פורסם בראשונה: 06.05.2012
עדכון אחרון: 05.11.2017
  • זיו לנצ'נר זיו לנצ'נר

משיכה לרעים? אולי ההורים אשמים

לקריאה נוחה
מכירים את זאת שתמיד הולכת עם מי שעושה לה רע? את זה שהתחתן עם הביצ'ית הכי גדולה בעיר? ואולי זה בכלל אתם? שאלנו את הסקסולוגית למה זה קורה לנו. אתם יושבים?
הורים רבים

​אנחנו מכירים את התופעה היטב היטב - והיא תמיד משגעת אותנו מחדש. אנחנו קולטים את זה על אחר, על אחרת, ולפעמים - לא נעים - על עצמנו, על בשרנו. מה הבעיה? בחירה של בן זוג בעייתי, זו הבעיה.

קר או אדיש, חמוצה או ביצ'ית, מזלזל או פוגעני - את רשימת התכונות האטרקטיביות תוכלו להשלים במו ידיכם. אתם הרי יודעים.

מה שנראה על פניו כהתנהלות חסרת כל היגיון, שלא לומר מטופשת, הוא עניין נפוץ ורווח מאוד. כדי להבין למה, גייסנו את המטפלת המינית שרי אופיר לביא. לדבריה, ברוב המקרים הסיבה היא שחזור של יחסי אובייקט מוקדמים. מיד נסביר.

(לרפא אותם, לרפא את עצמי - מתוך הבלוג של שרי אופיר לביא)

קולה של אמא

כמעט כולנו, אומרת אופיר לביא, גדלנו במשולש שעיצב את חיינו: תינוק/ת (אנחנו), אמא ואבא. היחסים המוקדמים שהילד יוצר עם שני הקודקודים האחרים במשולש (להלן, עם כל אחד מהוריו) נקראים "יחסי אובייקט". את היחסים האלה, על יתרונותיהם וחסרונותיהם, נוטים הילד או הילדה לשחזר במערכות היחסים המשמעותיות בהמשך חייהם.

למילה "משמעותיות" יש משמעות מיוחדת, שכן יחסי האובייקט אינם משוחזרים בסטוצים או בקשרים קצרים וחפיפיים, אלא במערכות יחסים אינטימיות, רציניות. רק אחרי שנוצר קשר רגשי של ממש יכולים "להשתחרר" הדפוסים הפסיכולוגיים העמוקים שהשרישו בנו היחסים המוקדמים עם הורינו.

איך זה עובד (או לא עובד)? לדוגמה: ילד או ילדה שגדלו עם אב או אם קרים, מזניחים, לא נוגעים. אם לא יטפלו בעצמם, הם עלולים לחפש ולמצוא דפוסים אלה בבני הזוג העתידיים שלהם. לעתים יופיעו הדפוסים המוקדמים במערכות היחסים ב"תחפושת". לא תמיד מדובר בהעתק של הדפוס אחד לאחד. לכאורה, זה יכול אפילו להיראות רחוק מהדבר המקורי. אבל בטיפול נפשי נכון יורדים לרזולוציות גבוהות של העניין ומגלים שחזור מתוחכם של הדפוס מהילדות.

השחזור של יחסי האובייקט המוקדמים כולל גם את הדפוסים החיוביים. אדם שגדל בטוב וטופח על ידי הוריו, שהיו נדיבים כלפיו, לא ימצא עצמו בבגרותו במערכת יחסים עם טיפוס שלילי ומתעלל. זו בכלל לא תהיה השפה שלו. אבל השחזור הבעייתי הוא כמובן זה של הדפוסים הקשים. של מה שמכונה פצעי ילדות.

יוצאת עם בן זוג אלים? המדריך שיכול להציל את חייך

כל המינים, כל הגילים

הנטייה להימשך לבני זוג בעייתיים אינה נחלתה של קבוצה זו או אחרת באוכלוסיה. גם הפילוח גברים־נשים, או צעירים־מבוגרים, לא רלוונטי כאן. הדפוסים המשוחזרים נוצרו במקור ביחסים שבין הילד/ה, התינוק/ת, לבין כל אחד מההורים. זה קורה בשלב שבו אין עדיין עניין של גבר או אשה. אלה פצעי ילד, או פצעי ילדה.

מובן שגם לאירועים המתרחשים מול ההורים בגיל מאוחר יותר (מההתבגרות ואילך) יש השפעה על האופן שבו אנשים תופסים יחסים ובונים אותם, אבל ליחסים המוקדמים השפעה מכרעת. אגב, מבהירה המטפלת, שחזור יחסי האובייקט יכול להיות עם ההורה מהמין הנגדי - אבל גם עם ההורה מאותו המין. לא בהכרח מדובר ביחסי בן־אם או בת־אב.

באופן כללי, צעירים ומבוגרים סובלים מהבעיה באותה המידה. המצב לא משתפר סתם כך עם השנים, הגיל והניסיון. השיפור תלוי במודעות, בעבודה עצמית ובטיפול נפשי, אומרת אופיר לביא. אם אנשים לא ישנו את דפוסיהם הבעייתיים בטיפול, בדרך מקצועית הולמת, הם ימשיכו לשחזר ולשחזר אותם עד יום מותם.

רק בשביל לקבל חיבוק

מה, אם כן, עושה הטיפול הנפשי בבעיה של בחירה מתמדת בבן זוג "רע"? איך הוא מתמודד עם אותו שחזור יחסי אובייקט מוקדמים, עם שחזור הדפוסים הבעייתיים המוכרים לנו מדמויות ילדותנו?

המומחית מסבירה שהטיפול מנסה לעבוד על שני מקורות: על המציאות העכשווית - ועל מקורותיה. עלינו להבין מדוע אנחנו מתנהגים כפי שאנחנו מתנהגים, מדוע דברים מסוימים אצל בני הזוג שלנו מקפיצים אותנו ולדברים אחרים אנחנו לא שמים לב כלל. בתהליך הטיפול נוכל להבין לבסוף שאנחנו בעצם פועלים על אוטומט - כי כך תוכנתנו בבית שבו גדלנו. כך תוכנתנו כי בילדותנו, לפני 20 או 30 שנה, זו הייתה דרכנו להתמודד.

לדוגמה: אם למדנו לחיות בבית ההורים בלי גילויי חיבה, חיבוקים ונשיקות - שמנו את כל אלה בצד. בבגרותנו, בחרנו בהתאם בן זוג שלא מחבק ולא מנשק. בחלק מהמקרים, לעומת זאת, בן הזוג הזה דווקא דורש סקס, ולא מעט - ואז אנחנו חשים מנוצלים. הטיפול הנכון יביא אותנו לידי כך שנבין למה אנחנו חשים מנוצלים ואף למה בחרנו לעצמנו בן זוג כזה.

סיכויי ההצלחה, קובעת אופיר לביא, תלויים בטיב הטיפול ובמחויבות המטופל לטיפול. לדבריה, הבעיות פתירות בהחלט: אפשר לשנות תחושות והתנהלות במערכת יחסים קיימת ואפשר גם להתחיל להימשך ולהתחבר לבני זוג שונים לגמרי מאלה שנמשכנו אליהם בעבר. התהליך ממושך ולא קל, אבל מי שיתמיד בו ירוויח בגדול. במובן מסוים, יציל את חייו.

לפעמים זה דווקא מתאים

זה עשוי להישמע מוזר, אבל לא כל מי שמשחזר יחסי אובייקט מוקדמים ונקלע בשל כך לקשרים עם בני זוג בעלי תכונות שליליות צריך למהר לטיפול. הסיבה לכך פשוטה: לא כל מי שנמצא במצב כזה בהכרח נמצא בבעיה.

המומחית מבהירה שאין כאן "טוב" ו"רע". יש עניין של התאמות. בדרך כלל, מערכת יחסים נכונה למי שנמצא בתוכה והיא עונה לצרכים מסוימים שלו. מדהים לגלות, אומרת לביא, איך בני זוג מבינים זה את פצעיו של זה ומטפלים בהם. הדינמיקה משרתת את שני הצדדים.

למשל, אדם שיש לו קושי ביצירת אינטימיות עשוי להימצא במערכת יחסים שבה כל אחד מבני הזוג שקוע בעבודתו ובענייניו, והמפגשים בין בני הזוג מעטים. גם סקס עושים שם פעם ב־. זוהי הבחירה של אותו אדם, לחיות בקשר מסוג זה, בחירה שיכולה להימשך שנים. יש אנשים המגיעים אחרי 30 שנה להכרה שהם רוצים לשנות את מצבם, ויש כאלה שחיים כך כל חייהם הזוגיים.

חשוב להדגיש כי המצב מתאים אם הוא מתאים לשני בני הזוג, ולא לאחד מהם. כששני בני הזוג חשים שזו צורת החיים הנכונה להם - היא יכולה להחזיק נפלא עד 120, גם אם לאנשים מהצד זה נראה מוזר או מעוות.

אדם צריך ללכת לטיפול רק אם הוא במצוקה, מסכמת המטפלת. ורק הוא עצמו - ולא אף אחד אחר - יידע אם הוא במצוקה.

ייעוץ מקצועי: שרי אופיר לביא

היא הגיעה!

אפליקציית כללית החדשה

כל השירותים הדיגיטליים של כללית במקום אחד. הורידו כבר עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו

ניוזלטר כללית

אני מסכימ/ה לקבל הודעות במייל