פורסם בראשונה: 16.07.2005
עדכון אחרון: 05.12.2012

איידס ואת: רק עובדות, וכל מה שחשוב לדעת

לקריאה נוחה
השימוש בקונדום הוא אמצעי ההגנה החשוב ביותר שלך. אבל אם קרתה תקלה, אם עשית שטות, אפשר לקבל טיפול מונע לאיידס עד 72 שעות מרגע המגע המיני. הוא לא תמיד יעיל, הוא מאוד (!) לא נעים, אבל הוא קו ההגנה האחרון שלך. מין בטוח יותר: מדריך מציאותי לבחורות מציאותיות
מה שאת צריכה לדעת על איידס

​איידס הוא משבית שמחות ידוע, אבל אין ברירה, צריך לדבר גם על זה.
אנחנו מכירות את דרכי ההדבקה במחלת האיידס כמו את סיפור חיינו. אנחנו גם יודעות דבר או שניים על קונדום. אבל... נו... מה לעשות, זה עדיין הכי מפחיד. אז הנה רענון קצר וכמה דברים שלא ידעת על מניעת הידבקות באיידס.

דרכי הדבקה בנגיף HIV הגורם לאיידס

HIV הוא נגיף שנישא בחמישה נוזלי גוף: דם, זרע, נוזל הזרע (הנוזל השקוף הנפלט מאיבר המין הגברי לפני הזרע), הפרשות הנרתיק וחלב אם.

האם איידס עובר ברוק?

לא, פשוט לא. למרות שהנגיף נמצא ברוק, בשתן ובדמעות הוא נמצא בהם בריכוז מאוד נמוך, שלא גורם להדבקה. אגב, הנגיף לא מצוי בזיעה.

אז אפשר לחטוף איידס מנשיקה צרפתית?

מאוד לא סביר שתחטפי איידס ככה, גם אם הלשון שלך דגדגה לו את השקדים והלשון שלו דגדגה לך את הענבל. הבנו את התמונה הכוללת?

בואי נסגור את רשימת ה"לא":

הנגיף לא חי באוויר ולא על העור, ולכן זה אומר שבעצם אם בא לך, את יכולה ללקק חופשי נשאים וחולים. אני מקצינה פה, כן, אבל ברור בגדול? סגרנו? לא עובר במגע פיזי, לא עובר בנשיקה, לא עובר בחיבוק.

אם נשא או נשאית איידס או חולה באיידס ישתעלו עליך, או יתעטשו בקרבתך? את עלולה לחטוף צינון, אז אני מאוד מקווה שאת לוקחת ויטמין סי.

אגב, כיוון שהנגיף לא חי באוויר והכמות שלו ברוק לא מדבקת, אפשר לחלוק כלי אוכל ושירותים. רק מה, אם השירותים ממש ממש מטונפים, את יכולה לחטוף דברים אחרים, אבל לא איידס.

איידס גם לא מועבר בעקיצות יתושים או חרקים, כיוון שהם לא יכולים לשאת את נגיף האיידס. זה כולל גם כיני ערווה...

דרכי ההדבקה העיקריות באיידס הן:

• ביחסי־מין לא־מוגנים (בעיקר מין וגינאלי ומין אנאלי).
• בקבלת עירוי דם נגוע.
• בשימוש במחט נגועה להזרקת סמים.

אגב, סכנת ההידבקות קיימת, ככל הנראה, גם במין אוראלי לא־מוגן, אך היא פחותה בצורה משמעותית מאוד. (וזה לא אומר שלא צריך להיזהר. פרטים בהמשך).

לגמור בחוץ זה מוגן, לא?

ממש לא!
מין מוגן הוא רק, אבל רק, עם קונדום. כל דבר אחר הוא לא־מוגן - לא לך ולא לו!

איך בדיוק נדבקים באיידס?

הדבקה מתרחשת רק כאשר אחד או יותר מחמשת הנוזלים האלה מגופו של אדם החי עם הנגיף נכנסים ישירות לזרם הדם של אדם שלא נחשף לנגיף. דבר כזה עלול להיגרם ביחסי מין לא מוגנים.

כמו ברוב מחלות המין, לאשה (או לגבר הנחדר ביחסי מין הומוסקסואלים) סיכוי גבוה יותר להידבק מאשר לגבר החודר.

אם יש לך איזושהי מחלת מין אחרת, הסיכוי שלך להידבק ב־HIV עולה במידה ניכרת, ולכך יש כמה תשובות. התשובה האחת היא שסטטיסטית זה פשוט ככה. תשובה אחרת היא שלעתים מחלת מין קיימת מגבירה את הפרשת הווירוס באברי המין.

בנוסף לכך, במחלות מין שונות נוצרים כיבים באברי המין וגם הם תורמים לעלייה בסיכון להדבקה. עוד סיבה היא "שבירה" של מנגנוני ההגנה במי שסובלים ממחלת מין.

איך עושים בדיקת איידס?

את בדיקות האיידס מבצעים פעמיים, כאשר הבדיקה השנייה מבוצעת חודשיים לאחר הבדיקה הראשונה. אם שתי הבדיקות שליליות, את יכולה להיות בטוחה שבעת הבדיקה הראשונה לא נחשפת לנגיף והיית בריאה. אם בתקופה שבין שתי הבדיקות לא קיימת יחסי־מין, והבדיקה השנייה שלילית, את בריאה כמו שור.

למה צריך לעשות פעמיים בדיקת איידס?

בבדיקות השגרתיות אפשר לגלות אם מישהו נדבק בנגיף HIV רק חודשיים אחרי ההדבקה. ולכן חשוב להיות מוגנים במשך שלושה חודשים עם פרטנר חדש. נכון, שלושה חודשים זה המון זמן.

אבל למות מאיידס או לחיות עם HIV זה ממש לא כיף. תחשבי מה את מעדיפה. יש אומנם בדיקות רגישות יותר שבהן ניתן לגלות אם מישהו נדבק בנגיף כבר אחרי שבועיים – אבל הן יקרות יותר ולא מבוצעות באופן שגרתי.

מתי הן כן מבוצעות?

רק במצבים של חשד גבוה להידבקות – ורק בבתי־חולים.

מה הסיפור עם מין אוראלי ואיידס?

אחת השאלות הכי נפוצות בעניין הזה היא "האם סכנת ההדבקה באיידס קיימת סכנה גם במין אוראלי?" התשובה המדויקת ביותר שאפשר לתת היא "ככל הנראה כן, אבל הרבה פחות".

יש מחקרים שהעלו כי ניתן להידבק ממין אוראלי. יש מחקרים אחרים שהעלו שהסכנה היא מזערית עד לא קיימת.

אז מה אפשר להגיד ברמה גבוהה מאוד של ודאות?

שרמת הסיכון להידבקות באיידס במין אוראלי לא־מוגן נמוכה באופן משמעותי מאוד מהסכנה להידבק באיידס ממין ואגינלי לא־מוגן או ממין אנאלי לא־מוגן.

אז היא 0%?

לא תמצאו מישהו שיחתום לכן על זה. הנגיף כנראה כן עשוי לעבור במין אוראלי, באחוז מאוד מאוד קטן, אבל עשוי לעבור.

למה?

קשה למדוד או לכמת את הסכנה הקיימת להידבקות באיידס במין אוראלי, בין השאר מכיוון שאנשים רבים מקיימים סוגים שונים של פעילויות מיניות ביחד כאשר מתרחשת הדבקה - ולך תדע ממה בדיוק נדבקת.

עם זאת, פצעים בפה, כיבים על אברי המין, דימום מהחניכיים ומציאותן של מחלות מין אחרות מגבירים באופן משמעותי את סכנת ההידבקות באיידס ממין אוראלי.

כיוון שהנגיפים נמצאים בנוזל הזרע, שפיכה בפה מגבירה את הסיכון להעברת הנגיף. נגיפי ה־HIV מצויים בכמות קטנה גם בנוזל המקדים לשפיכה בגברים (Pre Cum), ובהפרשות הנרתיק (בנשים), ולכן בן הזוג המבצע מין אוראלי עלול להסתכן בהדבקה.


אף כי הסיכון להידבק באיידס במין אוראלי אינו עומד על 0% (והוא אינו, כזכור!), מי שמסתכן יותר בהידבקות הוא בעיקר מי שאצלו או אצלה יש פצעים פתוחים או מדממים בחלל הפה, דלקות חניכיים וכיבים או פצעים מדממים באברי המין – ולא משנה אם הוא המבצע או המקבל במין האוראלי.

מה לגבי טיפול מונע להדבקה ב־HIV?

השימוש בקונדום הוא אמצעי המניעה החשוב ביותר והיעיל ביותר (חוץ מהימנעות מוחלטת ממין). אבל אם קרתה לך תקלה, הקונדום נקרע, לא השתמשת בקונדום (רע מאוד!) או חלילה נאנסת, תוכלי לגשת לרופא המשפחה כדי שיפנה אותך לחדר המיון.

את יכולה גם לגשת ישירות לחדר המיון של בית החולים הקרוב ולקבל טיפול מונע נגד הדבקה ב־HIV. לטיפול הזה קוראים באנגלית PEP (Post Exposure Prophylaxis).
בהתבסס על ניסיון שנרכש בשנים האחרונות, החוקרים והרופאים מאמינים כי ככל שמקדימים לקבל את הטיפול המונע, הוא יעיל יותר, וכי יעילותו המרבית היא ב־72 השעות הראשונות מרגע המגע המיני המסוכן.

חשוב להדגיש שלא בכל מקרה שקיימת מגע מיני לא־מוגן תקבלי טיפול מונע לאיידס, כיוון שגם הטיפול כרוך בתופעות לוואי ובסכנות. כל מגע מיני נמדד בשני פרמטרים: הסיכון של המגע עצמו וקבוצת הסיכון שבה נמצא בן הזוג.

לדוגמה, גבר נחדר במגע מיני הומוסקסואלי לא־מוגן נמצא, על־פי הקריטריונים הקיימים, ברמת סיכון גבוהה יותר מאשה שקיימה יחסי־מין ואגינליים לא־מוגנים ומגבר חודר במגע מיני הומוסקסואלי לא־מוגן. בכל מקרה, אם אפשר, כדאי להביא את בן הזוג שאיתו קיימת יחסי־מין לבדיקה. נכון, זה לא תמיד אפשרי. עוד סיבה שכדאי להתנהג באחריות.

חשוב לזכור

הטיפול המונע באיידס לא מונע את ההדבקה במאה אחוזים ואין מחקרים התומכים בכך שהטיפול הזה יעיל לגמרי – להיפך, יש מחקרים שאומרים שהטיפול לא יעיל לחלוטין. הטיפול לא מונע הידבקות באיידס ב־100%. הדרך היעילה ביותר להימנע מאיידס היא להשתמש בקונדומים בצורה בטוחה ויעילה.

מהו הטיפול המונע?

הטיפול המונע באיידס הוא טיפול תרופתי של מספר תרופות ("קוקטייל") שנועד לעכב את שכפול נגיף ה־HIV. מי שיחליט אילו תרופות תקבל - ואיזה קוקטייל יתאים לך - הם רק רופאים מוסמך בתחום. את התרופות יש ליטול כחודש, לפי ההוראות ויש להקפיד מאוד על הנטילה.

לקוקטייל תופעות לוואי לא קלות וביניהן: בחילה, חולשה, כאבי בטן, פריחה קלה, סחרחורת, עצבנות או עצב. בחלק מהאנשים הנוטלים את הקוקטייל ייתכנו תופעות לוואי חמורות יותר. ועוד לא דיברנו על הלחץ הנפשי. על כל אלה חשוב לדבר עם הרופא המטפל.

מתי כדאי לקחת את הטיפול המונע?

חשוב להתייעץ עם רופא, או רופאה, בנושא הזה. במידה של רמה גבוהה של סיכון, למשל אם את יודעת שהפרטנר שאיתו קיימת יחסי־מין באופן לא־מוגן נושא את הנגיף, ייתכן שכדאי ליטול את הטיפול המונע למרות תופעות הלוואי.

אם את יודעת שהפרטנר נשא וקיימת יחסי־מין לא־מוגנים בטוח שצריך לקחת את הטיפול; אם קיימת יחסי־מין עם פרטנר שאת לא יודעת אם הוא נשא, או לא - ייתכן שתצטרכי את הטיפול, אך בכל מקרה חשוב לזכור שהוא לא נותן הגנה של 100%. ברוב בתי החולים בארץ יש רופאים מומחים למחלת האיידס, ורופא המשפחה שלך, או הרופאים בכל חדר מיון של בית חולים, יפנו אותך באופן מתאים.

עוד כמה מיתוסים על איידס וסקס

שכולם, עד האחרון, שטות מוחלטת
1. מחלת האיידס זו לא רק מחלה של הומואים, זו מחלה של הומואים זקנים, חבר'ה צעירים שמקיימים יחסי מין לא מוגנים לא "ממש" מסתכנים

מספרי הסטרייטים עם איידס זהים למספרי ההומואים עם איידס, ומספר הסטרייטים עם איידס רק עולה. המחשבה המוטעית שהיום כבר "כמעט אין איידס", היא הטרגדיה שבגללה מספר גדל והולך של צעירים נדבקים בנגיף. למעשה, הקבוצה הגדולה ביותר של נדבקים חדשים בנגיף היא נשים סטרייטיות.

2. לסביות לא יכולות להידבק באיידס
אז זהו, שכן. באמצעות נוזלי הנרתיק שלהן, למשל, ובאמצעות מין אוראלי, אף כי הדבר נדיר ביותר.

3. איידס לא עובר במגע מיני יחיד
תשכחו מזה. הוא עובר יופי. גם בלוטו הסיכוי לזכות די מינימלי, ובכל זאת כמעט בכל שבוע מישהו זוכה. למה לקחת סיכון?

4. הקוקטייל מרפא את המחלה
הלוואי. אבל זה עוד לא המצב.

5. בכל מקרה אפשר לראות אם מישהו הוא נשא של נגיף האיידס
ממש לא.

איפה אפשר לקבל הפניה לבדיקת איידס?

הפניה לבדיקת איידס ניתן לקבל מרופא או מרופאת המשפחה שלך, אך בנוסף לכך ניתן לפנות גם לאחד מהמרכזים הבאים לבדיקות איידס הנמצאים בבתי החולים, או לוועד למלחמה באיידס.
מספרי הטלפון מעודכנים ל-04.12.2012.
בתל אביב, בבית החולים "איכילוב":
טלפון 03-6973653.
ברמת־גן, במרכז הרפואי "שיבא" בתל-השומר:
טלפון: 03-5304937.
בפתח־תקווה, בכפר־סבא ובשרון:
במרכז הרפואי "רבין" בפתח־תקווה -
טלפון: 03-9376920.
במרכז הרפואי "מאיר" בכפר־סבא -
טלפון 09-7472896.

ברחובות ובשפלה, במרכז הרפואי "קפלן":
טלפון: 08-9441915.

בירושלים ובאיזור, בבית הבריאות "הדסה" של המרכז הרפואי "הדסה עין־כרם":
טלפון: 02-6231921.

בחיפה ובצפון, במרכז הרפואי רמב"ם:
טלפון: 04-8543452.

בבאר־שבע ובדרום, במרכז הרפואי "סורוקה":
טלפון: 08-6244607.

בעפולה, בעמקים ובצפון, במרכז הרפואי "העמק":
טלפון: 04-6495447.

בצפת, בבית־החולים "זיו" (הבדיקות מועברות לרמב"ם בחיפה וזה אורך זמן):
טלפון: 04-6828881.

באשקלון, בבית־החולים "ברזילי":
טלפון: 08-6745207.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל