חיסון נגד פוליו (שיתוק ילדים)

מי שנמצאים בסכנה לחלות בפוליו הם כל מי שאינם מחוסנים, ובהם תינוקות שטרם הספיקו להתחסן וכן מי שסובלים מדיכוי חיסוני.  

איזה חיסון ניתן נגד פוליו?

IPV - חיסון שמורכב מנגיף מומת. החיסון הזה ניתן בזריקה ומעורר יצירת נוגדנים בדם. הנוגדנים האלה מונעים מעבר של הנגיף מהמעי לדם ולמערכת העצבים, ובכך נמנעת המחלה.

את החיסון פיתח ב־1953 הרופא היהודי האמריקאי יונה סאלק. מתן החיסון הצליח למנוע תחלואה בקרב המחוסנים.

האם החיסון נגד פוליו בטוח ויעיל?

כן, בהחלט. ​החיסון הזה הוא האמצעי היעיל ביותר למניעת הידבקות בפוליו​.

כיצד אדע אם ילדיי מחוסנים מפני המחלה?

ניתן לבדוק זאת בפנקס החיסונים ו/או בטיפות החלב ובמרפאות הילדים.

החל מאיזה גיל מחסנים נגד פוליו?

חיסון פוליו ניתן החל מגיל חודשיים.

אין מניעה ואף רצוי לחסן ילדים שיש להם בבית אחים בני פחות מחודשיים. חיסון האחים הגדולים ימנע את הדבקתם של התינוקות בנגיף הפוליו.​

באילו גילים מחסנים נגד פוליו?

בשנה הראשונה לחיים נותנים 4 חיסוני IPV (חיסון בזריקה): בגיל חודשיים, בגיל ארבעה חודשים, בגיל חצי שנה ובגיל שנה. הם נכללים בחיסון "המחומשת" (שכולל גם את החיסונים נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת והמופילוס אינפלואנזה b).​

בגיל 7 (כיתה ב) נותנים מנת דחף (חיזוק) של חיסון IPV - יחד עם החיסונים נגד דיפתריה, נגד טטנוס ונגד שעלת.

איפה מתחסנים?

עד גיל 6 שנים (כולל) - בטיפות חלב שבהן מטופלים הילדים.

מגיל 7 שנים - במערך לבריאות התלמיד.

לאן פונה מי שחסר לו חיסון פוליו או שהוא לא קיבל מעולם חיסון כזה?

עד גיל 6 שנים (כולל): לטיפת חלב במקום מגוריו.

מגיל 7 שנים: למשרד הבריאות​.

מה בנוגע לחיסון פוליו למבוגרים?

בשגרה לא ניתנים חיסוני פוליו למבוגרים, מכיוון שילדים הם אלה שמפיצים את המחלה.

במקרה הצורך נותנים את החיסון גם למבוגרים, למשל מטיילים (במרפאות המטיילים) או עובדים במקצועות מסוימים.

מהן תופעות הלוואי האפשריות של החיסון?

לחיסון IPV (בזריקה) אין בדרך כלל תופעות לוואי מיוחדות, אך לעיתים מופיעות תגובות מקומיות, אלרגיות ועליית חום מתונה.

מה עושים?

אם הופיעו אודם, נפיחות או קשר תת־עורי (מעין גוש מתחת לעור) באזור ההזרקה, אפשר להקל עליהם בעזרת קומפרס קר ולח. פשוט לוקחים חיתול בד או מגבת או פד גזה, מרטיבים במים קרים ומניחים על האזור המגורה כמה פעמים ביום.

אם החום עולה מעל 38.5 מעלות, נותנים תרופה להורדת חום לפי הנחיות היצרן. עד גיל חודשיים חום מעל 38 מעלות מחייב התייעצות עם רופא או עם אחות.

תופעות נדירות ביותר
לעיתים רחוקות ביותר יכולה להופיע תגובה אלרגית חריפה שמופיעה מייד אחרי החיסון. 

התגובה האלרגית הזאת נקראת אנפילקסיס (anaphylaxis) והיא מתבטאת בקוצר נשימה, בגרד או בפריחה נרחבת, בירידה בלחץ הדם, בדופק מהיר, בסחרחורת, בכאבי בטן חזקים, בהקאות ובשלשולים. תגובה כזאת מופיעה במהירות והיא נחשבת למצב חירום רפואי.

מה עושים?
ממתינים במרפאה כ־15 דקות אחרי החיסון להשגחה ולמעקב. במקרה הצורך יש במרפאה ערכת טיפול יעילה לעזרה ראשונה.

האם מותר לחסן נשים בהיריון נגד פוליו?

ניתן לחסן נשים בהיריון נגד פוליו, אם קיים סיכון גבוה לחשיפה לנגיף. יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

מתי אסור לחסן?

במקרים הבאים אסור לחסן נגד פוליו:

• בעת מחלת חום.

• אם ידועה רגישות לאחד ממרכיבי החיסון, אם הופיעה תגובה חמורה אחרי החיסון הקודם ובזמן מחלה חריפה.

• אם המתחסן או בני ביתו סובלים מליקוי משמעותי במערכת החיסון כמו איידס או אם מטופלים בתרופות שמדכאות את מערכת החיסון כמו כימותרפיה.

מתי לא צריך לדחות את החיסון?

הורים רבים נוהגים לדחות חיסונים לילדים שלהם במצבים רפואיים שונים. ברוב המקרים אין לדחייה הזאת הצדקה רפואית ממשית.

אלה המצבים שבהם - בניגוד לדעה הרווחת - אין שום צורך לדחות את החיסון:​

​• בזמן מחלה קלה ללא חום או אם יש חום שמתחת ל־38 מעלות.

• לאחר החלמה ממחלה חריפה.

• לאחר חשיפה למחלה מידבקת, אך בלי שאירעה הדבקה.​

• אם המתחסן חלה בעבר במחלה מידבקת שנגדה מחסנים.

• בזמן שמשתמשים באנטיביוטיקה.

• בזמן שימוש - מקומי או כללי - בסטרואידים במינון שאינו מדכא את מערכת החיסון.

• לפני ניתוח או לאחר החלמה מניתוח.

• אם המתחסן נולד פג או במשקל נמוך. 

• אם למתחסן יש היסטוריה של צהבת לאחר הלידה. 

• אם המתחסן נמצא במצב תזונתי ירוד.

• נשים מיניקות.

• במקרים של מחלה ממושכת של הלב, של הריאות, של הכבד או של הכליות, ללא פגיעה במערכת החיסון.  

• במקרה של נזק קבוע במערכת העצבים כמו שיתוק מוחין או תסמונת דאון.

• כשלמתחסן יש היסטוריה של תגובה אלרגית סבירה (לא אנפילקטית) למרכיב של החיסון. למשל, גרד, שינוי בהרגלי היציאות, נזלת​ או פריחה מקומית קטנה באזור ההזרקה שהופיעו שעות או ימים לאחר החיסון.

• כשיש היסטוריה של מחלות אלרגיות אצל המתחסן או אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.​

• כשיש היסטוריה של מחלות במערכת העצבים (כולל פרכוסים ומחלת הנפילה) אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.

• כשיש היסטוריה של תופעות לוואי לאחר חיסון אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.

• כשיש היסטוריה של מוות בעריסה​ אצל בני משפחה מדרגה ראשונה.

• בזמן היריון של האם או של בנות בית אחרים של המתחסן.

רונית וייזר היא מנהלת המחלקה לשירותי בריאות ומניעה באגף הסיעוד בקהילה של כללית​