה אחד. ויודעים מה, גם אם זו לא הפעם הראשונה, ואפילו אם זה קרה כבר מאות פעמים, מחר הוא תמיד יום חדש. זו לא רק קלישאה מ"חלף עם הרוח", זו חשיבה הרבה יותר מעודדת שיכולה לשנות את המציאות.

הדוגמה השנייה נשמעת יותר חד משמעית, אבל גם בדיקת דם שמראה סוכר גבוה לא חייבת להיות כה דרמטית.

אולי לא בצעתם את הצום כמו שצריך, כי שתיתם קפה בבוקר בטעות, אולי אתם חולים (ערכי סוכר בזמן מחלה נוטים לעלות) ואולי אתם עם ערכי סוכר גבוליים, ושינוי הרגלים יוכל לעזור לכם מאוד. וגם אם זו סוכרת, אפשר לחיות איתה ולשמור על עצמכם.

3. התמקדות בפרטים השליליים:

הבטן שלי תמיד נפוחה - לא משנה מה אוכל.
אני לא מצליח לאכול 6 ארוחות ביום.

מה רע:
אתם יכולים להחליט דרך אילו משקפיים אתם רואים את העולם, אפורים שמחשבות כאלו רק מנציחות, או קצת יותר ורודים. תזכירו לעצמכם שאוכל נועד להרבה יותר מהשפעה על צורת גוף מסוימת.

כדאי שתקפידו על מה שנכנס לגוף שלכם כי הבריאות שלכם חשובה, ולא כדי להתאים למידה של מישהו שראיתם בפרסומת שעברה ריטוש.

מי אמר שחייבים לאכול 6 ארוחות ביום? יכול להיות ששלוש או ארבע יספיקו לכם. עצם הניסיון לאכול יותר מסודר הוא הישג גדול.

כשמתרגלים לראות רק את השלילי - השריר החיובי נחלש. החדשות הטובות הן שהשריר יכול להתחזק אם מתאמנים על חשיבה חיובית, מה שיגרום לשריר החשיבה השלילי להיחלש.

​כמה שילובי מזון מנצחים

שיחזירו לכם את ההנאה והבריאות

 

4. חשיבה רגשית:

כשמתעוררים אצלכם רגשות כל כך חזקים שגורמים לכם לחשוב שהם המציאות היחידה:
אני מרגיש מכוער - אף אחד לא ירצה אותי.
הרגלי האכילה שלי מייאשים - אין לי טעם לבשל, פשוט אנשנש.

מה רע:
זה דפוס חשיבה שמאפיין את מי שדוחים מטלות כי זה מרגיש כל כך מעייף רק לחשוב על לסדר את השולחן שזה נדחה שוב ושוב. הדרך לשינוי כאן היא לתת למחשבה חלופית לעלות ולראות שזה לא כל כך נורא כמו שאתם מרגישים.

5. קריאת מחשבות:

כשאתם בטוחים שאתם יודעים מה עובר לשאר העולם בראש:
המבט שלי נתקל בעיניים של אישה אחרת, היא הביטה בי בתדהמה וגועל. הרגשתי קטנה ומכוערת, לא פלא עם איך שאני נראה..
המלצר חושב שאני שמן וגרגרן. אני אזמין רק סלט קטן, אפילו שאני ממש רעב.

מה רע:
זו חשיבה שלילית שהופכת לנבואה שמגשימה את עצמה. אתם בטוחים שחושבים עליכם דברים רעים ולכן מנסים להעלים את עצמכם.

אולי הבחורה ברחוב, המלצר, או כל אדם אחר בכלל עסוקים בטרדות היום של עצמם? האם כל בעל גוף גדול הוא בהכרח גרגרן? ומה רע בלאהוב לאכול? האם זה הגיוני להישאר רעב, או לשקוע בתיעוב עצמי, רק כדי להוכיח משהו שהוא כנראה דמיוני? בפירוש לא.

6. ניבוי העתיד:

כשאתם "יודעים" מה יקרה בהמשך, או שכך החשיבה האוטומטית שלכם גורמת לכם להניח:
אני בוחר מזונות כל כך לא בריאים, בסוף בטוח יהיה לי סרטן.
להורים שלי יש כולסטרול גבוה - הגורל שלי אבוד, אז כבר אקח עוד בורקס.
אין לי כוח רצון - אמשיך לאכול את השאריות של הילדים לנצח.

מה רע:
גם כאן אלו דוגמאות קלאסיות למחשבה יוצרת מציאות - שחורה משחור. אפשר להתבשל במיץ הניבוי השלילי ובסוף בכלל יקרה משהו אחר, כי לא, אתם לא באמת יכולים לנבא את העתיד.

תחשבו מה גורם לפחד להפעיל ולייאש אתכם. האם זו שאיפה לרזות? פחד ממחלות? או שאולי זה החיבור לגוף שלכם, האם אתם רעבים עכשיו והבורקס הזה יעזור, או שזה רק הרגל?

מה יקרה כשתתחברו לחיפוש אמיתי אחרי הבריאות שלכם, מתוך בחירה ורצון. כשזה יהיה חשוב לכם, ולא כי מישהו אמר לכם שככה צריך. זו הדרך שבה תמצאו את כוח הרצון, ולא תחליטו מראש על כישלון.

7. צריך, חייב ואסור:

מילים שאמורות לעודד מוטיבציה, אבל בפועל יוצרות בעיקר לחץ:
אני חייב לאכול היום 8 ירקות, חייב!! (אבל לא באמת בא לי).
הקיץ מתקרב, אסור לי לעלות במשקל, ביי פחמימות! (ומעכשיו אחוש רעב כל הזמן)

מה רע:
ברגע שאחת מהמילים המוחלטות האלו נאמרות אתם מייד רוצים לעשות ההפך. בדיוק כמו שיקרה אם אגיד לכם שאסור לכם לחשוב על פיל ורוד. נו, אתם לא חושבים עליו? הצלחתם? 

האם זה נכון להיצמד לכללי בריאות גם במחיר של להכריח את עצמכם לאכול באופן מסוים - מה זה עושה להרגשה הכללית ואיך זה ישפיע על המוטיבציה בסופו של דבר?

על חוף הים יש אנשים במגוון מידות גוף, אז למה כדי להיראות ולהרגיש טוב החלטנו שחייבים לשקול מעט? מה קורה לאדם שמלחיץ את עצמו לגבי משקל יעד? האם אי אפשר ליהנות מהגוף גם כשהוא שמנמן, מלא או שמן? מי אמר?

מילים מלחיצות גם כלפי אחרים:
כשהציפיות שאתם תולים באחרים לא מתקיימות האכזבה תורמת את שלה לשיבוש מצב הרוח וחיסול המוטיבציה. לפעמים יצטרפו כעס והסתגרות – ויהיה לכם קשה להתקדם ולדבר על מה שמפריע לכם באמת:  

המוכרת צריכה להיות אדיבה אלי, אז מה אם אני צריך מכנסיים במידה יותר גדולה (בעצם לא נעים לי שעליתי מידה וקשה לי לשאול אם יש דגם שיתאים לי יותר).
המלצר היה חייב לשאול אותי אם אני רוצה את הרטבים בצד- עכשיו אני אשמין (של מי הייתה האחריות לשאול על הרטבים? והאם זה סוף העולם?).

​וכשבאמת תרצו לדאוג לעצמכם:

תקראו את הכתבה הזו

 

8. תוויות:

סוג של הכללה שיוצר הזדהות - ככל שתגידו לעצמכם יותר פעמים שאתם כאלה, תתקבעו על הרעיון שזה מי שאתם:
לא לקחתי כריך מהבית - אני עצלן.  
הזמנתי את המנה הכי משמינה בתפריט - אני חזיר.
לא נרשמתי למועדון כושר- אני בטטה.

מה רע:
תוויות שליליות שואבות לכם את הכוחות על בסיס קבוע. קצת כמו סטירה קטנה שאתם נותנים לעצמכם כל פעם מחדש כשאתם קוראים לעצמכם בשמות גנאי. הייתם מוכנים שמישהו אחר ידבר אליכם ככה? אז אל תרשו גם לעצמכם.

אולי חזרת הביתה מאוחר ולא היה לך כוח להכין כריך? אולי שאר המנות בתפריט היו משעממות ולא יצאת למסעדה חודש? ואולי המינוס לא מאפשר כרגע מנוי?

כדי לא ליפול לתוויות מרושעות תזכרו שאתם לא סטטיים, אתם משתנים כל הזמן. וחוץ מזה, אדם לא קורא לעצמו נשמן רק כי הוא נושם, נכון? הוא מורכב מעוד דברים שהוא עושה...

9. פסים אישיים:

כשאתם לוקחים אחריות על משהו שלא באמת קרה בגללכם: 
חברת הבגדים מקטינה את המידות - ואתם מתוסכלים שאתם לא נכנסים למידה שלכם.
מוצר שממותג עם מעט סוכר, והסוכרתי מאשים את עצמו שרמות הסוכר שלו עלו.

מה רע:
תפרידו. פשוט תפרידו בין מה שבאמת יש לכם השפעה עליו, לעומת דברים שלא תלויים בכם, ותחסכו מעצמכם אשמה ותסכול. מידות הבגדים קטנות? אתם בטח לא אשמים בזה. יצרני מזון ממתגים מוצרים כבריאים ואיכותיים ומטעים? לא אשמתכם!

אתם כן יכולים להרחיב את מעגל ההשפעה שלכם עד כמה שאפשר. למשל, להחליט שאתם לא קונים מהחברות האלו, או מדברים על זה עם אחרים שלא יודעים.

​כדאי לכם גם לשקול רפואה משלימה

​​​שילוב של טיפולים משלימים בנסיונות ההרזייה שלכם יכולים לסייע בשמירה על אורח חיים מאוזן, הגברת חילוף החומרים והזרמת אנרגיה מחודשת לתאים. לקריאה נוספת היכנסו

מצאתם את עצמכם בחלק מהסעיפים?

צאו לדרך - תמשיכו לזהות עוד מחשבות שלכם, ותתחילו לתת להן תשובה נגדית. המודעות לעיתים קרובות מתחילה בזיהוי בדיעבד של החשיבה, ואז מתקדמת לזיהוי באמצע הדרך- בזמן שהמחשבה מתרוצצת בראש ובהמשך אפשר לזהות אותה כשהיא רק מתחילה להופיע.

זה נשמע קל - אבל בפועל צריך להתאמן. דפוסי חשיבה חוזרים על עצמם כי המח מתרגל לחשוב בדרך מסוימת, גם אם לא טוב לכם שם, זה נוח להיתקע. כדי לצאת משם צריך להתאמץ.

איך עושים את זה? מכינים רשימה של תשובות נגדיות. אפשר להכין מראש - בעיקר אם אתם חווים סיטואציות מסוימות בצורה כרונית, או לרשום אותן בדיעבד- אחרי שזיהיתם את המחשבות.

ככל שתתאמנו יותר זה יהיה קל יותר ואתם תרגישו טוב יותר- חופשיים, עם משקפיים ורדרדות ונקיות יותר וגם, אולי גם תאכלו טוב יותר. ברגע שתתחילו לראות את המחשבות באות ותתרגלו לתת להן מענה - ההשפעה שלהן תלך ותפחת.

תמי אדיב היא תזונאית קלינית בכללית, מתמחה בסוכרת, בהשמנה, בניתוחים בריאטריים ובטבעונות.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מתחילים לחיות נכון

​סדנאות אורח חיים בריא בכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל