בריאות המשפחה
פורסם בראשונה: 24.12.2006
עדכון אחרון: 11.11.2014
  • ד"ר אריה אוקסנברג ד"ר אריה אוקסנברג

מתי הנחירות שלך צריכות להדליק אור אדום - ולמה

לקריאה נוחה
עייף בבוקר? מתעורר בלילה עם פה יבש? נרדם מול הטלוויזיה או בכל מיני מצבים פסיביים אחרים? מאוד יכול להיות שאתה נוחר בלילה בלי סוף. איזה סוג נחירות יותר מסוכן, ומה אפשר לעשות בנוגע לזה (חוץ מלישון במקלט). המדריך המלא
נחירות

1. שמעתי שנחירות קשורות גם לתופעה שקרויה "הפסקת נשימה בשינה". מה זה אומר, ואיך אני יודע אם אני סובל מזה?

הפסקות נשימה חסימתיות הן אירועים של היצרות מלאה (Apnea) או של היצרות חלקית (Hypopnea) של דרכי הנשימה העליונות בזמן השינה. ידועות גם הפסקות נשימה מרכזיות (כאשר הפקודה המוחית לנשימה לא מגיעה לריאות) או מעורבות (שחלק מהן חסימתי וחלק מהן מרכזי). הפסקות הנשימה בשינה הנפוצות יותר הן אלה החסימתיות.

מי שסובלים מהפסקות נשימה במהלך השינה (שנקראות גם דום נשימה בשינה - Obstructive Sleep Apnea) עשויים לחוות, לפעמים, מאות הפסקות נשימה כאלה בזמן השינה.

אם הם סימפטומטיים (כלומר: הסובלים מהם מתלוננים על ישנוניות־יתר במהלך היום), מדובר לרוב באנשים הסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה שבדרך כלל הוא מהסוג החסימתי.

אנחנו, הרופאים והחוקרים, מחשיבים הפסקת נשימה כזאת לאירוע נשימתי, אם הוא נמשך יותר מ־10 שניות. הממוצע של האירועים האלה נע בין 20 ל־40 שניות.

בבדיקת שינה (הקרויה בדיקה פוליסומנוגרפית), אנחנו בודקים כמה אירועים כאלה מתרחשים במהלך לילה טיפוסי, מהי רמות החמצן בדם, האם יש פגיעה בתפקוד הלב, איך שלבי השינה השונים ותנוחות הגוף במהלך השינה משפיעים על אירועים כאלה - ועוד.

לאחר פענוח הבדיקות אנחנו יכולים לקבוע את מידת החומרה של התופעה ולהמליץ על דרכי טיפול שונות. יש לציין שאנשים הסובלים מדום נשימה בשינה בדרך כלל לא ממש יודעים על כך, ורק מעטים מהם, באופן יחסי, מתעוררים בתחושת חנק.

מי שדווקא יודעים היטב מה קורה הם לרוב בן או בת הזוג של אותו אדם. היא או הוא יכולים לתאר הרבה פעמים את הפסקות הנשימה בדיוק רב.

הסובלים מדום נשימה בשינה מתלוננים הרבה פעמים על שינה לא איכותית עם הרבה יקיצות מסיבה לא ידועה. הרבה מהם מתלוננים גם על יקיצה ב"פה יבש", כיוון שרוב הלילה הם נושמים בפה פעור.

מי שסובלים מדום נשימה בשינה בדרגת חומרה קשה יחוו בין 400 ל־600 הפסקות נשימה בלילה, ובבוקר יהיה להם קשה מאוד לקום.

כמעט כל האירועים של דום נשימה בשינה מסתיימים ביקיצות קצרות של שתיים, שלוש או חמש שניות. הסובלים מההפרעה לרוב לא חשים בהן, אך התוצאה היא פגיעה רצינית ברצף השינה (שמסביר, קרוב לוודאי, את הישנוניות היומית המופרזת, בעיקר במצבים פסיביים שונים כמו קריאה, צפייה בטלוויזיה, צפייה בסרט בקולנוע ואף נהיגה).

שימו לב: למי שסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה יש סיכוי גדול פי שבעה (!) להיות מעורבים בתאונת דרכים מאשר לנהג או נהגת שאינם סובלים מהתסמונת הזאת.

כל הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה נוחרים - בדרך כלל חזק ובדרך כלל רוב הלילה. עם זאת, לרוב, הם נוחרים חזק יותר בעת שהם שוכבים על הגב.

יש לציין שלא כל הנוחרים סובלים מדום נשימה בשינה, אך כל הסובלים מדום נשימה חסימתי - נוחרים.

נחירות בטונים משתנים צריכות להדליק אור אדום לעומת נחירות מונוטוניות, שהן אולי מעצבנות - אך פחות מסוכנות.

אם את או אתה מכירים מישהי או מישהו שנוחרים חזק, בטונים משתנים ונוסף על כך חשים ישנוניים בשעות היום, יש סיכוי גדול שהם סובלים מדום נשימה בשינה.

לאנשים כאלה מומלץ להגיע למעבדת השינה לשם אבחון וקביעת משטר טיפולי. טיפול מוצלח משפר את איכות החיים לאין ערוך, וחבל על כל יום ללא טיפול!

 2. אני מבינה שנחירות אצל רזים קשורות למבנה הלסת והפה, אבל מה בנוגע לאף? תמיד חשבתי שאף סתום גורם לנחירות. ומה אם סובלים מנזלת אלרגית ומאף סתום, ורוב הזמן נושמים דרך הפה, כלומר: ישנים עם פה פתוח? האם לאסתמה בעבר יש קשר?

הרבה אנשים חושבים שנחירות מופיעות על רקע הפרעות בתפקוד הנשימה האפית, אך מתברר שלנשימה האפית אין השפעה דומיננטית על נחירות. אנשים עם מחיצת אף עקומה או פוליפים עוברים ניתוח באף בציפייה להקלה על הנחירות או להיעלמותן, ולצערנו יש הרבה אכזבות.

בדרך כלל, טיפולים כאלה משפרים משמעותית את הנשימה האפית בשעות היום (שעות הערות), אך בלילה (בשעות השינה) השיפור הוא בדרך כלל לא משמעותי, לעיתים אף פחות מהמצופה.

עם זאת יש לציין שלעיתים ניתוח אף מצליח משפר את מצב הנחירה (מוריד את העוצמה ואת התדירות) בצורה ניכרת. גם בספרות הרפואית המוקדשת לנושא זה יש חילוקי דעות.

נכון שאם הנשימה האפית אינה טובה, האנשים הישנים פותחים את הפה באופן אינסטינקטיבי, ואז הנשימה בפה פעור גורמת ליובש בפה ולנחירות חזקות (במיוחד בשכיבה על הגב). לכן מומלץ להתייעץ עם רופא המתמחה באף־אוזן־גרון.

3. בעלי בן 28 והוא נוחר (דרך אגב, הוא עלה כעשרה ק"ג בעשר השנים האחרונות). מה עושים?

אכן, עלייה במשקל היא גורם דומיננטי ביותר בהחמרה של נחירות ובהפרעות נשימה תוך כדי שינה. העלייה במשקל גורמת להיצרות ניכרת של דרכי הנשימה העליונות (גם שם יש תאי שומן). ההיצרות הזאת גורמת לקושי בכניסת האוויר ובהוצאתו - בעיקר בזמן השינה כשאנו רפויים. כתוצאה מכך נוצרות רעידות של רקמות רכות, שהן למעשה הנחירות.

עייפות יתר, שינה על הגב ושתיית אלכוהול מחמירים גם הם את המצב. את חייבת לשכנע אותו לאכול נכון (לאט־לאט ובאופן מסודר - עדיף לא לבצע שינויים דרסטיים שבהם קשה להתמיד) וכן לעשות פעילות גופנית מסודרת. הוא חייב להיות בדו שיח עם הגוף שלו - ובשליטה. עם העלייה בגיל קשה יותר לרדת במשקל, אז עדיף עכשיו...

יש גם טיפולים כירורגיים שונים לנחירות וגם טיפולים לא כירורגיים, אך במקרה שאת מתארת - ירידה במשקל היא ללא ספק הפתרון הטוב ביותר.

 4. החבר שלי בן 22. הוא סובל מבעיות נחירה אף שהוא רזה ומתעמל. למה? ומה אפשר לעשות? האם אסתמה בילדות יכולה להיות קשורה לזה?

אומנם רבים מהנוחרים הם בעלי משקל־יתר, אך לא כל השמנים נוחרים ויש גם רזים שנוחרים חזק. במקרה של אדם רזה הסיבה לנחירות היא בדרך כלל מבנה אנטומי. ייתכנו שקדים מוגדלים, ענבל מוארך, חך צנוח או מבנה לסת תחתונה אחורית המצר את מעבר האוויר, במיוחד בשינה.

רצוי להתייעץ עם רופא מומחה ברפואת אף־אוזן־גרון ולשקול איתם האם יש מקום להתערבות כירורגית. יש גם אפשרות להתערב טיפולית באמצעות התקן פה שאותו מכין רפא שיניים. התקן כזה נלבש בזמן השינה ולאט־לאט הוא מקרב הלסת התחתונה כמה סנטימטרים קדימה למיקום טוב יותר.

5. כבר שנתיים אני מתעוררת באמצע הלילה בלי שום סיבה ולאחר מכן לא מצליחה להירדם במשך שעתיים עד שלוש. זה ממש הורס לי לפעמים את היום שלמחרת. מה עושים? חוץ מזה - איך ניתן להתמודד עם נחירות בלתי פוסקות של בן הזוג?

תשמעי... יכול להיות שהסיבה שאת מתעוררת קשורה לזה שבן הזוג נוחר... תחשבי על זה...

כך או כך, נסי אטמי אוזניים, וכדאי שהוא יבקש הפניה לבדיקה במעבדת שינה דרך רופא המשפחה או דרך רופא המתמחה ברפואת אף־אוזן־גרון.

אשר לחוסר היכולת להירדם מחדש, ייתכן שכאשר את מתעוררת, המחשבות מתחילות לרוץ, וכך את "יוצאת" מהשינה. אל תסתכלי על השעון. לא משנה אם השעה 02:00, 03:00 או 04:00. כל עוד חשוך בחוץ, את ממשיכה לישון.

תרגילי הרפיה או מדיטציה יכולים לעזור מאוד. גם שימוש בכדורי שינה חלשים לתקופה קצרה יכול להועיל.

ד"ר אריה אוקסנברג הוא נוירו־פיזיולוג מומחה העוסק בחקר השינה והמוח. הוא מנהל את המעבדה לאבחון הפרעות בשינה במרכז השיקומי בית לווינשטיין מקבוצת כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

 תרופות ללא מרשם בהנחה - לפרטים לחצו כאן

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל