חיפוש

dsdsdsd
ילדה עם חצבת

חיסון נגד חצבת

מהי חצבת? איך נדבקים במחלה? איך אדע האם אני מחוסן? היכן אפשר להשלים חיסונים? איפה מתחסנים? מה לעשות אם אני מתכנן לטוס לחו"ל? אילו תופעות לוואי עלולות להיות ולמי אסור להתחסן? מדריך

אריקה רוזנשטוק

אריקה רוזנשטוק

נגד מה מחסנים?

נגד חצבת - מחלה נגיפית (ויראלית), שקיבלה את שמה העברי בגלל הפריחה האופיינית לה, שדומה לפרחים הקטנים והצפופים של החצב.

למרות השם הציורי, מדובר במחלה שעלולה להסתבך ולעיתים גם לסכן חיים. הגורם למחלה הוא נגיף בשם פאראמיקסווירוס (Paramyxovirus) שמתרבה בעומק הגרון ובריאות. בהמשך מופיעה תפרחת בצבע אדום כהה, שמתחילה בצוואר ומתפשטת אל הפנים, הגוף והגפיים. חלק מתסמיני החצבת הם חום גבוה, שיעול, נזלת וגירוי בלחמיות העיניים. בקיצור: כל הריריות בגוף "בוכות".

בשליש מהמקרים, מחלת החצבת גורמת לסיבוכים כמו דלקת אוזניים, דלקת ריאות ודלקת בקרנית העיניים. במקרים נדירים עלולים להתפתח סיבוכים מסכני חיים כמו דלקת מוח. הסיכון לסיבוכים עולה אצל ילדים מתחת לגיל 5 ואצל מבוגרים מעל גיל 20, נשים הרות ומדוכאי חיסון 1 עד 3 ילדים מכל 1,000 חולים מתים מהמחלה הזאת.

איך נדבקים בחצבת?

בקלות רבה: חצבת היא מחלה מידבקת מאוד, ולאדם לא מחוסן שנחשף לחולה יש סיכון של 90% להידבק ממנו! הנגיף עובר במגע עם רסיסי רוק שניתזים מפיו של חולה בזמן שהוא מדבר, מתעטש או משתעל, ובמגע עם חפץ או משטח שאדם חולה נגע בו. אפילו משהייה בחדר בו היה חולה אפשר להידבק. בדרך כלל התסמינים מופיעים 10 עד 14 ימים אחרי החשיפה.

כל החיסונים לילדים: מהלידה ועד בית ספר

אילו חיסונים חשוב לתת בכל גיל?
כל החיסונים לילדים: מהלידה ועד בית ספר

האם החיסון מקנה הגנה לכל החיים?

מי שקיבל שתי מנות של החיסון אחרי גיל 12 חודשים, ברווח של ארבעה שבועות לפחות בין המנות, נחשב מחוסן נגד חצבת.

אם קיבלתי שתי זריקות, אני יכול להיות בטוח לגמרי שלא אחלה?

רוב הסיכויים כי מי שקיבל שתי זריקות לא יידבק ולא יחלה. מקרים של תחלואה אחרי שתי מנות חיסון הם נדירים מאד, וכפי שכבר הודגש: מי שחוסן וחלה בחצבת סובל לרוב ממחלה קלה יחסית.

איך אדע האם אני מחוסן בהתאם לשנת הלידה שלי?

בישראל החלו לחסן נגד המחלה ב־1967 במנת חיסון אחת, והחל מ־1978 בשתי מנות. עד כגיל שנה קיימים עדיין נוגדנים מהאמא שהועברו לתינוק במהלך ההריון, וללא קשר אם האמא מיניקה או לא. 

מי שנולדו לפני 1957 נחשבים מחוסנים באופן טבעי ולכן לא צריכים לקבל חיסון. 

מי שנולדו בישראל בין השנים 1957 עד 1977 נחשבים ללא מחוסנים או לבעלי חיסון חלקי כנגד המחלה, למרות שחלקם הגדול מחוסן באופן טבעי (באותן שנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל). 

מי שנולדו בישראל ב־1978 או לאחר מכן היו אמורים לקבל שתי מנות ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות ולכן נחשבים למחוסנים נגד המחלה.

מתי ואיפה מתחסנים ילדים נגד חצבת כחלק מחיסוני השגרה?

חיסון נגד חצבת ניתן בגיל שנה בטיפת חלב, ובגיל 6 (כיתה א') בבתי הספר. חשוב לא לדחות את קבלת המנה הראשונה של החיסון. חיסון חצבת ניתן לילדים במסגרת חיסון ה"מרובעת" (MMRV), שכולל גם את החיסונים נגד חזרת, נגד אדמת ונגד אבעבועות רוח.  

ואם חסר לי חיסון - איפה אני יכול להשלים אותו?

בסל הבריאות לשנת 2020 הורחבה הזכאות לחיסון נגד אדמת, חזרת וחצבת לבני 18 ומעלה. ניתן להשלים עד 2 מנות חיסון לפי הצורך במרפאות כללית. 

אם דרושות שתי מנות חיסון, יש לשמור על לפחות 4 שבועות בין המנות ובכל מקרה יש לפנות לצוות המרפאה להתייעצות.

איך מתחסנים?

חיסון חצבת ניתן בזריקה מתחת לעור בזרוע.

בקיץ 2017 פורסמו הוראות חיסון מיוחדות ליוצאים לחו"ל. הן עדיין בתוקף?

כן. ההוראות האלה פורסמו בעקבות מגפת חצבת שפרצה באירופה בקיץ 2017, בוטלו בספטמבר 2017 לאחר שהמגפה שככה, וחודשו בקיץ 2018 בעקבות התפרצותה המחודשת של המגפה באירופה. אלה הן ההנחיות שבתוקף ליוצאים לחו"ל:

•  בני 6 חודשים עד 11 חודשים יכולים לפני היציאה לחו"ל לקבל מנת חיסון אחת. המנה הזאת אינה נכללת במניין של מנות החיסון ויש לחזור על החיסון לאחר גיל 12 חודשים ושוב בגיל 6 שנים (בכיתה א').

•  ילדים בישראל צריכים להתחסן בשתי מנות. מנה אחת ניתנת להם בגיל שנה ואת המנה השנייה הם מקבלים בגיל 6. קבלת שתי מנות חיסון מקנה חסינות של כ־99% מפני המחלה. המנה השנייה נכללת במניין של מנות החיסון גם אם ניתנה לפני גיל 6 שנים, ובתנאי ששתי המנות ניתנו בהפרש של 4 שבועות או יותר זו מזו.

•  בני 6 שנים ויותר שקיבלו שתי מנות חיסון בהפרש של 4 שבועות לפחות בין מנה למנה נחשבים למחוסנים ואינם צריכים לקבל חיסון נוסף.

ההנחיות משתנות מעת לעת וחשוב להתעדכן לפני הנסיעה.

יש תופעות לוואי אחרי החיסון?

מאחר שחיסון נגד חצבת כולל נגיף חי מוחלש, הוא עלול לגרום למחלה קלה שיכולה להופיע כשבוע לאחר קבלת החיסון ולהימשך כמה ימים. אם הופיעו תגובות שלא מתוארות כאן, או בכל מקרה של ספק, כדאי להתייעץ עם הצוות המטפל.

תופעות מקומיות

אודם, כאב ונפיחות באזור ההזרקה.

מה עושים?

קומפרס קר ולח. פשוט לוקחים חיתול בד, מגבת או פד גזה, מרטיבים במים קרים ומניחים על האזור המגורה כמה פעמים ביום, להקלה.

תופעות כלליות

בין 5 ל־12 ימים לאחר החיסון עלולים להופיע חום, שיעול, דלקת גרון, דלקת עיניים. פריחה חולפת יכולה להופיע עד כחודש מהחיסון. 

מה עושים? 

אם החום עולה מעל 38.5 מעלות, נותנים תרופה להורדת חום. אם מופיעה פריחה, רצוי לשמור מרחק מאנשים מדוכאי חיסון עד לחלוף התסמינים.

לא מומלץ ליטול תרופות המכילות אספירין לאחר קבלת החיסון, בשל החשש שנטילת התרופה תגרום לתסמונת ריי.   

תופעות נדירות

דלקת בדרכי הנשימה העליונות, הגדלת בלוטות הלימפה ובלוטת הרוק, נזלת, שלשול, הקאות, חוסר תיאבון, עייפות, חולשה, בכי, עצבנות. 

מה עושים? 

פונים להתייעצות עם הצוות המטפל.

תופעות נדירות ביותר

לעיתים רחוקות עלולה להופיע תגובה אלרגית חריפה שנקראת אנפילקסיס (anaphylaxis). היא מתבטאת בקוצר נשימה, בגרד או בפריחה נרחבת, בירידה בלחץ הדם, בדופק מהיר, בסחרחורת, בכאבי בטן חזקים, בהקאה או בשלשול.

מה עושים?

תגובה כזאת מופיעה במהירות, לכן מומלץ להמתין במרפאה כ־15 דקות אחרי החיסון להשגחה ולמעקב. במקרה הצורך, יש במרפאה ערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.

מתי לא מומלץ לחסן? 

• נשים בהריון. לנשים בגיל הפריון מומלץ להשלים עד שתי מנות חיסון לפני או אחרי הריון.

• אנשים שפיתחו בעבר תגובה אלרגית קשה לחיסון או אחד מרכיביו, כמו נאומיצין.

• אנשים עם רגישות תורשתית לפרוקטוז.

• אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת בגלל מחלה או בגלל טיפול מדכא חיסון. במקרה כזה חשוב להתייעץ עם רופא.

אנשים עם רגישות לחלבון ביצה, שמתבטאת בפריחה קלה, יכולים להתחסן במסגרת רגילה. לאנשים המפתחים תגובה מסוג אנפילקסיס לחלבון ביצה, מומלץ להתחסן במסגרת מרפאת אלרגיה או בית חולים.

חשוב לדעת: 3 חוקי ברזל לקבלת חיסונים

1. לאחר קבלת החיסון מומלץ להמתין כ־15 דקות להשגחה במרפאה.

2. יש לדווח לצוות המטפל על תופעות לוואי שחווית בחיסונים הקודמים.

3. מומלץ להקפיד על תוכנית החיסונים השגרתית לכל ילד במועדים שנקבעו בהתאם לגיל, ולהימנע עד כמה שאפשר משינויים ומחריגות.
להנחיות המלאות באתר משרד הבריאות
בחזרה למעלה

מתי לא צריך לדחות את החיסון?

הורים רבים נוהגים לדחות חיסונים לילדים שלהם במצבים רפואיים שונים. ברוב המקרים אין לדחייה הזאת הצדקה רפואית ממשית. אלה המצבים שבהם - בניגוד לדעה הרווחת - אין שום צורך לדחות את החיסון:

1. בזמן מחלה קלה ללא חום, או עם יש חום שמתחת ל־38 מעלות.

2. לאחר החלמה ממחלה חריפה.

3. לאחר חשיפה למחלה מידבקת, אך בלי שאירעה הדבקה.

4. אם המתחסן חלה בעבר במחלה מידבקת שנגדה מחסנים.         

5. בזמן טיפול באנטיביוטיקה.

6. בזמן טיפול - מקומי או כללי - בסטרואידים במינון שאינו מדכא את מערכת החיסון.

7. לפני ניתוח או לאחר החלמה מניתוח.

8. אם המתחסן נולד פג או במשקל נמוך. 

9. אם למתחסן יש היסטוריה של צהבת לאחר הלידה. 

10. אם המתחסן נמצא במצב תזונתי ירוד.

11. נשים מיניקות.

12. במקרים של מחלה ממושכת של הלב, של הריאות, של הכבד או של הכליות, ללא פגיעה במערכת החיסון.  

13. במקרה של נזק קבוע במערכת העצבים, כמו שיתוק מוחין או תסמונת דאון.

14. כשלמתחסן יש היסטוריה של תגובה אלרגית סבירה (לא אנפילקטית) לחלבון ביצה או למרכיב אחר של החיסון. למשל, אדמומיות, גרד, נזלת או פריחה מקומית קטנה באזור ההזרקה שהופיעו שעות או ימים לאחר החיסון.

15. כשיש היסטוריה של מחלות אלרגיות אצל המתחסן או אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

16. כשיש היסטוריה של מחלות במערכת העצבים (כולל פרכוסים ומחלת הנפילה) אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.

17. כשיש היסטוריה של תופעות לוואי לאחר חיסון אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.

18. כשיש היסטוריה של מוות בעריסה אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.

19. בזמן הריון של האם או של בני בית אחרים של המתחסן.

אריקה רוזנשטוק היא מנהלת תחום טיפת חלב במחוז שרון־שומרון של כללית

הצטרפות לכללית

הצטרפות לכללית

יש לנו ים של דברים לספר לכם על כללית...

רוצים לשמוע טיפה?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם

הצטרפות לכללית - אתר חדש

מלאו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

שדות חובה

 

שימו לב שאתם מספקים בטופס זה מידע אישי ורגיש