אבחנות
פורסם בראשונה: 24.04.2014
עדכון אחרון: 18.09.2014

שלשול זיהומי בילדים

לקריאה נוחה
מהם הגורמים לשלשול בילדים? כיצד מטפלים? כמה זמן זה נמשך? עלולים להיות סיבוכים? מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא? מתי מחליט הרופא לאשפז ילד משלשל בבית חולים? זה חד־פעמי? זה יחזור? מדריך
שלשול זיהומי בילדים

 שם האבחנה בעברית: דלקת זיהומית של הקיבה ושל המעי
שם האבחנה באנגלית: Gastroenteritis Infectious
שם האבחנה או קיצורה במערכת המחשב של הרופאים (קליקס):
Gastroenteritis Infectious

תוכן העניינים
מה זה?
ממה נגרמת גסטרואנטריטיס?
כיצד נדבקים במחלה?
מהם התסמינים?
עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?
איך אני לעומת האחרים?
כמה זמן זה נמשך?
איך מאבחנים?
איך מטפלים?
האם יש צורך בטיפול אנטיביוטי?
עלולים להיות סיבוכים?
מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?
מתי מחליט הרופא לאשפז ילד משלשל בבית חולים?
זה חד־פעמי? זה יחזור?
בתוך כמה זמן הילד "יחזור לעצמו"?

מה זה?

מדובר בדלקת זיהומית של הקיבה ושל המעי (גסטרואנטריטיס). זו מחלה שכיחה ביותר שגורמת לבחילות, להקאות, לחום, לכאבי בטן ולשלשולים. במרבית המקרים מדובר בזיהום ויראלי שחולף מעצמו ואינו דורש טיפול מיוחד. כמעט כל הילדים משלשלים בעונות המעבר, ואין הורים שלא נתקלו בתופעה.

לפעמים מדובר במכה כפולה - שלשולים והקאות. יש ילדים שאצלם המחלה באה לידי ביטוי בעיקר בהקאות ולא בשלשולים. מחוללי השלשול הם בדרך כלל נגיפים (וירוסים), והמחלה חולפת מאליה. הטיפול החשוב ביותר שיש לתת לילד משלשל הוא למנוע את התייבשותו.

יש לזכור כי לשלשולים בילדים ישנם גורמים נוספים שאינם זיהומיים כמו הפרעות ספיגה, תהליך דלקתי שאינו זיהומי, הפרעות אנטומיות או בעיות מולדות ברירית המעי, הפרעה בתנועתיות של המעי ואפילו מחלות סיסטמיות (שמשפיעות על מערכות רבות בגוף). במאמר הזה אנחנו עוסקים רק בשלשולים על רקע זיהומי.
בחזרה למעלה

ממה נגרמת גסטרואנטריטיס?

ברוב המכריע של המקרים הגורם למחלה הוא וירוס, בעיקר רוטה־וירוס. בחלק קטן מהמקרים הגורם לדלקת הוא חיידק (קמפילובקטר, E. coli, שיגלה, סלמונלה) או טפיל (אמבה, ג'יארדיה). אם הגורם לדלקת הוא חיידק או טפיל, המחלה היא לרוב קשה יותר ונמשכת זמן רב יותר בהשוואה לדלקת שנגרמת מווירוס.
בחזרה למעלה

כיצד נדבקים במחלה?

זו מחלה מידבקת מאוד (ולכן לא פעם כשהילדים חולים - גם ההורים חווים את המחלה על בשרם), והיא עלולה להתפשט במהירות - במיוחד בגני ילדים ובבתי ספר. אלה הן דרכי ההדבקה האפשריות:

• הדבקה ישירה מאדם לאדם באמצעות העברה שנקראת Fecal-oral: מגע של הפרשות הצואה עם חלל הפה של אדם אחר. הדבקה כזאת שכיחה מאוד בילדים בגיל הגן ובית הספר. ניתן למנוע אותה באמצעות הקפדה על רחיצת ידיים לאחר שהייה בשירותים ולפני אכילה או הכנת האוכל.

• העברה בטיפות שנישאות באוויר ומכילות את הווירוס. למשל, אם אדם החולה במחלה מתעטש בקרבת אנשים אחרים, הם עלולים להידבק.

• העברה על פני משטחים: כאשר אדם חולה נוגע במשטח כלשהו, למשל שולחן במשרד, ולאחר מכן אדם שאינו חולה נוגע במשטח הזה, עלולה להתרחש הדבקה.

• העברה במים ובמזון מזוהמים.
בחזרה למעלה

/מהם התסמינים?

גסטרואנטריטיס יכולה להיות מחלה קלה ביותר המתבטאת בחום נמוך ובשלשול במשך יום או יומיים, אך היא עלולה להיות גם קשה וממושכת יותר. התסמינים האפשריים הם חום, בחילות, הקאות, כאב בטן, שלשול, חולשהוכאב ראש.
בחזרה למעלה

עם מי אפשר להתייעץ באינטרנט?

ניתן להתייעץ עם פורום בריאות המשפחה, עם פורום מחלות ילדים, עם רופאי ילדים און־ליין ועם רופאים מומחים של כללית. כן ניתן להתייעץ עם רופא מומחה במסגרת כללית מושלם (בהשתתפות עצמית).
בחזרה למעלה

איך אני לעומת האחרים?

זיהום בנגיף הרוטה נפוץ ביותר בגילאי ארבעה חודשים עד שנתיים, במיוחד בילדים שנמצאים במעונות יום ובמשפחתונים. למעשה, כפי שכבר צוין, אין כמעט ילד שאינו חולה במחלה - לפעמים כמה פעמים בשנה. גם מבוגרים שחשופים לילדים נמצאים בסיכון גבוה לחלות בנגיף. כיום קיים חיסון נגד נגיף הרוטה. מי שחוסן מצוי בסיכון מופחת להידבק בנגיף. זיהום חיידקי פחות שכיח, וייתכן בכל גיל.

גסטרואנטריטיס שכיחה יותר בחודשי החורף והאביב.
בחזרה למעלה

כמה זמן זה נמשך?

גסטרואנטריטיס יכולה להיות מחלה קצרה הנמשכת יום או יומיים, אולם לעיתים היא יכולה להיות ממושכת יותר - עד כמה שבועות. אם המחלה קשה או ממושכת, מומלץ לפנות לבדיקה רפואית.
בחזרה למעלה

איך מאבחנים?

בדרך כלל האבחנה היא קלינית, כלומר על סמך התיאור שמוסר המטופל ועל סמך בדיקה גופנית. לעיתים רחוקות יש צורך בבדיקת דם ובבדיקת צואה כדי לנסות להבין את חומרת המחלה ואת הגורם לה (באמצעות בידוד החיידק או הטפיל בבדיקת הצואה).
בחזרה למעלה

איך מטפלים?

ברוב המקרים אין צורך בטיפול מיוחד, ודי במנוחה ובשתייה מרובה. הקאות חוזרות או שלשולים עלולים לגרום לאובדן נוזלים ומלחים, ולכן חשוב לשתות הרבה. לא די בשתיית מים, אלא חשוב לשתות משקאות מתוקים במידה קלה (למשל, תה עם סוכר) כדי ליצור במהירות מקורות אנרגיה, וכן חשוב לשתות נוזלים מלוחים או לאכול מאכלים מלוחים (מרק, במבה וכד') כדי להשיב לגוף את המלחים שאיבד וכדי לעודד שתייה נוספת.

ניתן לרכוש בבית מרקחת תמיסה לשתייה המכונה ORS (ראשי תיבות של Oral Rehydration Solution), שבעזרתה ניתן להחזיר לגוף את הנוזלים ואת המלחים שהוא מאבד. (קיימים בשוק כמה סוגים של תכשירים כאלה כמו מינרלי, הידרן, אלקטרו־רייס וכד'). התמיסות האלה יעילות במיוחד למניעת התייבשות במקרה של הקאות חוזרות או של שלשולים מרובים שמקשים על השבת כמות הנוזלים שאובדה.

גם אפשר להרכיב בבית תמיסות המסייעות במצבי שלשול: לליטר מים מוסיפים כוס מיץ פרי הדר, כפית מלח וחצי כף דבש או כף סוכר. לחלופין ניתן לקחת בקבוק של קולה (לא דיאט), לפתוח את הפקק, להמתין עד שכל הגז ייצא - ולשתות. אפשרות נוספת היא לשתות תמיסה שכוללת כוס מים ורבע כפית סודה לשתייה.

גם מתן "כלכלה עוצרת" יכול לסייע בעצירת השלשולים או בהקטנת תדירותם. הכוונה היא למזון כמו אורז, מי אורז, בננות ותפוחי אדמה.

כאשר יש הקאות חוזרות או שלשול רב, וקיים חשש להתייבשות, ניתן לקבל נוזלים ומלחים בעירוי דרך הווריד. הטיפול הזה ניתן במרפאה.

לא נהוג לתת לילדים פרמין (תרופה נגד הקאות), אלא רק במקרים חריגים. ילד שמקבל פרמין צריך להימצא בהשגחה רפואית צמודה. בכאבי הבטן ניתן לטפל באמצעות קלבטן.

אמצעי נוסף שהוכחה יעילותו בטיפול בשלשולים הוא מתן תכשיר פרוביוטי לילדים שמכיל את החיידקים "הטובים" של המעי. החיידקים האלה נפגעים בעת שלשולים חריפים. הוכח שתכשירים פרוביוטיים יעילים לקיצור משך המחלה.
בחזרה למעלה

האם יש צורך בטיפול אנטיביוטי?

בדרך כלל טיפול אנטיביוטי לשלשולים חיידקיים אינו מומלץ מכיוון שעל פי רוב השלשול חולף מעצמו. טיפול אנטיביוטי מקצר את משך המחלה במעט רק כשמדובר בהתפרצות של מגפת שלשולים שנגרמת מחיידק השיגלה. בשאר המקרים הוא אינו משפיע על משך המחלה - ואפילו עלול להאריך את זמן הנשאות, במיוחד במקרים של זיהום בסלמונלה. טיפול אנטיביוטי אף עלול לגרום לשלשולים.
בחזרה למעלה

עלולים להיות סיבוכים?

כן. הסיבוך העיקרי כתוצאה משלשולים הוא התייבשות. שלשולים והקאות מרובות יחד עם חוסר שתייה עלולים לגרום להתייבשות קלה עד קשה ולפגיעה בריכוז המלחים בדם.

אלה הם סימני ההתייבשות: מתן שתן מועט, עיניים שקועות, היעדר דמעות בעת בכי ועור בלתי גמיש (את מידת הגמישות של העור ניתן לבדוק, למשל, בדרך הבאה: צובטים את העור ובודקים כמה זמן לוקח לכפל העור לחזור למקומו הקודם. אם הוא חוזר לאט - הדבר מצביע על גמישות מועטה). אם חושדים שהילד התייבש - יש לפנות בדחיפות לרופא ילדים. ייתכן שהילד יקבל נוזלים דרך הווריד במסגרת המרפאה או אף במסגרת אשפוז בבית חולים.

במדינות עולם שלישי, שבהן האפשרות לתת עירוי מוגבלת, גורמים שלשולים לתמותה רבה של תינוקות ושל ילדים (התמותה נגרמת כתוצאה מההתייבשות ולא מהשלשול עצמו).

במקרים נדירים, שבהם המחלה קשה ונגרמת מחיידק, עלולים להיות סיבוכים נוספים כמו פגיעה במעיים (חסימת מעי, התנקבות מעי) או התכווצויות (בעיקר בזיהום של החיידק שיגלה).
בחזרה למעלה

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

מתן שתן מועט בלבד וכהה מאוד, בכי ללא דמעות, מרפס שקוע, עור יבש, ריריות יבשות, הילד נראה אדיש ו"סמרטוטי" - אלה הם סימנים מובהקים להתייבשות שמחייבים להביא את הילד במהירות לעזרה רפואית לצורך קבלת עירוי.
בחזרה למעלה

מתי מחליט הרופא לאשפז ילד משלשל בבית חולים?

רופא המשפחה או רופא הילדים ישלחו ילד לחדר מיון עקב הקאות בלתי פוסקות, חום גבוה, שלשול דמי, דרגה בינונית עד קשה של התייבשות או בשל מצב כללי ירוד.

הרופא בחדר מיון יבדוק את הילד ויחליט - בהתאם לצורך - על לקיחת בדיקות דם או על עירוי נוזלים דרך הווריד.

בדרך כלל ינסו בחדר המיון לתת לילד לשתות במשך כמה שעות ובמקביל יבדקו את תפוקת השתן שלו. הילד ישוחרר לביתו אם יתברר שהוא שותה היטב, אינו מקיא ולאחר שנתן שתן.
בחזרה למעלה

זה חד־פעמי? זה יחזור?

שמירה על תנאי היגיינה עשויה למנוע חלק גדול ממקרי ההדבקה - במיוחד בילדים. רחצת ידיים לפני ואחרי מגע עם ילד משלשל היא האמצעי היעיל ביותר להורדת שיעור ההדבקה. מומלץ גם להוציא ילדים משלשלים מהגן או מהקייטנה למשך תקופת מחלתם.

החל מ־2010 נכנס לסל הבריאות חיסון נגד נגיף הרוטה. החיסון ניתן בטיפות דרך הפה בסדרה של שלוש מנות. המנה הראשונה ניתנת החל מגיל שישה שבועות ועד לא יאוחר מגיל 14 שבועות ושישה ימים. המנות השנייה והשלישית ניתנות במרווחים של כחודשיים בין מנה למנה. יש להשלים את הסדרה עד לא יאוחר מגיל שמונה חודשים בדיוק. הנגיף שנמצא בחיסון מופרש בצואה, ולכן יש להקפיד במיוחד על שטיפת ידיים במשך שבועיים מיום קבלת החיסון.
בחזרה למעלה

בתוך כמה זמן הילד "יחזור לעצמו"?

לרוב בתוך כמה ימים עד שבוע, אך לעיתים נמשכת המחלה זמן רב יותר.
בחזרה למעלה

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית. היא מומחית ברפואת משפחה ומנהלת את פורום בריאות המשפחה של אתר כללית

ד"ר מוטי חיימי הוא מומחה ברפואת ילדים ובהמטו־אונקולוגיה
במרכז בריאות הילד בחיפה מקבוצת כללית. כמו כן הוא מנהל פורום מחלות ילדים באתר כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים חוות דעת שנייה?

​כללית מושלם מאפשרת לכם להתייעץ עם רופא מומחה בהנחה משמעותית

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל