פורסם בראשונה: 20.08.2006
עדכון אחרון: 11.02.2018
  • רחל מאיר רחל מאיר
  • ד"ר קובי כהן ד"ר קובי כהן

הכול על היפוגליקמיה

לקריאה נוחה
זיעה קרה, טשטוש ראייה, רעב, חולשה ודפיקות לב מאפיינים רמת סוכר נמוכה בדם (היפוגליקמיה). זה הזמן לשתות משקה ממותק או לאכול מזון עשיר בסוכר כדי למנוע הידרדרות מהירה
היפוגליקמיה

בקיצור

1.

כדי למנוע סוכרת יש להקפיד על אכילה בכמויות נכונות ובזמנים מתאימים, במיוחד לאחר הזרקת אינסולין או נטילת תרופות לסוכרת.

2.

מטופלים שמפתחים תסמיני היפוגליקמיה צריכים לדווח על כך לרופא המטפל כדי שיעמוד על הסיבות להופעתה ויתווה דרכים למניעת הישנותה.

3.

במקרים של היפוגליקמיה קשה, שבה המטופל מאבד את הכרתו, ניתן לתת לו זריקת גלוקגון (בהמלצת הרופא המטפל). לחלופין יש להסיעו מיד לבית חולים.

היפוגליקמיה באנשים עם סוכרת היא מצב שבו רמת סוכר הדם נמוכה (פחות מ־­70 מיליגרם/דציליטר). המצב הזה נוצר כתוצאה מעודף אינסולין או בגלל פעילות מאומצת מדי או בשל מחסור במזון (או ליתר דיוק בפחמימות) לעומת כמות האינסולין שבדם.  

מניעה וטיפול בהיפוגליקמיה

זיעה קרה, רעב, רעד, חולשה ודפיקות לב. אם לא מטפלים במהירות וביעילות בבעיה, מופיעים גם בלבול חושים, התנהגות בלתי רגילה, חוסר יכולת לחשוב בבהירות ודיבור בלתי ברור. הדברים עלולים להגיע עד לאובדן הכרה, לעוויתות ואף לסכנת מוות.

אם האדם עם הסוכרת בהכרה, מצבו ישתפר במהירות לאחר שיאכל סוכר, פרי, משקה מומתק או דברי מתיקה אחרים ובהמשך פחמימה מורכבת כמו פרוסת לחם עם גבינה או עם חומוס.

אם הסוכרתי מאבד את הכרתו, יש לתת לו זריקת גלוקגון, ואסור לתת לו שתייה או אוכל, כי אלה עלולים לגרום לו לחנק בהיותו מחוסר הכרה. זריקת גלוקגון ניתנת למטופלים שמפתחים היפוגליקמיה חמורה המלוּוה באובדן הכרה. זריקת גלוקגון ניתנת לפי מרשם רופא בלבד ולפי החלטתו (לא כל המטופלים באינסולין זקוקים לטיפול הזה). מתן הזריקה דורש הדרכה מדויקת הן למטופל והן לבני משפחתו.

אם הכרתו של המטופל אינה שבה בתוך זמן קצר, יש להעבירו בדחיפות לבית חולים. מהסיבה הזאת מומלץ שסוכרתי יישא איתו תמיד סוכר, טבליות גלוקוז, פרי כלשהו או פחית משקה מומתק כדי שיוכל לטפל מיד בכל תופעה של היפוגליקמיה (ניתן לקנות בבתי מרקחת טבליות ונוזל ייעודי).

לא פחות חשוב שכל סוכרתי יישא עימו כרטיס או אמצעי זיהוי אחר, כדי שאחרים יוכלו לתת לו טיפול מתאים בעת הצורך.

מקפידים על אכילה בכמויות נכונות ובזמנים מתאימים, במיוחד לאחר הזרקת אינסולין או נטילת תרופות לסוכרת. גם חשוב להקפיד על מינון נכון של אינסולין לפי מדידות סוכר עצמיות מהאצבע. לא מומלץ לעשות פעילות גופנית מאומצת באופן לא מבוקר ולא מתוכנן. אם יש הכרח לעשות פעילות גופנית הדורשת מאמץ מיוחד, חשוב לדאוג לתוספת פחמימות לפני הפעילות, ואם אין הדבר אפשרי, יש לעשות זאת לפחות בזמן הפעילות או מיד לאחריה. כך תפחת הסכנה להיפוגליקמיה.

כמו כן יש להימנע משתיית אלכוהול. מטופלים במשאבת אינסולין או משתמשים באינסולין קצר טווח צריכים לבדוק את רמות הסוכר בדם לפני הארוחה ושעתיים אחריה כדי לדעת כיצד לחשב את כמות האינסולין הנדרשת. 

אם מתפתחת היפוגליקמיה, יש להודיע על כך לרופא המטפל כדי שיעריך את הסיבות להיפוגליקמיה ואת הצורך להתאים את הטיפול התרופתי לסוכרת. היפוגליקמיה בסוכרתיים עלולה להופיע בעיקר בקרב מטופלים באינסולין אך גם בסוכרתיים המטופלים בתרופות ממשפחת הסולפונילאוריאה כמו גליבנקלמיד (גלובן, גליבטיק)גליפיזיד (גלוקו־רייט)וגלימפיריד (אמריל) ובתרופות ממשפחת המגליטינידים כמו רפגליניד (נובונורם)

במקרה כזה עדיף לקחת סוכר או ממתק או משקה מומתק שייטיב במהירות את המצב במקרה של היפוגליקמיה, שכן היפרגליקמיה זמנית עדיפה על פני היפוגליקמיה לא מזוהה. עם זאת, חשוב ביותר שכל סוכרתי, וגם בני משפחתו, יכירו את הסימנים של היפוגליקמיה ושל היפרגליקמיה ויידעו כיצד להגיש עזרה ראשונה ומה לעשות במצבים כאלה.

היפוגליקמיה עלולה להופיע בעיקר בקרב אנשים עם סוכרת המטופלים באינסולין וכן בקרב סוכרתיים שמטופלים בתרופות ממשפחת הסולפונילאוריאה (גלובן, גליבטיק, גלוקו־רייט, אורסינון ואמריל) או בתרופות ממשפחת המגליטינידים (נובונורם). ההיפוגליקמיה עלולה להתפתח במיוחד כשסוכרתיים נמנעים מאכילה וממשיכים לקחת את התרופות לסוכרת.

יש לציין שמטופלים קשישים רגישים במיוחד לתופעות לוואי של התרופות לסוכרת וצריכים להיות במעקב תכוף יותר אצל הרופא ולעשות לעיתים קרובות יותר בדיקות של רמות הגלוקוז בדם.

לניטור עצמי של ערכי הסוכר בדם יש חשיבות רבה בניהול הטיפול העצמי. חובה על כל חולה סוכרת שיהיה ברשותו מד סוכר ביתי המאפשר לו לדעת מהי רמת הסוכר לפני הארוחות ולאחריהן. מד הסוכר מאפשר לזהות היפוגליקמיה והיפרגליקמיה ונותן משוב מיידי על שינויים הנובעים מאכילה, מפעילות גופנית ומטיפול תרופתי.

מטופל סוכרתי שמשתמש בתרופות שעלולות לגרום להיפוגליקמיה צריך לדעת כיצד מזהים תסמיני היפוגליקמיה. מטופלים שמפתחים תסמיני היפוגליקמיה צריכים לדווח על כך לרופא המטפל כדי שיעמוד על הסיבות להופעתה ויתווה דרכים למניעת הישנותה. לחלק מהמטופלים עשוי הרופא להורות לערוך רישום מסודר של רמות הסוכר בדם בבוקר, לפני הארוחה, ובין הארוחות. כאשר מופיעים תסמיני היפוגליקמיה, מומלץ לבדוק את רמות הסוכר בדם ולבלוע סוכר או טבליות גלוקוז או לשתות מיץ ממותק בסוכר. במקרים של היפוגליקמיה קשה, שבה המטופל מאבד את הכרתו, ניתן לתת לו זריקת גלוקגון (בהמלצת הרופא המטפל). לחלופין יש להסיעו בדחיפות לבית חולים.

בכול מקרה מומלץ לדון עם הצוות הרפואי על דרכי מניעת היפוגליקמיה והטיפול בה.

רחל מאיר היא אחות סוכרת במחוז ירושלים ומנהלת פורום סוכרת באתר כללית

ד"ר קובי כהן הוא רוקח קליני במחוז דן-פתח־תקווה בכללית ועורך בכיר של מדריך התרופות באתר כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

​סדנת אורח חיים בריא - לפרטים לחצו כאן

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל