רעלת הריון: הסימנים, הסיכונים, הטיפול

רעלת הריון (Preeclampsia) היא מחלה שעשויה להופיע רק בנשים בהריון (לאחר השבוע ה־20) ועלולה לסכן את האם והעובר. השכיחות שלה בישראל היא 5%-3% מכול ההריונות.

השם "רעלת הריון" ניתן כיוון שבעבר הניחו שהמחלה נגרמת מרעלן הנמצא בגוף. בהנחה זו יש מידה של אמת, כיוון שכיום מניחים שחומר המופרש מהשליה לגוף של האישה גורם להופעת המחלה.

איך מאבחנים רעלת הריון?

הסימנים השכיחים לרעלת הריון הם יתר לחץ דם ונוכחות של חלבון בבדיקת שתן, ולעיתים הפרעות בתפקוד של מערכות שונות בגוף.

המחלה מתאפיינת בהופעה חדשה של יתר לחץ דם, המוגדר כשווה או מעל ערך סיסטולי (הערך הגבוה במדידה) של 140 ו/או ערך דיאסטולי השווה או גבוה מ־90 (הערך הנמוך במדידה).

את מדידת לחץ הדם חשוב לעשות בישיבה ולאחר מנוחה של כ־10 דקות תוך כדי שימוש בשרוול בגודל מתאים לממדי הגוף. יש צורך בלפחות שתי מדידות חריגות בהפרש זמן של אחת מהשנייה.

העלייה בלחץ הדם עלולה להיות מלווה בכאב ראש, בטשטוש ראייה או בכאב בחלק העליון של הבטן. בבדיקת מעבדה ניתן לאבחן ירידה בטסיות הדם המשתייכות למערכת הקרישה ובהפרעה בתפקודי כבד.

רעלת הריון מתאפיינת בדרך־כלל גם בהפרשה חריגה של חלבון בשתן - מעל 300 מיליגרם ב־24 שעות.

אילו עוד מחלות יתר לחץ דם קיימות בהריון?

רעלת הריון נכללת בקבוצת המחלות של יתר לחץ דם, שמסבכות כ־8% מכלל ההריונות ומתאפיינות בדרגות חומרה שונות: 

• יתר לחץ דם הריוני - מופיע בדרך כלל בחצי השני של ההריון. הוא לא מלווה בהפרשת חלבון בשתן ויש לו משמעות פחות חמורה מרעלת הריון.

• יתר לחץ דם כרוני - ידוע עוד מלפני ההריון, מופיע עד השבוע ה־20 להריון או נמשך מעבר ל־12 שבועות לאחר הלידה.

לעומת זאת, סימנים ראשונים של יתר לחץ דם כרוני המופיעים לראשונה בהריון ולעתים קשורים לסיפור משפחתי של יתר לחץ דם כרוני ו/או להשמנת יתר, עלולים לבשר על נטייה לפתח יתר לחץ דם בגיל מבוגר.

• רעלת הריון משנית ליתר לחץ דם כרוני - נשים עם יתר לחץ דם כרוני המפתחות רעלת הריון.

מהן התופעות המעלות חשד לרעלת הריון?

רעלת הריון יכולה להופיע בצורות שונות ובדרגות חומרה שונות. סימנים אופייניים למחלה הם:

• כאבי ראש.

• טשטוש ראייה.

• כאבים בחלק העליון של הבטן.

• הופעת בצקות.

• עלייה חדה במשקל (כאשר משקל האישה עולה ביותר מקילוגרם אחד בשבוע).

מהם סיבוכי המחלה?

אחד המאפיינים של המחלה הוא כיווץ של כלי דם, שמצד אחד גורם לעליית לחץ הדם ומצד שני מביא לירידה בזרימת הדם לאיברים שונים, לשליה ולעובר. כתוצאה מכך, הגדילה של העובר נפגעת.

סיבוך נוסף העלול להופיע הוא אקלמפסיה - פרכוסים כמו בהתקף אפילפטי או אובדן הכרה שלא קשור בבעיה אחרת. את הפרכוס מנסים למנוע על־ידי מתן מגנזיום לתוך הווריד לנשים שזיהו אצלן רעלח הריון עם מאפיינים המתאימים לרעלת הריון חמורה.

מהם המאפיינים של רעלת הריון חמורה?

קיימים מספר מאפיינים קליניים ומעבדתיים המגדירים רעלת הריון כחמורה:

• לחץ דם שווה או מעל 160/110.

• כאבי ראש.

• טשטוש ראיה או כאבים בחלק העליון של הבטן.

• מיעוט במתן שתן והפרעות בתפקוד כלייתי.

• בצקת ריאות או הפרעות מעבדתיות הכוללות רמת טסיות דם נמוכה מ־100,000, הפרעה בתפקודי כבד או הרס כדוריות דם אדומות (המוליזה).

כאשר אחד מהמאפיינים האלו מופיע בנוכחות רעלת הריון, השאיפה היא ליילד את האשה בהקדם.

מהם גורמי הסיכון לרעלת הריון?

רעלת הריון שכיחה יותר במקרים הבאים:

• הריון ראשון אצל נשים עם יתר לחץ דם כרוני.

• הריון ראשון בנשים עם מחלה הפוגעת בכלי דם, כמו סוכרת טרום הריונית, זאבת ומחלות כליה.

• נשים הנושאות ברחם יותר מעובר אחד. 

האם רעלת הריון היא מחלה תורשתית?

נשים שהאמהות שלהן חלו ברעלת הריון נמצאות בסיכון יתר לחלות במחלה.

איך מטפלים ברעלת הריון?

הטיפול היחיד המוכר לטיפול במחלה הוא יילוד התינוק. התזמון תלוי בגיל ההריון ובחומרת המחלה.

ברעלת הריון קלה עוקבים בדרך־כלל בצורה צמודה אחר האישה וניתן להמתין עם היילוד עד להגעת ההריון למועד (37 שבועות הריון מלאים). בדרך־כלל אין צורך בטיפול תרופתי להורדת לחץ הדם.

אם יש סימנים שהרעלת מחמירה או כאשר מגיעים ל־37 שבועות  הריון, מיילדים את האישה. אחרי הלידה, הרעלת תעבור מאליה.

הטיפול ברעלת הריון חמורה כולל מתן תוך ורידי של מגזניום סולפט למניעת אקלמפסיה (פרכוס) וטיפול להורדת לחץ הדם אם המדדים גבוהים מ־160/110.

כמו כן, בהריון צעיר משבוע 34 יינתן קורס של קורטיקוסטרואידים (להאצת הבשלות הריאתית של העובר ומניעה של סיבוכי פגות אחרים). אולם, כאמור, טיפול זה לא מבריא את המחלה, אלא רק מאזן אותה והטיפול לריפוי המצב הוא יילוד.

האם אפשר ליילד אישה לפני השבוע ה־34 להריון?

כאשר מדובר בהריון יחסית צעיר (מתחת לשבוע 34) ניתן לעיתים לשקול ניהול שמרני, בייחוד ל־48 שעות הנדרשות להשפעה מקסימלית של זריקות הקורטיקוסטרואידים להבשלת ריאות העובר.

עם זאת, במצבים של רעלת חמורה לא נשלטת, כמו אישה מפרכסת, יתר לחץ דם שלא מגיב לטיפול, פגיעה קשה באברי מטרה כמו כבד וכליות, הפרעות מעבדתיות קשות (כמו הפרעה בתפקודי כבד או תפקודי כליה או רמת טסיות דם נמוכה) או קיפוח עוברי, יהיה צורך ביילוד מיידי גם אם מדובר בשבועות הריון מאוד צעירים.

ומה לגבי לידה רגילה בזמן רעלת הריון?

כעקרון אין כל מניעה מלידה רגילה ברעלת הריון, אולם לרוב יהיה צורך בזירוז הלידה ולעיתים בשלב מוקדם מאוד של ההריון כשהתנאים של צוואר הרחם לא טובים. לכן, דיון לגבי אופן הלידה ייעשה באופן פרטני לפי מצב האישה, ההיסטוריה המיילדותית, שבוע ההריון, ומצג העובר.

ומה לגבי אלחוש או הרדמה אזורית במהלך לידה או ניתוח קיסרי?

כעיקרון אין מניעה ממתן אפידורל או מהרדמה אזורית במצבים של רעלת הריון, אלא במקרים של רמה נמוכה של טסיות דם (מתחת ל-100,000) או כאשר יש הפרעות קרישה.

ברעלת הריון חמורה יינתן במהלך הלידה טיפול במגנזיום סולפט למניעת פרכוסים. הטיפול יינתן בדרך־כלל גם במהלך 24 השעות הראשונות לאחר הלידה. 

ומה יהיה בהריונות הבאים?

נשים שיש להן גורמי סיכון כמו יתר לחץ דם כרוני או מחלת כליות יהיו בסיכון יתר לחלות ברעלת הריון בהריון הבא. גם נשים ללא גורמי סיכון הן בסיכון יתר בהשוואה לנשים ללא רעלת בהריון הראשון, אך רוב הסיכויים שלא ייחלו. לעומת זאת, הריון ראשון תקין מגן  (אך לא באופן מוחלט ושווה ערך ל־100%) מרעלת הריון בהמשך.

האם ניתן למנוע רעלת הריון?

ישנם מחקרים המראים שניתן להוריד את הסיכון להתפתחות רעלת הריון על־ידי מתן טיפול תרופתי במינון נמוך של אספירין (150-100 מיליגרם ביום). הטיפול נמצא יעיל בהורדת השכיחות של התפתחות רעלת הריון בנשים עם היסטוריה של רעלת הריון חמורה ובנשים עם סיכון גבוה להתפתחות רעלת הריון, למשל נשים עם סוכרת טרום הריונית או עם יתר לחץ דם כרוני. הטיפול נמצא יעיל בייחוד אם מתחילים אותו לפני השבוע ה־16 להריון. את הטיפול מתחילים בדרך כלל בסביבות השבוע ־12 להריון. 

יש גם מחקרים המראים כי ניתן לאתר כבר בשליש הראשון של ההריון נשים הנמצאות בסיכון גבוה להתפתחות רעלת הריון על ידי שילוב בדיקות דם ובדיקות אולטרסאונד יעודיות. 

יש גם מחקרים שמצאו קשר בין הופעה של רעלת הריון חמורה (וסיבוכים נוספים בהריון) לבין נטייה לקרישיות יתר (טרומבופיליה). אם נמצאה בבירור נטייה לקרישות יתר יינתן במהלך ההריון הבא טיפול תרופתי מניעתי בנוגדי קרישה (זריקות יומיות של קלקסן). לגבי יעילות הטיפול הזה למניעת סיבוכים בהריון הבא בנשים שלא נמצאה להם קרישיות יתר, הדיעות עדיין חלוקות. 

סיפורים עם הפי אנד

רעלת הריון היא אמנם מחלה מסוכנת, אך ברוב המקרים, אם מטפלים בזמן, ניתן למנוע אסון. הנה שתי דוגמאות מהשנים האחרונות.

רינה בת ה־27 התלוננה בשבוע ה־37 להריון הראשון שלה על בצקות בגפיים ובפנים, על עלייה חדה במשקל ועל כאבי ראש. הרופא מדד את לחץ הדם והתוצאה שהתקבלה הייתה 160/110. בבדיקת השתן נמצא עודף חלבון. רינה נשלחה לבית החולים, שם היא קיבלה טיפול להורדת לחץ הדם. במקביל הוחלט לבצע זירוז לידה​ והיא ילדה בן בריא במשקל 2,500 גרם.

דנית בת ה־37 הופנתה בשבוע 30 להריון השני שלה, עם תאומים, למיון יולדות בעקבות עלייה בלחץ דם עד 180/110. בבדיקת מעבדה נמצאה אצלה כמות חריגה של חלבון בשתן. במהלך ההריון היא הייתה במעקב במרפאה של הריון בסיכון גבוה עקב יתר לחץ דם כרוני.

דנית אושפזה וטופלה להורדת לחץ הדם. עקב חשש מהצורך ליילד אותה מוקדם, היא קיבלה גם זריקות סטרואידים להחשה של התפתחות ריאות העובר ולמניעת סיבוכים אחרים הקשורים בפגות. לאחר שחלה החרפה במחלה, שהתבטאה בהפרעה בתפקודי כבד ובירידה במספר טסיות, הוחלט ליילד את דנית בניתוח קיסרי. נולדו לה שתי בנות במשקל של 1,200 גרם ו־900 גרם. התאומות אושפזו בפגיה במשך שלושה שבועות.

פרופ' אדי ויסבוך הוא מנהל היחידה לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי קפלן, מקבוצת כללית

ד"ר רוני לוי הוא מנהל חדרי הלידה במרכז הרפואי קפלן

פרופ' יעקב בר הוא מומחה במיילדות וגינקולוגיה ולהריון בר סיכון