פורסם בראשונה: 25.10.2010
עדכון אחרון: 16.12.2018

איזה דיכאון: כל מה שרציתם לדעת עליו

לקריאה נוחה
הרבה אנשים אומרים שהם מדוכאים, אבל איך מבדילים בין דכדוך או עצבות חולפת לבין דיכאון לפי ההגדרה הרפואית שלו? מי סובלים יותר מדיכאון - נשים או גברים? מהם הסימנים שלו? איך מטפלים?
שירותי בריאות כללית במדריך על דיכאון

בקיצור

1.

דיכאון הוא תופעה שכיחה למדי: אחת מכל חמש נשים ואחד מכל עשרה גברים ילקו בה בחייהם.

2.

בניגוד לעצבות, שעוברת מהר יחסית. דיכאון נשאר ופוגע בתפקוד היומיומי עד כדי סיכון של ממש.

3.

דיכאון הוא מחלה לכל דבר שמצריכה תשומת לב וטיפול - פסיכותרפיה, תרופות או שילוב שלהם.

"אני בבאסה", "אני בדיכאון" - אלה ביטויים שאנשים משתמשים בהם כשלא טוב להם מהבחינה הרגשית, והם מרגישים עצובים, לא מרוצים או מוטרדים. מה קורה כשהתחושות האלה מתמשכות? איך יודעים אם מדובר בדיכאון של ממש או רק בצורת דיבור? המדריך הזה יעשה לכם סדר.

כל מי שאומר שהוא בדיכאון סובל ממנו מהבחינה הרפואית?

דיכאון שהוא הפרעה פסיכיאטרית שייך לקבוצה של הפרעות המכונות "הפרעות במצב הרוח". מדובר בתופעה נפשית נפוצה המתבטאת באחד או יותר מהתסמינים הבאים: מצב רוח ירוד במשך שבועיים או יותר, אובדן הנאה ועניין, תחושות אשמה ללא קשר למציאות, דימוי עצמי נמוך, הפרעות בשינה ובתיאבון, תחושה של ירידת אנרגיה כללית וירידה בריכוז.

ניתן לסבול מדיכאון בצורה קלה וקצרה, או, לחלופין, בצורה ממושכת וחמורה, שעלולה אפילו לסכן חיים. הבעיה יכולה להיות כרונית או מאורע חד־פעמי או תופעה שבאה והולכת. כך או כך, מחלת הדיכאון גורמת לפגיעה משמעותית ביכולת של הפרט לתפקד בחיי היומיום וגורמת לירידה משמעותית באיכות החיים שלו.

דיכאון הוא הפרעה שכיחה מאוד, במיוחד בקרב מבוגרים: שיעור הסובלים מדיכאון עומד על 4.4% מאוכלוסיית העולם. לפי נתונים שפירסם הקולג' המלכותי של הפסיכיאטרים בבריטניה, אחת מכל חמש נשים ואחד מכל עשרה גברים עתידים לסבול מדיכאון בשלב מסוים של החיים.

לא כל אדם שמשתמש בביטוי "אני בדיכאון" אכן סובל ממנו. למעשה, לרוב זה לא כך. עצב, דכדוך, מועקה הם חלק ממגוון הרגשות שאדם חווה. הם מופיעים בזמנים שונים במהלך החיים, לרוב בעקבות אירועים בחיים, בחלקם פשוטים ובחלקם קשים יותר. התחושות האלה יכולות להופיע לזמן קצר, אפילו למשך דקות ספורות בלבד, ולזמן ארוך יותר, למשל, למשך כמה מספר ימים.

אחד מכל 10 ישראלים סובל מדיכאון

והנה 10 מיתוסים שבטח חשבתם שנכונים

 

מה ההבדל בין דיכאון בשפה היומיומית להגדרה הרפואית?

באופן מאוד כללי ההבדל קשור לעוצמה של התחושות המדוברות, לחומרה שלהן, למידת התמשכותן, למה שמתלווה אליהן וכן להשפעה שיש להן על האדם שסובל מהן.

בדיכאון מתרחש שינוי מהותי במצב הרוח וכן בדרך שבה האדם רואה את עצמו ואת העולם.

כאשר תחושות כמו דיכאון, עצב, נטייה לבכי ולדכדוך מופיעות בליווי תסמינים נוספים, נמשכות זמן רב ומשפיעות לרעה על התפקוד, ניתן לחשוד שמדובר בדיכאון.

כאשר אדם סובל מדיכאון יש לכך בדרך כלל תסמינים נוספים, מעבר לתחושה הפנימית הקשה. אם אתם או מישהו שקרוב אליכם סובל מאחד או יותר מהתסמינים הבאים במשך שבועיים ויותר, ישנה סבירות גבוהה שמדובר בדיכאון:

ירידה ביכולת ליהנות. דברים שבעבר גרמו הנאה כבר לא מהנים כמו פעם. במקרים חמורים שום דבר אינו גורם הנאה.

חוסר אנרגיה וחוסר רצון לעשות דברים. אין חשק לכלום או כמעט לכלום. לאדם שסובל מדיכאון קשה לפעול.

הפרעות בשינה או באכילה שבאות לידי ביטוי בקושי להירדם ובהתעוררות בשעה מאוד מוקדמת בבוקר בלי שאפשר לחזור לישון. לפעמים בזמן שבו לא מצליחים לישון מופיעות מחשבות מטרידות, עצובות ופסימיות.

לפעמים אין תיאבון, והדבר בא לידי ביטוי בירידה לא מכוּונת במשקל. לפעמים קורה ההפך: ישנה עלייה בתיאבון ועלייה לא מכוּונת במשקל.

קושי להתרכז ולקבל החלטות. קשה להתרכז בעבודה או בפעילויות הפנאי, למשל לקרוא ספר או לראות סרט. לפעמים ההרגשה היא כאילו שהזיכרון נפגע, כי הקושי להתרכז גורם למי שסובל מדיכאון לשכוח מה הוא התכוון לעשות או היכן הניח חפץ מסוים.

מי שסובלים מדיכאון מתארים קושי לקבל החלטות, גם אם מדובר בהחלטות פשוטות ויומיומיות. לפעמים הקושי משתק, והאדם הסובל מדיכאון מגיע למצב שבו הוא פשוט נמנע מלעשות פעולות שונות שכן הוא אינו מסוגל להתארגן.

מחשבות פסימיות וראייה שחורה של העולם ושל עצמו. מי שבדיכאון רואה את העולם דרך משקפיים שחורים: הוא עלול לסבול מדימוי עצמי ירוד, והעתיד נראה לו חסר תקווה.

במצבים חמורים במיוחד עלול הסובל מדיכאון להיות מוצף במחשבות שלא קשורות למציאות - למשל להיות משוכנע שמשהו רע עומד לקרות לו, שהוא חולה במחלה פיזית קשה או שהוא עומד לקרוס מהבחינה הכלכלית.

ירידה ניכרת בתפקוד - בעבודה, בשעות הפנאי או במערכות היחסים.

מחשבות או מעשים אובדניים. במקרים קשים של דיכאון שאינו מטופל עלול הסובל מדיכאון להגיע למסקנה שאין טעם בחייו וכי עדיף לו לשים להם קץ. מחשבות אובדניות המובילות לרצון לסיים את החיים הן סיכון מרכזי של דיכאון ומחייבות התייחסות מיידית. את מי שסובל מהן יש להפנות מיד לחדר מיון בבית החולים הקרוב או לחדר מיון פסיכיאטרי.

​כך פונים לקבלת סיוע נפשי:

מדריך לרפורמה בבריאות הנפש

 

דיכאון פוגע בתפקוד היומיומי לאורך זמן. עצבות חולפת אינה פוגעת בתפקוד באופן משמעותי לאורך זמן. הבדל נוסף הוא שעצבות קשורה הרבה פעמים לאירוע ספציפי שהתרחש, ואילו דיכאון יכול להופיע ללא קשר או ללא פרופורציה למאורע כלשהו או לסיבה כלשהי.

בחיי כולנו מתרחשים אירועים שיעציבו אותנו, אבל אנשים שאינם דיכאוניים מסוגלים להתמודד ולהמשיך לתפקד. עצב הוא טבעי כתוצאה מחוויות כמו מחלה קשה, פיטורים, מוות במשפחה או גירושים, אך גם כתוצאה מחוויות פחות קשות ומשמעותיות. התחושות האלה אמורות לחלוף כעבור זמן מה.

רק 25% מהסובלים מדיכאון בעולם מקבלים טיפול

דיכאון שאינו מטופל עלול להימשך חודשים. לפעמים יש הקלה אחרי כמה חודשים או שבועות, אבל האדם מרגיש שהדיכאון נמשך בעוצמה נמוכה יותר ושהוא לא באמת חזר לעצמו.

זה לא חייב להיות כך שכן יש מה לעשות: כיום יש טיפולים יעילים בכמה מישורים: שיחות, פסיכותרפיה, טיפול תרופתי או שילובים שלהם. ניתן לאבחן דיכאון באופן אמין ולהתאים לו טיפול הולם כדי לשים לו קץ.

למרות זאת רק שיעור קטן מהסובלים מדיכאון בעולם מטופלים. מהו השיעור הזה? ההערכות נעות בין 10% ל־25% (הנתונים משתנים ממדינה למדינה). למה רק הם? כנראה בגלל חוסר מודעות לבעיה ובגלל היעדרו של מערך טיפול מתאים.

למרבה הצער, קיימות עדיין סטיגמות ודעות קדומות בנוגע לקבלת עזרה בבעיות רגשיות ונפשיות, כולל דיכאון. יש עדיין מי שרואים בדיכאון מפגן של חולשה ולא סימן לכך שהחיים יצאו מאיזון. יש להבין כי מי שסובל מדיכאון אינו יכול להבריא בכוחות עצמו, ושהסבל הוא רב.

מי מוסמך לטפל?

ניתן לפנות לרופא משפחה לייעוץ ראשוני כאשר עולה חשד לדיכאון. הוא מוסמך לטפל ולרשום מרשמים לתרופות נוגדות דיכאון.

במקרים מורכבים יותר - למשל כאשר מדובר בדיכאון חמור או בדיכאון שאליו מתלוות מחלות פסיכיאטריות נוספות או כשהטיפול התרופתי אינו מביא תועלת - יפנה רופא המשפחה את המטופל לפסיכיאטר. כיום גם ניתן לפנות לפסיכיאטרים דרך המרפאה־האם.

טיפול בדיכאון  באמצעות פסיכותרפיה

טיפול באמצעות שיחות - שיעיל בפני עצמו במקרים קלים - נותנים פסיכולוגים, עובדים סוציאליים שהוכשרו לכך או פסיכיאטרים. ישנם סוגים שונים של טיפול פסיכותרפי, ולאחר הערכה מקצועית ניתן להתאים את הטיפול לאדם הסובל.

הוכח שטיפול בשיטה הקוגנטיבית־התנהגותית (CBT) הוא יעיל במיוחד נגד דיכאון. מדובר בטיפול מובנה, מוגבל בזמן, שמתייחס לאופן החשיבה וההתנהגות של המטופל.

טיפול בדיכאון באמצעות תרופות

הטיפול התרופתי שנחשב לטיפול הבחירה בדיכאון מתבסס על העלאת רמות הסרוטונין במוח באמצעות עיכוב ספיגתו לאחר הפרשתו. הסבר קצר: סרוטונין הוא מוליך עצבי, דהיינו משמש להעברת מידע בין תאי עצב באמצעות מעבר דרך מרווח מזערי (סינפסה) שמצוי בין תאי העצב). ישנה משפחה של תרופות שנקראת "מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין" (בקיצור באנגלית: SSRI) שמעכבות את ספיגתו מחדש של המוליך העצבי הזה לאחר הפרשתו. מאחר שהסרוטונין משפיע, בין היתר, על שיפור מצב הרוח, הרי עיכוב ספיגתו משמש לטיפול בדיכאון.

התרופות הראשונות מהמשפחה הזאת ששוּוקו בארצות־הברית היו פלואוקסטין (השמות המסחריים: פרוזק, אפקטין, פלוטין, פריזמה), סרטרלין (השמות המסחריים: לוסטרל, סרטרלין־טבע, סרנדה), ופרוקסטין (השמות המסחריים: פקסט, סרוקסט, פרוקסטין־טבע, פרוטין).

ישנה משפחה נוספת של תרופות שנקראת "מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין ושל נוראפינאפרין" (בקיצור באנגלית: SSNRI)שמעכבות לא רק ספיגה חוזרת של סרוטונין אלא גם של המוליך העצבי נוראפיאפרין.

לרוב משתמשים בתרופות ממשפחת ה־SSNRI כאשר התגובה לתרופות ממשפחת ה־SSRI אינה משביעת רצון. למשפחה הזאת שייכות, בין היתר, התרופות הבאות: ונלפקסין (השמות המסחריים: ויאפקס, ונלה, אפקסור, ונלפקסין־טבע) ומילנציפרן (השם המסחרי: איקסל).

לרשות הרופאים עומדות גם תרופות ותיקות יותר ובהן נוגדי דיכאון טריציקליים. גם התרופות מהמשפחה הזאת מעלות את רמות הסרוטונין והנוראפינאפרין במוח - אך באמצעות מנגנון פעולה ששונה מזה של התרופות מהדור החדש יותר. בעקבות פיתוחן של התרופות ממשפחות ה־SSRI וה־SSNRI פחת השימוש בתרופות הטריציקליות שכן להן תופעות לוואי רבות יותר וקשות יותר ובהן פגיעה בלב.

למשפחת התרופות הטריציקליות שייכות, בין היתר, קלומיפרמין (השם המסחרי: אנפרניל), אימיפרמין (השמות המסחריים: טופרניל, פרימוניל), אמיטטריפטילין (השמות המסחריים: אלטרול, אלטרולט, טריפטל) וורטריפטילין (השמות המסחריים: נורטרילן, נוריטרן ועוד).

אילו תופעות לוואי יש לתרופות?

לתרופות נוגדות הדיכאון מהדור הקודם היו - כפי שכבר צוין - תופעות לוואי רבות וקשות. לתרופות מהדור החדש יש הרבה פחות תופעות לוואי והן גם לרוב קלות, יחסית. בכל מקרה, עדיף להיות עם כמה מתופעות הלוואי הקלות האלה מאשר להיות בדיכאון. הודות למגוון הגדול של התרופות אפשר למצוא לכל אחד את התרופה שמתאימה לו במינון שטוב בשבילו ושגורם לו למינימום תופעות לוואי.

הבעיה העיקרית היא שעדיין לא ניתן לדעת מראש מי יסבול מתופעות הלוואי של תרופה מסוימת, ודרך הפעולה היחידה היא ניסוי וטעייה. אם המצב אינו משתפר או אם תופעות הלוואי בלתי נסבלות, אפשר להחליף את התרופה.

כדי שהתרופה תעזור חשוב לקחת אותה באופן עקבי, בכל יום. חולפים בממוצע שלושה עד שישה שבועות לפני שהתרופות האלה משפיעות. לכן אין טעם לקחת את התרופה לימים ספורים ולהפסיק את נטילתה או לנסות לקחת אותה רק ביום רע ולא לקחת אותה ביום טוב. כמו כן אסור למטופל לשנות מינונים על דעת עצמו.

כמו כן יש לזכור שאם מפסיקים את הטיפול לפני הזמן עלול הדיכאון לחזור. לכן יש להיות במעקב קבוע אצל פסיכיאטר או אצל רופא המשפחה. אלה יידעו מתי להעלות או להפחית את המינון או אף להפסיק לגמרי את הטיפול.

טיפול בדיכאון באמצעות חשמל (ECT)

מתן נזע חשמלי הוא דרך יעילה לטיפול באנשים הלוקים בדיכאון חמור שאינו מגיב לטיפול בנוגדי דיכאון. כמו כן הוא משמש לטיפול במי שסובלים מתופעות לוואי חמורות כתוצאה מהטיפול התרופתי ובמי שסובלים מדיכאון כה חריף עד כי יש לשפר את מצבם במהירות.

מדובר בטיפול שנוצרה לו סטיגמה שלילית ביותר ושמעורר פחד אצל אנשים, אך יש לדעת שהוא אפקטיבי, נעשה כיום בהרדמה מלאה ולא גורם לכאבים כלשהם. כמו כן יש לדעת שלא ניתן לטפל ב־ECT בלי לקבל הסכמה מפורשת בכתב של המטופל.

איך אני יכול לעזור אם זה קורה לאדם שקרוב אליי?

דיכאון עלול להוביל לאובדנות ולכן מדובר במחלה מסכנת חיים. מי שסובלים מדיכאון צריכים להיות קשובים לעצמם ולפנות לטיפול מיד עם הופעת תסמינים משמעותיים. לעיתים קשה לאנשים שלוקים בדיכאון לפנות על דעת עצמם לקבלת עזרה, ואז על סביבתם הקרובה להירתם לעזרתם. העזרה יכולה להתבטא קודם כול בעידוד הסובל מדיכאון לפנות לעזרה מקצועית.

כפי שהודגש קודם לכן, במקרים של מחשבות או של מעשים אובדניים יש להביא את המטופל בהקדם למיון.

נוסף על כך חשוב לא לשפוט את האדם המדוכא ולהבין שהוא אינו מסוגל "לקחת את עצמו בידיים" אלא זקוק לעזרה מקצועית כדי להחלים. דיכאון הוא מחלה, וכשם שנערכים, תומכים ועוזרים במקרה של מחלה גופנית, כך יש לתמוך באדם שסובל מדיכאון.

ד"ר ליאת הולר הררי היא פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית בקבוצת שירותי בריאות כללית

ד"ר דנה פלורנטין היא רופאת הבית של אתר כללית.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל