פורסם בראשונה: 30.12.2014
עדכון אחרון: 26.05.2015
  • ד"ר רות גופן ד"ר רות גופן

למה צריך רפואה גאה?

לקריאה נוחה
התקדמנו והיום אנחנו כבר חיים בעולם מקבל יותר, כזה שקל יחסית לצאת בו מהארון. נכון? לא מדויק. לצערנו גם היום עדיין יש המון מה לעשות כדי שכולם ירגישו נוח במרפאה. בשביל מה בעצם צריך רפואה מוכוונת לקהילה הגאה? מומחית מסבירה וגם מזמינה אתכם לכנס בנושא
כל הסיבות לרפואה גאה בשירותי בריאות כללית

בקיצור

1.

מחקרים מראים שגם היום גברים ונשים בקהילה הגאה הולכים פחות לקבל טיפול רפואי, ומגיעים פחות לבדיקות תקופתיות.

2.

הסיבה בגדול: חשש, לא פעם מוצדק, מהיתקלות בלהט"בופוביה. הקהילה מתמודדת עם לא מעט קשיים רגשיים, גם בהקשר של טיפול רפואי.

3.

מה עושים? מקימים מרפאה גאה, וגם מבצעים הסברה נרחבת, כדי שכמה שיותר צוותים רפואיים ומטפלים בבריאות הנפש שיוכלו להעניק שירות מצוין ורלוונטי.

מה הזהות המינית קשורה למרפאה שלך, מה זו רפואה גאה ובשביל מה היא טובה? בעולם מושלם כל רופא ורופאה היו יכולים לטפל באופן שוויוני בכל אדם, ללא הבדלי דת, גזע, מין או נטייה מינית.

אבל עד שזה יקרה מצפה לנו דרך ארוכה, ולכן ישנה חשיבות רבה להפצת ידע רפואי ופיתוח שירותי רפואה שמכוונים לקבוצות שונות באוכלוסייה, כמו נשים, נוער ומיעוטים אתניים. 

למה? כי לקבוצות שונות יש לא פעם מאפייני בריאות שונים, וחשוב שלצוותים הרפואיים יהיה ידע שמאפשר טיפול יעיל בהן.

ואם כבר הזכרנו את העובדה שהעולם לא מושלם - לאנשים מקבוצות שונות יש מחסומים שמונעים מהם להגיע לקבל טיפול רפואי. שוביניזם, גזענות, עוני או פשוט פחד הם גורמים שכיחים שעוצרים אנשים רבים מלהגיע לרופאים ורופאות, מה שעלול לפגוע או להחמיר את מצבם הרפואי.

כל זה נכון גם לאנשי קהילת הלהט"ב - לסביות, הומואים, טרנסג'נדיות/ים, ביסקסוליות/ים וכל מי שתופס את עצמו או עצמה בשונה מההטרונורמטיביות. לאנשי קהילה זו מאפיינים רפואיים ייחודיים, וכן קיימים מחסומים שונים שמונעים מהם לקבל שירותי רפואה: חשש מפני יחס הומופובי, אפליה, יחס שיפוטי, בושה וזה רק קצה הקרחון.

כנס "לדבר בריאות בגאווה" בסימן בריאות טרנסג'נדרית

השנה פעם שנייה ברציפות ייערך במרכז הגאה בגן מאיר כנס הבריאות לקהילת הלהט"ב. הכנס מופק במשותף על ידי רופאי מרפאת גן מאיר, ד"ר גל וגנר קולסקו וד"ר רותי גופן, המרכז הגאה של עיריית תל אביב, והשנה גם בשותפות מלאה של "מעברים" - ארגון לקהילה הטרנסג'נדרית.
על מה נדבר בכנס?
לכל מפגש עם רופא/ה יש שני צדדים - רופא/ה ומטופל/ת. בכנס נעביר מידע שיעצים את הצד של המטופל/ת במפגש עם הרופא/ה.
ידע בנושא בריאות הוא כוח שיכול להציל חיים. הוא מנצח מבוכה, מפיג חששות ומאפשר להתנהל במפגש עם הרופאה בתחושת בטחון.

תוכלו לשמוע הרצאות לקהילה הגאה בנושאים מגוונים מפי רופאים בכירים ומומחים: פריון, מיניות וגיל המעבר ללסביות, בריאות ותפקוד מיני, זוגיות ו־HIV .

עיקר הכנס יעסוק ברפואת טרנסג'נדרים, וישתתפו בו נציגים בכירים מהוועדה לשינוי מין בתל השומר, בנושא טיפול בנוער טרנסי ידונו נציגים מבית חולים דנה, ידברו גם משפחות של טרנסים, מנתחים בכירים מהארץ ועוד.

מתי יתקיים הכנס?
בימים חמישי ושישי, 28-29 למאי. הוא ייפתח במושב חגיגי בנוכחות ח"כ ושרת הבריאות לשעבר יעל גרמן, מנכ"ל משרד הבריאות דר' ארנון אפק וחברי מועצת העיר תל אביב. במושב יוצג מחקר חדש על הקהילה הטרנסית בישראל.

כולם מוזמנים?
כן, בהחלט! הומואים, לסביות, טרנסים, טרנסיות, בי וגם סטרייטים מוזמנים להגיע. כל אחד יכול למצאו בכנס הרצאה שיכולה לעניין אותו.

אנחנו מקווים שיום אחד לא נזדקק לרפואה גאה, אבל אנחנו עוד לא שם. עד אז, חשוב שתהיה אלטרנטיבה למי שמרגיש או מרגישה לא בנוח משלל סיבות שעוד נגיע אליהן.

ההבנה שיש צורך בפיתוח תחום הרפואה הגאה הביאה לעשיית בכמה תחומים:

1. ידע ומחקר רפואי: הרחבת הידע הקיים וביסוסו על מחקרים אמינים כדי שהטיפול יהיה מבוסס ולא יסתמך רק על המלצות של מומחים. בנוסף, הפצת הידע הרפואי בתחום כדי שיהיה זמין לכולם. 

2. מרפאות ייעודיות: פתיחת מרפאות שאליהן יכולים להגיע מטופלים ומטופלות מהקהילה הן בעת מצוקה וחולי והן בשיגרה, ולדעת שיקבלו טיפול רפואי מקצועי וידידותי: יפגשו רופאים ואנשי צוות שיש להם ידע בתחום, וכן שיתקבלו בסבר פנים יפות, באווירה ידידותית, מקבלת ולא שיפוטית.

בארץ נפתחה לפני חמש שנים מרפאת גן מאיר, שהיא המרפאה הראשונה והיחידה בארץ שנותנת שירותים ייעודיים לקהילה.

3. הסברה: רופאים ואנשי צוות רפואי בעלי ידע עורכים הסברה לצוותים רפואיים ולאנשי הקהילה במטרה להרחיב את הידע בקרב אנשי רפואה, וכדי לאפשר התמודדות עם הומופוביה אצל צוותים רפואיים.

רגע, אפשר לאפיין בריאותית את הקהילה הגאה?

נכון שמדובר בקהילה מגוונת מאוד, ושאדם לא מתחיל ונגמר בזהותו המינית. אבל, כן ניתן לאפיין כמה אלמנטים:

מחקרים מהעולם מראים שחברי הקהילה מבקרים פחות אצל רופאים ורופאות, גם כשהם חולים וגם כשמגיע הזמן לעשות בדיקות תקופתיות. הסיבה בגדול היא חשש (לא פעם מבוסס) מיחס מפלה או מזלזל. הסיבה העגומה הזו מובילה לכך שבסופו של דבר הם והן חולים יותר. 

יש גם שכיחות יתר של עישון והמחלות שקשורות בו, ושכיחות יתר של גורמי סיכון נוספים כמו שתיית אלכוהול. אנחנו כמובן ממליצים בחום להפסיק.

עוד קשיים שכיחים בקהילה באים לידי ביטוי בתחום הרגשי: דיכאון, חרדה ונטיות אובדניות, הפרעות אכילה והפרעות בדימוי הגוף.

למה כל זה קורה? כי גם היום יציאה מהארון היא לא תהליך פשוט, אלא מסלול מתמשך שמלווה לעתים קרובות בקשיים גדולים. לא כולם מקבלים או מבינים את נושא הזהות המינית. 

בדרך, גם מי שבתוך הארון וגם מי שמחוצה לו עלול להיתקל באפלייה, הומופוביה, חשיפה לאלימות, בידוד חברתי ודחייה מצד משפחה או חברים. אם מישהו מכם קורא את זה ומוצא את עצמו או עצמה במצב כזה, כדאי וחשוב לפנות לקבל תמיכה.

 

 

גלולות למניעת הריון | שירותי בריאות כלליתגלולות למניעת הריון | שירותי בריאות כלליתhttps://www.clalit.co.il/he/lifestyle/sex/Pages/pills_info.aspxaspxhttps://www.clalit.co.il/he/lifestyle/sex/Pages/pills_info.aspx
קנדידה (פטריה ואגינלית) – אבחון וטיפול | שירותי בריאות כלליתקנדידה (פטריה ואגינלית) – אבחון וטיפול | שירותי בריאות כלליתhttps://www.clalit.co.il/he/lifestyle/sex/Pages/candida.aspxaspxhttps://www.clalit.co.il/he/lifestyle/sex/Pages/candida.aspx
סקס: מי עושה כמה? | שירותי בריאות כלליתסקס: מי עושה כמה? | שירותי בריאות כלליתhttps://www.clalit.co.il/he/lifestyle/sex/Pages/who_has_more_sex.aspxaspxhttps://www.clalit.co.il/he/lifestyle/sex/Pages/who_has_more_sex.aspx

יש עוד כמה דגשים בריאותיים:

נשים שמקיימות יחסים עם נשים

הנשים בקבוצה זו יולדות פחות ילדים בהשוואה לנשים סטרייטיות, ולפעמים מתאפיינות בילודה בגיל מבוגר יותר. הנתון מהווה גורם סיכון להתפתחות סרטן שד. ואכן, ממספר עבודות מחקר שבוצעו בארצות הברית עולה שקיימת שכיחות יתר של סרטן השד אצל נשים המקיימות יחסים עם נשים.

בנוסף, נשים לסביות וביסקסואליות הולכות פחות לרופאי נשים כדי להיבדק, מחשש ליחס מפלה ושיפוטי מצד הצוות הרפואי. ההימנעות הזו פוגעת באפשרות לאבחון מוקדם של סרטן השד, ומניעה של התפתחות סרטן צוואר הרחם שניתן לבצע על ידי בדיקת פאפ.

גברים שמקיימים יחסים עם גברים

יש כמה סוגיות רפואיות מרכזיות אצל גברים המקיימים יחסי מין גם גברים. הראשונה היא שכיחות יתר של מחלות שמועברות ביחסי מין.  חשוב מאוד להקפיד על יחסי מין מוגנים כדי למנוע הדבקה. חשוב גם להיבדק באופן שגרתי למחלות אלה כדי לאפשר אבחון וטיפול מוקדם, שיכול להיות מציל חיים.

בנוסף קיימים כמה חיסונים נגד מחלות שעוברות ביחסי מין, ומומלץ לגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים להתחסן נגדן: הפטיטיס A ו־B. גם סרטן הרקטום שכיח יחסית בקרב גברי הקהילה. הוא נגרם על ידי וירוס הפאפילומה. החדשות הטובות הן שכיום יש חיסון גם נגדו. אם אתה מתחת לגיל 26, גש לרופא המשפחה שלך ובקש את החיסון, שניתן במחיר מוזל במסגרת סל הבריאות.

בשנתיים האחרונות יש מגפה של דלקת קרום המוח אצל גברים המקיימים יחסים עם גברים באזור ניו יורק, לכן אם אתה מתכנן נסיעה לשם או לאזורים אחרים שבהם המחלה נפוצה - להתחסן.

אחת המשימות המרכזיות של פעילות צוותי רפואה בקהילה היא הסברה, בעיקר בנושא מין מוגן, שיכול למנוע את רוב המחלות שמועברות בסקס. 

טרסג'נדרים וטרנג'נדריות

הקהילה הטרנסג'נדרית, היא קבוצה ייחודית בקהילה. ההשתייכות שלה לא קשורה ישירות לזהות המינית, אלא קודם כל לזהות מגדרית: מידה משתנה של אי הלימה בין המין הביולוגי בו נולדו לתחושת הזהות המגדרית. למה הכוונה? למשל: אישה שנולדה במין הביולוגי הנגדי, אבל מרגישה את עצמה כאישה לכל דבר.

זו קבוצה שעדיין חוות אפליה קשה ביותר ודחייה מצד המשפחה והחברים, אפליה קשה במקומות העבודה, יחס שיפוטי ומזלזל מצוותים רפואיים ועוד.
ודווקא זו אחת הקבוצות שזקוקה לתמיכה ויחס מקבל מהרופאים. תהליך התאמת המגדר כולל טיפולים רפואיים רבים:

טיפול הורמונלי: מהווה שלב מרכזי בתהליך, ומאפשר שינוי ראשוני של המגדר לכיוון הרצוי.

ניתוחים: של הפנים והצוואר, ניתוחי חזה וניתוח של אברי המין - כולם חלק חשוב מהתהליך אצל אנשים שרוצים בשינוי הניתוחי. חשוב לדעת שלא כל הטרנסג'נדרים והטרנסג'נדריות מעוניינים בטיפולים ניתוחיים.

קשיים רגשיים: קבוצה זו נתונה עדיין תחת מכבש לחצים רגשיים קשה ביותר. לכן שכיחים בה עוד יותר דיכאון, חרדה ואובדנות. חשוב מאוד להיות ערים לקשיים אלה, לפנות לקבל עזרה בעת מצוקה, וכן לאפשר ליווי פסיכולוגי מתאים בעת תהליך התאמת המגדר.

נוער להט"בי

מחקרים מהעולם מצביעים על קשיים גדולים בקרב נוער להט"בי בהשוואה לנוער שאיננו מהקהילה: תהליך גיבוש הזהות המינית, חשיפת הזהות בפני בני משפחה וחברים, חשיפת יתר לאלימות, בידוד חברתי ועוד הם רק חלק מהגורמים שעלולים לגרום למצוקה.

גם אצלם יש שכיחות יתר של דיכאון ואף אובדנות וחשוב מאוד להיות ערניים לסימני מצוקה. ההסברה כאן צריכה להיות לא רק בקרב אנשי רפואה, אלא גם אצל אנשי חינוך וטיפול במסגרות השונות.

הגיל המבוגר

מחקרים מצביעים על שכיחות יתר של מצוקה רגשית ובדידות בקרב מבוגרים וקשישים להטב"ים: קושי בשמירת קשר עם המשפחה, בידוד חברתי ועוד.

הורות גאה

בעשורים האחרונים גאים וגאות מקימים משפחות ומביאים ילדים לעולם. גם כאן, חשוב לקבל סיוע רפואי מקצועי, כך שיאפשר תהליך בטוח באווירה ידידותית.

אבל למה להימנע מביקור אצל הרופא? 

1. יחס להט"בופובי של צוותי רפואה: מפגשים עם צוותי רפואה שונים, בקופת החולים ובבתי החולים, שבהם הפגינו אנשי הצוות יחס מזלזל, מפלה או מעליב בעקבות חשיפת הזהות המינית או המגדרית.

2. חוסר ידע רלוונטי של צוותי רפואה רלבנטי לטיפול בלהט"בים

3. חשש ופחד: חשש של המטופל שחשיפת הזהות המינית או המגדרית  תגרור יחס מזלזל.

4. זמינות נמוכה של מרפאות ייעודיות לקהילה: אנשי הקהילה בכל העולם, בעיקר בערים הגדולות, יכולים לפנות לקבל ייעוץ וטיפול רפואי במרפאות ייעודיות לקהילה. שם הם בטוחים שיש צוותים מקצועיים והאווירה מקבלת וידידותית. למעשה קיימת מרפאה כזאת בשירותי בריאות כללית בלבד, רק בתל אביב: שאר הקופות לא השכילו לפתוח מרפאות כאלה.

5. זמינות נמוכה של מסגרות תומכות ומסגרות רפואיות לבני נוער להטב"י: בדגש על בני נוער וצעירים בסיכון.

6. בורות בקרב מטפלים בתחום בריאות הנפש: חוסר ידע ולהט"בופוביה בקרב פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ועוד - עלולה לפגוע במתן טיפול לאנשים בקהילה שנמצאים במצוקה.

איך אפשר לשפר את המצב?

1. הסברה: העמקת הידע של צוותי רפואה, ואנשי הטיפול בתחום בריאות הנפש. התמודדות עם חוסר הידע וההומופוביה.

2. העצמה של הקהילה: מתן כלים וידע רפואי בסיסי, כך שתתחזק תחושה הביטחון של המטופלים והמטופלות מהקהילה בעת המפגש עם אנשי צוות רפואי. מה חשוב לדעת? במה חשוב לטפל? מה הבדיקות המומלצות? האם כדאי לצאת מהארון? ועוד.

3. פתיחת מרפאות ייעודיות לקהילה: אליהן יוכלו להגיע מטופלים ומטופלות ולדעת שיקבלו בכל מקרה יחס מקצועי וידידותי.

4. לצאת מהארון לרופא המטפל: מחקרים מראים שמטופלים שחושפים את הנטייה המינית בפני הרופא המטפל, חשים בריאים ומרוצים יותר. כדאי לספר לרופא על הנטייה המינית, זה חשוב לטיפול ולהיכרות של הרופא איתך.

5. לבחור רופא מטפל ידידותי: קבלו המלצות על רופאים שהם ידידותיים לקהילה, לא רק בתל אביב.

6. לבצע את ההנחיות הרפואיות המתאימות לגיל: בדיקות תקופתיות מומלצות (עברת את גיל 50? כדאי לעשות ממוגרפיה), המלצות רפואיות (להפסיק לעשן, עדיף לשמור על משקל גוף תקין, ולקיים יחסי מין מוגנים. חשוב!).

7. מסגרות תמיכה לבני נוער: הסברה בבתי ספר וקשר עם תנועת נוער גאה.

ד"ר רות גופן היא מומחית ברפואת משפחה וחלק מהצוות הרפואי במרפאה הגאה של כללית.

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל