פורסם בראשונה: 12.12.2012
עדכון אחרון: 07.10.2014
  • פרופסור אנדרי קידר פרופ' אנדרי קידר

קיצור קיבה (ניתוחים בריאטריים): סקירה

לקריאה נוחה
מיהו מועמד מתאים לניתוחי בריאטריה? אילו סוגי ניתוחים בריאטריים קיימים כיום? מהם שיעורי ההצלחה של הניתוחים? מהן ההכנות שיש לעשות לקראת ניתוח בריאטרי? אילו סיכונים יש בניתוח, איך ארגיש אחריו? מדריך

הכנה לניתוח לקיצור קיבה (ניתוח בריאטרי)

מיהו מועמד מתאים לניתוחים בריאטריים?

הניתוחים מתאימים לאנשים שמסת הגוף שלהם (BMI) היא מעל 35. אלה אנשים שמוגדרים "סובלים מהשמנת־יתר חולנית". את ה־BMI מחשבים באמצעות הנוסחה הבאה:

משקל (ק"ג)
-------------------- = BMI
גובה2 (במטרים)

מי שה־BMI שלהם הוא 40 ויותר הופכים באופן אוטומטי מועמדים לניתוח בריאטרי, אך זאת, כמובן, בכפוף לשיקול דעת רפואי ולהמלצת הצוות המטפל.

מי שה־BMI שלהם הוא 35 ויותר מתאימים לניתוח אם הם סובלים מסיבוך אחד או יותר של השמנת־יתר חולנית כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב, מחלות ריאה והפרעות נשימה כמו דום נשימה בשינה - אך גם זאת בכפוף לשיקול דעת רפואי ולהמלצת הצוות המטפל. ישנם מצבים רפואיים נוספים כמו דלקת מפרקים, כאבי גב תחתון ודיכאון שמחייבים המלצת רופא שייקבע האם המועמד מתאים לניתוח.

בישראל בוחנים כעת באופן ניסיוני, האם ניתוחים בריאטריים מתאימים גם לבעלי BMI שבין 30 ל־35 שסובלים מסוכרת שלא ניתן לאזן בתרופות ומי שכשלו בעבר בניסיונות לרדת במשקל באמצעות טיפול רפואי ותזונתי. עם זאת חשוב לדעת: הניתוחים הבריאטריים למי שה־BMI שלהם הוא בין 30 ל־35 אינם כלולים בסל הבריאות, והתשלום עבורם הוא מכיסם הפרטי של המטופלים.

ניתוחי בריאטריה אינם מתאימים למי שסובלים ממחלה מטבולית או אנדוקרינית ידועה שגורמת להשמנת־יתר ושניתנת לטיפול באמצעות תרופות.

ניתוחים בריאטריים כרוכים בסיכונים, ועל המועמד לניתוח להבין היטב את כל הסיכונים לפני קבלת ההחלטה על ניתוח.

מהו ההבדל בין השמנה להשמנת־יתר חולנית?

ערכי BMI תקינים נעים בין 19 לֽ־25. אדם שה־BMI שלו הוא מתחת ל־19 מוגדר "סובל מתת־משקל"; אדם שה־BMI שלו הוא בין 25 ל־30 מוגדר "סובל ממשקל עודף", מי שה־BMI שלו הוא בין 30 ל־35 מוגדר "סובל מהשמנה", ואם ה־BMI שלו הוא מעל 35, הוא מוגדר, כאמור, "סובל מהשמנת־יתר חולנית".

השמנת־יתר חולנית היא מצב רפואי שעלול לגרום למחלות קשות שפוגעות הן בגוף והן בנפש. הכוונה היא למחלות כמו סוכרת, היפרליפידמיה (יתר שומנים דם), לחץ דם גבוה, דום נשימה בשינה, מחלות לב, אירוע מוחי, אסתמה, כאבי גב תחתון, מחלות ניווניות במפרקים נושאי משקל, סוגי סרטן מסוימים, דיכאון ובעיות פריון אצל נשים ואצל גברים. אלה מחלות שפוגעות קשות באיכות החיים ומקצרות באופן משמעותי את תוחלת החיים.

גישות רבות מוצעות כיום לטיפול בהשמנת־יתר, ובהן דיאטה דלת קלוריות, תרופות, טיפולים פסיכולוגיים שמטרתן לחולל שינויים בהתנהגות ופעילות גופנית. עם זאת, הגישה היחידה שהוכח כי היא אפקטיבית לאורך זמן לטיפול בהשמנת־יתר חולנית היא ניתוח בריאטרי.

ב־1991 קבע מכון הבריאות הלאומי של ארה"ב (NIH) כי חולים שסובלים מהשמנת־יתר חולנית יכולים להיות מועמדים לניתוח בריאטרי כדי לטפל בבעייתם. בישראל כלולים הניתוחים הבריאטריים בסל הבריאות, וכל מי שעומד בקריטריונים זכאי לעבור ניתוח בריאטרי במימון מלא של קופת החולים.

מהן ההכנות שיש לעשות לקראת ניתוח בריאטרי?

לפני ניתוח בריאטרי יש לעשות סדרת בדיקות כדי לקבוע את מידת ההתאמה לניתוח:

1. בדיקות הורמונליות לשלילת קיומה של בעיה הורמונלית הגורמת להשמנה.

2. אק"ג וצילום חזה.

3. בדיקת תפקודי ריאות.

4. צילום קיבה או גסטרוסקופיה.

5. אולטרסאונד בטן.

6. בדיקות דם כלליות.

7. הערכה פסיכיאטרית (במקרים מסוימים).

8. הערכה תזונתית.

9. ייתכנו בדיקות נוספות בהתאם למצבו הרפואי של המועמד לניתוח ולפי שיקול דעתו של המנתח.

כל מה שצריך לדעת על גסטרוסקופיה - צפו עכשיו:

 

הכנה לבדיקת אולטראסאונד

 יום לפני הניתוח יש להגיע לבית החולים כדי לעבור הליך קליטה, לעשות בדיקות דם ולהיפגש עם המרדים. אל בית החולים יש להגיע עם התוצאות של כל הבדיקות שנעשו עד לאותו היום לקראת הניתוח הבריאטרי. עד הצהריים ניתן לאכול מזון דל תאית - ללא ירקות ופירות - מהצהריים מותר לשתות בלבד ומחצות הלילה יש להיות בצום מלא. אין צורך באשפוז בבית החולים בלילה שלפני הניתוח.

בבוקר הניתוח מתקינים עירוי תוך־ורידי המשמש להזלפת נוזלים ולמתן תרופות במהלך הניתוח ולאחריו. כמו כן מקבלים לפני הניתוח תרופות לדילול דם ואנטיביוטיקה. על הרגליים נועלים מגפיים פנאומטיים שמיועדים להזרים דם ברגליים כדי למנוע היווצרות קרישי דם.

הרדמה - כל מה שחשוב לדעת

מהי הרדמה?

הרדמה היא אמצעי למניעת כאבים בעת ניתוח באמצעות מתן חומרים שמעלים את סף הכאב, מרגיעים ומשתקים את תנועת השרירים. בצורה הזאת מבטיחים שלא יורגיש כל כאב במהלך הניתוח.

באיזו שיטה ירדימו אותי?

באמצעות הרדמה כללית הדורשת הנשמה.

מה עליי לספר לרופא המרדים לפני ההרדמה?

יש לספר לו כל פרט חשוב מההיסטוריה הרפואית: על מחלות ועל ניתוחים שהיו בעבר, על תרופות שנוטלים ועל רגישות לתרופות.

האם אפגש עם הרופא המרדים לפני הניתוח?

כמה ימים לפני הניתוח יבדוק אותך הרופא המרדים במרפאת טרום הרדמה. זה הזמן גם לשאול אותו על כל נושא שמטריד אותך בנוגע להרדמה. אנשים רבים חוששים מההרדמה לניתוח. הרופא המרדים יוכל לענות על כל שאלה בנושא הזה ולהפיג חששות. ממש לפני הניתוח יבדוק אותך הרופא המרדים פעם נוספת.

לחץ/י כאן למידע מקיף על הרדמה לניתוחי קיצור קיבה


אילו סוגי ניתוחים לקיצור קיבה קיימים כיום?

כיום נעשים בישראל חמישה ניתוחים בריאטריים לטיפול בהשמנת־יתר:

1. טבעת מתכווננת - Laparoscopic Adjustable Gastric Banding

2. מעקף קיבה - Laparoscopic Roux-en-Y Gastric Bypass

3. מיני מעקף קיבה - Mini gastric bypass

4. שרוול קיבה - Laparoscopic Sleeve Gastrectomy

5. מעקף תריסריון  - Laparoscopic Biliopancreatic Diversion

באיזו שיטה נעשים הניתוחים הבריאטריים?

כל הניתוחים הבריאטריים נעשים בשיטה הלפרוסקופית, זאת אומרת בניתוח ללא פתיחת הבטן: דרך חמישה-שישה פתחים קטנים בדופן הבטן מחדיר המנתח מצלמה זעירה שמשדרת תמונות וידאו המוקרנות על צגים ומראות למנתח תמונה מוגדלת של הקיבה ושל האיברים האחרים שבבטן. נוסף על כך מוכנסים דרך הפתחים מכשירים מיוחדים המיועדים לביצוע הניתוח. לניתוחים בשיטה הלפרוסקופית יש כמה יתרונות בולטים:

• יש פחות סיבוכים כלליים (כמו דלקת ריאות וטרומבוזיס).

• יש פחות סיבוכים בפצעים שנגרמים מהניתוח; לא נוצרים בקעים בחתך הניתוח.

• יש פחות כאבים מיד לאחר הניתוח.

• משך האשפוז לאחר הניתוח קצר יותר.

• ניתן לחזור מהר יותר לעבודה.

• התוצאות יפות יותר מהבחינה הקוסמטית.

מהם הסיכונים בניתוחים לקיצור קיבה?

הסיבוכים המשמעותיים בטווח הקצר לאחר ניתוחים לקיצור קיבה הם דלף או דמם מנקודת החיבור של המעקף או מקו החיתוך בניתוח שרוול (אלה מתרחשים ב־2%-1% מהניתוחים), חסימת מעי (כ־3%) וכיב פפטי (אולקוס) (כ־3%), פגיעה באיברים סמוכים לאזור הניתוח, זיהום בחלל הבטן ובפצע.
 
ייתכנו גם סיבוכים כלליים שעלולים להתלוות לכל ניתוח: דלקת ריאות, זיהום בדרכי השתן, התפתחות קרישי דם ותסחיפים ריאתיים. עם זאת יש להדגיש שכל הסיבוכים האלה הם נדירים יחסית.

שיעור התמותה לאחר ניתוחים בריאטריים הוא 0.5%.

בטווח הארוך יותר קיימת סבירות גבוהה שיתפתחו חסרים תזונתיים עקב האפקט של תת־ספיגה שנוצר בעקבות הניתוח.

איך ארגיש אחרי הניתוח ומתי אוכל לחזור לשגרה?

לאחר הניתוח חוזרים בדרך כלל למחלקה עם זונדה (צינורית באף לניקוז הקיבה), עם קתטר (צינורית לניקוז השתן) ועם נקז המחובר לבטן. את הנקז בבטן מוציאים כבר למחרת הניתוח.

כבר בערב הראשון שלאחר הניתוח מבקשים מהמנותח לרדת מהמיטה ולשבת בכיסא כדי למנוע תסחיף ריאתי, שהוא אחד הסיבוכים המסוכנים של הניתוח.

ביום הראשון לאחר הניתוח נשלח המנותח לעשות צילום בליעה שמטרתו לוודא שאין דלף או חסימה באזור הניתוח. אם עולה מהצילום שהכול תקין, מוציאים את הזונדה מהאף, ואפשר להתחיל לשתות. המנותח נדרש לקום מהמיטה וללכת במחלקה כמה פעמים במשך היום.

הכאבים לאחר ניתוח לפרוסקופי הם בדרך כלל קלים, אך ישנם חולים שזקוקים לתרופות לשיכוך כאבים. במקרה הצורך יש ליטול משככי כאבים נוזליים בלבד.

חזרה לשגרת פעילות תיתכן כשבוע עד שבועיים לאחר הניתוח.

מה לאכול לאחר הניתוח?

בחודש הראשון לאחר הניתוח יש להקפיד על תזונה נוזלית־דייסתית רכה ועל נטילת מולטיוויטמין למציצה או בנוזל - בהתאם להנחיות שמקבלים מהדיאטנית לפני השחרור מבית החולים. כחודש ימים לאחר הניתוח ניתן לחזור בהדרגה לתזונה רגילה.

יש להקפיד על לעיסה טובה, על אכילה איטית ועל אכילת ארוחות מסודרות. המלצות בנוגע לתוספות ויטמינים ניתנות בהתאם לניתוח שנעשה ולתוצאות של בדיקות הדם.

מהו קצב ירידת המשקל לאחר הניתוח?

בחודש הראשון ישנה ירידה מהירה במשקל - בממוצע בין 5 ק"ג ל־15 ק"ג. לאחר מכן קצב הירידה מתמתן ועומד על 1-0.5 ק"ג בשבוע. הירידה נמשכת כשנה עד שנה וחצי לאחר הניתוח.

לאחר ירידת משקל משמעותית קיימת תופעה של עודף עור בבטן, בירכיים ובזרועות. היקף התופעה תלוי בגיל המנותח ובתכונות המולדות של עורו, ולא ניתן לנבא מראש את היקפה. את עודפי העור ניתן להסיר בניתוח פלסטי.

יש לזכור שהצלחת הניתוח תלויה מאוד במאמץ של המנותח, בשיתוף הפעולה שלו ובמשמעת העצמית שהוא מפגין. שום ניתוח אינו מבטיח הצלחה של 100% בכל המנותחים. ישנם מקרים שבהם לא מושגת ירידה במשקל לאחר הניתוח.

מהם שיעורי ההצלחה של הניתוחים?

אלה הם שיעורי ההצלחה של הניתוחים השונים לקיצור קיבה בחלוף שנה-שנתיים ממועד הניתוח (ההגדרה להצלחה היא שהמטופל איבד יותר מ־50% מעודף המשקל שלו):

1. טבעת מתכווננת - 50%

2. מעקף קיבה - 95%

3. מיני מעקף קיבה - 97%-95%

4. שרוול קיבה - 95%-90%

5. ניתוחי מעקף תריסריון  - 97%-95%

לאחר שנה-שנתיים ישנה בדרך כלל עלייה מחודשת במשקל. את מידת העלייה - ובכך גם את מידת ההצלחה של הניתוח לטווח הארוך - קובעים גורמים שונים, ובהם סוג הניתוח שנעשה.

כיצד ניתן לשפר את סיכויי ההצלחה של הניתוח?

אם הניתוח משיג את יעדו, ולאחר זמן קצר נרשמת ירידה של ממש במשקל, עולה מיד אתגר חדש: לשמור על ההישג הזה לתמיד. לשם כך אסור למנותח להסתמך רק על הניתוח, אלא עליו לאמץ אורח חיים חדש: להקפיד על איזון בין כמות הקלוריות שהוא צורך ושהוא מוציא מדי יום. הדרך לעשות זאת היא להקפיד על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית.

כדי לסייע למנותח להגיע למשקל הגוף האידיאלי ולשמור עליו מומלץ להיעזר בצוות רב־מקצועי שכולל נוסף על הכירורג גם דיאטנית ופסיכולוגית. רצוי שהליווי של הדיאטנית ושל הפסיכולוגית יתחיל לפני הניתוח ויימשך זמן רב אחריו.

נוסף על כך יש להקפיד על מעקב רפואי צמוד. לאחר השחרור מבית החולים יש להגיע למעקב סדיר במרפאה הכירורגית אצל הרופא המנתח. אם הכול תקין, מתקיימות ביקורות המעקב 10-7 ימים לאחר הניתוח ולאחר מכן במרווחים הולכים וגדלים: חודש, 3 חודשים, חצי שנה ושנה לאחר הניתוח. לאחר שנה יש לעשות את הביקורת פעם עד פעמיים בשנה.

פרופ' אנדרי קידר הוא מנהל המרפאה לטיפול כירורגי בהשמנה חולנית בבית החולים בילינסון שבמרכז הרפואי רבין בפתח־תקווה, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים לעבור ניתוח?

​כללית מושלם משתתפת בהוצאות

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל