פורסם בראשונה: 10.02.2013
עדכון אחרון: 10.02.2013
  • פרופסור אנדרי קידר פרופ' אנדרי קידר

קיצור קיבה: ניתוח מעקף קיבה

לקריאה נוחה
מהו ניתוח מעקף קיבה? למי מתאים הניתוח? מהן ההכנות שיש לעשות לקראתו? כיצד הוא נעשה? מהם הסיכונים בניתוח? מהם שיעורי ההצלחה שלו? כיצד ניתן לשפר את סיכויי ההצלחה של הניתוח? מדריך
ניתוח מעקף קיבה

הכנה לניתוח לקיצור קיבה (ניתוח בריאטרי)


שם הניתוח באנגלית:

Laparoscopic Roux-en-Y Gastric Bypass

מהו ניתוח מעקף קיבה?

זהו ניתוח שבו מנטרלים את רוב הקיבה ובכך גורמים להקטנה משמעותית מאוד של הקיבולת שלה ולתת־ספיגה מתונה של המזון בגוף. ניתוח כזה נעשה לראשונה לפני יותר מ־45 שנה, והוא כיום הניתוח הבריאטרי הנפוץ ביותר (70%-60% מכלל הניתוחים הבריאטריים הם ניתוחי מעקף קיבה).

בעבר נעשה הניתוח באמצעות פתיחת הבטן ("גישה בטנית פתוחה" בלשון הרופאים), אך לפני 20 שנים החלו לעשות את הניתוח בגישה לפרוסקופית, וכיום כ־95% ממעקפי הקיבה נעשים  בשיטה הזאת. בגישה הלפרוסקופית עושים את הניתוח דרך חמישה־שישה חתכים קטנים בבטן שדרכם מכניסים את כל הציוד הנחוץ לניתוח, ובכלל זה מצלמת וידאו זעירה (מצלמה לפרוסקופית) שמעבירה תמונות לצג ומאפשרת למנתח לראות את מערכת העיכול ולשלוט על פעולותיו.

למי מתאים הניתוח?

1. הניתוח מתאים למי שהרופא איבחן אצלם השמנת־יתר חולנית. כיצד מגדירים השמנת יתר חולנית ומתי מאשרים ניתוח לקיצור קיבה? על כך ראו במדריך: קיצור קיבה: סקירה כללית.

2. למי שצורכים מזונות עשירים בפחמימות, ובמיוחד למי שאוהבים לאכול ממתקים ושאר מוצרי מזון מתוקים.

3. למי שסובלים ממחלות שנלוות להשמנה כמו סוכרת, לחץ דם גבוה ודום נשימה בשינה. הניתוח מתאים במיוחד למי שסובלים מסוגים שונים של היפרליפידמיה - שיעור גבוה של טריגליצרידים ושל כולסטרול בדם. השיפור שמושג במצבם של החולים במחלות האלה הוא גדול יותר בעקבות מעקף קיבה מאשר בעקבות ניתוחים בריאטריים אחרים כמו טבעת ושרוול קיבה.

4. לאנשים שסובלים מצרבות, מריפלוקס קיבתי־ושטי ומבקע סרעפתי.

למי לא מתאים הניתוח?

1. למי שסובלים ממחלות מעיים שונות כמו צליאק, גסטריטיס וגסטרואנטריטיס (מחלות דלקתיות של הקיבה ושל המעי).

2. למי שסובלים מבעיות בספיגת ויטמינים.

3. למי שסובלים מכיב פפטי (כיב קיבה, אולקוס) פעיל או למי שסבלו מסיבוכים של כיב פפטי.

4. לאנשים שצריכים ליטול באופן קבוע מינונים גבוהים של תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs) - לא כולל אספירין במינון של עד 100 מ"ג.

5. לאנשים שעברו ניתוחים רבים במעיים.

6. לאנשים שעלולים להזדקק לבדיקות סקר של הקיבה או של התריסיון או של דרכי המרה בשל סיכון מוגבר למחלות ממאירות בעקבות היסטוריה משפחתית או תסמונות גנטיות או בגלל סיבות אחרות.

מהן ההכנות שיש לעשות לקראת הניתוח?

לפני כל ניתוח בריאטרי, ובכלל זה לפני מעקף קיבה, יש לעשות סדרת בדיקות כדי לקבוע את מידת ההתאמה לניתוח:
1. בדיקות הורמונליות לשלילת קיומה של בעיה הורמונלית הגורמת להשמנה.

2. אק"ג וצילום חזה.

3. בדיקת תפקודי ריאות.

4. צילום קיבה או גסטרוסקופיה.

5. אולטרסאונד בטן.

6. בדיקות דם כלליות.

7. הערכה פסיכיאטרית (במקרים מסוימים).

8. הערכה תזונתית.

9. ייתכנו בדיקות נוספות בהתאם למצבו הרפואי של המועמד לניתוח ולפי שיקול דעתו של המנתח.
 

כל מה שצריך לדעת על גסטרוסקופיה - צפו עכשיו:


הכנה לבדיקת אולטרסאונד

 

יום לפני הניתוח יש להגיע לבית החולים כדי לעבור הליך קליטה, לעשות בדיקות דם ולהיפגש עם המרדים. אל בית החולים יש להגיע עם התוצאות של כל הבדיקות שנעשו עד לאותו היום לקראת הניתוח. עד הצהריים ניתן לאכול מזון דל תאית - ללא ירקות ופירות - מהצהריים מותר לשתות בלבד ומחצות הלילה יש להיות בצום מלא. אין צורך באשפוז בבית החולים בלילה שלפני הניתוח.

בבוקר הניתוח מתקינים עירוי תוך־ורידי המשמש להזלפת נוזלים ולמתן תרופות במהלך הניתוח ולאחריו. כמו כן מקבלים לפני הניתוח תרופות לדילול דם ואנטיביוטיקה. על הרגליים נועלים מגפיים פנאומטיים שמיועדים להזרים דם ברגליים כדי למנוע היווצרות קרישי דם.

 

הרדמה - כל מה שחשוב לדעת

מהי הרדמה?

הרדמה היא אמצעי למניעת כאבים בעת ניתוח באמצעות מתן חומרים שמעלים את סף הכאב, מרגיעים ומשתקים את תנועת השרירים. בצורה הזאת מבטיחים שלא יורגש כל כאב במהלך הניתוח.

באיזו שיטה ירדימו אותי?

באמצעות הרדמה כללית הדורשת הנשמה.

מה עליי לספר לרופא המרדים לפני ההרדמה?

יש לספר לו כל פרט חשוב מההיסטוריה הרפואית: על מחלות ועל ניתוחים שהיו בעבר, על תרופות שנוטלים ועל רגישות לתרופות.

האם אפגש עם הרופא המרדים לפני הניתוח?

כמה ימים לפני הניתוח יבדוק אותך הרופא המרדים במרפאת טרום הרדמה. זה הזמן גם לשאול אותו על כל נושא שמטריד אותך בנוגע להרדמה. אנשים רבים חוששים מההרדמה לניתוח. הרופא המרדים יוכל לענות על כל שאלה בנושא הזה ולהפיג את החששות. ממש לפני הניתוח יבדוק אותך הרופא המרדים פעם נוספת.

לחץ/י כאן למידע מקיף על הרדמה לניתוחי קיצור קיבה

 

כיצד נעשה הניתוח?

הטכניקה המקובלת כיום היא לחלק את הקיבה לשני חלקים: חלק אחד נקרא הכיס הקריבני (או פאוץ', או כיס הקיבה, או הכיס העליון) ושאר הקיבה (הכיס הרחיקני). הפעולה הזאת נעשית באמצעות מכלב - מכשיר שגם חותך וגם מאחה את פצעי החיתוך בעת ובעונה אחת.

הכיס הקריבני, שנפחו נע בין 20 ל־30 סמ"ק, הוא החלק היחיד של הקיבה שנותר פעיל לאחר הניתוח. כדי להבין את הדרסטיות של המהלך הזה יש לזכור שהנפח של קיבה ממוצעת הוא 1,500-1,000 סמ"ק.

לאחר חלוקת הקיבה לשני חלקים קוטע המנתח את המעי הדק כ־30 ס"מ אחרי התריסריון. בשלב הזה יש לו קטע אחד של מעי דק שמחובר לתריסריון ("הקטע הקצר". אורכו כמה עשרות סנטימטרים) וקטע אחד שמחובר ליתרת המעי הדק ("הקטע הארוך". אורכו עד כמטר וחצי). את "הקטע הארוך" (שבשפה הרפואית נקרא לולאת roux) הוא מחבר לכיס הקריבני, ואת "הקטע הקצר" הוא מחבר מחדש למעי הדק - קצת מעל לנקודה שבה הוא קטע את המעי הדק. מטרת החיבור הזה היא להזרים למעי הדק מיצי עיכול מהקיבה "הגדולה" (הכיס הרחיקני) ומהתריסריון, שכן בכיס הקיבה (הכיס הקריבני) אין כמעט הפרשה של מיצי עיכול. אורך המקטע של המעי הדק מהכיס הקריבני ועד לנקודת החיבור של "הקטע הקצר" הוא 150-100 ס"מ.

כתוצאה מהניתוח מושג נטרול של רוב הקיבה, של התריסריון ושל קטע מהמעי הדק. אורכו של מקטע המעי שמנוטרל תלוי בנקודת החיבור של "הקטע הקצר". ככל שנקודת החיבור תהיה במקום נמוך יותר, כך מנוטרל חלק גדול יותר מהמעי, ואזור הספיגה של המזון הוא קצר יותר, וההרזיה היא דרסטית יותר.
 
קיימות טכניקות רבות לביצועו של כל אחד משלבי הניתוח, ולכל אחת מאותן הטכניקות יש יתרונות וחסרונות. במהלך השנים הוכנסו שיפורים שונים בטכניקות הניתוח - שיפורים שהגדילו באופן משמעותי את שיעורי ההצלחה שלו. דוגמה לשיפור טכני כזה היא ההפרדה המוחלטת בין שני חלקי הקיבה. עד לפני כ־20 שנה היה מקובל להתקין מחיצה של קו סיכות בין שני חלקי הקיבה בלי לחלק אותה בפועל. אולם לעיתים קרובות היה קו הסיכות נפרם, וכתוצאה מכך היה נוצר מעבר נרחב בין שני חללי הקיבה, והמנותחים היו צוברים שוב במהירות משקל עודף.

ראו: סרטון (שצולם ממצלמה לפרוסקופית) של ניתוח מעקף קיבה

בראשית שנות ה־90 גם הבינו שיש להקטין באופן משמעותי את נפח הכיס הקריבני מ־200-100 סמ"ק כפי שהיה מקובל עד אז ל־30-20 סמ"ק כפי שמקובל כיום. כיס קיבה בנפח של עד 30 סמ"ק מגביל מאוד את יכולתו של המנותח לצרוך מזון וגם מפחית מאוד את תופעת ההתרחבות ההדרגתית של הכיס - מה שמונע עלייה במשקל גם שנים רבות אחרי הניתוח. נוסף על כל אלה נראה כי ההקטנה הדרסטית של הכיס הקריבני מגבירה את תחושת השובע של המנותח וכתוצאה מכך הוא מפחית את צריכת המזון שלו.

מערכת העיכול לפני הניתוח למעקף קיבה ואחריו

 MAAKAFKEIVA.jpg

כיצד גורם הניתוח לאובדן משקל?

הנפח הקטן של כיס הקיבה והקוטר הצר של החיבור בין המעי הדק לבין כיס הקיבה (המנתח מצר את קצה המעי לפני חיבורו לכיס הקיבה) מגבילים את כמויות המזון שניתן לצרוך. נוסף על כך משיגים באמצעות הניתוח ספיגה מופחתת (תת־ספיגה) של המזון באמצעות עקיפתם (ובכך למעשה נטרולם) של שאר הקיבה, של התריסריון  ושל חלק מהמעי הדק.

הכיס הקטן של הקיבה מתמלא במהירות במזון, וקצב התרוקנותו איטי עקב החיבור הצר של המעי הדק. המעקף של חלק מהמעי הדק גורם לכך שהמזון נפגש עם מיצי העיכול רק בנקודת החיבור של "הקטע הקצר" - קטע המעי שמוביל מיצי עיכול מהקיבה ומהתריסריון, ובהם גם מיצי לבלב ומרה. במילים אחרות: יש דיחוי במפגש בין מיצי העיכול לבין המזון, וכך העיכול מתחיל בנקודה נמוכה יותר במעי מאשר במצב הרגיל.

מעקף קיבה גם מחולל שינויים בהורמונים של מערכת העיכול, והשינויים האלה תורמים, כנראה, לדיכוי התיאבון ולהגברת הרגישות של הגוף לאינסולין. זהו שיפור מטבולי חשוב מאוד שתורם אף הוא להפחתה במשקל.

איך ארגיש אחרי הניתוח ומתי אוכל לחזור לשגרה?

לאחר הניתוח חוזרים בדרך כלל למחלקה עם זונדה (צינורית באף לניקוז הקיבה), עם קתטר (צינורית לניקוז השתן) ועם נקז המחובר לבטן. את הנקז בבטן מוציאים כבר למחרת הניתוח.

כבר בערב הראשון שלאחר הניתוח מבקשים מהמנותח לרדת מהמיטה ולשבת בכיסא כדי למנוע תסחיף ריאתי, שהוא אחד הסיבוכים המסוכנים של הניתוח.

ביום הראשון לאחר הניתוח נשלח המנותח לעשות צילום בליעה שמטרתו לוודא שאין דלף או חסימה באזור הניתוח. אם עולה מהצילום שהכול תקין, מוציאים את הזונדה מהאף, ואפשר להתחיל לשתות. המנותח נדרש לקום מהמיטה וללכת במחלקה כמה פעמים במשך היום.

הכאבים לאחר ניתוח לפרוסקופי הם בדרך כלל קלים, אך ישנם חולים שזקוקים לתרופות לשיכוך כאבים. במקרה הצורך יש ליטול משככי כאבים נוזליים בלבד.

חזרה לשגרת פעילות תיתכן כשבוע עד שבועיים לאחר הניתוח.

מה לאכול לאחר הניתוח?

בחודש הראשון לאחר הניתוח יש להקפיד על תזונה נוזלית־דייסתית רכה ועל נטילת מולטיוויטמין למציצה או בנוזל - בהתאם להנחיות שמקבלים מהדיאטנית לפני השחרור מבית החולים. כחודש ימים לאחר הניתוח ניתן לחזור בהדרגה לתזונה רגילה.

יש להקפיד על לעיסה טובה, על אכילה איטית ועל אכילת ארוחות מסודרות. המלצות בנוגע לתוספות ויטמינים ניתנות בהתאם לניתוח שנעשה ולתוצאות של בדיקות הדם.

מהם הסיכונים בניתוח?

אלה הם הסיכונים העיקריים בניתוחי מעקף קיבה ושיעורי שכיחותם (שיעורי השכיחות שמובאים כאן הם בניתוחים בגישה הלפרוסקופית. שיעור הסיבוכים בגישה הבטנית הפתוחה הוא גבוה יותר):

• היצרות של המעי בנקודה שבה הוא מתחבר לקיבה המוקטנת (הכיס הקריבני) - 4.7%

• חסימה במעי הדק - 2.9%

• זיהום של פצע הניתוח - 2.9%

• דלף מנקודות החיבור - 2%

• דימום ממערכת העיכול (בדרך כלל מכיבים באזור החיבור לכיס הקיבה הקריבני או בקו הסיכות) - 1.9%

• בקע בדופן הבטן באזור שנותח - 1%

• תסחיף ריאתי - 0.4%

• מוות - 0.2%

כאמור, שיעור הסיבוכים בניתוח בגישה הלפרוסקופית נמוך יותר מאשר שיעור הסיבוכים בגישה הבטנית הפתוחה. כך, למשל, שיעור התמותה בניתוח מעקף קיבה שנעשה בשיטה הלפרוסקופית עומד על 0.2% לעומת 0.86% בגישה הבטנית הפתוחה.

את שיעור הסיבוכים הנמוך יותר שמושג בגישה הלפרוסקופית יש לייחס, בין היתר, לכך שמדובר בטכניקה שמפחיתה באופן ניכר את עוצמת הכאבים שנלווים לניתוח בהשוואה לגישה הבטנית הפתוחה. הודות לכך שהכאבים חלשים יותר יכולים המנותחים בגישה הלפרוסקופית לקום בשלב מוקדם יותר מהמיטה - מה שמפחית את שיעור הסיבוכים שנלווים לשכיבה ממושכת כמו תמט ריאתי, תסחיף ריאתי ודלקת ריאות.

מהם שיעורי ההצלחה של הניתוח?

שיעורי ההצלחה של הניתוח הם גבוהים מאוד ונעים בין 90% ל־95%. משמעות הדבר היא שרק 10%-5% מהמנותחים אינם יורדים במידה מספקת במשקל בעקבות הניתוח (ואף ישנם מקרים מעטים שבהם לא מושגת שום ירידה במשקל). הירידה המשמעותית ביותר במשקל מושגת בשנה הראשונה והיא עומדת בדרך כלל על 75%-70% מהמשקל העודף.

מהמחקרים עולה שהירידה במשקל נמשכת בממוצע עד לשנה החמישית שלאחר הניתוח. הירידה הממוצעת במשקל העודף לאחר חמש שנים מהניתוח עומדת בדרך כלל על 77%-60% מהמשקל העודף.

החל מהשנה החמישית שלאחר הניתוח נצפית לעיתים קרובות עלייה מתונה של עד 15% במשקל העודף. לאחר מכן מתייצב המשקל.

כיצד ניתן לשפר את סיכויי ההצלחה של הניתוח?

אם הניתוח משיג את יעדו, ולאחר זמן קצר נרשמת ירידה של ממש במשקל, עולה מיד אתגר חדש: לשמור על ההישג הזה לתמיד. לשם כך אסור למנותח להסתמך רק על הניתוח, אלא עליו לאמץ אורח חיים חדש: להקפיד על איזון בין כמות הקלוריות שהוא צורך ושהוא מוציא מדי יום. הדרך לעשות זאת היא להקפיד על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית.

כדי לסייע למנותח להגיע למשקל הגוף האידיאלי ולשמור עליו מומלץ להיעזר בצוות רב־מקצועי שכולל נוסף על הכירורג גם דיאטנית ופסיכולוגית. רצוי שהליווי של הדיאטנית ושל הפסיכולוגית יתחיל לפני הניתוח ויימשך זמן רב אחריו.

נוסף על כך יש להקפיד על מעקב רפואי צמוד. לאחר השחרור מבית החולים יש להגיע למעקב סדיר במרפאה הכירורגית אצל הרופא המנתח. אם הכול תקין, מתקיימות ביקורות המעקב 10-7 ימים לאחר הניתוח ולאחר מכן במרווחים הולכים וגדלים: חודש, 3 חודשים, חצי שנה ושנה לאחר הניתוח. לאחר שנה יש לעשות את הביקורת פעם עד פעמיים בשנה.

על מה עוד צריך להקפיד לאחר הניתוח?

ניתוח מעקף קיבה - יותר מאשר ניתוחי שרוול וטבעת - גורם להיווצרות של חוסרים תזונתיים בוויטמינים ובמינרלים. יש לכך שתי סיבות: הראשונה, היא הירידה בכמויות המזון שנצרכות, ובכלל זה מזונות בריאים כמו פירות, ירקות, דגנים וקטניות. השנייה היא כושר הספיגה המוגבל של כיס הקיבה הקטן שנותר לאחר נטרולה של רוב הקיבה - בין היתר בגלל הפרשה מופחתת של חומצות עיכול. במיוחד נפגעת הספיגה של ברזל, של סידן של ויטמין B12, של ויטמין B1 ושל חומצה פולית. לכן מי שעברו ניתוח מעקף קיבה צריכים ליטול באופן קבוע תוספים שמכילים את חמשת הוויטמינים והמינרלים האלה. נוסף על כך הם צריכים לעשות פעם בשנה בדיקות כדי לברר את רמות הוויטמינים והמינרלים האלה בדמם.

פרופ' אנדרי קידר הוא מנהל המרפאה לטיפול כירורגי בהשמנה חולנית בבית החולים בילינסון שבמרכז הרפואי רבין בפתח־תקווה, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים לעבור ניתוח?

​כללית מושלם משתתפת בהוצאות

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל