פורסם בראשונה: 22.03.2017
עדכון אחרון: 22.03.2017
  • ד"ר דניאל דליות ד"ר דניאל דליות

תרופות לקשישים - מדריך לשימוש נכון

לקריאה נוחה
קשישים סובלים לרוב מבעיות בריאות שונות, ולכן רבים מהם נאלצים ליטול מדי יום המון תרופות. אך שילוב תרופות עלול להעצים את תופעות הלוואי שלהן - במיוחד בקשישים
תרופות לקשישים

בקיצור

1.

מתן תרופות רבות לקשיש עלול להביא לתוצאות לא רצויות: ירידה בלחץ הדם, בעיות שיווי משקל, נפילות, בלבול, דיכאון, ירידה בתיאבון ועצירות.

2.

כ־30% מהקשישים סובלים מבעיות בריאות שהמקור שלהן הוא תרופות מיותרות; כ־20% מהאשפוזים של קשישים נובעים מנטילת תרופות.

3.

פעולת התרופה בגוף והשפעתה תלויות במנגנונים פיזיולוגיים חשובים שעם העלייה בגיל ישנה לעיתים ירידה בתפקוד שלהם.

בינואר 2017 הוציא משרד הבריאות מדריך שמוקדש לשימוש מושכל בתרופות בגיל המבוגר. המדריך, שיצא ביוזמת המועצה הלאומית לגריאטריה, אומנם מיועד בעיקר לרופאים בקהילה ובבתי החולים ולרוקחים, אך הוא כתוב בלשון שמובנת גם למי שאינם אנשי מקצוע, ויכולים להפיק ממנו תועלת רבה הן אוכלוסיית הקשישים והן בני משפחותיהם.

מטרת המדריך היא לתת מידע, אך מובן שלמטופלים אסור לנקוט צעדים כלשהם על סמך הכתוב בו בלי לקבל את אישורו של הרופא המטפל.

ריבוי תרופות

ככל שמזדקנים, כך צוברים עוד ועוד בעיות בריאות. לכל בעיה רפואית נוהגים הרופאים לתת תרופה מתאימה, ולכן אין זה נדיר לראות קשישים שנוטלים מדי יום תרופות רבות מסוגים שונים.

ריבוי תרופות (Polypharmacy) משמעו שימוש בתרופות רבות בעת ובעונה אחת - כולל בתרופות שאינן הולמות את מצבו של המטופל הקשיש. אין בעולם תרופה ללא תופעות לוואי, ושילוב תרופות עלול להעצים את תופעות הלוואי שלהן. יש תרופות בעלות פוטנציאל גבוה לנזקים בגיל הזקנה, יש תרופות שמתערבות בפעולה של תרופות אחרות, ויש תרופות שאינן הולמות את המחלה שלשם טיפול בה הן ניתנו. מתן תרופות רבות למטופל הקשיש עלול להביא לתוצאות לא רצויות: ירידה בלחץ הדם, בעיות שיווי משקל, נפילות, בלבול, דיכאון, ירידה בתיאבון ועצירות.

הבעיה אינה טמונה רק בתגובות הבין־תרופתיות. הצורך ליטול תרופות רבות גם מגדיל את הסיכון לבלבול: לטעות בנטילה, לנטילת חוזרת של תרופה שכבר נלקחה, לאי־נטילת תרופה שיש לקחת וכדומה.

ואם לא די בכך, ממחקרים שנעשו ברחבי העולם עולה שהאוכלוסייה הקשישה מקבלת תרופות מיותרות רבות (מעריכים שמדובר בכ־30% מכלל התרופות שנרשמות לקשישים) ושכ־30% מהם סובלים מבעיות בריאות שהמקור שלהן הוא תרופות מיותרות. יתר על כן, כ־20% מהאשפוזים של קשישים נובעים מנטילת תרופות. מעבר לנזק הרב שנגרם לאוכלוסייה הקשישה מדובר בעלויות כספיות עצומות ומיותרות לחלוטין. תרופות בעייתיות במיוחד הן תרופות הרגעה שהשימוש בהן בקרב הקשישים הוא נפוץ.

​מפה לאוזן: תרופות שעלולות לפגוע בשמיעה

באילו תרופות מדובר? האם הנזק הפיך? מי נמצא בסיכון מוגבר? וגם: כללים שחשוב להקפיד עליהם
תרופות שעלולות לפגוע בשמיעה

מהן הסיבות לנטילת תרופות כה רבות?

1. מחלות רבות.

2. היצמדות להנחיות קליניות שלא תמיד הולמות את המטופל הקשיש.

3. הרצון לעמוד ביעדי איכות רפואיים (הגעה לערכי לחץ דם וסוכר מושלמים שמתאימים לאדם צעיר, אך אצל קשיש עלולים לתרום לנפילות מסוכנות בלחץ הדם ולרמת סוכר נמוכה מאוד).

4. מחסור בידע בקרב המטפלים באוכלוסייה הגריאטרית.

5. מחסור בזמן לעריכת בדיקה תקופתית של התרופות. לעיתים לא נעשית הבדיקה הזאת בגלל היעדר מודעות לחשיבותה.

6. מספר רב של רופאים מומחים שכל אחד מהם רושם תרופות בתחומו בלי להביא בחשבון תרופות שנתנו רופאים אחרים לטיפול בבעיות נוספות.

7. ירידה קוגניטיבית שמשבשת לקיחה תקינה של התרופות.

8. בעיות טכניות כמו אריזות דומות שגורמות לבלבול.

די בשילוב של כמה מהסיבות האלה כדי לגרום לטיפול בתרופות לא הולמות ולמינונים לא נכונים.

סיבות פיזיולוגיות לרגישותם של קשישים לתרופות

פעולת התרופה בגוף והשפעתה תלויות במנגנונים פיזיולוגיים חשובים באתרים שונים בגוף. עם העלייה בגיל ישנה לעיתים ירידה בתפקוד של המנגנונים האלה. כתוצאה מכך עלולות תרופות שנרשמו לקשיש לא למלא את ייעודן (או למלא את ייעודן באופן חלקי בלבד), אך במקביל עלולות תופעות הלוואי שלהן להיות קשות במיוחד. למשל, עלייה במסת השומן עלולה לגרום לכך שתרופות מסיסות שומן בגוף - כמו בנזודיאזפינים (לטיפול בחרדה ובנדודי שינה) - יישארו בגוף יתר על המידה ויגרמו לנזקים.

דוגמה נוספת: קשישים עלולים לסבול משיבוש באנזימים שמפרקים תרופות (את השיבוש הזה עלולות להאיץ תרופות מסוימות), וכתוצאה מכך עלולה להיגרם עלייה ברמה של תרופה מסוכנת כמו תרופה לדילול דם - מה שמגדיל את הסכנה לדימומים.

נוסף על כך הפרשת התרופות דרך הכליות והכבד מואטת אצל קשישים.

עקרונות מנחים למתן תרופות לקשישים

1. יש להיות ערניים לתופעות הלוואי של כל תרופה חדשה שניתנת למטופל קשיש.

2. מתן תרופה חדשה למטופל קשיש צריכה להיות לרוב במינון שקטן בשליש ואף בחצי בהשוואה למינון שהיה ניתן למטופל צעיר.

3. יש לפשט ככל האפשר את הטיפול בחולה הקשיש. המצב האידיאלי הוא שלכל מחלה נותנים תרופה אחת בלבד שאותה צריך לקחת רק פעם אחת ביום.

4. אחת לזמן מסוים על המטופל הקשיש להביא לרופא המטפל את כל התרופות שהוא נוטל (לרוב מובאות התרופות בשקית, ומכאן הכינוי שניתן להליך הזה: "מבחן השקית"). הרופא בוחן אם המטופל יודע למה מיועדת כל תרופה, משווה בין מה שהביא המטופל הקשיש לבין מה שמופיע ברשומה במחשב, בודק את רשימת ההנפקות של בית המרקחת בעבור המטופל ולבסוף בוחן אם עדיין יש צורך בכל התרופות שנוטל המטופל הקשיש.

5. הרופא נדרש להפגין ערנות כשמדובר בתרופות בעלות פוטנציאל למסוכנות כמו דיגוקסין למחלות לב (יש לבדוק מדי פעם אם המינון מתאים), קומדין לדילול דם (יש לבדוק באופן תקופתי את רמת ה־INR כדי לוודא שהמינון הולם, ועל המטופל לדווח לרופא על נטילה במקביל של תרופות חדשות שעלולות לשבש את פעילות הקומדין), אינסולין לטיפול בסוכרת (יש לעקוב אחר רמות הסוכר של המטופל ולוודא שהוא מזריק נכון את התרופה).

במדינות רבות נהוג לסווג את התרופות לפי מידת התאמתן לאוכלוסייה הקשישה. הקריטריונים המפורסמים ביותר לסיווג תרופות לקשישים הם על שם בירס (Beers):

1. תרופות שלא רצוי לתת לקשישים באופן כללי ובמיוחד לא לקשישים בעלי תסמונות גריאטריות.

2. תרופות שניתן לתת לקשישים, אך יש לעשות זאת בזהירות רבה בגלל הפוטנציאל שלהן לתופעות לוואי מזיקות. מדובר, למשל, בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה ובתרופות בעלות השפעה אנטיכולינרגית (מדובר בתרופות שמעכבות את הפעולה של המוליך העצבי אצטילכולין. אצל קשישים עלולות תרופות כאלה לפגוע באופן משמעותי במערכות גוף רבות).

3. תרופות שיש להתאים את המינון שלהן באופן מיוחד למי שסובלים מבעיות בתפקוד הכליות.

​את מדריך התרופות שלנו כבר הכרת?

כאן תוכלו למצוא מידע מפורט על כ־1,500 תרופות
מדריך התרופות של אתר כללית

כך נפחית את מספר התרופות שלוקח המטופל הקשיש

1. פעם או פעמיים בשנה צריך המטופל - יחד עם בני משפחתו ועם הרופא המטפל שלו - לעבור על כל התרופות שהוא נוטל.

2. במהלך המפגש החד־שנתי או הדו־שנתי יש לבחון באיזו מידה מקפיד המטופל ליטול את התרופות שנרשמו לו.

3. יש לוודא שאין כפילות בתרופות (זאת אומרת שהמטופל אינו מקבל כמה גרסאות של אותה התרופה הגנרית).

4. יש לשים בצד תרופות מסוכנות ותרופות שאינן הולמות את גיל המטופל ו/או את מחלתו.

5. יש לוודא שקיימת התאמה בין המינונים שנקבעו למטופל לבין מידת התפקוד של הכליות שלו.

6. יש לבדוק באיזו מידה מאוזנות המחלות הכרוניות שמהן סובל המטופל הקשיש: לחץ דם גבוה, סוכרת, רמת השומנים בדם. מהבדיקה הזאת ניתן ללמוד על יעילות הטיפול שהוא מקבל.

7. יש לוודא שכל תרופה שנוטל הקשיש אכן מיועדת לתת מענה לבעיה ספציפית שממנה הוא סובל. כל תרופה שנותרת "יתומה", דהיינו שתחום הטיפול שלה אינו נדרש לקשיש, היא קרוב לוודאי "תרופה ארכיאולוגית". במילים אחרות: זוהי תרופה שהייתה קרוב לוודאי חיונית בעבר, אך כבר אינה חיונית בהווה.

8. יש לשים קץ לקלות הבלתי נסבלת שבה ניתנות תרופות נרקוטיות להקלה על כאבים כרוניים.

9. כשמפחיתים או מפסיקים נטילת תרופות, כדאי לעשות זאת לא רק בנוכחות המטופל אלא גם בנוכחות בני משפחתו כדי לוודא שהשינוי הובן ונקלט. יהיה מצבו המנטלי של המטופל אשר יהיה, על הרופא להקפיד לדבר אליו ולא מעל לראשו.

10. לפני שמחליטים להפחית או להפסיק נטילת תרופות, יש לשאול את השאלות הבאות: האם התרופה חיונית? האם התרופה חשובה? האם ניתן לוותר עליה?

11. ישנן תרופות - ובהן תרופות פסיכיאטריות - שמסוכן להפסיק את נטילתן בבת אחת. את השימוש בתרופות כאלה צריך להפסיק בהדרגה.

12.שינויים בנטילתן של כמה תרופות אסור לעשות בבת אחת, אלא בזה אחר זה.

13. מומלץ להמעיט בנטילתן של תרופות ללא מרשם.

ד"ר דניאל דליות הוא מומחה לגריאטריה ועוסק בשיקום ובטיפול פליאטיבי בבית רבקה. ד"ר דליות מנהל את פורום 65 פלוס באתר כללית

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

חשוב לדעת

מיוחד ללקוחות כללית מושלם

​חיסון נגד צהבת למבוגרים - לחצו כאן לפרטים

ניוזלטר כללית

אני מסכים לקבל הודעות במייל