חיפוש

dsdsdsd
ילדה שוחה במים

עכברת

עכברת (לפטוספירוזיס) היא מחלה חיידקית העוברת לבני האדם מבעלי חיים, ובמיוחד ממכרסמים. מהם התסמינים שלה? איך נדבקים? עלולים להיות סיבוכים? למה זה כל כך מסוכן לנשים בהריון? כל מה שבאמת חשוב שתדעו

ד"ר יאן מיסקין, ד"ר בת־שבע גוטסמן, רינת זיו

מהי מחלת העכברת?

עכברת (לפטוספירוזיס) היא מחלה חיידקית העוברת לבני האדם מבעלי חיים, ובמיוחד ממכרסמים (כמו עכברים וחולדות), אך גם מחיות בר ומחיות משק כמו בקר וצאן, סוסים וכלבים.

ההדבקה של בני אדם מתרחשת לרוב בעקבות חשיפתם למים נגועים או לאדמה נגועה בשתן של יונקים (המחלה מתפתחת בדרכי השתן של בעלי החיים).

מהם התסמינים?

כ־90% מהנדבקים אינם מפתחים תסמינים כלשהם או שמפתחים תסמינים קלים ביותר שחולפים מאליהם בתוך זמן קצר. כ־10% מהנדבקים עלולים לסבול ממחלה קשה יותר שעלולה לפגוע במערכות גוף שונות ואף להיות קטלנית אם אינה מטופלת כראוי.

התסמינים השכיחים הם חום, כאבי ראש, כאבי שרירים (בייחוד בשוקיים ובגב התחתון). תסמינים נוספים הם אודם בלחמיות העיניים, בחילות, הקאות, כאבי בטן, שיעול ולעיתים פריחה.

תסמינים המעידים על מצב חירום הם צהבת, אי־ספיקת כליות ואי־ספיקת כבד, דימומים - בייחוד בליחה - דלקת קרום המוח, הפרעות קצב, אי־ספיקה נשימתית ותמט רב־מערכתי (קריסת מערכות).

עכברת באישה הרה עלול לפגוע קשות בעובר - עד כדי מוות תוך־רחמי והפלה.

כמה זמן זה נמשך?

תקופת הדגירה של המחלה (משך הזמן מהחשיפה ועד להופעת הסימנים) נעה לרוב בין 5 ימים לשבועיים ולעיתים נדירות יותר - בין יומיים ל־30 יום. כלומר, מי שרחץ באזור נגוע בשעות הבוקר, ובאותו הערב עולה לו החום - ניתן להניח בוודאות שלא חלה בעכברת.

משך המחלה הוא כ־5 ימים עד שבוע. במקרים קשים עלול לחלוף זמן רב יותר עד להתאוששות המערכות שנפגעו.

בחלק קטן מהמקרים תוקפת המחלה בשני גלים: כמה ימים אחרי ירידת החום וסימני שיפור נוספים מופיעים התסמינים הקשים יותר שתוארו לעיל.

עכברת בישראל

לפי משרד הבריאות, תחלואה של בני אדם בחצבת בישראל היא נדירה יחסית (5 עד 10 מקרים בשנה).

באוגוסט 2018 הייתה התפרצות של עכברת בישראל במהלכה נדבקו במחלה עשרות מטיילים ששהו בנחלים של דרום רמת הגולן, ומספר נחלים נסגרו לרחצה - בהוראת משרד הבריאות - בגלל החשש מעכברת. 

ההתפרצות של המחלה בישראל מיוחסת גם להתרבות המהירה של חזירי הבר בגולן ובגליל וגם לשנות הבצורת הרבות שגרמו לזרימת מים קלושה בנחלים.

בחודש אוקטובר 2020 הייתה התפרצות נוספת בישראל.

המקרה הראשון של עכברת בארץ באוגוסט 2018 ידע בדיוק על מי ליפול: ד"ר יאן מיסקין, רופא משפחה בכללית, מומחה ויועץ למחלות זיהומיות, שקיבל טלפון מודאג מהבן שלו.

הבן יובל (24), בחור בריא וחובב נלהב של טיולי מעיינות, סיפר לאבא שחטף סיבוך מסתורי: חום גבוה שלא יורד גם אחרי שלקח כדור להורדת חום. הדוקטור מיהר להתייצב אצל בנו ומצא אותו "קודח מחום של 41 מעלות ולא מסוגל לזוז. לקחנו אותו הביתה להשגחה".

עברו יומיים, החום לא ירד, והאב המודאג התחיל להבין שיוסטון, יש לנו בעיה. "הבדיקות לא הראו סימנים למחלה חיידקית, אבל הצביעו על הפרעה בתפקודי הכבד והכליות. הנחתי שזו כנראה קדחת המערות או קדחת הנילוס המערבי, ואחרי התייעצות עם קולגות התחלנו בטיפול אנטיביוטי".

וזה עזר?

קדחת. "המצב המשיך להידרדר עד כדי אי־ספיקת כליות, ואז הגיע פתאום טלפון מרופא צבאי שביקש להתייעץ איתי. הוא סיפר שטייל עם החיילים שלו, וש־7 מהם התאשפזו בגלל חום גבוה ממושך. השווינו תסמינים בתמונת הדם, ואז התברר שהבן שלי טייל באותו המקום שבו טיילו אותם החיילים: בריכת המשושים ונחל הזאכי. באותו הרגע הבנתי שמדובר באותו הסיפור: בשני המקרים הייתה חשיפה למים, ולכן היה ברור שלא מדובר בקדחת המערות".

בשלב הזה פנה ד"ר מיסקין לגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ובצבא - שלא ידעו על המצב, אבל התחילו לבדוק - ובתוך כמה שעות התחילו להצליב נתונים. עד מהרה נפתרה התעלומה, והמחלה אובחנה.

וכיצד הסתיימה הפרשה מבחינתו של הבן יובל? יומיים לפני שאובחנה המחלה החל האב המודאג לתת לו את הטיפול האנטיביוטי המומלץ לעכברת (ראו בהמשך בסעיף "איך מטפלים"), והוא החלים לחלוטין. שילוב של ניסיון, של אינטואיציה ושל מזל. 

מאיפה בא השם "עכברת"?

"הזיהום עובר בשתן של מכרסמים ושל בעלי חיים אחרים, והשם 'כלבת' כבר היה תפוס. באותה המידה אפשר היה לקרוא למחלה 'חולדת' או 'סוססת', אבל זה נשמע עוד פחות טוב".

אז הבן שלך הוא בעצם המקרה הראשון של עכברת בארץ?

"המקרה הראשון המדוּוח ואחד הקשים. הוא נחשב אינדקס קייס (מקרה בוחן). היו כבר מקרי עכברת בארץ, אבל זו הפעם הראשונה שהייתה התפרצות בסדר גודל כזה".

מה גורם לעכברת ואיך נדבקים?

הגורם למחלה הוא חיידק בצורת סליל בשם לפטוספירה שפוגע בבעלי חיים, והם המקור להדבקה. קיימים זנים רבים של החיידק, והם גורמים לביטויים קליניים שונים.

בעלי החיים שנדבקו יכולים להפגין את סימני המחלה או להיות נטולי תסמינים לחלוטין. מכרסמים שנדבקו בחיידק מפרישים אותו בשתן כל חייהם וכך מזהמים את הסביבה ובמיוחד מקווי מים.

בני אדם עלולים לחלות במחלה עקב חשיפה למים המזוהמים בחיידק או לאדמה מזוהמת. החיידק נכנס לגוף בעיקר דרך חתכים ונגעים בעור וכן דרך הריריות והעיניים אך גם בעקבות בליעת מים מזוהמים. לעיתים נדירות תיתכן הדבקה גם ממזון שמכרסמים זיהמו אותו.

בעולם המחלה נפוצה במיוחד באזורים שהסניטציה בהם ירודה - מה שמביא לשגשוג של אוכלוסיות מכרסמים, בעיקר עכברים וחולדות. בספרות המקצועית יש דיווחים על התפרצויות שפגעו באלפי אנשים - במיוחד באזורי אסון שבהם קרסו מערכות הסניטציה. למשל, נצפו התפרצויות של המחלה לאחר שיטפונות, שבהם התערבבו מי ביוב עם מי השיטפונות.

לעיתים לא מוצאים קשר בין אירועי זיהום לבין הופעת המחלה, וההסבר לכך הוא שהחיידק מסוגל לשרוד במים ובאדמה במשך שבועות רבים.

מהדיווחים עולה שבשנים האחרונות יש עלייה במספר ההתפרצויות של עכברת גם באתרי טבע ונופש שבהם יש פעילות מים (כמו שחייה ורפטינג). היו אפילו כמה דיווחים על משתתפים בתחרויות טריאתלון (שכוללות פרק של שחייה) שחלו בעכברת במקומות שונים בעולם.

מי נמצא בסיכון לחלות?

בקבוצת הסיכון לחלות במחלה נמצאים מי שבאים במגע עם בעלי חיים ועם הפרשותיהם כמו וטרינרים, עובדים בבתי מטבחיים, חקלאים ומטיילים (ובמיוחד מטיילים שנכנסים למקווי מים מתוקים שזוהמו או שהולכים יחפים על אדמות מזוהמות. גם חותרי קייאקים במים מזוהמים חשופים למחלה).

המחלה נפוצה במיוחד באזורים הטרופיים ובמידה פחותה באזורי אקלים ממוזג כמו ישראל. ארגון הבריאות העולמי מעריך שכמיליון בני אדם חולים מדי שנה בעכברת ברחבי העולם. כ־6% מהם מתים מהמחלה בגלל היעדר טיפול רפואי נאות או בגלל איחור במתן הטיפול הרפואי.

איך מאבחנים?

עיקר הקושי הוא באבחון המקרה הראשון. האבחון הזה נעשה לרוב על פי תמונה קלינית ומעבדתית ובהסתמך על סיפור של חשיפה. בשל נדירות המחלה צפוי שאת הזיהוי הזה יעשה מומחה למחלות זיהומיות.
בזמן התפרצות, כאשר כבר יש "הגדרת מקרה" (מקום, זמן, תסמינים), האבחנה היא אפידמיולוגית ללא צורך בבדיקות ספציפיות. לאחר קביעת האבחנה על פי התאמתה ל"הגדרת המקרה" מפנה הרופא לבדיקות דם כדי לברר אם ישנה פגיעה במערכות השונות: ספירת דם, תפקודי כבד וכליות, מדדי דלקת.

במקרה של מהלך לא טיפוסי או של מחלה קשה או של הופעת המחלה אחרי חשיפה באזור שלא נכלל ברשימת האזורים הנגועים ניתן להיעזר באבחון מעבדתי ספציפי לעכברת:

• בשבוע הראשון לאחר הופעת התסמינים, ובטרם הוחל בטיפול, עושים בדיקת PCR (לזיהוי חלקיקי החיידק בדם ובשתן).

• לאחר כשבועיים ניתן לזהות בדם גם נוגדנים לחיידק (מבחן MAT שנעשה במכון הביולוגי בנס־ציונה).

איך מטפלים?

ברוב המקרים ההחלמה היא עצמונית, אולם מתן טיפול אנטיביוטי יכול להחיש את סיום המחלה ולהפחית את מספר המקרים שבהם מופיעים סיבוכים.

הטיפול במבוגרים מבוסס לרוב על מתן דוקסיציקלין עד 100 מיליגרם פעמיים ביום במשך שבוע. מי שאינם יכולים לקבל דוקסיציקלין (נשים הרות, ילדים שטרם מלאו להם 8 שנים) מטופלים לרוב באזיתרומיצין במשך 5 ימים. (ביום הראשון ניתנת מנה כפולה).

עלולים להיות סיבוכים?

כאמור, המחלה חולפת לרוב ללא שום תסמינים. במקרים מעטים, בהיעדר טיפול, היא עלולה לפגוע בכבד ובכליות ולגרום לדימומים ולדלקת קרום המוח. במקרים נדירים היא עלולה לגרום לאי־ספיקה נשימתית, לקריסת מערכות ולמוות.

ד"ר יאן מיסקין הוא רופא משפחה, מומחה ויועץ למחלות זיהומיות במחוז ירושלים של כללית. במילואים הוא משמש יועץ של חיל הרפואה למחלות זיהומיות

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש