חיפוש

dsdsdsd
אם ובת מקנחים את האף

וירוסים ומחלות ויראליות

מהי מחלה ויראלית? כמה זמן היא נמשכת? איך מאבחנים? איך מטפלים? עלולים להיות סיבוכים? מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא? מדריך

ד"ר בת־שבע גוטסמן

ד"ר בת־שבע גוטסמן

מה זה וירוס?

וירוסים (נגיפים) הם מזהמים זעירים שיכולים להתרבות אך ורק בתוך תאים של יצורים חיים (מהסיבה הזאת יש חוקרים רבים שלא רואים בהם יצורים חיים אלא שלב ביניים בין דומם לחי). ישנם וירוסים שמנצלים צמחים כדי להתרבות, וישנם וירוסים שמנצלים לצורך הזה בעלי חיים ובני אדם.

מספר סוגי הווירוסים הוא עצום, ורשימת המחלות הוויראליות (באנגלית: Viral Infections) ארוכה אף היא וכוללת מחלות קלות וקשות גם יחד, החל מצינון, עבור דרך שפעת וגסטרואנטריטיס וכלה באיידס, בדלקת כבד נגיפית (הפטיטיס) ובכלבת.

מהם סוגי הווירוסים הנפוצים ביותר ומהם התסמינים שלהם?

מגוון הווירוסים הוא עצום, ולכל וירוס יש יכולת לזהם סוגים שונים של תאים בגוף האדם. להלן כמה דוגמאות:

• וירוסים כמו Rhinovirus ,Adenovirus ,Parainfluenza ,RSV שגורמים לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות

כל הווירוסים האלה - ועוד רבים אחרים - עלולים לגרום למחלת חום שכוללת אחד או יותר מהתסמינים הבאים: נזלת, שיעול, חולשה, עייפות, כאבי שרירים. גם וירוס השפעת הוא וירוס של דרכי הנשימה, אך לרוב הוא גורם למחלת חום קשה יחסית ולעיתים אף לדלקת ריאות.

• הווירוסים CMV ו־EBV שגורמים למחלת הנשיקה. התסמונות של המחלה כוללות, בין היתר, חום, כאבי שרירים, כאבי גרון והגדלה של בלוטות הלימפה ושל הטחול.

• משפחת האנטרווירוסים שגורמים, בין היתר, לדלקת קרום המוח, לפוליו (שיתוק ילדים), לדלקות בדרכי הנשימה העליונות ולדלקות עיניים.

• וירוסים מסוג הפטיטיס A, B, C, D ו־E שגורמים לסוגים שונים של דלקת הכבד.

• וירוסים שגורמים למחלות שמלוות בפריחה כמו אדמת ואבעבועות רוח.

• נורו־וירוסים ("וירוסי בטן") שגורמים לשלשולים ולהקאות

מהם סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא?

יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים הבאים: כאבים בחזה, קוצר נשימה, כאבי ראש הולכים ומחמירים, הקאות בלתי פוסקות עד כדי סכנת התייבשות.

כמה זמן נמשכת מחלה ויראלית?

המחלות הוויראליות הקלות נמשכות בדרך כלל בין כמה ימים לכמה שבועות - תלוי בווירוס שמחולל את המחלה ובנתוני החולה. לעיתים רחוקות חשים עייפות מוגברת וחולשה גם אחרי שהמחלה חולפת, אבל גם התסמינים האלה חולפים בהדרגה.

איך מאבחנים שמדובר במחלה ויראלית?

האבחנה היא קלינית - על סמך תלונות הנבדק והבדיקה הגופנית בחדר הרופא. כאשר המחלה ממושכת או קשה יותר מהמצופה, ניתן לשקול בדיקות נוספות:

• בדיקות דם כמו ספירת דם, מדדי דלקת, תפקודי כליה וכבד, בדיקת נוגדנים לווירוסים ולמזהמים אחרים (למשל, EBV ו־CMV שגורמים למחלת הנשיקה).

• בדיקות הדמיה בהתאם לתלונות וממצאים בבדיקה הגופנית, למשל צילום חזה כאשר התלונות מעלות את החשד שמדובר בדלקת ריאות או - במקרים נדירים - בדיקת אקו לב כאשר ישנם ממצאים שמעלים את החשד לפריקרדיטיס - דלקת של קרומי הלב.

איך מטפלים?

קיימות מעט מאוד מחלות ויראליות שניתן לטפל בהן באמצעות תרופות.

בין המחלות שלהן יש תרופות: זיהומי הרפס, אבעבועות רוח, שלבקת חוגרת ושפעת. אולם גם כאשר קיים טיפול תרופתי מתאים - למשל טמיפלו לשפעת - לא תמיד חייבים לעשות בו שימוש, שכן במקרים רבים מדובר במחלה שחולפת מאליה גם ללא טיפול.

מכל מקום, טיפול במחלה ויראלית באמצעות אנטיביוטיקה אינו מועיל ואף עלול להזיק - בגלל תופעות הלוואי האפשריות של התרופות האנטיביוטיות ומשום שהן גורמות להתפתחותם של זני חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה.

בתוך כמה זמן מחלימים ממחלה ויראלית?

לרוב בתוך ימים ספורים ולכל היותר לאחר כמה שבועות - בהתאם לסוג הווירוס מחולל המחלה.

איך מונעים הידבקות?

מחלות ויראליות רבות ניתן למנוע באמצעות חיסון. בין המחלות האלה: שפעת, אדמת, חצבת, חזרת, אבעבועות רוח, שלבקת חוגרת, כלבת, ודלקות כבד נגיפיות (הפטיטיס A  והפטיטיס B).

מחלות ויראליות עלולות לגרום לסיבוכים?

הווירוסים יכולים לפגוע כמעט בכל רקמה בגוף.

בין הסיבוכים השכיחים יחסית: דלקת ריאות, דלקת אוזניים, דלקת של מעטפת הלב או של שריר הלב ודלקת קרום המוח.

לעיתים נדירות לא הווירוס גורם לסיבוך אלא תגובת הגוף לנוכחות הווירוס. מדובר במחלות כמו דלקת מפרקים או תסמונת גיליאן־ברה (Guillain-Barre) שבה נפגעים העצבים המוטוריים ונגרמת חולשת שרירים עד כדי שיתוק.

זה חד־פעמי? זה יחזור?

במרבית המקרים שבהם אנחנו חולים במחלה ויראלית הגוף שלנו מפתח נוגדנים נגד הווירוס שחולל את המחלה, ואנחנו הופכים למחוסנים נגדו. אולם מגוון הווירוסים הוא כל כך גדול, שאנחנו יכולים להידבק פעם אחר פעם - בכל פעם בווירוס אחר.

ואם לא די בכך, לווירוסים מסוימים - כמו לווירוסי שפעת - יש יכולת לשנות כל הזמן את התצורה שלהם - מה שמונע ממערכת החיסון שלנו לזהות אותם. היכולת הזאת של הווירוסים היא שמכתיבה את הצורך לקבל מדי שנה (בדרך כלל בסתיו) חיסון נגד שפעת.

ישנם סוגי נגיפים שגם לאחר חלוף הזיהום החריף נשארים בגוף האדם בלי לגרום למחלה.

הנגיפים האלה עלולים במקרים נדירים להתעורר ולגרום למחלה כאשר מערכת החיסון נחלשת, למשל בגיל מתקדם, בתקופה לחוצה בחיים, בעת קבלת טיפול כימותרפי וגם ללא כל סיבה מיוחדת. דוגמה: לאחר שמחלימים מאבעבועות רוח נשאר הנגיף שמחולל את המחלה רדום בגוף. לאחר שנים רבות הוא עלול להפוך לפעיל ולגרום למחלת פריחה בשם שלבקת חוגרת.

ד"ר בת־שבע גוטסמן היא רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר מקבוצת כללית. כמו כן היא משמשת יועצת בקהילה בכללית בתחום של מחלות זיהומיות ושל שימוש באנטיביוטיקה

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לך על כללית...

רוצה לשמוע טיפה?

צריך רק למלא את הטופס - אנחנו נעשה את השאר

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש