פורסם בראשונה: 09.04.2013
עדכון אחרון: 09.04.2013
  • דוקטור ירון מינץ ד"ר ירון מינץ

קיצור קיבה: ניתוח שרוול

לקריאה נוחה
מהו ניתוח שרוול קיבה? למי מתאים הניתוח? מהן ההכנות שיש לעשות לקראתו? כיצד הוא נעשה? מהם הסיכונים בניתוח? מהם שיעורי ההצלחה שלו? כיצד ניתן לשפר את סיכויי ההצלחה של הניתוח? מדריך
ניתוח שרוול

הכנה לניתוח לקיצור קיבה (ניתוח בריאטרי)


שם הניתוח באנגלית:

Sleeve Gastrectomy

מהו ניתוח שרוול קיבה?

זהו ניתוח שבו כורתים כ־90% מהקיבה המקורית באופן שהחלק הנותר הוא מוארך וצר מאוד ונראה כשרוול. נפחו הממוצע של השרוול הוא כ־100 סמ"ק - בעוד שנפח של קיבה רגילה הוא כ־1,000 סמ"ק - וכתוצאה מכך קטנה באופן משמעותי כמות המזון שיכול המנותח לאכול בארוחה בודדת.

ניתוח השרוול מבוסס על שני מנגנונים שתומכים זה בזה: המנגנון הראשון הוא הגבלת כמות המזון שהקיבה יכולה להכיל, והמנגנון השני הוא ירידה ברצון ובצורך לאכול עקב הפחתה משמעותית בכמות הורמון התיאבון גרלין שמופרש מכיפת הקיבה - החלק העליון של הקיבה שנכרת בשלמותו בניתוח הזה.

ניתוח שרוול קיבה מביא להפחתה ממוצעת של כ־75% מעודף המשקל. הניתוח נעשה בגישה לפרוסקופית - דרך ארבעה עד שבעה חתכים קטנים בבטן שדרכם מכניסים את כל הציוד הנחוץ לניתוח, כולל מצלמת וידאו שמאפשרת למנתח לראות את שדה הניתוח על כל פרטיו ולעשות את הניתוח ברמת דיוק גבוהה ביותר.

בשנים האחרונות הפך הניתוח לנפוץ מאוד ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל, ונחשב לניתוח הטוב ביותר והיעיל ביותר הן להורדת משקל והן לטיפול בתחלואה הנלווית להשמנה כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, היפרליפידמיה (יתר שומנים דם) ודום נשימה בשינה.

למי מתאים הניתוח?

ניתוח שרוול מתאים לכל מי שסובלים מהשמנת יתר חולנית ומהתחלואה הנלווית להשמנה כמו סוכרת, לחץ דם גבוה, דום נשימה בשינה והיפרליפידמיה (יתר שומנים בדם). כיצד מגדירים השמנת יתר חולנית ומתי מאשרים ניתוח לקיצור קיבה? על כך ראו במדריך: קיצור קיבה: סקירה כללית.

כמו כן מתאים הניתוח למי שעברו  ניתוח טבעת מתכווננת, אך לא הצליחו בעקבותיו לרדת במשקל במידה מספקת.

למי לא מתאים הניתוח?

הניתוח אינו מתאים למי עברו ניתוח טבעת מסוג SRVG בגישה פתוחה וכן למי שסובלים מריפלוקס קיבתי־ושטי.

יש לציין שניתוח לקיצור קיבה מסוג שרוול - כמו שאר הניתוחים לקיצור קיבה - אינו יכול להשיג את מטרתו אם המנותח אינו משנה בעקבותיו את אורח חייו. אסור לו להסתמך רק על הניתוח להשגת התוצאה הרצויה, אלא עליו לתרום גם את חלקו באמצעות שינוי הרגלי האכילה והקדשת זמן - לפחות 30 דקות ביום - לפעילות גופנית.

מהן ההכנות שיש לעשות לקראת הניתוח?

לפני כל ניתוח בריאטרי, ובכלל זה לפני שרוול קיבה, יש לעשות סדרת בדיקות כדי לקבוע את מידת ההתאמה לניתוח:
1. בדיקות הורמונליות לשלילת קיומה של בעיה הורמונלית הגורמת להשמנה.

2. אק"ג וצילום חזה.

3. בדיקת תפקודי ריאות.

4. צילום קיבה או גסטרוסקופיה.

5. אולטרסאונד בטן.

6. בדיקות דם כלליות.

7. הערכה פסיכיאטרית (במקרים מסוימים).

8. הערכה תזונתית.

9. ייתכנו בדיקות נוספות בהתאם למצבו הרפואי של המועמד לניתוח ולפי שיקול דעתו של המנתח.

 

כל מה שצריך לדעת על גסטרוסקופיה - צפו עכשיו:


הכנה לבדיקת אולטרסאונד

 

שבועיים לפני הניתוח צריך המועמד לניתוח להיכנס למשטר של דיאטה דלת פחמימות בהתאם להוראות הדיאטנית שבצוות הרב־תחומי שמטפל בו.

שבוע לפני הניתוח עליו להיבדק במרפאת טרום ניתוח ולקבל תדרוך לקראת הניתוח.

ביום שלפני הניתוח - עד הצהריים - ניתן לאכול מזון דל תאית (ללא ירקות, פירות ודגנים מלאים). מהצהריים מומלץ לשתות בלבד, ומחצות הלילה יש להיות בצום מלא. אין צורך באשפוז בבית החולים בלילה שלפני הניתוח.

בבוקר הניתוח מתקינים עירוי תוך־ורידי המשמש להזלפת נוזלים ולמתן תרופות במהלך הניתוח ולאחריו. על פי שיקול דעתו של המנתח יהיו מנותחים שיקבלו לפני הניתוח תרופות לדילול דם. על הרגליים מותקנים מגפיים פנאומטיים שמיועדים להגביר את זרימת דם ברגליים במהלך הניתוח ואחריו כדי למנוע היווצרות קרישי דם.

 

הרדמה - כל מה שחשוב לדעת

מהי הרדמה?

הרדמה היא אמצעי למניעת כאבים בעת ניתוח באמצעות מתן חומרים שמעלים סף הכאב, מרגיעים ומשתקים את תנועת השרירים. בצורה הזאת מבטיחים שלא יורגש כל כאב במהלך הניתוח.

באיזו שיטה ירדימו אותי?

באמצעות הרדמה כללית הדורשת הנשמה.

מה עליי לספר לרופא המרדים לפני ההרדמה?

יש לספר לו כל פרט חשוב מההיסטוריה הרפואית: על מחלות ועל ניתוחים שהיו בעבר, על תרופות שנוטלים ועל רגישות לתרופות.

האם אפגש עם הרופא המרדים לפני הניתוח?

כמה ימים לפני הניתוח יבדוק אותך הרופא המרדים במרפאת טרום הרדמה. זה הזמן לשאול אותו על כל נושא שמטריד אותך בנוגע להרדמה. אנשים רבים חוששים מההרדמה לניתוח. הרופא המרדים יוכל לענות על כל שאלה בנושא הזה ולהפיג חששות. ממש לפני הניתוח יבדוק אותך הרופא המרדים פעם נוספת.

לחץ/י כאן למידע מקיף על הרדמה לניתוחי קיצור קיבה


כיצד נעשה הניתוח?

הניתוח נעשה בשיטת הלפרוסקופיה - בלי פתיחה של הבטן אלא דרך ארבעה עד שבעה חתכים קטנים שדרכם מכניסים את כל המכשור החיוני. לאחר שהותקן כל הציוד הדרוש ומוקם כנדרש, מתחיל הניתוח בסקירת הבטן העליונה. לאחר מכן מרים עוזר המנתח את הכבד כדי שהמנתח יוכל לראות את אזור המעבר בין הוושט לקיבה ולעשות הפרדה ראשונית של רקמות השומן הצמודות לקיבה - מה שיקל בהמשך על כריתת הקיבה.

בהמשך עובר המנתח לחלק הרחיקני של הקיבה ומתחיל להפריד גם שם את הקיבה מכל רקמות השומן שצמודות אליה. ההפרדה נעשית באמצעות מכשיר שחותך את הרקמות ומיד לאחר מכן "מלחים" את כלי הדם ואת רקמת השומן. על המנתח להקפיד במיוחד על הפרדת הקיבה בחלקה האחורי, כך שכל אזור הפונדוס (כיפת הקיבה) יופרד במלואו ובהמשך ייכרת בשלמותו.

הכריתה האורכית של רוב הקיבה, שבסופו של דבר מותירה ממנה רק חלק צר וארוך (ומכאן השם "שרוול קיבה"), מתחילה כ־4 ס"מ מהשוער של הקיבה (הפילורוס, שהוא השסתום התחתון של הקיבה). הכריתה נעשית באמצעות מכלב, מעין שדכן שמניח שש שורות של סיכות טיטניום זעירות: שלוש שורות על חלק הקיבה שנשאר בגוף ושלוש שורות על החלק שנכרת. לאחר מכן חותך המכשיר בין שלוש השורות שנותרות בשרוול הקיבה לשלוש השורות שבחלק שמיועד לכריתה. כך מתקדמים בכריתה ובאיחוי מתחתית הקיבה ועד למקום הכניסה של הוושט לקיבה.

בשלב שלאחר מכן בודק המנתח את אטימות הקיבה באמצעות מילויה בצבע כחול וסקירת קו הכריתה כדי לגלות דליפת צבע. אם מתגלית דליפה כזאת, ניתן לתקנה בעזרת תפרים לפי הצורך. בסיום הניתוח מוצא חלק הקיבה שנכרת דרך אחד החתכים בבטן לאחר שהורחב במילימטרים אחדים. כמו כן מונח נקז לאורך קו הכריתה. הוא מוצא עם שחרור המנותח לביתו. לאחר מכן מוציאים את כל המכשור וכן את הגז (דו־תחמוצת הפחמן) ששימש לניפוח חלל הבטן במהלך הניתוח, והחתכים נתפרים.

מערכת העיכול לפני ניתוח השרוול ואחריו

 sleeve.bmp

כיצד גורם הניתוח לאובדן משקל?

הנפח הקטן של הקיבה והיעדר תחושת הרעב מאפשרים למנותח לצרוך כמויות מזון קטנות בהרבה מכפי שצרך לפני הניתוח. כאשר השרוול מלא, הוא אינו מאפשר למנותח לעבור את מגבלת הנפח - לפחות בחודשים הראשונים לאחר ניתוח. כמו כן מתחוללים שינויים בפעילות הורמונים שונים של מערכת העיכול. כתוצאה מכך גדלה הרגישות של הגוף לאינסולין - מה שמחיש עוד יותר את הירידה במשקל.

אולם אין לסמוך רק על הניתוח שיביא לתוצאות המקוות. לאחריו יש להקפיד גם על תזונה בריאה ועל פעילות גופנית כדי שתהליך ההרזיה יתרחש ביעילות ובקצב הרצויים.

איך ארגיש אחרי הניתוח ומתי אוכל לחזור לשגרה?

לאחר הניתוח מחובר המנותח לעירוי נוזלים, לקתטר שתן (צינורית לניקוז השתן) ולנקז שמחובר לכלי קיבול לאיסוף ההפרשות. כבר בשעות הראשונות שלאחר הניתוח מורידים את המנותח לכורסה. באותו השלב עובר המנותח פיזיותרפיה נשימתית כדי למנוע תמט של הריאות ודלקת ריאות.

ביום הראשון לאחר הניתוח נשלח המנותח לעשות צילום בליעה שמטרתו לוודא שאין דלף מקו הכריתה של הקיבה. אם הצילום תקין, מתחיל המנותח לשתות - אם כי כמויות קטנות בלבד - מגביר את ניידותו וממשיך לעשות - באופן עצמאי - פיזיותרפיה נשימתית.

ביממה הראשונה לאחר הניתוח יש בדרך כלל כאבים בעוצמה גבוהה יחסית, והמנותח מקבל תרופות לשיכוך כאבים וישן רוב הזמן. בהמשך הולך ופוחת הכאב ככל שמשתפרת ניידותו של המנותח.

חזרה לשגרת פעילות אפשרית כשבוע עד שבועיים לאחר הניתוח.

מה לאכול לאחר הניתוח?

יש גישות שונות בסוגיית האכילה לאחר הניתוח. ישנה הגישה השמרנית שלפיה חידוש האכילה נעשה בהדרגה, ורק בתום כשישה שבועות לאחר הניתוח מותר למנותח לאכול את כל מגוון המזונות - אך כמובן בכמויות קטנות יותר מכפי שנהג לאכול לפני הניתוח. בגלל הכמות הקטנה של המזון שיכול המנותח לצרוך בכל ארוחה עליו להגדיל את מספר הארוחות לחמש-שש ביום.

לעומת זאת ישנה גישה אחרת שלפיה אין צורך להקפיד על הדרגתיות, ומיד לאחר הניתוח ניתן לצרוך את כל סוגי המזונות. לרוב ינהג המנותח בהתאם לגישה שעליה ימליץ המנתח שלו.

תהיה הגישה שיבחר המנותח אשר תהיה, בכל מקרה עליו להיות במעקב אצל דיאטנית בריאטרית. זו תדריך אותו אילו מזונות לצרוך ובאיזה אופן. בין היתר היא תנחה אותו להקפיד על ארוחות מסודרות, על לעיסה טובה, על אכילה איטית, על הימנעות משתייה בזמן האכילה ועל נטילת ויטמינים במשך שנה אחת לפחות לאחר הניתוח. ייתכן שהמנתח ימליץ לקחת גם תרופות שונות ובהן תרופות שמפחיתות את חומציות הקיבה כמו לוסק ואומפרדקס וכן תוספי תזונה כמו קומפלקס של ויטמיני B שכוללים, בין היתר, את הוויטמינים B6 ,B1 ו־B12.

מהם הסיכונים בניתוח?

הסיכונים העיקריים - כמו ברוב הניתוחים במערכת העיכול - כוללים דימום בזמן הניתוח או אחריו וכן דלף מהקיבה לאחר הניתוח (1%-0.5% מהניתוחים). הסיכונים האלה מחמירים מאוד בניתוחים חוזרים. שיעור התמותה עומד על פחות מ־0.5%.

מהם שיעורי ההצלחה של הניתוח?

שיעורי ההצלחה של הניתוח נעים בין 66% ל־85%. ההצלחה תלויה בשני תנאים עיקרים: הראשון הוא ניתוח מוקפד, שמסוגל ליצור את ההגבלה הנדרשת, והשני הוא שיתוף פעולה מלא של המטופל בכל הנוגע לשינוי אורחות חייו, כולל אכילה מאוזנת ומסודרת והקפדה על בחירה נכונה של המזונות ועל פעילות גופנית בהיקף הנדרש (לפחות חצי שעה ביום).

הירידה המשמעותית ביותר במשקל מושגת בחצי השנה הראשונה שלאחר הניתוח. השיעור הממוצע שלה הוא כ־50% מעודף המשקל. ירידה של עוד כ־30%-15% מעודף המשקל מושגת בדרך כלל במחצית השנייה של השנה הראשונה שלאחר הניתוח.

כיצד ניתן לשפר את סיכויי ההצלחה של הניתוח?

המתכון הבדוק להצלחה הוא אימוץ אורח חיים בריא מהר ככל האפשר: יש להקפיד על בחירה נכונה של המזון, על אכילה מסודרת ועל פעילות גופנית. התמדה בכל אלה היא הערובה להצלחה ארוכת טווח. יש לזכור ששום ניתוח - מוצלח ככל שיהיה - לא יוכל להשיג את יעדיו אם המנותח יהיה נחוש לאתגרו.

כדי להשיג הצלחה לטווח הארוך מומלץ למנותחים להיעזר בכל האמצעים שעומדים לרשותם, ובהם מפגשים תכופים עם דיאטנית, מעקב מסודר אצל המנתח והשתתפות בקבוצות תמיכה. כמו כן על כל מנותח לעשות בדיקות דם תקופתיות - במיוחד אם הוא סובל מתחלואה נלווית קשה - ולעקוב, בעזרת רופא המשפחה, אחר איזון הסוכרת ולחץ הדם.

תדירות המעקב אצל המנתח הולכת ויורדת במשך הזמן. הביקורת הראשונה מתקיימת בתוך שבועיים מהניתוח ובהמשך - שישה שבועות, שלושה חודשים, חצי שנה ושנה לאחר הניתוח. החל מהשנה השנייה ניתן להסתפק בביקורת אחת לשישה חודשים.

על מה עוד צריך להקפיד לאחר הניתוח?

בששת השבועות הראשונים לאחר הניתוח חשוב שכל מנותחי השרוול ייטלו ויטמינים מקבוצת ה־B6 ,B1 :B, חומצה פולית (B9) ו־B12. הסיבה: התזונה בשלב הזה אינה עשירה בוויטמינים האלה, ומנגד זמן מחצית החיים של B1 ושל B6 בגוף הוא קצר מאוד (בין 10 ל־14יום), ומחסור בהם עלול לגרום להפרעות נוירולוגיות ברמות שונות של חומרה - עד כדי הפרעות קשות ביותר ובלתי הפיכות. ההפרעות האלה יכולות לבוא לידי ביטוי בתחושות שונות - החל מנימול ורגליים "רדומות" עבור דרך כאבי ראש ושינויים התנהגותיים וכלה בשינויים במצב ההכרה. ניתן להפסיק את השימוש בתכשירי הוויטמינים האלה לאחר שהתפריט חוזר להיות מגוון ועשיר. מומלץ לעשות אחת לשנה בדיקות דם כדי לוודא את רמות הוויטמינים בגוף.

ד"ר ירון מינץ הוא מנהל תחום הכירורגיה הבריאטרית בבית החולים השרון שבמרכז הרפואי רבין בפתח־תקווה, מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

צריכים לעבור ניתוח?

​כללית מושלם משתתפת בהוצאות

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל