חיפוש

dsdsdsd
אישה מחזיקה בידה האחת את שורש כף היד בידה האחרת

כאבים בשורש כף היד - הסיבות והטיפול

לכאבים בשורש כף היד יכולות להיות סיבות רבות, ואבחון הסיבה המדויקת הוא לעיתים אתגר גם לאורתופדים מנוסים. אולם בהיעדר אבחון כזה קשה מאוד לדעת מהו הטיפול הנכון

ד"ר ויקטור פלדמן

בקיצור

01

בגלל המבנה המורכב של שורש היד יכולות להיות סיבות רבות לתסמינים כמו כאבים, נוקשות והגבלת תנועה.

02

במקרה של נקע קל או של כיווץ שרירים ניתן להסתפק בקירור המקום, במנוחה ובנטילת משככי כאבים.

03

במקרים שבהם הכאבים ו/או הנפיחות נמשכים יותר מכמה ימים ברצף יש צורך לפנות לבדיקת רופא.

על המבנה של כף היד

המבנה של כף היד הוא מורכב ומסובך מאוד. לשם המחשה: מתוך 33 העצמות שיש בגף העליון, 28 נמצאות בכף היד; מתוך 28 המפרקים שיש בגף העליון, 21 מפרקים נמצאים בכף היד.

שורש כף היד הוא אזור המעבר בין האמה לאצבעות. הוא מורכב מ־8 עצמות קטנות הנקראות העצמות הקרפליות שמחוברות זו לזו בעזרת רצועות מרובות שיוצרות את המפרקים שבין העצמות.

המבנה המורכב של כף היד בכלל ושל שורש כף היד בפרט הוא שמאפשר לנו להוציא אל הפועל מגוון רחב מאוד של פעולות, ובהן פעולות הדורשות דיוק רב וכוח.

צילום רנטגן של שורש כף היד

צילום רנטגן של כף היד. הצילום ממחיש היטב את המבנה המאוד מורכב של שורש כף היד

היד משמשת אותנו לתנועות הדורשות כוח (כמו הפעלה של כלי עבודה) ובה בעת היא משמשת אותנו לפעולות עדינות הדורשות דיוק רב (כמו כתיבה, ציור ותפירה).

יש לזכור כי נוסף על היותה איבר המשמש לצורכי תנועה, כף היד משמשת אותנו גם לחישה: באמצעותה אנחנו חשים וחוקרים את העולם וכן היא משמשת אותנו לתקשורת עם אנשים אחרים. תינוקות וילדים משתמשים במגע כדי ללמוד על העולם.

בגלל המבנה המורכב של שורש היד יכולות להיות סיבות רבות לתסמינים כמו כאבים, נוקשות והגבלת תנועה באיבר הזה.

את הסיבות לכאבים בשורש כף היד ניתן לחלק לכמה קבוצות: חבלות בעצמות (שברים), חבלות ברצועות, חתכים, שחיקת סחוסים במפרקים דלקת מפרקים, דלקת בגידים, לחץ על הגידים, ציסטה גלגליונית, תסמונות הלכידה העצבית ומחלת קינקבוק. בהמשך מובא מידע מפורט על כל אחת מהתופעות האלה.

חבלות בעצמות (שברים)

חבלות ביד עלולות להיגרם מחפצים קהים כמו מכת פטיש או פגיעת כדורסל שנזרק בעוצמה במהלך משחק או עקב נפילה על היד. החבלה יכולה לבוא לידי ביטוי בשבר באחת או בכמה מהעצמות שבשורש כף היד.

מי שעוסקים בעבודה פיזית קשה או בספורט מאומץ יכולים לסבול משברי מאמץ ביד בדיוק כפי שאצנים וחיילים עלולים לסבול משברי מאמץ בעצמות הרגליים.

הטיפול בשברים משתנה בהתאם לעצם שנשברה, למספר העצמות שנשברו, למספר החלקים של השבר שזזו מהמקום ולגיל המטופל. ככלל, שברים ללא תזוזה של החלקים (מה שנקרא בשפת העם "סדק") מטופלים באמצעות קיבוע בגבס או בסד גבס ("חצי גבס") עד שהשבר מתאחה.

משך האיחוי הוא בממוצע 4 עד 8 שבועות במבוגרים ו־2 עד 4 שבועות בילדים. ככל שהילד קטן יותר, כך זמן האיחוי של העצמות השבורות הוא מהיר יותר, ולכן עליו להיות פחות זמן בגבס.

קיבוע של עצם בשורש כף היד באמצעות מסמר

קיבוע של עצם בשורש כף היד באמצעות מסמר

יש לדעת שנוסף על הגבס הסטנדרטי יש כיום סוגי גבס שעשויים מחומרים פלסטיים מודרניים הנקראים בשפת העם "גבס קל" בשל המשקל הנמוך שלהם בהשוואה לגבס הקלאסי.

היתרונות העיקריים של סוגי ה"גבס" האלה הם משקל נמוך יותר באופן משמעותי, גמישות המאפשרת נוחות מרבית, חוזק רב יותר ואוורור רב יותר - מה שמקטין את תופעת הגירודים והריח הלא נעים.

את סוגי הגבס הפלסטיים ניתן, בדרך כלל, להרטיב - מה שמאפשר להתרחץ איתם וגם להיכנס איתם לים ולבריכה. סוגי הגבס המודרניים אף מגיעים לרוב במגוון רחב של צבעים.

במקרה של שברים שבהם חלקי העצם שנשברה זזו ממקומם או שנגרם עיוות של העצם, הטיפול אינו חייב לכלול בהכרח גיבוס, במיוחד בילדים, שכן אצלם - בשונה ממבוגרים - הגוף מסוגל לתקן עיוותים בעצמו במהלך הזמן. ככל שהילד קטן יותר כך הגוף יוכל לתקן בעצמו עיוותים גדולים יותר.

עם זאת יש לזכור שלכל עצם יש יכולת ריפוי שונה וכי איכות הריפוי נקבעת גם בהתאם למיקום השבר בעצם. רופא מומחה מנוסה יכול לקבוע איזו דרגה של עיוות או של תזוזה בשבר יכולה להחלים לבד.

כשהתזוזה או העיוות גדולים מהיכולת הצפויה של הגוף להתמודד איתם לבד, יש להחזיר את חלקי העצם למקומותיהם. במקרים מסוימים ניתן לעשות זאת ללא ניתוח, ובמקרים אחרים, כשמדובר בשבר במיקום שאינו מאפשר החזרה ללא ניתוח, יש צורך להחזיר את חלקי העצם למקום באמצעות ניתוח.

במהלך הניתוח מחזירים את חלקי השבר למקום ומקבעים אותם באחת משיטות הקיבוע הידועות כדי שלא יזוזו שוב: ברגים, פלטה, פינים חיצוניים וכדומה.

חבלות ברצועות

חבלה ברצועות - כמו מתיחה - יכולה לגרום במקרים הקלים לנקע של רצועה (מתיחה חזקה שגורמת לקרעים קטנטנים בה אך לא חזקה מספיק כדי לקרוע את הרצועה לחלוטין).

מתיחה חזקה של שורש כף היד יכולה לגרום לקרעים ברצועות, מה שיכול להוביל לחופש מוגבר במפרקים שבין העצמות.

מתיחה חזקה יכולה לגרום גם למתיחה של העצבים הקטנים שעוברים בשורש כף היד ובכף היד עצמה, מה שיכול להוביל לכאב עצבי (כאב בעל אופי שורף, מלוּוה בתחושת נמלול או בירידה בתחושה).

חתכים

היות שאנו משתמשים בידיים לצורך החזקה של כלים, הרי פציעות חתך ביד הן נפוצות מאוד. דרגת הפציעה נקבעת לפי עומק החתך. חתכים שטחיים גורמים לפגיעה בעור בלבד, אך חתכים עמוקים עלולים לגרום לחיתוך של גידים ושל עצבים. יש לציין שהגידים והעצבים בידיים נמצאים ממש מתחת לעור, ולכן הם פגיעים במיוחד.

אם הפגיעה היא רק בעור, הרי בהתאם למיקום הפצע, לגודלו ולצורתו, יכול רופא מנוסה להחליט אם ניתן להדביק אותו באמצעות דבק ביולוגי או שיש צורך בתפרים. פצעים במקומות שמופעל עליהם מתח רב או פצעים בעלי צורה מסוימת אינם מאפשרים הדבקה היות שהדבק חלש מהתפרים, ויש סכנה שהפצע ייפתח.

כשיש צורך בתפירה, ניתן במקרים מסוימים להשתמש בחוטים נספגים שאינם דורשים הסרה או שניתן להשתמש בחוטים שיש להסירם בהמשך.

כשמדובר בילדים, שאצלם תהליך ההסרה של התפרים עלולה להיות טראומטית, מומלץ לשקול תפירה של הפצע בחוטים נספגים כדי להימנע מהצורך להסיר את התפרים לאחר ההחלמה.

לאחר התפירה ניתן להניח על החתך רצועות סיליקון שאותן ניתן לרכוש ברשתות הפארם, שכן ממחקרים עולה שהן משפרות את המראה הקוסמטי של הפצע.

במקרים של פגיעה בגיד או בעצב, יש צורך לתפור את החתך בחדר ניתוח. ניתוחים כאלה דורשים מיומנות רבה, ולכן מומלץ שיעשה אותם מומחה לכירורגיה של היד. את הניתוחים האלה עושים לרוב בסיוע משקפי הגדלה מיוחדים ואף בסיוע מיקרוסקופ.

שחיקת סחוסים במפרקים (אוסטאוארטריטיס)

שחיקה של הסחוס במפרקים היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לכאבים בשורש כף היד.

הסיבה לשחיקת הסחוס יכולה להיות מולדת, ובמקרים אחרים זו יכולה להיות תוצאה של עבודה מאומצת של היד: פעולות חוזרות ונשנות של היד גורמות למיליוני חיכוכים בין הסחוסים במפרק, ועם הזמן הם נשחקים. כתוצאה מכך העצמות, שהופכות להיות חשופות כי אין סחוס שמכסה אותן, מתחילות להשתפשף זו בזו, מה שגורם לכאבים.

האזור השכיח ביותר שבו מתרחשת שחיקה של סחוסים הוא המפרק של בסיס האגודל (מפרק CMC-1). התופעה נפוצה הרבה יותר בנשים מאשר בגברים הן מסיבות גנטיות והן מסיבות תעסוקתיות.

ישנו מגוון גדול של טיפולים בשחיקת סחוסים, החל מטיפולים שמרניים וכלה בניתוחים מתוחכמים:

• ניתן לחמם את המקום באמבטיית פרפין (חומר הגורם לחימום עמוק של הרקמות - מה שגורם להגברה של זרימת הדם למקום. זרימת דם מוגברת מביאה איתה זרימה מוגברת של חומרי ריפוי).

• הזרקה למפרק של חומרים שונים כמו סטרואידים, חומצה היאלרונית, הנקראת גם "כרבולת של תרנגולת". זהו חומר שמסכך את המפרק, והוא נקרא כך כי בעבר ייצרו אותו מכרבולות של תרנגולות. כיום מייצרים אותו באופן סינתטי.

באחרונה נכנסו לשימוש אפשרויות טיפול ביולוגיות כמו טיפולי PRP (פלזמה עשירה בטסיות). זהו חומר עשיר בהורומוני ריפוי טבעיים שמופק מהדם של המטופל עצמו ומוזרק למפרק הכואב כדי לעודד את הריפוי העצמי הטבעי.

• אם הטיפולים האלה אינם עוזרים, ניתן לעשות ניתוח שבמהלכו כורתים את המפרק השחוק ומחליפים אותו בתותבת מתכתית. בדרך כלל הניתוחים האלה מצליחים, והכאבים נעלמים.

את הניתוחים ניתן לעשות בשיטה ארתרוסקופית (בעזרת החדרת מצלמה מיניאטורית וסכין מנתחים זעיר דרך חתך קטנטן בעור). מדובר בניתוחים שדורשים מנתח בעל ידע רב וניסיון עשיר בתחום הזה.

דלקת מפרקים

דלקת מפרקים עלולה להיגרם ממחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את הסחוסים והורסת אותם. כתוצאה מכך קצות העצם החשופות משתפשפות זו בזו - מה שגורם לכך שכל תנועה תהיה כרוכה בכאבים.

דלקות בגידים

דלקת יכולה להתפתח בכל אחד מהגידים בשורש כף היד כתוצאה מחבלה, משימוש מוגבר בכף היד או כתוצאה ממחלה דלקתית כללית של הגוף. חשוב מאוד לאבחן מהי הסיבה המדויקת להיווצרות הדלקת, שכן הסיבה הזאת מכתיבה במידה רבה את סוג הטיפול.

קיים מגוון רחב של טיפולים לדלקות בגידים, החל מטיפולים שמרניים כמו עיסוי וחימום המקום במסגרת מכון לריפוי בעיסוק או בבית, עבור דרך קיבוע היד בסד כדי לתת לה מנוחה, תרופות נוגדות דלקת כמו סטרואידים או נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs) וכלה בניתוח שבו מסירים את הרקמה הדלקתית.

לחץ על הגידים (אצבע הדק)

תסמונת אצבע הדק (Trigger Finger) היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לכאבים בשורש כף היד. כתוצאה מהתעבות הרצועה שמעל לאחד הגידים המכופפים הגיד אינו מצליח לנוע באופן חלק: הגיד משתפשף עם הרצועה שמעליו, מה שמוביל עם הזמן להיווצרות דלקת שגורמת לכאבים.

בשלב מתקדם יותר ננעלת האצבע, ואת הנעילה אפשר לשחרר רק באמצעות כיפוף או יישור של האצבע בכוח - מה שגורם לקפיצה של האצבע ולצליל של קליק (ומכאן השם "אצבע הדק" שכן הקליק וקפיצת האצבע מזכירים לחיצה על הדק של אקדח).

בשלבים מאוחרים יותר הגיד ננעל לחלוטין ואינו מסוגל יותר לעבור מתחת לרצועה הנוקשה. התוצאה: האצבע נתקעת ללא יכולת לזוז.

באצבע הדק מטפלים באמצעות מנוחה וזריקות סטרואידים, אך מדובר בטיפולים שתועלתם לרוב זמנית, ושלאחריהם נוטה המצב לחזור לקדמותו. לכן רוב המטופלים נדרשים בסופו של דבר - בדרך כלל - לעשות ניתוח בהרדמה מקומית שבמהלכו חורצים את הרצועה המעובה ומאפשרים לגיד להחליק מתחתיה באופן חופשי.

ציסטה גנגליונית

ציסטה גנגליונית היא גידול ציסטי שפיר שנוצר לעיתים קרובות בחלקו העליון האחורי של שורש כף היד. הציסטות האלה גורמות בדרך כלל לכאבים, והן נוטות לגדול לאחר פעילות ולקטון בעת מנוחה.

במקרים רבים מדובר בהפרעה קוסמטית בלבד, אך כאשר הציסטה גורמת לכאבים ולהגבלות, כורתים אותה במהלך ניתוח שנעשה בהרדמה מקומית.

דרך טיפול נוספת היא לשאוב את נוזל הציסטה, אך שיעורי החזרה בעקבות הטיפול הזה הם גבוהים מאוד, ולכן ברוב המקרים מעדיפים לכרות את הציסטה מהשורש באמצעות ניתוח.

ציסטה גנגיליונית

במקרים רבים מדובר בהפרעה קוסמטית בלבד

תסמונות הלכידה העצבית (לחץ על העצבים שעוברים בשורש כף היד)

הרצועות שעוטפות את העצבים שעוברים בשורש כף היד מתעבות עם השנים ונהיות נוקשות וכתוצאה מכך הן לוחצות על העצבים. תסמונת הלכידה העצבית הנפוצה ביותר היא תסמונת התעלה הקרפלית. מדובר במצב שבו הרצועה הקרפלית לוחצת על העצב המדיאני שעובר בתוכה.

הלחץ על העצב גורם לכאבים בשלוש אצבעות (אגודל, אצבע, אמה) וכן בחצי מהקמיצה. הכאבים לרוב מחמירים בלילה ובשעות הבוקר המוקדמות ומפריעים לשינה.

אם לא מטפלים בתסמונת בזמן, העצב ממשיך להיפגע, ונוסף על הכאבים עלולים לסבול גם מנמלול, מירידה בתחושה ומפגיעה בכוח השרירים של כף היד - מה שגורם עם הזמן לנפילה פתאומית של חפצים מהידיים (למשל של כוס קפה).

את תסמונת התעלה הקרפלית ניתן לאבחן באמצעות בדיקה קלינית של מומחה לכף יד. לעיתים עליו להיעזר בבדיקת EMG (שמראה אם יש פגיעה בהולכה החשמלית בעצב במקום שבו הוא נלחץ בתעלה הקרפלית) ו/או בבדיקת אולטרסאונד, שגם באמצעותה ניתן לראות אם מופעל לחץ על העצב שברצועה הקרפלית.

יש לדעת: איכותן של בדיקת האולטרסאונד ושל בדיקת ה־EMG תלויה לגמרי במקצועיותו של מי שעושה את הבדיקה. רופא מומחה בעל ניסיון בתחום יודע להפנות את מטופליו למכון EMG או למכון אולטרסאונד שאיתם יש לו ניסיון חיובי רב.

הטיפול בתסמונת הוא לרוב ניתוח בהרדמה מקומית, שבמהלכו חורצים את הרצועה שלוחצת על העצב, מה שמאפשר לעצב להשתחרר מהלחץ ולהשתקם. התוצאות במרבית המקרים הן מצוינות, ומושגת הקלה מיידית בכאבים.

את הניתוח ניתן לעשות בשיטה פתוחה (חתך גדול) או בשיטה אנדוסקופית שבה עושים חתך קטן ודרכו מכניסים מצלמה וסכין מנתחים. היתרון הגדול של השיטה האנדוסקופית הוא החתך הקטן – מה שמבטיח פחות כאבים וחזרה מהירה יותר לשגרה.

יתר על כן, בשיטה האנדוסקופית ניתן לשחרר את התעלה הקרפלית בשתי הידיים בו־זמנית, ואילו השיטה הקלאסית דורשת מרווח זמן בין הניתוח ביד האחת לבין הניתוח ביד האחרת. עם זאת, הניתוח בשיטה האנדוסקופית דורש ניסיון מיוחד של המנתח וגם ציוד ייחודי שאינו זמין לכל מנתח.

מחלת קינבוק

זוהי מחלה לא שכיחה הנגרמת כתוצאה מחוסר בהספקת דם לעצם הלונייט שהיא אחת העצמות הקטנות (עצם קרפלית) שמרכיבות את שורש כף היד. כתוצאה מכך העצם עוברת נמק (מוות) באופן הדרגתי עד שהיא קורסת לגמרי ומפסיקה לתפקד.

חשוב מאוד לאבחן את מחלת קינבוק מוקדם ככל הניתן, היות שאיחור באבחנה עלול להוביל להרס העצם - מה שגורם לכאבים ולנכות משמעותית של שורש כף היד.

היות שבשלבים הראשונים של המחלה ניתן לראות את סימניה רק בבדיקת MRI, הרי לעיתים קרובות המחלה "מתפספסת", והאבחון נעשה רק בשלבים מאוחרים.

לכן מומלץ לחשוב על האבחנה הזאת כאשר יש כאב בשורש כף היד שהמקור שלו אינו ברור. תמיד מומלץ להיבדק אצל מומחה מיומן לכף היד שמכיר את המחלה הזאת.

מה אפשר ללמוד מסוג הכאב בשורש כף היד?

סוג הכאב בשורש כף היד מלמד רבות על הסיבה שגורמת לו. למשל, הכאב שמקורו בשחיקה של סחוס במפרק (אוסטאוארטריטיס) הוא עמום ועמוק, כמו בכאבי שיניים.

לעומת זאת כאב שמקורו בפגיעה בעצב, כמו בתסמונת התעלה הקרפלית, הוא שונה: מדובר בתחושה של דקירות, של שריפה ושל נמלולים. אל אלה מתלוות ירידה בתחושה או חולשת שרירים. הכאבים האלה לרוב מחמירים בלילה או בשעות הבוקר המוקדמות.

גם מקום הכאב מספק לרופא רמז בנוגע לסיבה שגורמת לו, אך מלאכת האבחון היא תמיד קשה ומורכבת מאוד. יש לכך ארבע סיבות מרכזיות:

• המבנה של שורש כף היד הוא מורכב מאוד.

• המבנים האנטומיים בשורש כף היד (העצמות, המפרקים, הגידים והעצבים) הם קטנים מאוד וממוקמים בצפיפות רבה זה ליד זה.

• ישנן סיבות רבות ומגוונות מאוד לכאבים בשורש כף היד

• התסמינים של הבעיות האפשריות השונות דומים מאוד זה לזה.

משום כך חשוב שאת ההגבלות ואת הכאבים בשורש כף היד יבדוק ביסודיות רבה מומחה מנוסה לכירורגיה של היד.

מתי יש לפנות לבדיקה רפואית?

לא כל כאב בשורש כף היד דורש פנייה לרופא. במקרים של נקעים קלים או של כיווץ שרירים בעקבות פעילות גופנית או עבודה מאומצת ניתן להסתפק בקירור המקום, במנוחה ובנטילת משככי כאבים ללא מרשם.

במקרים שבהם הכאבים ו/או הנפיחות נמשכים יותר מכמה ימים ברצף, או כאשר הכאב ו/או הנפיחות הולכים ומחמירים עם הזמן, יש צורך לפנות לבדיקת רופא.

תסמינים נוספים שמחייבים בדיקה דחופה של רופא הם כאב בעוצמה גבוהה לאחר חבלה, נפיחות משמעותית, איבוד תחושה או חולשה וכן כאשר נוצר עיוות של שורש כף היד בעקבות חבלה.

כיצד ניתן להקל על הכאבים בשורש כף היד?

• יש לתת מנוחה לשורש כף היד למשך 48 שעות לפחות.

• יש לקרר את המקום בעזרת שקיות קירור או שקית של ירקות קפואים. יש להקפיד שלא ייווצר מגע ישיר של קרח על העור מחשש שתיגרם כוויית קור. הקור מכווץ את כלי הדם הקטנים ביד ובכך מפחית את הנפיחות ומצנן את התהליך הדלקתי - שתי פעולות שמקילות על הכאב.

• רצוי לחבוש את שורש כף היד באמצעות תחבושת אלסטית. התחבושת מפעילה לחץ על היד וכך מונעת מנוזלים נוספים להגיע למקום ולגרום להחמרת הנפיחות.

• במקרים של כאב עז ניתן לקבע את שורש כף היד בסד עשוי מגבס או מחומר פלסטי.

• יש להגביה את שורש כף היד מעל גובה הלב בעזרת כרית או משענת של כיסא. הגבהה של היד גורמת לנוזלים העודפים לרדת מהיד בשל כוח הכבידה - מה שמפחית את הנפיחות ומקטין את הכאב.

• ניתן ליטול משככי כאבים בעלי פעילות אנטי־דלקתית (תרופות ממשפחת ה־NSAIDs) כמו ארקוקסיה, אטופן, נורופן וברקסין. לפני שמשתמשים בתרופות האלה יש להתייעץ עם רופא כדי לוודא שלא קיימות התוויות־נגד לטיפול התרופתי כמו אלרגיה, כיב כיבה או כיב תריסריון, אי־ספיקת כליות, גלאוקומה ומצבים רפואיים נוספים שבהם לא מומלץ ליטול את התרופות האלה.

• ניתן להיעזר בטיפולים שניתנים במסגרת ריפוי בעיסוק או בטיפולי פיזיותרפיה. הטיפולים האלה כוללים, בין היתר, חימום היד באמבטיית פרפין, טבילת היד במכשיר שמערבל מים ומעסה את הרקמות, טיפול בסדי מנוחה. וישנם פתרונות רבים נוספים שיכולים להקל משמעותית על הכאב.

• במקרים נדירים ניתן לתת זריקות שונות - כמו זריקת PRP - שמחישות את קצב הריפוי של הרקמות, מקילות על הכאבים ומקצרות את משכם. הטיפולים האלה נפוצים במיוחד בקרב ספורטאים מקצועיים שצריכים לחזור לפעילות מהר ככל האפשר.

כיצד ניתן להקטין את הסיכון להתפתחות כאבים בשורש כף היד

מניעת תחלואה בשורש כף היד היא משימה כמעט בלתי אפשרית, אך ישנם כמה טיפים שאימוצם עשוי להקטין את הסיכון לחבלה או למחלה בשורש כף היד:

בנייה של עצמות בריאות וחזקות. יש לצרוך כמות מספקת של סידן (1,000 מיליגרם ביום למרבית המבוגרים; לפחות 1,200 מיליגרם ביום לנשים לאחר גיל 50). גם עיסוק בפעילות גופנית סדירה מחזק את העצמות ובונה אותן.

מניעת נפילות. ישנם דברים רבים שניתן לעשות כדי למנוע נפילות ובהם נעילה של נעליים מתאימות, סילוק חפצים מהבית שיכולים לגרום למעידה, התקנת תאורה באזורים חשוכים כמו החצר והמחסן, התקנת מעקה בטיחות, הנחת שטיח באמבטיה למניעת החלקה.

שימוש בציוד מגן. יש להשתמש בציוד הגנה איכותי (כפפות, מגיני ידיים וכדומה) בעת שעוסקים בפעילות ספורטיבית מסוכנת (הרמת משקולות, החלקה על קרח וכדומה) ובעבודה פיזית.

עבודה משרדית בטוחה. יש להקפיד על הפסקות קבועות כאשר עובדים שעות ארוכות באמצעות מקלדת ועכבר. מומלץ להשתמש במקלדת ובעכבר ארגונומיים שמפעילים פחות לחץ על שורש היד.

בחור משתמש בעכבר ארגונומי

עכבר ארגונומי מסייע להפחית כאבים בעת עבודה משרדית

כמו כן מומלץ לעובדים ולארגונים לקבל ייעוץ של מומחה לארגונומיה שיבדוק את מקום העבודה ויפנה את תשומת הלב לליקויים בסביבת העבודה ולאופן שבו ניתן לתקן אותם. 

ישנם היום בשוק אביזרים רבים שמשמשים להפחתת העומס על שורש כף היד, חלקם טובים מאוד וחלקם פחות. מומלץ להתייעץ עם רופא או עם מומחה לארגונומיה בנוגע לציוד המתאים ביותר למצבו הספציפי של כל מטופל.

כאבים והגבלה בשורש כף היד נחשבים לעיתים למחלת מקצוע

כאבים והגבלות בשורש כף היד נחשבים לעיתים למחלת מקצוע שמקנה זכות לפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי ומחברות הביטוח. כל מקרה נבחן לגופו: במקרים מסוימים יינתנו אחוזי נכות, ואילו במקרים אחרים, אצל מטופלים הסובלים מאותם התסמינים, לא יינתנו אחוזי נכות. ישנם אורתופדים העוסקים בכתיבת חוות דעת והערכות נכות לביטוח הלאומי ולחברות הביטוח, וניתן להתייעץ איתם בנוגע לזכאות לפיצויים.

ד"ר ויקטור פלדמן הוא מומחה לאורתופדיה ולכירורגיה של היד ומנתח בכיר במערך האורתופדי בבית חולים מאיר מקבוצת כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש