אבחנות
פורסם בראשונה: 15.05.2014
עדכון אחרון: 19.05.2014

דלקת של דרכי הנשימה העליונות בילדים

לקריאה נוחה
מהי דלקת של דרכי הנשימה העליונות? ממה היא נגרמת? מהם התסמינים שלה? כמה זמן היא נמשכת? איך מאבחנים? איך מטפלים? זה חד־פעמי? זה יחזור? עלולים להיות סיבוכים? מדריך

שם האבחנה בעברית: דלקת של דרכי הנשימה העליונות
שם האבחנה באנגלית: Upper Respiratory Tract Infection
שם האבחנה במערכת המחשב של הרופא (קליקס):
 Upper Respiratory Tract Infection

תוכן העניינים
מה זה?
ממה נגרמת דלקת בדרכי הנשימה העליונות?
מהם התסמינים?
עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?
כמה זמן זה נמשך?
איך מאבחנים?
איך מטפלים?
זה חד־פעמי? זה יחזור?
עלולים להיות סיבוכים?
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?
בתוך כמה זמן הילד "יחזור לעצמו?"
איך לומדים לחיות עם דלקת בדרכי הנשימה העליונות?

מה זה?

זוהי - בשפת העם - הצטננות. דרכי הנשימה כוללות את האיברים הבאים: האף, הפה, הלוע, קנה הנשימה, הסינוסים, אזור מיתרי הקול ודרכי הנשימה שבריאות.

מקובל לחלק את דרכי הנשימה לשני חלקים עיקריים: דרכי הנשימה העליונות ודרכי הנשימה התחתונות. דרכי הנשימה העליונות כוללות את כל דרכי הנשימה מהאף ועד גובה מיתרי הקול, ואילו דרכי הנשימה התחתונות כוללות את כל דרכי הנשימה ממיתרי הקול ומטה, כלומר את קנה הנשימה התחתון ואת רקמת הריאות עצמה.

דלקת של דרכי הנשימה העליונות נפוצה מאוד, ולמעשה היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לביקור אצל הרופא בכל הגילאים.

ילדים נוטים להצטנן יותר מאשר מבוגרים מכיוון שמערכת החיסון שלהם עדיין לא מפותחת מספיק, והם שוהים מדי יום בחללים סגורים בגן או בבית הספר יחד עם חבריהם, שרבים מהם - במיוחד בחודשי החורף - מצוננים או נושאים את הנגיפים שגורמים לצינון.

ממה נגרמת דלקת בדרכי הנשימה העליונות?

ברוב המקרים מדובר בזיהום נגיפי שבא לידי ביטוי בתסמיני ההצטננות המוכרים: גודש באף, הפרשת יתר של ריריות דרכי הנשימה (למשל נזלת וליחה), עיטוש, שיעול וכאב גרון.
בחזרה למעלה

מהם התסמינים?

התסמין הנפוץ ביותר הוא נזלת. תסמינים נוספים הם גודש באף, אף סתום ועיטושים. בהתחלה ההפרשה מהאף היא צלולה ונוזלית, אך בתוך יומיים־שלושה, כשמערכת החיסון שלנו מתחילה להילחם בנגיף, ההפרשה הופכת להיות סמיכה ועכורה ולעיתים צהובה או ירוקה. נזלת עכורה, סמיכה וצבעונית אינה סימן לזיהום חיידקי ובעצם היא חלק מהמהלך הטבעי של המחלה.

לגודש בדרכי הנשימה עלולים להתלוות אודם או דלקת בלחמיות העיניים, כאב גרון, צרידות ושיעול.

מאחר שהאוזניים והסינוסים מתנקזים אל האף, עלול הגודש באף לגרום להצטברות נוזלים באוזניים או בסינוסים ולהתבטא בתחושות כמו אוזניים סתומות וירידה בשמיעה, כאבים בפנים, תחושת גודש באזור המצח או הלחיים ולעיתים כאבי ראש.

ההרגשה הכללית יכולה להיות לא טובה - תחושה של חולי מלוּוה בחום לא גבוה (לרוב פחות מ־38 מעלות).

במקרה של שפעת, שהיא מחלה ייחודית של דרכי הנשימה העליונות (שגורמים לה נגיפים מסוימים), מופיעים בדרך כלל לא רק התסמינים הרגילים - כמו נזלת, כאב גרון ושיעול - אלא גם חום גבוה, הרגשה כללית רעה וכאבי שרירים בכל הגוף.
בחזרה למעלה

טיפול בשפעת ובהצטננות

עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?

ניתן להתייעץ בפורום בריאות המשפחהבפורום מחלות ילדים ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).
בחזרה למעלה

כמה זמן זה נמשך?

אמרה עממית ידועה קובעת ש"ללא טיפול נמשכת המחלה שבוע שלם ועם טיפול - שבעה ימים בלבד". במקרה הזה האמת היא עם האמרה העממית. מסלול ההתפתחות של המחלה הוא קבוע למדי עם טיפול או בלעדיו: המחלה מחריפה במשך יומיים־שלושה ולאחר מכן חולפת בהדרגה. בתום שבוע מושגת בדרך כלל החלמה מלאה.
בחזרה למעלה

איך מאבחנים?

האבחנה לרוב פשוטה ונקבעת בעיקר על פי התסמינים. במקרים שבהם החום הוא מעל 38 מעלות, נמשך כמה ימים בלי שום שיפור, השיעול חמור מאוד או שהמחלה נראית חמורה יותר (למשל, בגלל קושי לאכול ולשתות או בגלל קוצר נשימה משמעותי), כדאי להתייעץ עם הרופא כדי לשלול בעיות אחרות שמתבטאות בתסמינים דומים - כמו דלקת ריאות. הרופא ישמע את סיפור המחלה, יעשה בדיקה גופנית בסיסית, ואם יחשוד שמדובר בדלקת ריאות או במחלה אחרת, ייתן הפניה  לצילום חזה או לבדיקות דם או לשתי הבדיקות גם יחד.
בחזרה למעלה

איך מטפלים?

טיפול קונוונציונלי
אין כיום טיפול מקובל להחשת הריפוי של דלקת בדרכי הנשימה העליונות, וניתן רק להקל על התסמינים (טיפול סימפטומטי). הטיפול הסימפטומטי כולל, בין היתר, מתן תרופות להורדת חום ולשיכוך כאבים (כמו אקמול או נורופן) ומתן טיפות אף סטריליות המכילות מי מלח להפחתת הגודש באף.

ויש עוד אמצעים פשוטים שמסייעים לילד מצונן:

• מנוחה. ילד שנח בבית ונמנע מלהתרוצץ מסייע לגופו להתגבר על המחלה.

• שתייה. בגלל הליחה, הנזלת והחום מאבד הגוף נוזלים רבים. לכן חשוב לשתות הרבה כדי למנוע התייבשות.

• אכילה. כשילד חולה, יש לו בדרך כלל פחות תיאבון. אין טעם להתעקש שיאכל. הוא ישלים את הקלוריות כשירגיש יותר טוב. לעומת זאת, כאמור, חשוב להקפיד שישתה הרבה.

תרופות. על פי רוב התרופות השונות נגד שיעול אינן יעילות, אינן מומלצות לילדים (ואפילו אסורות לשימוש מתחת לגיל מסוים). הסיבה: יש להן תופעות לוואי שונות שעלולות להיות משמעותיות במיוחד אצל ילדים. סירופים עלולים לגרום לאלרגיה, תרופות להפחתת הגודש עלולות לגרום להפרעות בקצב הלב, ואנטיהיסטמינים עלולים לגרום להזיות, ואף היו דיווחים שהם גרמו למקרי מוות אחדים כאשר ניתנו לילדים קטנים ובמינונים גדולים.

• אנטיביוטיקה. מאחר שאנטיביוטיקה מיועדת לטיפול במחלות חיידקיות ולא במחלות נגיפיות, ומאחר שדלקת בדרכי הנשימה העליונות היא לרוב מחלה נגיפית, הרי שאין טעם לתת אנטיביוטיקה למי שסובלים מדלקת כזאת. ארגון המזון והתרופות האמריקני, ה־FDA, קבע כי מתן אנטיביוטיקה במקרים של הצטננות קלה אינו יעיל - בייחוד אצל ילדים מתחת לגיל 6. יש לשקול מתן אנטיביוטיקה רק אם המחלה נמשכת יותר משבוע ומלוּוה בזיהומים חיידקיים משניים.

• מכשיר אדים. אין הוכחות שמכשיר אדים מסייע למי שסובל מדלקת של דרכי הנשימה העליונות, ובאחרונה אף היו דיווחים על סיבוכים חמורים בעקבות השימוש במכשיר האדים הביתי: כמה תינוקות חלו בדלקת ריאות משום שמכשיר האדים שהפעילו הוריהם היה מזוהם בחיידקי לגיונלה, ותינוק אחד אושפז בגלל דלקת ריאות משנית שנגרמה לו עקב זיהום בחיידקי פסאודומונס שהתרבו במכשיר האדים. לכן נכון להיום ממליץ איגוד רופאי הילדים לא להשתמש במכשיר אדים. אבל אם בכל זאת יש לכם תחושה שזה עוזר לילד שלכם, ניתן להשתמש במכשיר בתנאי שמקפידים לנקותו לפי ההוראות שלהלן: אחת ליום: מרוקנים אותו ממים, מנגבים ומייבשים אותו היטב. מפעילים אותו רק באמצעות מים רתוחים שצוננו. אחת לשבוע: עושים ניקוי יסודי של פנים המכשיר באמצעות חומר מתאים ומייבשים אותו. אחת לעונה: לפני אחסונו (לקראת הקיץ) ועם הוצאתו מאחסון (לקראת החורף) - יש לנקות אותו באופן יסודי ולהקפיד על ייבושו.

טיפול באמצעות מוצרי טבע
דבש. כמה מחקרים הראו שדבש (שאותו לא מומלץ לתת לתינוקות בני פחות משנה) יכול להקל על הסימפטומים של שיעול לילי וכי יעילותו עולה על זו של טיפול תרופתי נגד שיעול.

• צמחי מרפא. מאחר שאין טיפול יעיל נגד מחולל המחלה, נעשים כל הזמן מחקרים הבודקים את יעילותם של צמחי מרפא שונים (כמו אכיניצאה וגרניום), של ויטמינים (כמו ויטמין C) ושל מינרלים (כמו אבץ וסלניום) להחשת ההחלמה מזיהום של דרכי הנשימה העליונות. נכון להיום התוצאות אינן חד־משמעיות, ולעת עתה אי־אפשר לקבוע באופן נחרץ שקיים איזשהו תוסף - צמח, ויטמין, מינרל או שילוב שלהם - שיעילותו הוכחה.
בחזרה למעלה

זה חד־פעמי? זה יחזור?

סביר להניח שזה יחזור...
בחזרה למעלה

עלולים להיות סיבוכים?

ברוב המקרים דלקות בדרכי הנשימה העליונות חולפות מאליהן בלי סיבוכים ובלי שיהיה צורך בהתערבות רפואית. עם זאת, לעיתים ייתכנו סיבוכים שאינם נפוצים ואשר מחייבים פנייה לרופא:

סינוסיטיס. הגודש באף מונע ניקוז של הסינוסים ויכול לגרום לדלקת במערות הפנים. הדלקת הזאת היא ברוב המקרים ויראלית ולא חיידקית והיא כשלעצמה אינה דורשת טיפול. כאמור, נזלת עכורה, סמיכה וצבעונית אינה סימן לזיהום חיידקי ובעצם היא חלק מהמהלך הטבעי של המחלה.

• זיהום בדרכי הנשימה התחתונות. זיהום נגיפי של דרכי הנשימה העליונות יכול להביא לזיהום של רקמת הריאות עצמה ולהתבטא בדלקת של צינוריות הנשימה (ברונכיטיס) ואפילו בדלקת ריאות. הסימן לכך שהמחלה התפשטה מדרכי הנשימה העליונות לדרכי הנשימה התחתונות היא לרוב החמרה מתמשכת במצב: עלייה ברמת החום והחמרה בשיעול במקום שיפור הדרגתי.

נוסף על כך, בבדיקת הריאות יבחין הרופא המטפל בממצאים ברורים כמו צפצופים וחרחורים.

דלקת אוזניים. האוזן התיכונה, שמתנקזת לרוב לאף, נחסמת גם היא, ולעיתים, במיוחד בילדים, הגודש באוזן התיכונה עלול להוביל לזיהום ולדלקת של האוזן התיכונה.

אסתמה. אצל ילדים שסובלים מאסתמה עלולה דלקת של דרכי הנשימה העליונות לעורר התקף אסתמה.

כאבי שרירים, חום גבוה והרגשה כללית רעה מתלווים לשפעת נוסף על התסמינים הרגילים של דלקת בדרכי הנשימה העליונות כמו שיעול ונזלת.
בחזרה למעלה

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

דלקת בדרכי הנשימה העליונות היא לרוב מחלה קלה שאינה מחייבת לפנות לרופא. במקרים הבאים מומלץ בכל זאת להתייעץ עם רופא:

• חום מעל ל־38 מעלות במשך יותר מ־24 שעות.

• קוצר נשימה.

• שיעול שהולך ומחמיר.

• שינוי במצב ההכרה, במיוחד אצל תינוקות: ישנוניות יתר או אי־שקט (שיכולים לנבוע מקוצר נשימה ומירידה בחמצון של הדם).

• דלקת בדרכי הנשימה העליונות שאינה מחלימה בתוך שבוע עד עשרה ימים.
בחזרה למעלה

בתוך כמה זמן הילד "יחזור לעצמו?"

בתוך שבוע עד עשרה ימים צפויה החלמה מלאה.
בחזרה למעלה

איך לומדים לחיות עם דלקת בדרכי הנשימה העליונות?

ברוב המקרים מאפשרת ההרגשה הכללית תפקוד מלא או כמעט מלא. אולם בימים הראשונים של המחלה רמת ההדבקה של החולים היא בשיאה, ולכן מומלץ לא לשלוח את הילד לגן או לבית הספר כדי שלא ידביק ילדים אחרים.

לקראת החורף מומלץ לתת לילדים חיסון נגד שפעת, שכן מדובר במחלה שעלולה לגרום לזיהום חריף במיוחד של דרכי הנשימה העליונות.
בחזרה למעלה

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנהלת את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית

ד"ר מוטי חיימי הוא מומחה ברפואת ילדים ובהמטו־אונקולוגיה
במרכז בריאות הילד בחיפה מקבוצת כללית. כמו כן הוא מנהל פורום מחלות ילדים באתר כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל