פורסם בראשונה: 09.01.2011
עדכון אחרון: 09.01.2011

מתי לעשות את הילד השני?

לקריאה נוחה
כמו בכל דבר בחיים מתברר שכדאי לבחור בדרך האמצע. לא תמיד זה תלוי בנו, אבל מרווח בין הלידה להריון הבא הקטן מחצי שנה או הגדול מחמש שנים אינו מומלץ מבחינה רפואית

אם נלד בצפיפות אז לא נישן בשלוש השנים הבאות, אם נפתח פער גדול אז אולי הם לא יהיו חברים?  ומה עם הקריירה? זוגות רבים מתלבטים מהו המרווח הנכון בין הריונות.

יש הרבה שיקולים אינדיווידואליים, אבל יש גם תשובה מדעית: מרווח קצר בין הריונות נמצא במחקרים גדולים רבים כבעל השפעה שלילית על תוצאות לידה. אם להיות ספציפיים: מרווח בין הלידה לתחילת ההריון שאחריה הקצר משישה חודשים נמצא כגורם סיכון מובהק ללידות מוקדמות (מתחת לשבוע 37), למשקלי לידה נמוכים (מתחת ל 2,500 גרם), רעלת הריון, ירידת מים מוקדמת ואף לקרע של הרחם בקרב נשים שילדו בלידה קודמת בניתוח קיסרי.

במחקר שבוצע על ידי ד"ר סורינה גריסרו ועמיתיה מבית החולים "שערי צדק" בירושלים נמצא כי מרווח בין לידה להריון העוקב הקטן מחצי שנה נמצא קשור באופן מובהק בעלייה בסיכון של לידה מוקדמת (פי 1.2), משקל לידה הקטן לגיל ההריון (פי 1.14), תמותת ילודים מוקדמת (פי 1.6) ומומים מולדים (פי 1.14). החוקרים הראו שמרווח שמעל שנה (או מעל 11 חודשים) קשור בסיכון נמוך יחסי לסיבוכים שנבחנו.

תוצאות דומות הודגמו במחקר שבוצע לאחרונה בארה"ב. מרווח של מתחת לחצי שנה היה קשור בסיכון של פי 1.4 ללידה מוקדמת. מרווח של 12-6 חודשים העלה את הסיכון ללידה מוקדמת לפי 1.14. החוקרים המליצו בחום על המתנה של לפחות שנה בין הריונות.

ואם היינו יכולות לבחור את מועד ההריון?

אם זה תלוי בך ותשאלי את רוב האמהות מתי להביא ילד נוסף, הן יאמרו ודאי שהמרווח הנכון בין שני ילדים הוא שתיים עד ארבע שנים.

הפרש של שנתיים בין ילדים הוא מינימלי כדי לשמור על שפיות. יש שם משהו בסביבות גיל שנתיים שמאפשר פניות לתינוק חדש. זה הגיל שבו, לרוב, ה"גדול" כבר מתחיל להיגמל מחיתולים, הוא עצמאי יותר ויכול ליהנות מזמן איכות עם חברים בני גילו. פעוטות בני שנתיים מסוגלים גם להיות סובלניים יותר ביחס למציאות, להתאפק, לראות קצת יותר את הסביבה והמיקום שלהם בתוכה.

יתרון נוסף להפרש של שנתיים הוא שהפער בין האחים אינו גדול מדיי ומגביר את הסיכויים שיהיה להם הרבה יותר במשותף וההתנהלות איתם תהיה נוחה יותר (רק תחשבו על יציאה משפחתית לסרט כשיש הפרש של חמש שנים בין הילדים). גם ההורים בעמדה נוחה, שבה הם עדיין לא שכחו את כל התובנות מהפעם הקודמת והם עמוק בתוך עולם ה"פיפי-קקי-שינה-אוכל".

ובכל זאת יש גם חיסרון לא קטן – עדיין מדובר בשני קטנטנים. לכן, למרות שהמינימום המומלץ הוא שנתיים, הזמן האידיאלי הוא שלוש שנים של מרווח בין אחים ויש כאלה שיאמרו ארבע שנים. אולי הקשר בין האחים הדוק פחות, אבל ההורים נהנים מקצב הורות שפוי יותר, הגדול קיבל את כל מה שהיה זקוק לו בשנים הראשונות ובאופן טבעי מתפנה זמן וחלל לתינוק חדש.

קטי קמחי 

מה הסיבה לסיכונים הקשורים למרווח קצר בין לידות?

יש כמה תיאוריות בעניין:

• חוסר תזונתי יחסי בוויטמינים אחרי לידה, ובפרט חוסר במאגרי חומצה פולית שחשובה ביותר לאמבריוגנזיס (היווצרות העובר).

• אנמיה. נשים רבות סובלות מאנמיה במהלך ההריון וההנקה. לתהליך ההריון נדרש ברזל בכמות רבה, בעיקר לעובר ולשליה. העובר הינו "פרזיט" מושלם: הוא ייקח את מאגרי הברזל שלהם הוא נזקק, בלי להתחשב בצרכים של האם. כאשר מדובר במרווח קצר מדיי בין הריונות קשה יותר לאם להחזיר לעצמה את מאגרי הברזל שהידלדלו. אנמיה הוכחה כגורם סיכון עצמאי לעיכוב גדילה תוך רחמי וללידה מוקדמת. במחקר שביצעתי עם עמיתיי בבית החולים סורוקה וכלל 13,204 יולדות עם אנמיה נמצא כי אנמיה מהווה גורם סיכון ללידה מוקדמת  ומשקל לידה נמוך.

• חוסר איזון הורמונלי לאחר הלידה, הגורם נזק יחסי למערכת הרבייה.

• סטרס (דחק) עקב הנקה.

בשל מורכבות תהליך ההריון והלידה והתלות בגורמים מרובים - סוציו אקונומיים, אתניים, ורפואיים - נראה שההסבר טמון בשילוב בין התיאוריות המפורטות.

אבל לא רק מרווח קצר הוא בעייתי. מתברר כי גם לחכות יותר מדיי זה לא מומלץ. מחקרים הצביעו על עלייה בכמעט אותם סיבוכים - לידות מוקדמות, ירידת מי שפיר מוקדמת, משקלי לידה נמוכים ורעלת הריון – כאשר פותחים רווח של יותר מחמש שנים בין הריונות. מבחינת הרחם, לעומת זאת, לא הודגמה אותה עלייה בשיעור הקרעים עם הרחקת המרווח.

במחקר של ד"ר גריסרו וחבריה עלה כי מרווח הגדול מ-60 חודשים בין הריון להריון מעלה פי 1.4 את הסיכון ללידה מוקדמת ומגביר פי 1.16 את הסיכון למשקלי לידה הנמוכים יחסית לשבוע ההריון. הסבר אפשרי הינו ירידה של מוכנות הגוף ללידה שקשה לנטרל מהשפעת הגיל כשלעצמו.

אז מהו המרווח המושלם?

זה תלוי לא מעט ברצון, ביכולת ובמצב הבריאותי, אבל מומלץ לנסות לדחות את הכניסה להריון לפחות שנה אחרי ההריון הקודם, ורצוי לא יותר מחמש שנים אחריו. ובכל מקרה, במיוחד אם אתם חושבים על מרווח צפוף: הקפידו על נטילת חומצה פולית שחשובה ביותר בתקופת האמבריוגנזיס (היווצרות העובר) ועל כן יש לקחת אותה כבר בשלב תכנון ההריון, ועל נטילת ברזל החשוב לא רק בהריון, אלא גם בתקופה של משכב לידה והנקה.

פרופ' אייל שיינר הוא רופא בכיר בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות המושלם

​זכאות לבדיקה גנטית באופן פרטי

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל