פורסם בראשונה: 05.03.2017
עדכון אחרון: 05.03.2017

"אני עצלנית ואוכלת גרוע, עליתי 10 ק"ג בחצי שנה"

לקריאה נוחה
את הציטוט שבכותרת שומעת התזונאית שלנו לפחות פעמיים בשבוע. הפעם הוא הגיע מנורית, בת 40, נשואה פלוס 2, שעובדת במשרה מלאה ומטפלת באמה. והיא דואגת לכוווולם, אבל בקושי לעצמה. אילו טיפים היא קיבלה ואיך זה נגמר? מיוחד ליום האישה
איך נורית הצליחה לעשות דיאטה?

בקיצור

1.

תמי, התזונאית שלנו, כבר רגילה שפונות אליה נשים עם הצהרות שהן לא מצליחות לרדת במשקל, שהן לא מרוצות מעצמן ושנשבר להן.

2.

במקרה של נורית המצב לא היה שונה. היא מאכילה את כולם ולא נשאר לה זמן לעצמה, מה שגורם לה לאכול שאריות ולהרגיש עצלנית.

3.

אחרי עבודה משותפת של השתיים הבינה נורית שהיא בכלל לא עצלנית, אלא פשוט עמוסה ולמדה להקדיש גם לעצמה זמן ולאכול נכון.

​נורית (שם בדוי) הגיעה אלי לפני כחצי שנה. היא הייתה מיואשת, מתוסכלת ולא מרוצה מעצמה בכלל: "אני עצלנית, תמיד אוכלת גרוע ולא מצליחה לשנות את זה. המשקל שלי שבר שיאים, עליתי 10 קילוגרם ב־7 חודשים. נשבר לי מעצמי."

הצהרות פתיחה כאלה אני שומעת, לצערי, לפחות פעמיים בשבוע. המבט בעיניים של נורית רמז לי שהיא הרבה יותר מעצלנית. היו כל כך הרבה דברים שרציתי להגיד לה: למשל שכשהיא קוראת לעצמה בשמות גנאי או מצהירה שהיא לעולם לא תצליח לרזות - היא יוצרת לעצמה מציאות שלילית. רציתי גם לומר לה שמניסיוני כל אחת ואחד יכולים לאכול טוב יותר, פשוט לפעמים הם צריכים קצת עזרה לעשות את זה בצורה מדויקת יותר. אבל התאפקתי וקיוויתי שבהמשך היא תוכל לראות את זה בעצמה.

את, עצלנית?!

נורית, בת 40, מגדלת שני ילדים, עובדת במשרה מלאה ומטפלת באמה הקשישה. היא נשואה כבר 10 שנים לגבר שהיא אוהבת, יש להם גם כלבה, חתול - ואת כווווולם נורית מאכילה, חוץ מאשר את עצמה.

כלומר היא אוכלת, אבל רק את מה שנשאר. "אני פשוט לא מספיקה, אני יודעת שחשוב שגם לי יהיה אוכל שמתאים לי, ושאוכל כמו שצריך - אבל הדאגה לאחרים תמיד מופיעה קודם. כשמגיע השלב של להכין לעצמי משהו, אני כבר כל כך עייפה ואין לי כוחות, אז אני מוותרת. בקיצור, עצלנית".

​למה אתם נשברים בדיאטה?

יש לנו כמה תשובות והצעות לפתרון
למה אתם נשברים בדיאטה?

האם אפשר לקרוא לאישה כל כך עסוקה, שמקדישה זמן כה רב לטיפול באחרים עצלנית? בפירוש לא. אז איך זה קרה? נראה שנורית הסתכלה בעיקר על הצדדים השליליים בהתנהלות שלה והייתה מודעת בעיקר למה שהיא לא עושה מספיק טוב, אבל אינה מספיק מודעת לדברים הרבים האחרים שמעסיקים אותה.

אחרי שנפטרנו מתווית "העצלנית", התחושה הכללית של נורית השתפרה. היא יכלה להסתכל על המצב שלה בצורה אמפתית יותר, ולהבין שהיא רוצה לשנות את הדרך שבה היא תופסת את סדרי העדיפויות בחיים שלה כדי שגם היא תאכל טוב יותר.

אילו רק הייתה לי עוד חצי שעה פנויה ביום

מי לא היה רוצה עוד קצת זמן? כולנו. אבל האם נורית באמת הייתה מקדישה את הזמן הזה כדי להכין לעצמה משהו טעים ומשביע או שאולי הייתה מקדישה גם אותו לטיפול באחרים? אי־אפשר לדעת, בכל מקרה, את הזמן אי־אפשר למתוח - אבל סדרי עדיפויות בהחלט יכולים להשתנות.

"כשאני מצליחה לאכול כמו שאני צריכה אני מרגישה שבעה יותר"

אבל לא תמיד הדברים נראו ככה. היו לנורית בעבר תקופות שבהן היא הייתה קשובה לצורכי הגוף שלה. "הרגשתי ממש טוב עם עצמי. כשאני מצליחה לאכול כמו שאני צריכה אני מרגישה שבעה יותר, נינוחה יותר, ערנית יותר, בריאה יותר, אני יורדת במשקל ומרגישה יותר מסופקת מעצמי. גם ברור לי שאם אחוש כך יהיה לי יותר מרחב להכיל ולעזור לבני המשפחה שלי".

אחרי שנורית נזכרה בהשפעות החיוביות האלה, לדאוג לעצמה כבר לא נראה לה כמו עוד מטלה שהיא חייבת לעשות אף שאין לה כוח, אלא משימת חיים. התחושה החיובית הזאת גם איפשרה לה לעבור איתי לשלב הבא: לפנות מקום בלוח הזמנים הצפוף שלה.

המצב האופטימלי בעבור נורית היה לפנות חצי שעה ביום להכנת התבשילים, הסלטים והמאפים הבריאים שהיא אוהבת. נורית סברה שלא תצליח לפנות פרק זמן כזה בכל יום, ולכן היא בחרה לשלב את הצרכים שלה בזמן שהיא מכינה אוכל לאחרים.

​מחפשים מה לאכול בעבודה?

לתזונאית שלנו יש רעיונות
מה לאכול בעבודה היום?

בישולים בישולים בישולים

וכך פנינו אל שלב התכל'ס. החלטנו על שורה של צעדים מעשיים שיכולים לשנות את מהלך האכילה של נורית. יכול להיות שכמה מהם יתאימו גם לכם:
1. להכניס לרשימת הקניות בבית את המאכלים שמתאימים לה. פשוט להתחיל לייצר את המציאות החדשה שבה גם הצרכים שלה מובאים בחשבון.
2. להכין גם לעצמה ארוחת בוקר וקופסת אוכל לעבודה - לזכור שגם היא צריכה לאכול במהלך היום.
3. לשפר מתכונים כך שיהפכו לבריאים יותר, אבל עדיין יישארו טעימים. למשל:
- להפחית בכמויות השמן בבישול.
- להוסיף גזר מגורד או אפונה לפתיתים.
- להוסיף יותר תבלינים ופחות מלח.
4. כשהיא מבשלת - ליצור "פס ייצור משני" בריא ומתאים יותר: 
 - אם היא מכינה לזניה - חלק מהתבנית יכיל פחות גבינה צהובה ויותר ירק.
- לפני שהיא פוצחת בטיגון שניצלים - לצלות על המחבת חלק מחזות העוף עם קצת עשבי תיבול, ללא הביצים ופירורי הלחם.
- כשהיא מכינה רוטב לפסטה - להוציא את החלק שלה לפני שהיא מוסיפה את הגבינה הצהובה או את השמנת.
- כשהיא חותכת סלט - להפריד את החלק של הילדים שמכיל עגבנייה ומלפפון בלבד ובקערה של המבוגרים להוסיף ירקות מגוונים יותר כמו עליי בייבי ובצל.
5. לדאוג לנשנושים שמתאימים לה - פירות, אדממה, אגוזים.
6. להפסיק למלצר בזמן שכולם אוכלים - לשבת לאכול עם כולם, להיעזר בילדים ולערוך את השולחן מראש.

​המחשבות שלנו עושות אותנו שמנים?!

כן, ולגמרי אפשר לשנות אותן!
9 מחשבות שגורמות לכם לסבול ולאכול גרוע

נורית סיימה את המפגש עם רוח חדשה במפרשים: "השינויים שאתחיל לבצע עכשיו יוכלו להישאר איתי שנים רבות, זוהי ממש משימת חיים", היא אמרה לי.

בחרתי לשתף אתכם בחלק הראשון של התהליך המרשים והמעודד שעשתה נורית כדי לתת השראה לעוד הרבה נשים אחרות שעושות אינספור משימות ומטלות ולפעמים שוכחות את עצמן. עשיית טוב לעצמנו לא באה על חשבון האחרים, להיפך - היא תחזק גם אותם.

תמי אדיב היא תזונאית קלינית בכללית, מתמחה בסוכרת, בהשמנה, בניתוחים בריאטריים ובטבעונות. היא משיבה לשאלות שלכם בפורום תזונה ודיאטה כאן באתר כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מתחילים לחיות נכון

​סדנאות אורח חיים בריא בכללית מושלם

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל